בלוטת יותרת המוח - המאסטרו!

המנצח

אנחנו רואים אותו בקונצרטים ובמופעים מוסיקליים, מניף את שרביטו בתנועות דרמטיות המלוות לעתים בתנועות גוף נמרצות ובדלוגים רבי רושם. הוא האיש שבתנועת יד קלה הופך את בליל הקולות והצלילים שמפיקים עשרות נגנים לסימפוניה מוסיקלית מושלמת וערבה לאזן - קבלו אותו במחיאות כפים: המנצח!!
מאז ומעולם הורגש צורך במישהו שימזג את שלל הכלים המשתתפים בתזמורת לגוף אחד מתואם ומכוון, אולם רק בתחילת המאה ה-18 נמסר התפקיד לאדם קבוע ואומנות הנצוח הפכה למקצוע מוסיקלי לכל דבר.
כדי לנהל ביעילות את עשרות הכלים הנוטלים חלק בתזמורת נעזר המנצח בשפה מקצועית מיוחדת המורכבת מ-750 תנועות יד שונות. לעתים נדרש המנצח להפגין מהירות תגובה מדהימה; בקטעים מוסיקליים קשים במיוחד יש מנצחים שמבצעים שתי תנועות יד בכל שניה, אם כי מעטים מהם מסוגלים להתמיד בקצב העבודה הזה יותר מרגעים ספורים. בנגוד למה שאולי חשבתם מלאכת הנצוח עלולה להיות מסוכנת למדי. על המנצח הצרפתי הנודע ז'ין-בפטיסט לוּלִי מספרים שמת לאחר שנדקר ברגלו משרביט המנצחים שאחז בידו. לוּלִי סרב לטפל בפצע שהזדהם קשות ובכך באה לקיצה שירת חייו.


שפה בעלת 750 סימני יד
את המנצחים הדגולים באמת, אלו ששמותיהם חקוקים לנצח בדפי הזהב של תולדות המוסיקה, מכנים בתואר הכבוד ''מאֶסטרוֹ''. מנצחים דגולים כאלו הם יחידי סגולה, מפגש אתם היא חויה של פעם בחיים. אולם הקורא הנכבד יופתע ללמוד שבגופו של כל אחד מאתנו, כולל גופו שלו, מצוי מאסטרו שכזה. אמנם הוא אינו מעונב בעניבת פפיון ואף לא בחליפת מנצחים צחורה ובכל זאת בהישגיו המדהימים וביכולותיו הווירטואוזיות הוא שם ללעג וקלס גם את גדול המנצחים שקם אי פעם למין האנושי: קדמו אותו במחיאות כפים – בלוטת יותרת המח! – המאסטרו!!!
הבדל אחד קטן יש בין מנצח אנושי לבין בלוטת יותרת המח. תזמורת ללא מנצח לא תגרום כל נזק, פרט אולי לפגיעה מסוימת בעור התוף של המאזינים. לעומת זאת בלי תפקוד מלא של בלוטת יותרת המח גוף האדם אינו מסוגל להתקיים אפילו רגע אחד.
מערכות רבות במכונה המופלאה הקרויה גוף האדם נשלטות בידי הורמונים. אתה יכול להחליט לנגוס בתפוח, אבל אינך יכול להחליט לגדול. אתה יכול להחליט שלא למצמץ בעיניך, אבל אינך מסוגל לשלוט ברמת הסידן (קלציום) שבדמך. הוראות אלו אינן מתקבלות על ידך. מופקדת עליהן מערכת משוכללת להפליא של שליחים כימיים הקרויים 'הורמונים'. ההורמונים מופרשים ממוקדי יצור המכונים 'בלוטות'. יש בגוף שש מערכות עיקריות של בלוטות ועל מרביתם מנצחת בלוטת יותרת המח. בלוטה זו היא המנצח היעיל והאחראי על כל פעולות הגוף - ביותר בעולם.

תיבת פלאים בגודל אפונה
מהו גודלו של המאסטרו הדגול הזה? ובכן, הכונו להפתעה. גודלו בערך כמו של אפונה בינונית, משקלו פחות ממחצית הגרם, 85 אחוז ממשקלו הוא מים, תפוקת ההורמונים היומית שלו היא פחות ממליונית הגרם ואחרי כל זה הוא עדין נחשב לאחד האיברים המורכבים והחשובים ביותר בגוף האדם!
את בלוטת יותרת המח ניתן למצוא מתחת למח. היא מחוברת לחלק במח הקרוי 'היפותלמוס' ומשתלשלת ממנו כמו דובדבן המחובר לגבעול זעיר. בהיותו איבר בעל חשיבות חיונית  ביותר הוא מוגן היטב בתוך קופסת הגולגולת ומשם הוא מחולל את מעשיו הכבירים. מעניין לציין שעד להתפתחות הכימיה המודרנית לא ידעו המלומדים מה תפקידה של בלוטה זו ולא יחסו לה חשיבות רבה. חלקם חשבו שהוא אחראי על יצור הנזלת באף!
המציאות שהתגלתה מורכבת לאין ערוך ולאין שעור ממה שאותם מלומדים שערו בנפשם. ניקח למשל את נושא צמיחתו של גוף האדם. כאשר תינוק נולד הוא מתחיל לצמוח. קצב הצמיחה שלו הוא פחות או יותר קבוע פרט לתאוצה פתאומית בגיל ההתבגרות שלאחריה באה עצירה מוחלטת. כל אתר בניה זקוק למנהל עבודה שיוודא שהפועלים עובדים בצורה מתואמת וכך גם בבניית גוף האדם. קצב הצמיחה של הילד נשלט בידי הורמון בשם 'סומטוטרופין' המיוצר בחלק הקדמי של בלוטת יותרת המח. ההורמון הזה מווסת את קצב הצמיחה של כמעט כל הרקמות והעצמות בגוף האדם. נקל לשער מה היה מתרחש אלמלי היה תיאום מושלם בקצב הצמיחה של האיברים השונים.


ה'מאסטרו' בפעולה
אחד התפקידים החשובים של בלוטת יותרת המח הוא לשלוט בפעילותם של כל יתר הבלוטות בגוף ובכך להבטיח רמה נאותה של פעילות הורמונאלית. לדוגמא, אין שני אנשים שיש להם רמת אנרגיה זהה. אדם אחד עשוי להיות נמרץ מאד ואילו האחר מתנהג בצורה איטית ו''כבדה''. ההבדלים הללו נגרמים בגין שינוים בפעילות של בלוטות התריס המצויות משני צידי קנה הנשימה והשולטות בקצב חלוף החומרים בגוף. בלוטות התריס מייצרות הורמון שנקרא תירוקסין. הורמון זה מכיל יוד הנחוץ לכל תא בגוף.
אם בלוטת התריס אינה פועלת כהלכה נוצר מחסור בכמות ההורמון החשוב הזה. בלוטת יותרת המח, המנצח-המאסטרו, נכנסת מיד לתמונה. היא מייצרת הורמון בשם תירותרופין שמגיע חיש מהר לבלוטת התריס באמצעות זרם הדם וממריצה אותו לעבוד חזק יותר.
בחדשי הקיץ אנחנו מרבים להזיע מה שגורם לירידה בכמות המים שבדם. בלוטת יותרת המח מבחינה בירידה ומגיבה באופן מיידי. היא מייצרת הורמון בשם ווסופרסין הנשלח במהירות הבזק דרך זרם הדם אל הכליות ומורה ליחידות הסינון הזעירות הפועלות בתוכו להגביר את כמות המים שהן שואבות מתוך השתן.
בשעת סכנה מסוגל האדם לבצע דברים הנראים כמעט על-אנושיים. מה שקורה הוא שהמח משגר אות לבלוטת יותרת המח השולחת הורמון מיוחד (אדרנוטרופין) לבלוטות האדרנלין (הנמצאות מעל הכליות) כדי לעורר אותן לפעולת חרום. האדרנלין זורם אל תוך הדם מה שגורם לכבד לשחרר את מאגרי הסוכר המצויים בו, אנרגיה מידית מציפה את הגוף, הלב מגביר את פעילותו, מערכת העיכול מפסיקה לעבוד, מהירות קרישת הדם גוברת (כהכנה לקראת אפשרות של פציעה) וכך מסוגל האדם לרוץ מהר יותר, לקפוץ גבוה יותר ולהכות חזק יותר מכפי שהוא חשב שהוא מסוגל לעשות.
תחשבו על זה. קופסת פלאים בגודל אפונה המייצרת לפחות שמונה הורמונים החיוניים לקיומינו ומנצחת ביעילות על בליל התהליכים המתרחשים בתוך הגוף והופכת אותם לסימפוניה אחת אדירה, סימפונית החיים.
כל השתבשות שהיא בבלוטת יותרת המוח לרוב היא תוצאה של מתחים, עצבים וחיים קשים עם סבל בעיקר רגשי.
גידול בבלוטה – נובע בעיקר ולרוב מפגיעות רגשיות עמוקות ובלתי סבירות וסבל רב!!!!!!
אנשים אלו סובלים מכאבים ברמות אל אנושיות. מרגישות והתרגשויות יתר, מלחץ דם גבוה מאד ו/או לא יציב שעלול לגרום להתקפי לב ולאירועי מוח. הם לעתים לא שולטים על חום וקור, על מתן יציאות, על תאבון (שבדרך כלל אינו קיים). על יכולת השינה על ויסות קצב הלב. קושי על שליטה בדחפים. פגיעה במערכת העצבים, על מצבי הרוח המשתנים. במקרים קיצוניים האדם פשוט בוכה ללא הרף ומכל סיבה הקשורה לרגש. הייאוש יכול לגבור על הכל. ואין עניין בדבר אחר למעט תיקון המצב הרגשי שיכול להחזיר קמעה את חלק מפעילויות הבלוטה החשובה ביותר שלנו – דבר שייתן לאדם לא לקרוס לחלוטין ולחיות בתנאים עם מוגבלויות מסוימות.
 
וכך, אחרי שהכרנו את מנצח התזמורת המוסיקלי וגם את מנצח הגוף ההורמונאלי, לא נותר לנו אלא לפצוח בשיר הלל ותודה למאסטרו המדהים והגדול מכולם, זה שתיזמן ויצר את כל הבריאה כולה, זה שבחוכמתו ארג את כל כוחות היקום ושזר את חלקי ההוויה.