לאחר שמסתיים חג הפסח נהוג לחגוג את המימונה. המימונה במקור היא מנהג יהודי מרוקו מהמאה ה-18, המסמל את צאת חג הפסח, שפע, פריון ומזל. החגיגות מתאפיינות במוסיקה שמחה, בגדים מסורתיים מפוארים והחלק הכי חשוב: במגוון מטעמים מתוקים וטעימים, כמו מופלטה, ספינג', שבקייה... המתכון הבא כמובן מתאים לכל ימי השנה, לחנוכה, לחגיגות וגם כשמתחשק משהו מיוחד ומתוק...
השבקייה עשויה מרצועות בצק מטוגנות בשמן. לאחר היציאה מהשמן, העוגיות נטבלות בסירופ סוכר המעניק להן טעם מתוק וייחודי שקשה מאוד להפסיק לזלול. אופן ההכנה פשוט הרבה יותר ממה שזה נראה, ואין כמו הביס הראשון מהן לאחר שבוע ללא חמץ.
כמה טיפים לפני שנלמד איך מכינים שבקייה:
קמח: עדיף להשתמש בקמח לבן ולא בקמח מלא שיהפוך את המרקם לכבד ופחות פריך.
מים: לשדרוג המתכון אפשר להחליף את המים בבירה.
שמן: פחות מומלץ להשתמש בשמן זית, עדיף שמן צמחי כמו סויה או קנולה. לשדרוג המתכון וקבלת מרקם רך יותר אפשר להוסיף 200 גרם חמאה מומסת.
חומץ: החומץ גורם לעוגיות השבקייה לספוג פחות שמן אך הוא אינו מצרך חובה.
מלח: גם המלח אינו מצרך חובה, אך הוא מעצים ומקפיץ את הטעמים.
לשדרוג טעם הבצק: ניתן להוסיף סוכר או תמצית וניל.
לישה: את הלישה אפשר כמובן לעשות במיקסר בעזרת וו הלישה, במתכון הבא אני ממליצה ללוש בעזרת הידיים, הבצק שמתקבל נוח מאוד לעבודה וקל הכנה, לבחירתכם.
רידוד: אפשר לרדד בעזרת מערוך ואפשר גם לעשות זאת במכונת פסטה.
חיתוך: את החיתוך ניתן לעשות בעזרת סכין חדה - כדי ליצור מרקם מעניין מומלץ להשתמש בגלגלת פסים משוננת.
צורות: אפשר להכניס את המלבנים כמו שהם וליצור צורות בעזרת מזלג, או ליצור פרחים, מקלעות וכדומה...
טיגון: מומלץ לא להעמיס בסיר יותר מ-3-4 מלבני שבקייה, כדי שהשמן לא יתקרר וכדי שיהיה להם מספיק מקום לנוע בשמן.
לשדרוג הסירופ: ניתן להוסיף בזמן הבישול מי זהר, פרוסות לימון, גרידת תפוז, ג'ינג'ר מגורר או מחית וניל.
במקום סירופ: אפשר להגיש את העוגיות עם אבקת סוכר, או לטבול בדבש.
פיזור מעל: ניתן להחליף את השומשום מעל בסוכריות צבעוניות.
אחסון: בתוך כלי אטום בטמפרטורת החדר.