1. "הילד שלי יקבל רק את הטוב ביותר"
ד"ר פרדריק ניומן, פסיכיאטר ומנהל המרכז לטיפול בחרדות ופחדים בבית החולים ווייט פליינס שבניו יורק, מאמין שאחת מתכונות האופי הבולטות ביותר של ילדים מפונקים היא חוסר הרצון להכיר ברצונותיהם של אנשים אחרים: "הילד רוצה את מה שהוא רוצה כשהוא רוצה אותו". כשהורים מפנקים יותר מדי את ילדיהם, הם למעשה מזיקים להם ופוגעים באופי שלהם בהמשך החיים. כמבוגרים הם יהפכו להיות האויבים הגרועים ביותר של עצמם; הם יהיו פגיעים יותר להתמכרויות, יהיו חסרי אחריות, לא יפתחו כישורים חברתיים נכונים, יהיו אנוכיים וינצלו אנשים לתועלתם האישית.
הדרך הטובה ביותר להציב גבולות לפינוק היא לתת לילד להבין מה האחריות שלו, לשים לב להתנהגות שלו ולנימוסים שלו ולהעיר לו בהתאם וכמובן לא לאפשר לו להתחצף אליכם או לאנשים אחרים. חשוב גם שתלמדו את ילדכם כיצד להעריך עבודה קשה שמניבה תוצאות וכן להבין את ערכו של כסף. לדוגמה, אם הילד שלכם מתבגר תוכלו לעזור לו למצוא עבודה לשעות אחר הצהריים.
2. "עליך תמיד להקשיב למבוגרים"
כל הורה רוצה שילדיו יקשיבו לו בלי להתווכח, אך מעטים חושבים על כך שההרגל לציית ללא עוררין עלול להזיק לילדים בעתידם. הפסיכולוגית מחברת הספר Peaceful Parents, Happy Kids (הורים שלווים, ילדים מאושרים), לאורה מרקהם, למעשה בטוחה בכך שילדים צייתניים מדי הופכים למבוגרים צייתניים מדי.
מבוגרים שכאלה לא מצליחים לעמוד על שלהם ולהגיד את מה שעל לבם, והם נוטים יותר להיות קורבנות של אנשים מניפולטיביים. הם גם יכולים פשוט לבצע פקודות בלי לשאול שאלות או לקחת אחריות על מעשיהם, מה שעלול לפגוע בהם בדרכים שונות במידה שמדובר בדבר מה לא ראוי או אפילו לא חוקי. לכן חשוב שתלמדו את ילדיכם להגיד לפעמים "לא" ולהביע את דעתם אם הם מרגישים שהצדק איתם.
3. "במבחנים 100 זה טוב, 70 זה רע"
אם אתם מעוניינים לגרום לילדיכם לסבול מחרדה במשך כל חייהם, הדרך לכך היא ללמד אותם להיות תלמידים שמקבלים רק 100 במבחנים. כמובן שיש לשאוף גבוה, אך עליכם ללמד את ילדיכם שכישלון לא משפיע על היחסים שלהם איתכם בשום צורה, ושאתם אוהבים אותם גם אם הם מקבלים ציון נמוך.
הפסיכולוגית הקלינית, ד"ר סטפני אולירי מניו יורק, מאמינה שכישלון הוא אף הכרחי לילדיכם ממספר סיבות; זה מלמד אותם כיצד להתמודד עם מצבים שליליים, מספק ניסיון חיים חשוב ועוזר להם לצבור ביטחון לפעול למען עתידם בלי לחשוש מכישלון. מכאן ככל הנראה מגיעים סיפורי ההצלחה של האנשים הרבים שלא הצליחו להגיע להישגים בבית הספר, אך יצאו לחיים מוכנים יותר בעזרת הכלים הנכונים – הם מוכנים להתגבר על אתגרים קשים ולא מפחדים מהם. הילדים המצטיינים לעומתם יחששו מדברים שלא מוכרים להם ושנראים להם כמסוכנים, פשוט מתוך הפחד מכישלון.
4. "עליך להתרכז בלימודים ואני אדאג לכל השאר בשבילך"
בהמשך לסעיף הקודם, היזהרו שלא להדריך את ילדיכם להתרכז אך ורק בלימודים ולהתעלם מכל דבר אחר, ואל תפטרו להם כל בעיה בזמן שהם שוקדים על שיעורי בית ולמידה למבחנים. כל אדם צריך לפתח יכולת לחלק את זמנו בין שלל תחומי האחריות שלו בחיים, והיכולת הזו מגיעה עם ניסיון. ילדים שאין להם ניסיון בכך לא לומדים כיצד לעשות זאת, ובסופו של דבר הופכים לנטל על הוריהם או על אנשים אחרים בחייהם.
זה מחמיר עוד יותר אם אתם מסוג ההורים שמנסים להגן על ילדיכם מכל צרה. ילדים שלא מתמודדים עם בעיות גדלים להיות ילדותיים וחסרי אחריות, וכמובן שהייתם רוצים להימנע מכך. תנו לילדים שלכם להתמודד עם הבעיות שלהם בעצמם, ואם הם באמת לא יכולים לפתור אותם הציעו לעזור.
5. "אם מישהו מציק לך, פשוט תתעלם ממנו"
כל אדם צריך לדעת כיצד לעמוד על שלו, ואם אתם כהורים מנסים לדחוף לילדיכם את הרעיון לראש שעל פיו אסור להם לפגוע באדם אחר בחזרה, הם פשוט יישארו אילמים מול בריונים ויספגו מהם עלבונות שיפגעו בביטחונם העצמי, או אף מכות שיפגעו בהם פיזית. בעתידם המקצועי הם לא יצליחו להתמודד עם הסביבה התחרותית שמצפה להם, וזה יפגע ביכולתם להתקדם בסולם הקריירה.
עם זאת, כמובן שלא צריך ללמד את הילדים ללכת מכות עם כל אחד שמציק להם או פוגע בהם, אך איך מתמודדים נכון עם בריונים? זוהי שאלה שפסיכולוגים רבים דנים עליה עד היום, ורובם גורסים כי כל ילד הוא בעל זכות להגן על עצמו. על כן, כל הורה צריך לעזור לילדיו ללמוד כיצד להגן על עצמם, הן באופן פיזי והן באופן מילולי.
6. "עליך ללמוד מקצוע לחיים מיד אחרי הצבא ואפילו לפני"
לא כל ילד יודע מה הוא רוצה לעשות בעתיד, משום שלא כל ילד מבין מה כל מקצוע טומן בחובו, וכשזה כך, הילדים לרוב מקשיבים להצעות של הוריהם שחושבים בעיקר על הבחינה הכלכלית. הבחירה הזו יכולה להתברר לילד כטעות כשיתבגר, עליה הוא יתחרט מאוד. כדי להימנע מכך, אל תלחיצו את ילדיכם לבחור מה ילמדו כמקצוע לחיים, ותנו להם להבין מה יהיו התוכניות שלהם כשיגיע הזמן לכך.
מסיבה זו, במדינות רבות ברחבי העולם מעודדים נערים לקחת הפסקה של שנה בין סיום הלימודים לבין תקופת הקולג'. בעוד שכאן בישראל הילדים מקבלים כביכול שנתיים עד שלוש שנים בצבא, אלו הן עדיין אינן שנות חופש בהן יש לילדים זמן להבין מה הם רוצים לעשות בחיים, מה גם שחלקם כבר לומדים במסגרת שירותם הצבאי את המקצוע שבו יעסקו בהמשך חייהם. הילדים צריכים לקחת קצת חופש, לעבוד במקום עבודה זמני, לקחת קורסים בנושאים שונים ולהבין מה באמת מעניין אותם ומה הם רוצים לעשות בחייהם.
7. "תואר זה הדבר הכי חשוב שיש כדי למצוא עבודה"
כמובן שלימודים גבוהים הם חשובים עבור כל מי שרוצה לעסוק במקצוע שדורש תעודת תואר ראשון או שני, אך תואר לאו דווקא מבטיח שילדיכם יקבלו משכורת גבוהה יותר בעבודתם או שבכלל ימצאו עבודה. הכל תלוי במקצוע הספציפי שבוחרים ללמוד ולעסוק בו, בשוק העבודה באותו זמן נתון וכמובן ביכולות ובכישרונות האחרים של ילדיכם. היום לדוגמה מתכנתים מרוויחים טוב מאוד, וכדי לעסוק בתכנות לא חייב תואר במדעי המחשב – אפשר ללמוד את זה לבד כל עוד יש לכם ראש מתאים שיודע לחשוב בצורה לוגית.
פרט לכך יש עוד תחומים רבים שבהם אפשר לעבוד בלי תואר, לדוגמה בתחום הקולנוע או הטיפוח. בהם לאו דווקא יש מקצועות עם משכורת גבוהה, אך אנשים שמוצאים סיפוק בעבודה שכזו ירוויחו הרבה עבור הנפש שלהם. גם זה שיקול חשוב, ולא כל אחד צריך לעשות תואר רק כדי שיהיה לו אחד ולא ישתמש בו בחיים.
8. "עבודה רק תסיח את דעתו של הילד מלימודים"
בעוד שכל ילד צריך לסיים את הלימודים עם ציונים גבוהים כדי להתקבל למוסד להשכלה גבוהה, הוא לא יקבל את הניסיון המקצועי שלו באוניברסיטה. דווקא בתקופת הנעורים הילדים יכולים לעסוק בעבודות שיספקו להם ניסיון בעבודה עם אנשים או לקוחות, כיצד לעמוד בדד-ליינים, איך להתנהל מול הבוס וכדומה. בכל קורות חיים יש חלק של ניסיון תעסוקתי, ואם הוא יהיה ריק אצל ילדיכם, יכול להיות שיחליטו שלא לקבל אותם לעבודה לעומת מתמודד אחר עם תואר דומה שלו כן יש ניסיון – אפילו אם לא בתחום.
מומחים מאמינים ש-65% מתלמידי בית הספר יעבדו בעתיד בתחום שלא קיים כיום, ולכן אי אפשר לדעת איזה ידע יידרש לילדיכם, אך כן ידוע אילו יכולות הם יצטרכו לפתח. ביניהן יכולות תקשורת, חשיבה קריטית ולמידה עצמית – כל אלו הם דברים שיוכלו לקבל אם יעבדו עוד לפני שיסיימו את התואר שלהם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: