מהי מגפת השפעת הספרדית?
מחלה זו היא מגפת שפעת שהחלה בשלהי מלחמת העולם הראשונה, מאפריל 1918, ונמשכה כשנה. היא נחשבת לאחת מהמגפות הקטלניות ביותר שידע העולם והיא נגרמה על ידי זן אלים של נגיף מהתת-מין H1M1 של המין Influenza A. בניגוד למחלות אחרות, שבדרך כלל פוגעות בעיקר במבוגרים ובאנשים חולים, השפעת הספרדית תקפה דווקא אנשים בריאים וצעירים, על ידי החלשת המערכת החיסונית שלהם באופן קיצוני; היא לרוב פסחה על מבוגרים, מכיוון שהם כבר היו חסינים מסוגי שפעת דומים שהיו נפוצים בשנות ה-30 של המאה ה-19. חשוב לציין שלמלחמה ולקרבות לא היה קשר ישיר להתפרצותה של המגפה הזו, אך תנאי הקרב, המעבר בין מדינות שונות והמגורים הצפופים באותן שנים האיצו את התפשטותה.
למרות שרבים יחשבו שהיא התגלתה לראשונה בספרד, המחלה למעשה נחשפה בעקבות דיווחים שהגיעו מארצות הברית, לפיהם חיילים אמריקאים, בריטים וצרפתים, ואוכלוסייה אזרחית – נדבקו בה בצרפת. עם זאת, המדינה הראשונה שדווחה על תסמיני המחלה בקנה מידה גדול, הייתה ספרד. חלק מאלו שסבלו מהמחלה במדינות השונות, נדבקו בה בפתאומיות, ותוך שעות ספורות נחלשו עד כדי כך שהם לא היו יכולים ללכת, ובמקרים מסוימים הם נפטרו למחרת. תסמיני המחלה כללו גוון פנים כחול ושיעול שמלווה בדם, ובשלבים מתקדמים יותר – בדימום פנימי שמילא את הריאות. לפי הערכות שונות, נדבקו במגפה הספרדית מעל לרבע מאוכלוסיית העולם דאז, ומתו ממנה בין 20 ל-50 מיליון איש.
נקודות דמיון בין השפעת הספרדית לנגיף הקורונה
ישנן 4 נקודות השקה עיקריות בין שתי המחלות, שגם ישפכו מעט יותר אור על כל אחת מהמגפות. עם זאת, חשוב לנו להרגיע אתכם ולציין כבר עכשיו שקיימים גם כמה הבדלים מהותיים – שאותם נמנה בהמשך.
1. מקור המחלה
נגיפי שתי המחלות הגיעו מבעלי חיים, כאשר המקור למגפה הספרדית הוא עוף כלשהו שגודל במחנה צבאי שבו נדבקו חיילים רבים. בדומה לכך, מומחים שונים גורסים כי גם נגיף ה- COVID-19 שאנו מכנים קורונה, הגיע מבעל חיים שזהותו טרם נמצאה והוכחה.
2. השפעה על המערכת החיסונית
כמו השפעת הספרדית, גם נגיף הקורונה מחליש את המערכת החיסונית באופן משמעותי, ובכך מונע מהגוף להילחם בו כראוי. עם זאת, חשוב לציין שהשפעת הספרדית החלישה את האזרחים הבריאים והצעירים, בעוד שנכון לימים אלו, קבוצת הסיכון מנגיף הקורונה כוללת בעיקר בקרב מבוגרים וחולים.
3. מהירות הפצת המחלה
שתי המחלות הופצו במהירות רבה, כאשר כרבע מאוכלוסיית העולם נדבקה במגפה הספרדית. למרות שאין עדיין פרטים מלאים אודות הפצת נגיף הקורונה ברחבי העולם, ניתן לומר שהוא התפשט במהירות רבה; לראייה, בסוף דצמבר 2019 הוא פגע בעיקר בסין, וכיום, לאחר פחות מ-4 חודשים, ניתן למצוא אותו בכל יבשת מלבד באנטרקטיקה. גם אם תסתכלו על קצב ההדבקה כאן בארץ, תבינו שמדובר במהירות גבוהה יחסית.
4. אחוזי תמותה
כפי שאתם כנראה מבינים, שתי המחלות נחשבות למסוכנות יותר משפעת רגילה, שאחוזי התמותה ממנה נמוך מ-1%. השפעת הספרדית, למשל, הביאה לאחוזי תמותה של 2.5%, כלומר, מתוך 100 אנשים שאובחנו במחלה, נפטרו ממנה 2.5 חולים. לפי מחקרים הידועים כיום, נראה כי אחוזי התמותה מנגיף הקורונה כיום הוא 2.3% – כמעט כמו נתוני השפעת הספרדית.
הבדלים בין השפעת הספרדית לנגיף הקורונה
למרות הדמיון הרב בין השתיים, חשוב לזכור שני הבדלים מהותיים שמשנים את המשחק, ונותנים תקווה לכך שנצליח להתמודד טוב יותר עם נגיף הקורונה:
1. התפשטות המחלה
שני הנגיפים אמנם התפשטו באופן גלובלי, אך ניתן לראות ביניהם הבדל מהותי באופן שבו תהליכים אלו קרו. השפעת הספרדית, למשל, נפוצה במהירות ברחבי העולם כנראה בגלל מלחמת העולם הראשונה, שבמהלכה אנשים רבים ובעיקר חיילים, עברו ממקום למקום. גם בהווה, נגיף הקורונה התפשט במהירות בתחילת דרכו בעקבות מעברים בין מדינות, אך כפי שאתם ודאי זוכרים, עם הזמן יותר ויותר ארצות סגרו את גבולותיהן. כך, הופחתה התפשטות מחלת הקורונה המסוכנת, לפחות באופן זמני.
2. מצב מערכת הבריאות
כדי לטפל בשתי המחלות, דרושה מערכת בריאות טובה ומלאה במשאבים מתאימים – שני פרטים מהותיים שחסרו בתקופת השפעת הספרדית. חשוב לזכור שבאותה תקופה, רוב המשאבים הציבוריים החיוניים הופנו למאמץ המלחמתי, ולא לטיפול בחולים. בנוסף לכך, מערכת הבריאות הציבורית עוד הייתה בחיתוליה, וניתנה רק לבני מעמד הביניים או לעשירים שהיו יכולים לאפשר לעצמם לבקר אצל רופא, לכן המחלה נפוצה בעיקר באזורי עוני. כיום המצב אחר, ולמרות שבמערכת הבריאות עדיין מנסים להשתלט על כלל החולים ולספק לכולם טיפול הולם, נראה כי נעשים מירב המאמצים לדאוג לכל מי שאפשר.
האם יתכן גל שני של נגיף הקורונה?
בימים אלו, חוקרים רבים מנסים להבין האם יכול להיות גל שני לנגיף הקורונה, כלומר, האם הוא יכול לשוב לגופו של אדם שכבר חלה בו. התקווה היא שהמערכת החיסונית של אלו שכבר סבלו מקורונה – תדע להתמודד עם הנגיף כשהוא ישוב לגוף, אך לפי דיווחים, ישנן נשים שלקו במחלה פעמיים. מכאן, מניחים חוקרים רבים שהמערכת החיסונית נחלשת בשבועות או אפילו בחודשים שלאחר ההחלמה מהמחלה, מה שעלול לגרום לנגיף לשוב לגופם של אנשים שכבר הצליחו להיפטר ממנו. אם נשווה את המצב למגפה הספרדית, נראה שגם למחלה ההיא היו מספר גלים; הראשון, שהחל באפריל, היה קל יחסית, ורבים התייחסו אליו כאל שפעת רגילה שתעבור. כשהנגיף שב בחודשי הקיץ – הוא היה קשה יותר, וגבה קורבנות רבים, אך אלו ששרדו אותו פתחו חסינות כנגדו, וכנראה שבגלל זה הגל השלישי נחשב לקל יותר. האם אנו יכולים להסיק מכך משהו לגבי נגיף הקורונה? ימים יגידו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: