את כישורי ההורות שלנו אנחנו לרוב רוכשים דרך ניסיון חיים והזיכרונות מתקופת הילדות, אבל מה שבטוח הוא שברוב המקרים אף אחד לא מכשיר אותנו להיות ההורה המושלם. לעתים, אנחנו עושים טעויות ומשלמים עליהן, אבל ישנם אינספור מקרים בהם הפעולות שאנחנו עושים נתפסות אצלנו כשגיאות, אבל בפועל מדובר בהזדמנויות נדירות שאפשר להפוך להצלחה בעזרת מעשה קטן או שינוי גישה. בכתבה הבאה נחשוף אתכם ל-6 תרחישים שונים, שקרוב לוודאי נתקלתם ברובם במהלך חיי ההורות שלכם, ונגלה לכם כיצד תוכלו להפוך כל אחד מהם לשיעור חשוב בחינוך עבור ילדיכם - על פי תשובותיהם של פסיכולוגים ומומחים להורות.
"טעות" מספר 1: נתתי לו להבין לבד את ההשלכות הטבעיות של מעשיו
מדוע זו לא טעות? "כהורים, אנו תמיד רוצים להגן על הילדים שלנו ממקרים שעלולים להעציב אותם על ידי כך שאנחנו מונעים מהם לעשות דברים מסוימים או מזהירים אותם מראש בנוגע להשלכות הצפויות. אך אם ניתן להם להבין לבדם את ההשלכות הטבעיות למעשיהם, נאפשר להם ללמוד לקח חשוב לחיים, שאותו הם כנראה לא ישכחו" מסבירה ד"ר בריטני גרסיה, פסיכולוגית ילדים. "לדוגמה, אם הם התעקשו לא ללכת לבית הספר היום, הם יבינו לבד שהדבר יהיה כרוך בהשקעת מאמץ בהשלמת החומר; ואם הם יגנבו פריט כלשהו מהחדר של האח או האחות שלהם, כנראה שהם יחזירו להם באותו המטבע. אם נמנע מהילדים שלנו לראות לבדם כיצד העולם מתנהל בעקבות מעשיהם, כך הם יתקשו להתמודד בעתיד עם השלכות שליליות של מעשיהם".
"טעות" מספר 2: לא התייחסתי אל דבריה כשהיא התפרצה בזמן שיחה עם מבוגר אחר
מדוע זו לא טעות? "כשהיינו קטנים גם לנו היה קשה לשלוט ברצונות שלנו ולדחות סיפוקים, וכך גם הילדים שלנו. כשיש להם משהו לומר, הם ירצו לעשות זאת מיד וכמה שיותר חזק, גם אם זה אומר שהם מפריעים לנו בשיחה עם מבוגר אחר" כך מסביר הפסיכולוג הקליני, ד"ר בובי וגנר. "אם הם עשו את זה ונמנעתם מלהתייחס לדבריהם, אל תדאגו! כל מה שצריך לעשות הוא להסביר להם בתום השיחה שהרגשות והמחשבות שלהם הם חשובים מאוד ויש להם את הזכות להביע דעה, אבל עליהם להמתין להזדמנות הנכונה לעשות זאת מבלי להתפרץ" מבהיר וגנר ומוסיף: "הפעולה הזו תאפשר לכם להקנות להם כלים חשובים להתנהג בנימוס ובכבוד, וכן תלמד אותם דבר או שניים על האינטראקציות בין אנשים בעולם האמיתי".
"טעות" מספר 3: לא מנעתי ממנו להתיידד עם ילדים "בעייתיים"
מדוע זו לא טעות? הרבה יותר קל לרכוש חברים כשאנחנו קטנים, כיוון שבגילים אלה אנו לא נוטים לערב בתהליך הבחירה שיקולים רבים, וכל מה שצריך זהו רגע אחד של ניצוץ כדי ליצור חיבור. "לפעמים, הילדים שלנו מתיידדים עם חברים חדשים שהם לא כל כך לרוחנו, וכאלה שנוטים לעשות צרות ולסבך אותם - הם מפרים את החוקים שהצבנו לילד, גורמים נזק לצעצועים שלו ומשאירים אחריהם בלגן גדול" אומרת ג'ניפר סוס, יועצת משפחה. "במצב שכזה, מה שצריך לעשות הוא להטיל את האחריות על הילד שלנו, גם אם בתוך תוכנו אנחנו יודעים שהוא לא אשם בכך. זה אומר לגרום לו לסדר את הבלגן שהחברים שלו עשו, או אפילו לשלם בדרך כזו או אחרת על הצעצועים שהם שברו. אלה צפויים להיות כמה ימים קשים, אבל בסופם הוא ילמד שיעור יקר ערך לחיים" טוענת סוס. "בסופו של דבר צריך להעביר להם את המסר שהם בחרו בחברים הללו, ואם הם ראו שהקשר מכניס אותם לצרות, זכותם לשנות את דעתם".
"טעות" מספר 4: לא ניקיתי אחרי הבלגן שהיא השאירה
מדוע זו לא טעות? "כהורים, אנחנו חייבים להטיל על ילדינו לסדר את החדר שלהם ולנקות את האשפה שהצטברה בו בעצמם, כיוון שאחרת הם לא יפתחו חוש עצמאי" מבהירה סטייסי היינס, ד"ר לחינוך ויועצת פסיכולוגית. "בשונה ממה שרבים חושבים, מוטב להתחיל עם זה כבר בגיל צעיר ולא להמתין שהם יהיו 'בוגרים מספיק' כדי לתת להם מטלות שכאלה. כישורי חיים הכוללים יכולת לדאוג לעצמי, לחיות בסביבה נעימה ולהתחשב באחר ראוי שיושגו מוקדם ככל האפשר. כשאנו מטילים את האחריות הזו כבר בשלב המוקדם הזה על מרחבם האישי של הילדים, אנו צפויים להיווכח שהם יגדלו להיות מבוגרים אחראיים ועצמאיים יותר".
"טעות" מספר 5: נמנעתי מלהעיר על "משחקים מסוכנים"
מדוע זו לא טעות? "כשתינוקת מתחילה לעשות את צעדיה הראשונים, היא נופלת עשרות פעמים עד שלבסוף היא צוברת מספיק ביטחון כדי ללכת ביציבות וללא חשש, וכך גם מבינה יותר טוב את מגבלותיה" מסםרת מנסיונה מארי סומיץ', מטפלת משפחה וילדים מוסמכת. "כך גם ההיגיון עובד כשמדובר במשחקים שמוגדרים 'מסוכנים'. כשהילד או הילדה שלנו רוצים לרכב על אופניים, לטפס על מתקנים או לגלוש על גלגיליות, אנו נוטים מעט להירתע מכך בשל הסיכון שטמון בפעילויות שכאלה. אך חשוב לדעת שלאפשר לילדים לקחת סיכונים כאלה היא אינה הורות לא אחראית, אלא הדרך שלנו לעזור להם לבנות את הביטחון - בתנאי שאישרנו להם לעשות משהו תחת שיקול דעת בריא" מבהירה סומיץ' ומרחיבה: "הורה שיתעקש עם הילד וימנע ממנו לעשות דברים שיש בהם מעט מן הסיכון עלול לתרום לכך שבטווח הקרוב או הרחוק הוא יפתח חרדות בתחומים רבים בחיים".
"טעות" מספר 6: לא הכרחתי אותו לעשות שיעורי בית מיד כשהגיע מבית הספר
מדוע זו לא טעות? "אחד הדברים החשובים לנו בחינוך הילדים הוא לדאוג שהם יבצעו את כל שיעורי הבית והמטלות בהקדם, וכדי להבטיח זאת אנחנו לעתים דוחפים ואף מאלצים אותם לעשות זאת בשנייה שרגליהם נגעו במפתן הדלת. אך מתברר שזו טעות שמובילה ליותר אתגרים מאשר לתועלת" טוענת ד"ר ונסה לפוינט, מומחית הורים ופסיכולוגית. "כשהילדים חוזרים מבית הספר, הם מגיעים לאחר מספר שעות ארוכות של למידה וישיבה ממושכת על כיסא, ואת שיעורי הבית שלהם הם יוכלו לעשות בצורה יעילה יותר רק אחרי שנאפשר להם לזוז מעט ולעשות פעילויות שלא דורשות מהם לשבת ולהתרכז. בנוסף, שיחה רגשית עם הילד כשהוא מגיע מבית הספר תעזור לנו להבין את מה שעבר עליו במהלך היום, תחבר אותנו אליו ולבסוף תגרום לכך שהבקשה שלנו ממנו לעשות שיעורים לא תיענה ברצון ולא תיתקל בסירוב".
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: