1. "אני צריכ/ה לחשוב על זה."
הורים עם רפלקס תגובה מהיר עלולים לגרום לתחושת תסכול הן אצלם והן אצל ילדיהם. "רובנו מאמינים שאנחנו יכולים לחשוב מהר, לספק תשובה מיידית ולהגיע להסכמה זריזה עם ילד בן 4", כך אומרת ד"ר וונדי מוגל, פסיכולוגית ילדים ומחברת ספרים בנושא גידול ילדים. במקום לשלוף את התשובה המיידית שעולה לכם לראש, תתרגלו להגיד "תנ/י לי רגע, אני צריכ/ה לחשוב על זה".
בדרך כלל לא תהיה לילדים בעיה לחכות קצת, ולמעשה יש להרגל שכזה השפעות חיוביות מאוד לטווח ארוך. עד שיגיעו לגיל חטיבה, הם יתרגלו לרעיון שעל פיו צריך לחשוב לפני שמדברים. זה יגביר את הסיכויים שלהם להימנע מהתנהגות שלא הייתם רוצים שהם יאמצו.
2. "וואו..."
מילה קצרה כמו "וואו" היא למעשה דרך נוספת לאפשר לכם לעצור לרגע ולעכל את מה ששמעתם או ראיתם. היא עובדת מצוין כשהילד שלכם מציג בפניכם בעיה או אם הוא עשה משהו שהוא ידע שיכניס אותו לצרות, למשל אם הוא הפיל כוס מים אחרי שהזהרתם שהיא תיפול אם לא יזיז אותה מהקצה של השולחן.
המילה הזו מאפשרת לילד להבין שאתם מודעים למה שקרה, אך אתם לא מתחייבים לשום סוג של תגובה באופן מיידי. זה ייתן לכם רגע להתייחס למצב שמולכם מנקודת מבט שאתם בוחרים, להבין כיצד כדאי לטפל בבעיה ומה צריך להגיד כדי להגיב באופן מדויק יותר.
3. "איך זה גורם לך להרגיש?"
הורים רבים נוטים לשבח יתר על המידה את ילדיהם. כמובן שהיינו רוצים שהילדים שלנו ירגישו טוב עם עצמם, אך במקום להסתמך על תחושת התלהבות שתנסו להדביק בה את ילדיכם, נסו לתת להם להחליט כיצד הם מרגישים כשהם מצליחים בדבר מה, ותעשו את זה פשוט על ידי כך שתשאלו אותם כיצד הם מרגישים.
המשפט הזה עובד מצוין גם במקרים שבהם הייתם רוצים להעביר שיעור לילדכם, למשל אם הוא נוטה לשכוח את הילקוט שלו בבית, נסו שלא לכעוס, ובמקום, שאלו אותו איך זה גורם לו להרגיש. שאלה שכזו תגרום לו לעצור לרגע ולחשוב עם עצמו על תחושות התסכול שלו, וסביר להניח שלא היה עושה את זה אם לא הייתם מעלים את השאלה. כך הוא ילמד להימנע מהתחושות הרעות שמתלוות להרגלים השליליים, ואתם תראו שתהיה לזה השפעה חיובית מאוד במיוחד במצבים שכאלה.
4. "בוא/י נראה אם אנחנו יכולים למצוא משהו טוב בזה."
יום גשום, מגדל לגו שהתמוטט, או תסריט האימה הגרוע מכל – התבטלה יציאה כיפית שתכננתם. כל המצבים האלה עלולים לצברח את ילדיכם, והסוד בהתמודדות עם האכזבה הוא לא לנסות למהר ולהציל את הילדים מהתחושות הרעות שלהם. במקום, עליכם לעזור להם לשפר את יכולותיהם להתמודד עם מצבים שונים בחיים, ותתחילו על ידי כך שתתנו להם להיות קצת מצוברחים.
כמובן שזה לא קל להקשיב לילדים מתארים בלי סוף כמה הם ציפו ליציאה המיוחלת או כמה הם השקיעו במגדל הלגו שבנו, אך אחרי שיסיימו, תוכלו לשבת יחד איתם ולהגיד להם "בוא/י נראה אם אנחנו יכולים למצוא משהו טוב בזה". היו מוכנים לכך שהם כנראה לא יסכימו מיד, אך המשיכו לנסות. כך תעזרו לילדיכם להסתגל לשינויים ולהתמודד עם מה שקורה להם בחיים. כמובן שאתם תמיד יכולים גם להציע בעצמכם רעיונות חדשים, למשל אם נשארתם בבית בגלל יום גשום, תוכלו להציע רעיונות למשחקים שאפשר לעשות בבית.
5. "תקשיב/י לגוף שלך."
הורים רבים קשובים יותר לגוף של ילדיהם מאשר לגוף שלהם. אנחנו יודעים כמה זמן הם ישנו, מתי הייתה הפעם האחרונה שבה ביקרו בשירותים וכמה ארוחות וחטיפים הם אכלו לאורך היום. אך אם תעקבו כך אחרי גופם ותנהלו את צרכיהם באופן קבוע, הם לא ילמדו כיצד להקשיב בעצמם לגופם ולסמוך על עצמם.
כשהילד שלכם אומר לכם למשל "כואבת לי הבטן", אל תמהרו למסקנה שהוא צריך לאכול ותגידו למשל "זה כי לא אכלת כלום חוץ מחטיפים עד עכשיו". במקום, הדריכו אותו כיצד להבין בעצמו מה יכול להיות הגורם לבעיה. תשאלו אותו "מתי אכלת בפעם האחרונה" או "האם עשית קקי היום?", ובסופו של דבר הוא יבין כיצד להקשיב לגופו. אתם תראו שאט אט הוא בעצמו יבין למשל שהוא לא נרדם כי יש לו יותר מדי מחשבות בראש, או שיש לו פרפרים בבטן כי הוא מתרגש.
6. "קח/י נשימה."
כולנו צריכים להאט את הקצב לפעמים, אך קשה לזכור את זה כשאנחנו ממהרים לאוטובוס, לאימון כדורגל או למפגש עם הרופא. אך כשאומרים (לעצמנו ולילדים) לקחת נשימה, זה עוזר לשים קץ לתחושת הדחיפות, ולמעשה זה מסייע ליצור מעין רגע של מעבר בין פעילות אחת לאחרת.
"זה כמו לשים מסכת חמצן קודם עליכם ורק אז על הילד, כפי שממליצים במטוס", כך אומרת ד"ר מוגל, לכן עליכם ראשית להזכיר לעצמכם לקחת נשימה. כשתגידו לילדים שלכם את המשפט הזה, רדו לגובה העיניים שלהם, אחזו בידם, קחו בעצמכם מספר נשימות ואז אמרו להם לעשות כמוכם. בעזרת דוגמה אישית שכזאת הילדים שלכם ילמדו מכם כיצד להתנהל טוב יותר במצבים מלחיצים.
7. "את/ה רוצה לנסות שוב?"
כשהילדים מתלוננים על הירקות שבצלחת, מסרבים לחלוק צעצועים או מתבכיינים שהם רוצים ללכת לפארק עכשיו, זה זמן טוב להזכיר להם מה מצופה מהם. היופי של המשפט הזה הוא שאתם מאפשרים לילדים לדעת שהתנהגותם אינה מקובלת מבלי להביך אותם או לגעור בהם.
זה עובד הכי טוב כשאתם בבית, באינטראקציה של אחד-על-אחד. המשפט הזה מאפשר לילדים להבין שהם עושים משהו לא בסדר ונותן להם הזדמנות לתקן את התנהגותם, זאת ללא כל אפשרות מיקוח. כל מה שצריך לעשות זה לשחזר את הרגע. למשל, אם הגשתם צלחת עם ירקות ועוף והילד אמר "איכס", תגידו לו "אנחנו לא אומרים איכס על אוכל. רוצה לנסות שוב?". קחו את הצלחת, הגישו אותה שוב ותראו כיצד הילד שלכם יגיב.
8. "זה רעיון מצוין."
בין אם הילד שלכם בן שנתיים ומנסה להבין מה הוא רוצה ללבוש, ובין אם זו ילדה בת 6 שמחליטה בעצמה כיצד תבלה את אחר הצהריים, ואפילו אם זה ילד בן 8 ששוקל איזה סיפור הוא רוצה לכתוב כדי לחדד את יכולות הכתיבה שלו – תתמכו ברעיונות שלהם ותנו להם להרגיש שהם יודעים כיצד לעשות החלטות בעצמם. משפט פשוט שכזה יראה לילדים שלכם שלא משנה מה יחליטו, בגבולות ההגיון כמובן, זה יהיה רעיון ששווה לשקול וזה יעזור מאוד להנחיל בהם ביטחון לעצמאות.
לסיכום
כפי שאתם רואים, כל אחד מ-8 המשפטים האלה לא מכיל יותר מ-10 מילים, אך יש לכל אחד מהם השפעה עצומה על התקשורת שלכם עם ילדיכם וגם על הדרך שבה ילמדו לווסת את התחושות והרגשות שלהם, להבין את עצמם ולזכות בביטחון עצמי. עברו על הרשימה הזו שוב אם צריך, בדקו באילו מצבים אתם נתקלים באופן יחסית קבוע ושאתם יכולים להשתמש במשפטים האלה בהם, ונסו את זה בפעם הבאה. אתם תראו שתהיה לזה השפעה טובה יותר ממה שעשיתם עד היום ולא עבד.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: