יותר מ-30 מיליון אנשים בעולם סובלים כיום מאלצהיימר ונכון להיום עדיין לא קיימת תרופה מוחלטת למחלה, אלא רק טיפולים שעוזרים להפחית את התסמינים שלה. עם זאת, מדענים עובדים כיום במרץ על דרכים שונות לרפא את המחלה, ובעקבות ניסויים ותצפיות שונים הם לומדים להכיר אותה עוד יותר לעומק, כולל את הגורמים שעשויים לנבא אותה עוד לפני שמופיעים התסמינים המוכרים שלה. במחקר עדכני שנערך באוקטובר 2018 באוניברסיטת אוקספורדנמצאו ראיות לכך שווירוס ההרפס קשור למחלת האלצהיימר בקשר הדוק, ובעקבות זאת גם שתרופה שמטפלת בווירוס הזה עשויה לעזור לטפל גם במחלת העצבים הקשה. בשל החשיבות הרבה של הנושא והשפעתו על בריאות יקרינו המבוגרים כיום ושלנו עצמנו בעתיד, מומלץ שתמשיכו לקרוא כדי שתדעו בדיוק מה הקשר בין הרפס לאלצהיימר.
מה זה וירוס ההרפס?
הרפס זו משפחה שלמה של וירוסים, שבעברית נקראים "שלבקת". כשאומרים "הרפס" לרוב מתכוונים לנגיף "הרפס סימפלקס", אשר מתבטא בצורת שלפוחיות בעור, בשפתיים, בעפעפיים או באיברי המין. הרפס סימפלקס אף הוא מחולק ל-2 סוגים, כשהרפס סימפלקס 1 הוא הסוג הנפוץ יותר והוא זה שגורם לשלפוחיות על השפתיים, בעוד שהרפס סימפלקס 2 נחשב למחלת מין.
הרפס סימפלקס זו מחלה מדבקת מאוד, והיא עוברת דרך מגע של עור בעור או על ידי שימוש בחפצים משותפים, כמו שפתון למשל. כשנדבקים בווירוס, החומר התורשתי שלו נשמר בתוך מערכת העצבים ונוטה להתפרץ עם תסמיניו המוכרים לאחר שהגוף נמצא במצבי לחץ, בעונות מעבר, בעת מחלות שמלוות בחום ובתקופות של שינויים הורמונליים בגוף.
כאמור, וירוס ההרפס תוקף את מערכת העצבים ונשאר רדום עד שהוא מתפרץ. בשנת 1991 התגלה במחקר שנערך במנצ'סטרשאצל אנשים קשישים רבים, הווירוס מצוי גם במוח ובשנת 1997נמצא שיש קשר בין הימצאותו במוח לבין הסיכוי לסבול מאלצהיימר אצל אנשים שיש להם את גן שנקרא APOE4, אשר ידוע בכך שהוא מעלה את הסכנה לחלות באלצהיימר.
לפי השערת המומחים, הימצאות הווירוס במוח והתפרצותו החוזרת ונשנית גורמת לנזק מצטבר, זאת משום שהסיכוי לסבול מאלצהיימר על פי התצפיות הינו גבוה פי 12 עבור נשאי APOE4 שסובלים גם מהרפס סימפלקס 1, זאת לעומת אנשים שלא סובלים משני המקרים יחדיו.
יחד עם זאת, במחקר נוסף שנערך באוניברסיטת מנצ'סטרובמחקר שנערך בצ'ילהנמצא כי מי שסובל מווירוס ההרפס סובל מהיווצרות מוגברת של חלבון עמילואיד בטא וכמות גבוהה מאוד של חלבון טאו, אשר מסכנים גם הם את המוח והגוף במחלת האלצהיימר.
החוקרים מאמינים שכשהגוף מזדקן וככל שהמערכת החיסונית נחלשת, וירוס ההרפס מצליח לחדור למוח דרך מערכת העצבים, ושם הוא יוצר זיהום רדום אשר מופעל במצבי לחץ או כאשר המוח סובל מזיהומים אחרים. התפרצות חוזרת ונשנית של הווירוס גורמת לנזק מצטבר לתאים הנגועים של המוח, מה שמוביל לבסוף לאלצהיימר אצל אנשים שהמחלה הינה תורשתית אצלם. לפי ההשערה, אנשים שבהיסטוריה המשפחתית שלהם קיימת מחלת האלצהיימר שהם גם נשאים של וירוס ההרפס, עלולים להיות בעלי סיכוי גבוה במיוחד לסבול ממחלת האלצהיימר, אפילו בצעירותם. על כן חשוב להכיר את סימני האזהרה למחלת האלצהיימרכדי שניתן יהיה לזהות אותה בזמן ולקבל טיפול מתאים.
משמעות הממצאים בנוגע לטיפול חדשני במחלת האלצהיימר
אף על פי שכל הממצאים האלה נשמעים מדאיגים מאוד, הם גם מעודדים במידת מה, משום המחקר העדכני מצביע על כך שניתן לטפל במחלת האלצהיימר, או לפחות לדחות את הופעתה, בעזרת טיפול נגד וירוס ההרפס. למרבה המזל, כבר נעשה מחקר בנושא בטאיוואןוהוא מראה תוצאות מבטיחות – טיפול תרופתי נגד הרפס אכן עזר למנוע את מחלת האלצהיימר אצל הנבדקים. עדיין נעשים מחקרים נוספים בנושא, אך יתכן שבעתיד הקרוב ניתן יהיה להימנע ממחלת האלצהיימר בעזרת חיסון פשוט נגד וירוס ההרפס.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: