8 מחקרים עדכניים ופורצי דרך על הורות וגידול ילדים

1. כישורי דחיית הסיפוקים של הילדים רק הולכים ומשתפרים

האם שמעתם על ניסוי המרשמלו המפורסם? זהו ניסוי שנערך באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1972 ובמהלכו הוכח כי ילדים שיכולים לדחות סיפוק מידי (כמו אכילת מרשמלו) למשך 20 דקות, בתמורה לתמריץ הולם (במקרה של הניסוי – אם יעמדו בפיתוי יקבלו מרשמלו נוסף) ייהנו בעתיד מיכולות הסתגלות ואחראיות גבוהות יותר. בניגוד לאמונה הרווחת, בסקירת מחקרים שנערכה לאחרונה באוניברסיטת קליפורניה נמצא כי מאז שנערך אותו ניסוי מפורסם, כישורי דחיית הסיפוקים של ילדים רק הלכו והשתפרו, ובימינו מסוגלים הקטנטנים לדחות את הסיפוק המידי למשך יותר מ-20 דקות על מנת לזכות בתגמול משתלם יותר בשלב מאוחר יותר.

מה אומרות המסקנות עבורכם? הרעיון "שילדים תמיד ינהגו כילדים" משפיע על רבות מההחלטות שאנו עושים כהורים, אך מתברר שזה לא תמיד נכון והמצב אפילו משתנה במידה מסוימת מדור לדור. על אף שבימינו נראה כי הסבלנות של הילדים רק הולכת וקטנה, והם דורשים את הכל כאן ומיד – סקירת המחקרים הזאת מוכיחה לנו שהם דווקא יותר מתוחכמים מכך, ויידעו לדחות את סיפוקיהם אם רק נציע להם תמריץ ראוי לכך.

2. שימוש מוגזם בטלפון הנייד של ההורים מעודד התנהגות רעה אצל ילדים 

ישנם יותר ויותר מחקרים שמראים כי בהייה והתעסקות ממושכת בטלפונים החכמים, שנהפכו לחלק מהותי מחיי היום יום שלנו, הן לא הדבר החכם והמועיל ביותר, לא עבור מבוגרים ולא עבור ילדים. במחקר שנערך בשנה האחרונה באוניברסיטת מישיגן שבו השתתפו כ-200 משפחות, הוכח כי כאשר ההורים נוהגים לקטוע באופן קבוע את זמן הבילוי המשפחתי המשותף לטובת בדיקת הודעות או אי-מיילים בטלפון הנייד, הילדים נוטים להציג יותר ויותר התנהגויות שליליות כגון היפראקטיביות, בכיינות ועצבנות.

מה אומרות המסקנות עבורכם: המסקנות כאן פשוטות למדי – בזמן שאתם מבלים ביחד עם הילדים, עזבו את הטלפון לחלוטין והתמקדו בהם. הרחיקו אותו מכם ואל תתפתו לשלוח אליו יד "רק כדי לבדוק" – עדיף לדחות את השימוש בטלפון החכם בשעה מאשר לסבול מהשלכות שליליות על התנהגות הילדים בטווח האורך.

3. תחושת כישלון אצל ילדים עשויה דווקא לסייע להם בעתיד

אין כמעט מי שלא חווה בחייו, לפחות פעם אחת, תחושות של אכזבה וחרטה, אז מדוע אנחנו עושים מאמץ כה גדול על מנת למנוע מילדינו לחוש את התחושה הזאת? זו שאלה טובה, שההשלכות שלה, על פי מחקר שנערך באוניברסיטת אוהיו, עלולות להיות מהותיות. במחקר נמצא כי ככל שאנשים, מבוגרים כמו גם ילדים, מתמקדים בתחושת הכישלון האישית שלהם, ובעיקר בהרגשה הרעה שהיא מייצרת, כך פוחתים הסיכויים שהם יחזרו על טעויותיהם בעתיד.

מה אומרות המסקנות עבורכם: אם אתם מנסים להיות הורים בסגנון "גיבורי על" ולמנוע מילידכם צער וחרטה על טעות, תחושת החמצה ואכזבה – הרפו מעט ותנו להם להתאכזב, להצטער ולחוש כישלון אישי מדי פעם. כך לא תגבילו את הפוטנציאל העתידי שלהם להצלחה אמיתית. כמובן, חשוב שתזכרו גם לנחם אותם, לעודד את רוחם ולבסוף להוציאם מן התחושה הקשה, אך אל תנסו למנוע לחלוטין את התהוותה.

4. אבהות תומכת עוזרת בריפוי ומניעת כאבי בטן אצל תינוקות

תופעת הקוליק, או בשמה העברי 'קדדת', היא מטרד שרבים מההורים צריכים להתמודד איתו כאשר הם מביאים ילד חדש לעולם, כשכאבי בטן עזים תוקפים את הרך הנולד בחודשים הראשונים לחייו. למרבה ההפתעה יש לתופעה הזאת "תרופה טבעית", או לפחות שיטה טובה לשיכוך הכאבים, ושמה הוא אבהות תומכת! במחקר שנערך באוניברסיטת פן שבפנסילבניה שכלל כ-3,000 משפחות, נמצא כי ילדים לאימהות שדיווחו כי הן קיבלו תמיכה משמעותית מבני זוגם, האבות, בתקופה שלאחר הלידה, סבלו הרבה מכמות נמוכה מאוד של תסמינים של קוליק.  

5. סריקות מוח יכולות לגלות אוטיזם אצל ילדים לפני הופעת התסמינים

עבור רוב רובם של ההורים, הגילוי שילדם נמצא על הקשת האוטיסטית הוא אתגר לא פשוט להתמודדות, המצריך היערכות והכנה מחדש במישורים רבים מאוד. עד לאחרונה היה ניתן לאבחן אוטיזם אצל ילדים רק מגיל 3 ומעלה, אך במחקר חדש ופורץ דרך שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה נמצא כי בעזרת סריקה מוחית ניתן לחזות התפתחות של אוטיזם בדיוק של 96% כבר מגיל 6 חודשים.

מה אומרות המסקנות עבורכם: כאמור ההתמודדות עם הידיעה שילדכם לוקה או ילקה באוטיזם אינה קלה בשום שלב – בין שהיא מגיעה בגיל 3 ובין שהיא מגיעה בגיל חצי שנה – אך ככל שהיא תגיע בשלב מוקדם יותר כך קל יותר לעשות את ההכנות הנדרשות, להתמודד עם הבאות בצורה נכונה יותר ולגייס את משאבי הנפש הדרושים לכם.

6. גם לילדים לפני גיל פיתוח השפה יש יכולת לחשוב בהיגיון

אנו נוהגים לחשוב שתינוקות בשנות חייהם הראשונות, עוד טרם למדו לדבר ולהגות מילים, הם יצורים חסרי הבנה כללית ונטולי היגיון בסיסי, אך מחקר שנערך בנושא תודעת ילדים במגזין "מדע" (Science) מוכיח שההיפך הוא הנכון. החוקרים בחנו את יכולתם של הילדים הרכים, בני 12 עד 19 חודשים, לבצע פעולות של הפרדה והקשה לוגית באמצעות ניסויי הבנה שונים המותאמים לגילם. התוצאות הראו בבירור כי אצל מרבית הילדים שנבחנו הוצג היגיון בסיסי, שכנראה החל להתפתח כבר בלידתם.

מה אומרות המסקנות עבורכם: אל תזלזלו ביכולותיהם של ילדיכם הרכים בשנים, גם לא באלו שטרם פיתחו כישורי שפה, משום שיש להם כישורי היגיון והבנה בסיסיים עליהם כדאי לעבוד ואותם מומלץ לכם לפתח. עשו זאת באמצעות בילוי משותף, משחק ודיבור עם הילד, וצאו מתוך נקודת הנחה שהוא בעל היגיון בסיסי שמאפשר לו להבין את העולם, אבל בקצב שלו. 

7. ילדים בכורים נהנים מתכונות של מנהיגים

האם סדר הולדת הילדים במשפחה משפיע בצורה כלשהי על התהוותם, עיצוב אישיותם והתכונות שבהם הם ניחנו? קיימת מחלוקת מחקרית רבת שנים סביב הנושא הזה, אך מחקר מבית מכון IZA לכלכלת עבודה שבגרמניה, בחן מספר רב של משפחות על פי סדר הילודה בהן, הכריע את הכף בכל הקשור לבכורים במשפחה. במחקר נמצא כי לאחים הבכורים יש כ-30% יותר סיכוי להפוך למנהלים ולתפוס עמדות הנהגה עתידיות מאשר האחים שנולדו אחריהם.

מה אומרות המסקנות עבורכם: אם גם אתם שמים לב ליכולות יוצאות דופן שכאלו אצל ילדכם הבכור, אין צורך להצניע אותן או לגרום לו לוותר עליהן לטובת אחיו - להיפך, כדאי לכם לתמוך בו, לתת לו גב ולדחוף אותו לגלות מנהיגות במסגרות השונות שבהן הוא לוקח חלק. אל תדאגו לגבי האחים הקטנים – גם אצלם תוכלו למצוא תכונות ייחודיות ונקודות חזקות אחרות שתוכלו לתמוך בהן ולפתח.

8. הורות נוקשה עלולה לגרום לבעיות בעתיד

"חושך שבטו שונא בנו" נאמר במקורותינו, אך עם השנים התברר שהמציאות שונה, ושנקיטת יד קשה עם הילדים לא בהכרח מובילה לתוצאות חיוביות, אלא ההיפך, ולא רק בטווח הקצר, אלא גם בטווח הארוך. במחקר שנערך באוניברסיטת פיטסבורג במשך כ-9 שנים ופורסם לאחרונה, שבמסגרתו נבדקו כ-1,500 תלמידים, נמצא כי ילדים שסבלו בצעירותם מהורות נוקשה, הכוללת ענישה ואף אלימות מילולית ופיזית, היו בסיכון גבוה יותר לנשירה מלימודים גבוהים בעתיד, נטו יותר להתנהגות בלתי אחראית וחשו יותר קשורים לחבריהם מאשר להוריהם ולענייני בית הספר.

מה אומרות המסקנות עבורכם: עליכם להבין שהורות נוקשה ותקיפה היא אינה מתכון להצלחה. לא מדובר רק באלימות פיזית אלא גם בניסיון לכפות את הלימודים והחינוך על הילד ולאיים עליו בעונשים שונים. במקום זאת, נסו לעבוד בשיטה של תגמולים חיוביים על הצלחותיו, שהוכחה ככזאת אשר עשויה להניב תוצאות חיוביות הרבה יותר טובות.