ככל שילדים קטנים גדלים, כך מתחילים להיווצר קשיי תקשורת בינם לבין ההורים שלהם - אפילו ילדים שבעבר היו מלאכים קטנים מתחילים לגלגל עיניים, להתחצף ולהתנהג באופן שכבר נאמר להם בעבר שהוא לא מקובל. זאת ממש לא חוויה נעימה להורים למרות שהם מבינים שהיא חלק בלתי נפרד מהחיים, לכן כדאי להם ללמוד כיצד להתמודד איתה בדרך הנכונה ולא להילחם בה. למעשה, אם הם לא מצליחים לעשות זאת לעיתים הם עלולים לגרום לנזקים שונים, כמו פגיעה ברמת הביטחון העצמי של הילדים או יצירת תחושה של חוסר כבוד בתא המשפחתי. חשוב לזכור שאין דרך פעולה אחת מושלמת לכל מצב ומצב של חוסר הסכמה או ריב עם ילדים קטנים, אבל 6 העקרונות והצעדים הבאים כמעט תמיד יהיו חלק מכל תגובה נכונה.
1. אל תשתמשו באותו טון דיבור כמו הילדים
נכון, זה קשה לשמור על רוגע ושליטה עצמית בזמן ויכוחים מסוימים עם ילדים קטנים, אבל חשוב לעשות זאת. לא רק שכך אתם מציגים דוגמה אישית לדרך שבה יש להתנהל (ברוגע ולא בכעס, בחיפוש אחר פשרה ולא בעקשנות), אתם גם משדרים גישה ותחושה מנוגדת למצב שבו ילדיכם נמצאים וכך מונעים מהריב להפוך לאירוע שכולו שליליות.
במקביל, שימו לב לשימוש בניסוחים כמו "בסדר… נו באמת… מה שתגידו…" המצביעים על כך שהילדים שלכם כנראה יחזרו שוב על ההתנהגות החצופה שלהם. אל תרדו לרמה שלהם ותגיבו ב"אל תגיד את זה! לא מדברים ככה!" וכדומה, אלא רדו לגובה העיניים שלהם הסבירו להם ברוגע שאתם מבינים שיש להם מה להגיד ושמגיע להם לדבר על הנושא, אבל כרגע הדבר לא אפשרי. בהמשך, כאשר תהיו פנויים, העלו מולם את מה שקרה שוב ועודדו אותם להביע את עצמם בלי התחמקויות או כעסים.
2. נסו להבין את רמת אופן הבעת הרגשות של ילדיכם
אף פעם אל תשכחו שזה לא משנה אם ילד הוא בן 4 או 10, הוא עדיין לומד איך לשלוט על ההתנהגות שלו ומצב דומה מתפתח בדרך כלל גם בתקופת גיל ההתבגרות. חוסר הסבלנות, הקיבעון וההתנהגות הבעייתית שלו לרוב נובעים מחוסר הניסיון הזה, ואתם כהורים צריכים תמיד לזכור זאת. בדיוק כפי שלא הגבתם באופן שלילי בניסיונות ההליכה הראשונים שלו ואף עודדתם אותו אחרי כל נפילה, גם במקרה הזה עליכם להפגין הבנה.
כדי להבין מה מצב ההתפתחות הרגשית של הילד, יועצת ההורים ומחברת ספרי ההורות, ד"ר לורה מארקהאם, ממליצה לבלות לפחות 15 דקות לבד עם הילד מדי יום. במהלך הזמן הזה יש להעניק תשומת לב חיובית לילד ולדבר איתו בין השאר על חוויות רגשיות שונות והתמודדות עם מצבים מורכבים, וכך להבין את יכולת הבעת הרגשות שלו וההתמודדות שלו איתם. אם תעשו זאת ותבינו את רמת יכולת ההתמודדות של ילדכם, תוכלו להגיב בצורה טובה יותר למקרים שבהם נוצרים ריבים, במיוחד אלו שקשורים לרגשות שקשה לו להביע.
3. קבלו בהבנה את רגשות ילדיכם, והציגו את שלכם
לילדים נסערים חשוב מאוד לשמוע מההורים שלהם הכרה בסיבה לכך שהם מתנהלים בצורה פסולה, וכאשר עושים זאת ניתן גם להציג בפניהם את הפתרון החלופי או את הסיבה להחלטה שגרמה לכך. למשל: "אני מבין שאת רוצה שנקנה את הממתק הזה כי הוא טעים, ויש לנו כבר הרבה דברים טעימים אחרים בעגלה אז אי אפשר לקחת את הכל וצריך יהיה לוותר על משהו".
במקביל, אם הילדים שלכם הגיבו בחוצפה או החלו לצעוק, דברו איתם ברוגע והסבירו להם איך הם גורמים לכם להרגיש. ניתן למשל להגיד: "אני רוצה לשמוע מה מפריע לך, אבל קשה לי להקשיב כשצועקים עלי ומתקיפים אותי". רצוי להתאים את הניסוחים האלה ולבחור את המצבים שתעשו בהם שימוש בהתאם למה שלמדתם בעקבות השלב הקודם. יש לזכור שלמרבה הצער זה לא תמיד לא עוזר, אך זה רק טבעי משום שבסופו של דבר מדובר בתהליך בנייה הדרגתי של מנגנון התמודדות טוב יותר.
4. בססו השלכות וקשרו אותן לוויכוחים ושימוש בשפה אסורה
בכל פעם שהם רבים איתכם באופן חריג, מתחצפים ובאופן כללי כאשר הם מתנהגים בצורה שמצדיקה זאת, ילדיכם צריכים להבין שיש השלכות למעשים שלהם. רצוי להציג זאת בפניהם בדרך פשוטה וישירה: "אם תמשיכי לדבר ככה את לא תוכלי לשמוע במכונית את השיר שאת אוהבת". כפי שמומחי חינוך רבים ממליצים, על ההשלכות האלו להיות ממוקדות (לא "חכה מה יקרה כשנגיע הביתה", אלא "כשנגיע הביתה לא אתן לך לראות טלוויזיה") וחשוב שתנסו להפגין עקביות במימושן.
במקביל, במיוחד בשלבים הראשונים של חיי ילדיכם, רצוי להעניק להם חיזוקים חיוביים להתנהגות טובה ולהראות להם מה ההשלכות החיוביות של נימוס, שיתוף פעולה ונכונות לפשרה. נניח וילדכם לא התווכח איתכם כשאמרתם לו לכבות את המחשב, נסו לפנק אותו למחרת במאכל אהוב או צפייה משותפת בסרט. רק זכרו שאסור להגזים ולגרום לילדים לבטל את עצמם יותר מדי עבור האחר באופן כללי, ושיש לעזור להם להבין את ההבדלים בין מערכת היחסים שלהם איתכם, ההורים, לאחרות.
5. תנו לילדיכם להשמיע את דעתם
זכרו שכאשר הילדים הקטנים שלכם מתארים לכם איך הם מרגישים או משתפים אתכם במחשבותיהם זה משהו חיובי, משהו שאתם כנראה תתגעגעו אליו בעוד מספר שנים… בהרבה מקרים בזמן שהם רבים איתכם או חווים סערת רגשות באופן כללי זה בדיוק מה שהם מנסים לעשות, ופשוט צריך להפנות אותם לדרכים טובות יותר אל אותה המטרה. יש ילדים שקשה להם לעשות זאת ולפעמים יש צורך בתהליך בנייה של תחושת ביטחון שתגרום להם להרגיש שהם יכולים להגיד את מה שהם באמת חשים.
בשום פנים ואופן אסור לצחוק או להתייחס בביטול לדעתם של ילדיכם, וגם אם יש בה חוסר הגיון או פגם אחר, יש להסביר אותו ולעזור להם להבין כיצד לשנות את גישתם. זכרו, זה בסדר גמור אם תוך כדי הרגע ולחץ הזמן לא תיתנו לילדיכם את הבמה הזאת ברגע שבו המחלוקת צצה. רק הקפידו לעשות זאת ולגלות אמפתיה וכבוד כדי שהילדים שלכם יבינו שאתם לא האויבים שלהם, וששניכם נמצאים ביחד באותה קבוצה שפועלת למען אותה מטרה.
6. נסו לראות מתי ילדכם מרוגז או חצוף במיוחד
לא תמיד מריבות עם הילדים שלכם ומקרים של התנהגות בעייתית בינכם לבינם בכלל קשורות אליכם באופן ישיר. חפשו דפוסים שקשורים לפעילויות שונות כמו אחרי מפגש עם חבר, לפני חוג מסוים, תוך כדי הכנת שיעורים וכדומה. אם הם מתחילים להתחצף ולעשות דברים בניגוד להוראות שלכם באופן קבוע ממש לפני או מיד אחרי אירוע כזה או אחר, ייתכן מאוד שיש קשר. יש לברר עם הילדים עצמם האם יש קשר בין הדברים האלה ולעשות זאת בעדינות וברגישות בהתאם לגילם. אם אחרי מספר גישושים שכאלה לא תגלו שום דבר, יש לברר מול גורם המעורב בפעילויות האלו (הורים של חברים, מורים, מדריכי חוגים וכדומה).
אפשרות נוספת היא שהילדים שלכם מגיבים אליכם ומנסים למתוח את הגבולות של מה מותר ואסור כשהם רואים אתכם במצבים מסוימים. אם למשל אתם שמים לב שבכל יום שבו אתם חוזרים מותשים ועצבניים מהעבודה הילדים שלכם נוטים להתווכח איתכם ולריב יותר מהרגיל, יכול להיות שהם בעצם מגיבים למצב הרוח שאתם מכניסים איתכם הביתה. במקרה שכזה הדרך לזכות ביותר שיתוף פעולה וחיוביות מהם היא לשנות את האופן שבו אתם מביעים את עצמכם ומתנהלים באופן כללי. כאשר תעשו זאת, כנראה שתופתעו לגלות את כמות התחומים בחיי המשפחה שלכם שישתפרו, אז בהחלט שווה להתאמץ!
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: