טיפול בבעיות התנהגות, שמירה על משמעת וגבולות, הענשה במידת הצורך, חינוך לשיפור ועוד דברים שונים הופכים את משימת ההורות לתובענית מאוד, ואיש מאיתנו לא מופתע מכך. הורים צריכים לשמור על ערנות, להפעיל שיקול דעת, להתמודד עם אתגרים ולהיות מוכנים להרבה טעויות שהן לצערנו חלק בלתי נפרד מהתפקיד. אם גם אתם מרגישים ככה, בתור התחלה חשוב שתזכרו שאתם לא לבד וזהו פשוט קושי שצריך ללמוד כיצד להתמודד איתו. הבעיה היא שהורים מסוימים לפעמים משתמשים בתירוצים שונים, או נכנעים לכאלו מצד הילדים שלהם, שנותנים להם סיבה לא לבצע את הפעולות הקשות אך הנחוצות שהן חלק טבעי מגידול ילדים. יכול להיות שגם אתם "נפלתם בפח" הזה בעבר, או שאתם מכירים הורים שמוותרים לעצמם יותר מדי, וכך או כך צריך להפסיק להשתמש ב-9 התירוצים המזיקים האלה…
1. "הילד שלי נמצא תחת הרבה לחץ"
הורים לפעמים מרגישים רגשות אשמה ואמפתיה חזקים כאשר הילדים שלהם צריכים להתמודד עם רגעים קשים בחיים או אתגרים שונים. אם ההורים מתגרשים או אם הילדים סובלים מבריונות זה טבעי להרגיש עצב ורצון להקל על הקושי כמה שיותר, אבל מבחינת משמעת זה לא צריך להיות תירוץ. למעשה, ילדים שסובלים מלחץ בשל נסיבות שונות לעיתים דווקא זקוקים למשמעת במידה מסוימת כדי להרגיש עוגן בחיים. הם לא תמיד יאהבו את העוגן הזה, בכך אין שום ספק, אך בסופו של דבר הם יודו על כך שהוא מנע מהם להיסחף למרחקים עם סערת הרגשות שלהם.
2. "הוא לא התכוון לעשות את זה"
אסור להעניש ילדים על דברים שהם עשו בטעות, אך במקרים מסוימים זה חשוב ללמד אותם לקחת אחריות על טעויות ולנקוט בפעולות נדרשות. למשל, ילד קטן ששפך כוס חלב לא צריך לספוג צעקות או לקבל פחות מחטיף אהוב, אך הוא צריך לעזור לנקות את מה שנשפך במידה מסוימת בהתאם לגילו. שימוש בתירוץ הזה הולך ונהיה מסוכן יותר ויותר עם הגיל, כי יש ילדים שילמדו לנצל אותו. לדוגמה, אם הורים מחליטים ש"הוא לא התכוון לדחוף את אחיו חזק כל כך" ולכן לא יענישו את ילדם על התנהגות אלימה, הוא עלול להשתמש בעצמו בתירוץ "זה לא היה בכוונה" כדי לנסות להתחמק מעונש במקרים שבהם לא התנהג כראוי.
כדי לעזור לכם להיגמל מהתירוץ הזה, הזכירו לעצמכם ולילדים שלכם עובדה חשובה, במיוחד ככל שהם הולכים ומתבגרים; לשוטר התנועה שיעצור אותם בעתיד לא יהיה אכפת אם הם עברו את המהירות המותרת בטעות או בכוונה והבוס שלהם לא יגלה הבנה אם הם בטעות שכחו לשלוח מסמך חשוב. אלו רק מצבים לשם הדוגמה כמובן, אך הם מזכירים לנו שיש דברים שעליהם צריך לתת דין וחשבון בכל מצב.
3. "אנחנו לא מבלים איתו מספיק זמן"
להרשות לילדים שלכם להתנהג בצורה פסולה רק מכיוון שאתם מרגישים לא טוב לגבי עצמכם זה לא משהו שבאמת עוזר לכם או להם. אם אתם מרגישים רע בנוגע לכמות זמן האיכות המשפחתי שלכם, חשבו על דרכים אחרות להעניק לילדים סביבה תומכת או טפלו בשורש הבעיה ושנו את לוחות הזמנים או סדרי העדיפויות שלכם. עוד סיבה שחשוב להימנע מהתירוץ הזה היא שאם תרשו לילדים שלכם להתמיד בהתנהגות שלילית מבלי להציב עבורם גבולות, בסופו של דבר כל היחסים שלכם יהפכו לנפיצים מאוד והסיכוי שלכם לבלות זמן איכות, קצר או ארוך, יקטן משמעותית.
4. "אתמול היינו קשוחים איתו"
כפי שכבר אמרנו בתחילת הכתבה הזאת, קשה לשמור על תגובה משמעתית הולמת לכל בעיית התנהגות, ואתם צריכים ללמוד ממקרים של טעויות במקום להרגיש רע. זאת משום שהחשיבה הזאת עלולה להפוך לתירוץ שלכם או של הילדים שלכם, שיוביל לחוסר תגובה או תגובה מקלה למשהו שקרה היום רק בגלל תגובה משמעותית למשהו שקרה אתמול. זכרו שחוסר עקביות מבלבלת ילדים, וגם שאפילו אם אתם חושבים שהייתם קשוחים אתמול, קיים סיכוי שהילדים שלכם כבר שכחו מהאירוע הקודם לחלוטין, במיוחד אם הם יחסית צעירים.
5. "ככה זה ילדים"
זה כמובן טבעי שילדים קטנים ימתחו גבולות ויש דבר כזה התנהגות בעייתית נורמלית, אך יש הבדל בין בעיות התנהגות נורמליות וחריגות, אותן אתם יכולים לזהות בעזרת סימנים שונים והתייעצות עם אנשי החינוך של ילדיכם במידת הצורך. כאשר יש בעיה התנהגותית חריגה שמצריכה הפעלת משמעת, אסור להורים לתרץ אותה עבור הילדים שלהם ולסווג אותה כנורמלית מסיבות שונות. זכרו גם שאתם לא רוצים שילדיכם ישארו ילדים לנצח. בשלב מסוים בהתאם לגיל ולנושא המדובר, אתם חייבים להפסיק להשתמש בתירוץ הזה וגם לנהל איתם שיחות על כך שמצופה מהם להתחיל להתנהג בצורה בוגרת יותר.
6. "אנחנו לא רוצים לגרום לו להיות עצוב"
לפעמים זה מפתה עבור הורים להעלים עין מהתנהגות שלילית כאשר היא גורמת לילדים שלהם להרבה הנאה ואושר, מה שיכול לקרות למשל אם הם זורקים בגדים בכל החדר, משחקים עם האוכל שלהם וכדומה. הם גם עלולים לשקוע להתפרצות זעם בלתי נשלטת בסופר אם לא תקנו להם ממתק אהוב ועוד ועוד. זה ברור שאתם לא רוצים לגרום לילדים שלכם להיות עצובים, אך הם צריכים להתמודד עם הרגש הזה. בדיוק כמו חלק גדול מהתירוצים האחרים ברשימה הזאת, אם אתם חושבים לעצמכם שלא כדאי להעניש את ילדיכם, לגעור בהם או לנקוט בכל פעולה דומה, אתם לא מאפשרים להם להתמודד עם רגש חשוב שהוא למרבה הצער חלק מהחיים, במיוחד בעקבות התנהגות פסולה.
7. "אנחנו עייפים מדי"
לכל ההורים יש ימים שבהם פשוט אין להם את המשאבים הנפשיים הנדרשים כדי להפעיל משמעת ולהשקיע בחינוך של הילדים שלהם, לא בדרך בריאה ומאוזנת ולא בכלל. אך אם אתם אומרים לעצמכם שאתם עייפים ושמחר בבוקר אפשר יהיה לעשות משהו בנוגע להתנהגות הפסולה של היום, זה פשוט שקר שמאחוריו מסתתר תירוץ. הרי הילדים שלכם כנראה ישכחו עד מחר מה בדיוק קרה ואולי גם אתם, ההשלכות של הפעולה עלולות להיעלם ועקב כך להיחלש, וכמובן שאילוצים שונים של החיים עלולים לגרום לכך שכל הנושא יידחק הצידה לחלוטין. לכן, בדיוק כמו כל דבר אחר בחיים, אל תתנו לתירוצים כמו עייפות לגרום לכם לדחות למחר את מה שאפשר לעשות היום. למעשה, במקרים שונים אולי תגלו כי נקיטת הפעולה דווקא נתנה לכם כוחות ומוטיבציה להשלים עוד משימה או שתיים, ואז ללכת לנוח בלב שקט ומוח רגוע יותר.
8. "גם ככה הם לא מקשיבים לנו"
התירוץ הזה הוא התוצאה של שימוש רב מדי בתירוצים אחרים וביצוע טעויות חינוך ומשמעת נוספות שהובילו למצב בו להורים כבר אין אמונה ביכולות שלהם. לפעמים הוא גם נוצר בגלל חוסר ביטחון עצמי, או כל מצב דומה שגורם להורים לעצור לרגע ולחשוב פעמיים לפני שהם מפעילים את הסמכות שלהם כאשר יש צורך בכך. אפילו אם אתם חוששים שילדכם המתבגר והמרדן ימצא דרך לבלות מול המחשב למרות האיסור שלכם, או שיפירו את שעת העוצר שתקבעו, עדיין אסור להימנע מהדברים האלו. הסיבה הראשונה לכך היא שככה לפחות לילד ברור שבשלב מסוים עומדות להיות השלכות למעשים שלו. אפילו אם הוא יחמוק מהן כמה פעמים, בסופו של דבר הוא לא יוכל לטעון לחוסר הוגנות או הפתעה כאשר העונשים והתגובות שלכם יחמירו בשל ההתעלמות מכם.
בנוסף, זהו גם תירוץ שמקבל את המצב הזה של חוסר כבוד והתעלמות מההורים כמשהו קבוע שאי אפשר לשנות, וברוב המקרים זה לא המצב. אפילו אם אתם מרגישים שהסמכות ההורית שלכם נפגעה מסיבות כאלו ואחרות ניתן לשקם אותה, אפילו אם לפעמים זה תהליך ארוך עם אתגרים והתמודדויות לא קלות לשני הצדדים. לחצו כאן כדאי להכיר 9 דרכים שיעזרו לכם להחזיר את הכוח לידיים שלכם.
9. "אנחנו רוצים להיות חברים שלהם"
טעות גדולה שעושים הורים רבים היא להתמקד יותר מדי בטווח הקצר של השפעות המעשים שלהם בהקשר החינוכי והמשמעתי. למשל, אם הילדים שלהם כועסים עליהם כי לקחו מהם צעצוע, שללו מהם משהו במסגרת עונש וכדומה, ההורים האלו רק יתמקדו בנזק שהפעולות שלהם עושות, והנזק הזה הוא דלק עבור תירוץ להזנחת חלק משמעותי מתפקיד ההורה שיש לו השפעה מהותית על העמידות והחוסן של הילדים בעתיד. לפעמים, אם הילדים שלכם כועסים עליכם זהו סימן לכך שאתם עושים את עבודתכם כמו שצריך. זכרו זאת ואל תתנו לילדים שלכם לעורר בכם רגשות אשמה, במיוחד אם הם מתנהגים באופן מכוון כפי שילדים רבים מנסים לעשות לפעמים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: