1. מצאו תקווה
התחושה הגרועה ביותר במצב היא לא תחושת הכישלון, אלא חוסר התקווה. היא תגרום לכם להרגיש שאין עוד שום דבר ששווה לנסות ושצריך פשוט לוותר. עם זאת, אסור לכם להרים ידיים, כי הילדים שלכם זקוקים לכם. התקווה תעזור לכם להסתכל על המצב כנקודת מוצא שממנה עליכם להמשיך קדימה ולהבין מה עליכם לעשות.
לדוגמה, שירה היא נערה טובה כמעט מכל בחינה. יש לה ציונים גבוהים והיא מאוד אחראית ועצמאית, אך בכל יום שהיא חוזרת מבית הספר, היא מגיעה הביתה במצב רוח רע ומוציאה את התסכולים שלה על הוריה. היא נכנסת לחדר השינה שלה, טורקת את הדלת ופשוט רוצה להיות לבד.
ההתנהגות הזו לא אומרת שנכשלתם בניסיון ללמד אותה כיצד לזהות את רגשותיה ולהתמודד איתן, או שאתם לא מצליחים לספק את התמיכה הנכונה לילדה שלכם. גם נערים יכולים להגיע למצב של שחיקה ועייפות, וגם הם לפעמים פשוט רוצים להיות לבד ובשקט שלהם "אחרי העבודה". אל תיקחו את זה אישית ואל תחשבו שזה מעיד על טיב כלל היחסים שלכם. התקווה תספר לכם שזה שלב שיעבור, ותזכיר לכם שהיא אכן ילדה אחראית, מנומסת וחכמה, כך שאתם כן עושים עבודה טובה.
2. אל תשכחו את הזיכרונות הטובים
לאף אחד מאיתנו לא הייתה ילדות מושלמת, אך לכולנו יש זיכרונות נהדרים מהילדות. כך זה גם בהורות. נסו להיזכר בדברים הטובים שעזרו לכם להתגבר על רגעים קשים כשהילדים היו קטנים יותר, למשל כשהיו חולים או כשהרגשתם עוד אז שהורות זה דבר שאולי גדול עליכם. החיוך הראשון, הצעד הראשון, החיבוקים והאהבה האינסופיים, כל אלה בין היתר נתנו לכם את התקווה שדיברנו עליה מקודם.
גם אם הילדים גדלו ונראה שהרגעים האלה חלפו, הם עדיין שם, באלבומי תמונות או סרטונים שצילמתם פעם. אז שבו עם עצמכם או אפילו עם ילדיכם איזה ערב אחד ותיזכרו ברגעים טובים שכאלה שלא יחזרו על עצמם.
3. אתם לא יכולים לעשות הכול
אנחנו לפעמים מרגישים שנכשלנו כהורים, למשל אם אנחנו לא מצליחים להגיע למשחק הכדורגל של הילד בגלל העבודה. אך אנחנו לא מרגישים אשמה אם אנחנו לא מצליחים לבצע 4 משימות ב-2 ידיים, וגם לא אם אנחנו לא מסוגלים להיות בשני מקומות בו זמנית. יש לנו מגבלות, כולל מספר השעות ביממה, ואנחנו פשוט לא יכולים לעשות את הכול ולהיות בכל מקום.
עליכם לשחרר מעצמכם את הלחץ להיות האימא או האבא הטובים בעולם, ולקבל את העובדה שאתם עושים את הכי טוב שלכם. בהתאם להרגלים שלכם, יתכן שיעזור לכם לשים בצד דברים שפחות חשובים בטווח הארוך. קיפול כביסה למשל או ניקיונות – לרוב זה יכול לחכות אם זה בא על חשבון הזמן הפנוי שיש לכם להקדיש לילדים שלכם.
4. אכזבות הן חלק בלתי נפרד מהחיים
אם עשינו כל מה שיכולנו ועדיין לא מצאנו זמן להקדיש לילדים ולהיות שם בשבילם בפעילויות שחשובות להם, אנחנו עלולים להרגיש שוב שנכשלנו. אולי כן יכולנו לקחת יום חופש מהעבודה וללכת לראות את ההצגה של הילדה? אנחנו מאוכזבים שפספסנו את המשחק, מאוכזבים מעצמנו, ומרגישים כמו כישלון של הורים. גם הילד יכול להיות מאוכזב, ובצדק. זו תחושה טבעית וזה בסדר.
זכרו שתחושת אכזבה זה חלק טבעי מהחיים, וכל אחד חווה את זה בצורה כזו או אחרת באופן די קבוע וברמות משתנות – זה מגיע מעוד הרבה מקורות אחרים. דברו עם הילדים שלכם על התחושה הזו ועזרו לעצמכם ולהם לעבד אותה ולהתמודד איתה.
5. דעו שאתם מספיק
בסופו של דבר, הילד שלכם פשוט רוצה שתהיו שם. לאו דווקא פיזית במשחקים שלו, אלא שפשוט תהיו שם בשבילו. הוא רוצה לדעת שיש לו הורים שהם שלו ולא של אף אחד אחר, והקשר הזה שביניכם הוא הדבר המיוחד. חופשות למקומות יקרים או משחקי מחשב חדשים – אלה הם לא באמת הדברים שהכי חשובים לילדים שלכם. מה שחשוב יותר זה שתמשיכו לאהוב אותם ולהיות שם בשבילם כשהם באמת זקוקים לכם. גם אם אתם לא יכולים להגיע למשחק, שלחו לילד הודעת אם יש לו סמארטפון ותאחלו לו בהצלחה. זה לא הרבה, אבל זה מספיק כדי לאפשר לו לדעת שאתם איתו בלב.
6. זכרו שאתם לא לבד
הורות זו אולי המשימה הקשה ביותר שקיבלתם על עצמכם ושאי פעם תקבלו על עצמכם בחיים. אבל אתם לא לבד, כי כמוכם יש עוד מיליארדי הורים שקיבלו את המשימה הזו. כולנו נאבקים וכולנו מרגישים שנכשלנו מפעם לפעם, כי אין דרך אחת נכונה לגדל ילד – כל ילד הוא אדם מיוחד בפני עצמו. כל מה שאנחנו יכולים לעשות זה להשתדל להיות ההורים הטובים ביותר שיש, וכולנו מנסים.
כשאתם מרגישים שאתם לבד, זכרו שיש עוד כמוכם, ותוכלו למצוא אותם אפילו בקבוצות שונות בפייסבוק. תוכלו להירשם לקבוצה הומוריסטית שצוחקות על כל המצבים המאתגרים והקשים שאנחנו כהורים מתמודדים איתם, למשל קבוצת "אבא פגום" לאבות או "מאמאצחיק" לאימהות, ולראות שהכישלונות שלכם הם לא כל כך שונים מאלו של אחרים, ולפעמים אפילו די מצחיקים.
7. דעו מתי לוותר
ויכוחים עם הילדים יכולים לגרום לנו להרגיש שאנחנו נכשלים, במיוחד כשזה מגיע לטונים גבוהים, צעקות או אפילו מילים לא נעימות. זכרו שריבים שכאלה אף פעם לא יובילו לפתרון אמיתי, לכן אם אתם רואים שצץ מצב שכזה, נסו לוותר על הוויכוח. זה לא אומר שאתם נכנעים ומוותרים על הנושא. זה רק אומר שאתם בוחרים להירגע ולאפשר לילדיכם להירגע לפני שתחזרו לדבר על כך בצורה נעימה ופוריה יותר. תחליטו שתמשיכו לדבר על הנושא הזה בעוד שעה, ועד אז כל אחד יחשוב על דבריו כך שיוכל לבטא אותם בצורה ברורה יותר, בלי שיצטרך לצעוק.
8. אל תחששו לבקש סליחה
אנחנו נעשה טעויות, וכך גם הילדים שלנו. אם אנחנו רוצים שיסלחו לנו על הטעויות שלנו, עלינו ללמוד גם כן לסלוח לילדים על הטעויות שלהם, ובכלל כיצד לבקש סליחה. הדרך הכי טובה היא לבקש סליחה בעצמכם , כי כשאתם מבקשים סליחה מילדיכם, זה מראה להם שהם חשובים לכם ושאתם יודעים שעשיתם משהו שפגע בהם.
אם לא תבקשו סליחה, הילדים שלכם פשוט יישארו פגועים, וחלק מהפצעים האלה יהפכו לצלקות שילוו אותם לאורך כל החיים. לעומת זאת, בקשת סליחה מהילדים תחזק את האמון שיש ביניכם, וגם תלמד אותם כיצד לעשות את זה בעצמם ועד כמה זה חשוב כחלק ממערכת יחסים בריאה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: