מאת: מיכל יעלה גנות
כל יום אנחנו מוצאים את עצמנו מחדש מתווכחים איתם כדי שיצחצחו שיניים או יתיישבו להכין שיעורים. אלף פעם כבר ביקשנו מהם שיסדרו את המשחקים ויחזירו הכול למקום, אבל שום דבר לא עוזר - וזה עוד לפני שדיברנו על עזרה במטלות הבית. כל דבר שמבקשים מהם מגיע למריבות ולצעקות וכבר אין לנו יותר כוח לריב איתם. זאת לא רק בעיה שלכם, הרבה הורים מתלוננים שהילדים שלהם לא משתפים איתם פעולה. הם מתעלמים מהבקשות, לא לוקחים חלק במטלות הבית, ממאנים להשתתף בפעילויות משפחתיות ומגיבים בחוצפה ובחוסר כבוד.
אם גם אתם מתוסכלים מכך שהילד שלכם לא נענה, שלא לומר, מתעלם מהבקשות שלכם הגיע הזמן להבין למה זה קורה ולשנות גישה. בכתבה תקבלו 4 טיפים חשובים שיעזרו לכם להבין טוב יותר מה עובר על הילד שלכם ולרתום אותו לשיתוף פעולה במקום להיכנס איתו למאבקי כוח.
הרצון בעצמאות ובשליטה
ילדים, במיוחד בגיל צעיר, מתחילים לחוות את תחושת הנפרדות מההורים ולפתח את העצמאות והאישיות שלהם, כחלק חשוב מתהליך ההתפתחות הטבעית. הם מנסים לקחת אליהם כמה שיותר דברים ולשלוט בהם. כל מטלה שנטיל עליהם, בעיקר כזו הנתפסת בעיניהם כמחייבת, עלולה לגרום להם להרגיש, גם אם לא במודע, שמישהו מנסה לשלוט בהם ומכאן מייצרת התנגדות מיידית. כשאתם פונים לילד נסו שזה לא יישמע כמו פקודה בסגנון: 'תירגע!' או 'שב יפה!' או 'איזה חלק במשפט לא הבנת?' כי אז רוב הסיכויים שהילד פשוט יתעלם מכם וימשיך במה שהוא עושה. זכרו שגם לנו המבוגרים פקודות לא באות בטוב.
לכן שנו את הגישה שלכם מפוקדת למלמדת ומסבירה, ואמרו לילד: "אוכל זה משהו שאנחנו אוכלים ולא משחקים איתו" והוא כבר יבין מה מצופה ממנו לעשות. הציבו לו את הגבול בצורה תקיפה אך מכבדת, כי בסופו של דבר המטרה היא שיבצע את מה שביקשתם ממנו או ישנה משהו בהתנהגותו מתוך שיתוף פעולה ובצורה נעימה.
צרו קשר עין
פעמים רבות, אנחנו מבקשים מהילדים לעשות משהו תוך כדי זה שאנחנו עסוקים עם האחים הקטנים או בתוך המייל של העבודה. הילדים לא תמיד שמים לב שפנינו אליהם, או שהם לא מבינים מה מצופה מהם ומרגישים שההוראות לא ברורות. חוסר הבהירות ואי הבנת הציפיות עלולים להוביל לתיסכול בקרב שני הצדדים, דבר שיביא להימנעות מצד הילד ולמאבקי כוח מיותרים.
כשאתם מדברים עם הילד שלכם הסתכלו לו ישירות בעיניים והשיגו את תשומת הלב שלו. ככה תדעו שהוא שמע את מה שאמרתם והבין מה אתם מבקשים ממנו. קשר עין מייצר תקשורת נכונה וטובה יותר, שמחליפה פקודות שנזרקות לחלל האויר כשאתם עסוקים במקביל בדברים אחרים והן נופלות לרוב על אוזניים לא קשובות. אתם תופתעו לגלות איך קשר עין משפיע מיידית ובעוצמה על רמת הקשב והביצוע.
אל תגידו 'לא', הציעו מה כן
כהורים אנחנו משתמשים פעמים רבות במילים 'לא', 'אל' או 'אסור'. ככל שנגיד אותן יותר ככה יש סיכוי שהילדים יעשו יותר ההיפך. מעבר לכך, כשהילד שומע 'לא', בדומה גם לנו המבוגרים, זה אוטומטית מחלץ ממנו תגובה תוקפנית או מתגוננת ושם הוא כבר לא מקשיב לנו יותר. איסור הוא דבר שקשה לילדים לתפוס כיוון שהם צריכים בו זמנית להבין מה אסור לעשות ומה מצופה מהם במקום. לכן, במקום לומר: "אל תשאיר את המשחקים על הרצפה" בקשו ממנו: "החזר את המשחקים למקום בבקשה". ובמקום: "לא לרוץ על החומה" עדיף לומר: "זה מסוכן, אתה יכול לרוץ על המדרכה". השתדלו לדבר איתו בשפה של חוקים כלליים במקום לדבר עליו, למשל; במקום "אל תרביץ" עדיף לומר, "אצלנו בבית משתמשים במילים ולא במכות".
אפשר גם להפוך את הבקשה למשחק וכך לרתום אותם בקלות רבה יותר לביצוע. במקום לאיים עליהם שעד שלא אוספים את הקוביות לא יוכלו לצפות בטלוויזיה אפשר להתחלק לקבוצות ולומר להם "אמא ועומר אוספים את כל הקוביות הירוקות והכחולות ויואב יאסוף רק את הקוביות האדומות ובוא נראה מי יסיים ראשון". בצורה כזו מטלת האיסוף הופכת למהנה ולנעימה יותר.
הקשיבו להם
לילדים יש ערימות של בקשות אלינו בכל יום וכשאנחנו אומרים להם לא, זה גורם להם לכעוס, להשתולל או לבכות. אפשר במקום סירוב מוחלט להגיד: "לא כרגע" או לומר: "בשעה הקרובה לא ניתן לצאת לגינה, אבל אחרי שתסיים להכין שיעורים בשמחה אצא איתך החוצה". זה מייצר שינוי מהיר בתפיסה ובחוויה שלהם. כשהילד שלכם מבקש מכם נניח לאכול גלידה, גם אם עכשיו זה לא הזמן המתאים, תנו לו 2 אפשרויות מתי זה כן יכול להתאפשר. חפשו את ה"כן הדחוי" במקום לומר 'לא'. לילד חשוב להרגיש שהוא משמעותי וגם הדיעה שלו נחשבת. כבדו אותו בכך שאתם באמת מקשיבים לו ומנהלים איתו שיח מכבד ואמפטי - זכרו שלכבד אינו אומר בהכרח להסכים לכל מה שהוא מבקש!
יש עוד המון סיבות לכך שהילדים שלנו לא תמיד משתפים איתנו פעולה, לפעמים חוסר שיתוף הפעולה זו הדרך שלהם להביע רגשות. ילדים יכולים להשתמש בסירוב לשתף פעולה כדרך להבעת רגשות שליליים כמו: תסכול, כעס, עצב או תחושת חוסר אונים. לפעמים, חוסר הרצון שלהם לשתף פעולה נועד כדי למשוך תשומת לב מההורים או מהסביבה. כשמדובר במטלות הבית בפרט, חלק מהילדים חווים אותן כעונש ולא מוצאים בהן עניין או אתגר, אלא רק משהו שבא על חשבון זמן המשחק והפנאי שלהם ולכן עלולים להתנגד אף יותר.
מה שחשוב לדעת, הוא שילדים זקוקים לגבולות שלנו ויחד עם אהבה וכבוד זה נותן להם תחושת ביטחון ושיש להם על מי לסמוך שיוביל אותם.
אז בחרו על מה אתם מעירים להם, תניחו את ה'לא' רק במקומות שהם עבורכם קווים אדומים באמת. כשמעירים לילדים על כל דבר קטן גדל הסיכוי שהם יפסיקו להקשיב לנו ולשתף פעולה. אם שמתם גבול או אמרתם משהו, עמדו מאחורי הדברים שלכם כי מילים שלא מתורגמות למעשים לא יעבדו בפעם הבאה.
הורות מעצימה מאפשרת לשים את הכול על השולחן ולדבר על רגש בפתיחות כבר מהגילאים הרכים, בצורה מונגשת ומותאמת לכל גיל. כשאנחנו מרגילים את הילדים שלנו לשיח רגשי שבו מותר לדבר על הכול, הם ישתפו איתנו פעולה יותר, ירגישו בטוחים יותר ויסמכו עלינו ההורים שנהיה שם בשבילם ונוביל אותם.
על מחברת הכתבה: יעלה גנות היא בת זוג, אמא, יוצרת, כותבת תוכן, מנחת קבוצות ומאמנת אישית. מחברת ספר הילדים וערכת הפעילות לניהול רגשות "מראת הקסמים של אלונה".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: