1. הם משווים את עצמם לאחרים – ויש הרבה למי להשוות
בעידן של היום, בו כל אחד יכול לפרסם את עצמו ואת חייו דרך הרשתות החברתיות כאילו היה סוג של מוצר שדורש יחסי ציבור חיוביים, גם מבוגרים משווים את עצמם לאחרים ושואלים את עצמם "מה לא בסדר אצלי". בדרך כלל אנחנו לא עושים זאת במודע, אך אנחנו שוכחים להזכיר לעצמנו שלא כל סטטוס, תמונה או סרטון ברשתות החברתיות באמת משקפים את המציאות.
בעוד שאתם כמבוגרים יכולים להיות חכמים יותר ומעגל החברים שאתם "צריכים" לנסות להרשים הוא מצומצם יותר, אצל הצעירים זה לא כך. מעגלי החברים שלהם גדולים הרבה יותר והם נחשפים להרבה יותר דוגמאות שמראות להם שלאחרים טוב יותר מאשר להם. אין להם מספיק ניסיון כדי לדעת שמאחורי התמונות והחיוכים מסתתרים גם רגעים קשים – כמו אצל כולם – מה שמחמיר את התחושות השליליות שעולות בהם מפעם לפעם, מאחר שהם מאמינים שרק הם סובלים מהן.
2. הם לא מכירים מספיק תודה על מה שטוב בחייהם
מאחר שאתם כמבוגרים עברתם הרבה קשיים בחיים עד היום, אתם ככל הנראה יודעים להגיד תודה על מה שיש לכם ושהשגתם עד עתה – שום דבר מזה לא מובן מאליו. אתם מודעים לכך שדברים טובים דורשים מאמץ וגם אם אתם חוטאים בכך לעיתים, אתם מודעים לעובדה שרכישות קטנות או גדולות לא יעשו אתכם מאושרים יותר בטווח הארוך. כל דבר ששווה משהו מצריך השקעה מסוימת של זמן, אנרגיה וכסף.
בניגוד אליכם, הצעירים של היום נחשפים בשלב מוקדם מאוד לכל כך הרבה סיפורי הצלחה של אנשים בגילם, אשר גורמים להם להאמין שכל אחד יכול להצליח בקלות ותוך זמן קצר, וזה יוצר קנאה. תחשבו איך אתם הייתם מרגישים אם הייתם יודעים שלא רחוק מכם יש נער עם מיליוני עוקבים בטיקטוק ושמרוויח כסף מפרסום למוצרים – גם אתם הייתם רוצים את האהבה והאהדה הזו ואת החופש הכלכלי שחוסך מכם את הצורך להסתמך על דמי הכיס של ההורים. תחושת הקנאה מתעלה על העובדה שלמעשה לא חסר הרבה לנער כדי ליהנות מחייו, ולכן אין ביכולתו להגיד תודה על מה שיש לו, כי הוא מרגיש שבעיקר אין לו.
3. הם מפחדים מכישלון כי השאיפות שלהם גבוהות מאוד
בניגוד לנערים שמוכנים לעשות הכל כדי להצליח, יש גם את אלה שההצלחות של אחרים משתקות אותם. הם מרגישים שלעולם לא יצליחו להגיע לממדים שהם מקווים להם, מה שגורם להם לוותר מלכתחילה על הניסיון. אולי יהיו להם כמה עשרות או מאות צפיות בסרטונים שיעלו ליוטיוב, אך הם ישאפו למאות אלפים, ופחות מזה פשוט לא יהיה שווה את ההשקעה. אולי הם יוכלו לפתח כישרון מיוחד לרמה גבוהה, אבל אין להם מספיק כוחות נפשיים כדי להתמודד עם הזמן שנחוץ לכך.
מיותר לציין שגישה שכזו אינה מועילה בשום צורה לחיים. אם תינוק זוחל היה רואה סביבו מאות ילדים הולכים, הוא לא היה מרגיש רע עם עצמו בכל פעם שינסה ללכת וייפול. אם כן, הוא ככל הנראה לעולם לא היה לומד ללכת לעולם. בני נוער רבים מודעים לכך שהם לאו דווקא יגיעו להצלחה המסחררת שהם שואפים לה, ולכן מוותרים על כך מראש, אפילו אם היה להם סיכוי לזכות בהצלחה קטנה יותר או בניסיון שיסייע להם להגיע לשם בהמשך.
4. הם שונאים את העבודה שלהם
יש גם מבוגרים ששונאים את העבודה שלהם או אפילו את הקריירה שבחרו לעצמם, אך למרבה ההפתעה זה קורה גם אצל בני נוער וצעירים כיום, אף על פי שהעבודות הראשונות שלהם צריכות להיות מעודדות מאוד עבורם. רבים מהם מוצאים את עצמם בעבודות שאף אחד לא באמת רוצה לעשות – אם זה קופאי או טבח במסעדת מזון מהיר או מתדלק בתחנת דלק. אלו הן עבודות התחלתיות שלא מרוויחים בהן הרבה ושאינן מעשירות או מהנות כל כך, אך בדרך כלל זה רק שלב קטן בחיים, לרוב לפני, במהלך או קצת אחרי השנים שהם מוצאים כיוון שמתאים יותר לטווח הארוך.
למה זה כל כך קשה להם? כי לא חסרות דוגמאות של אנשים בגילם שעושים את מה שהם אוהבים ומרוויחים על זה כסף טוב. אנשים ביוטיוב מציירים, מנגנים ואפילו משחקים במשחקי מחשב ומצליחים להרוויח מזה כסף לא רע – אז למה שמישהו ירצה לבזבז את הזמן שלו בעבודה משעממת ולא באמת מתגמלת? לעומתם, כשאתם הייתם צעירים אמרתם תודה על כל שקל קטן שנכנס לכיס מעבודה פשוטה שיכולתם לבצע ללא ניסיון קודם, אפילו אם שנאתם אותה.
5. הדעות של אחרים משפיעות במידה רבה על הדעה שלהם
רבים מאיתנו שמים דגש חזק ומיותר על הדעות של אנשים אחרים, אך רובנו לומדים להתעלם מהן ככל שאנחנו מתבגרים. אנחנו מגלים שהחיים נהיים קלים יותר כשאיננו מנסים לרצות אף אחד, ללא הלחשושים הקטנטנים בראשנו שמקורם במילותיהם של אנשים שדעתם לא באמת אמורה להיות חשובה לנו. בני נוער וצעירים לעומת זאת מרגישים לחץ רב יותר להיות "חלק מהעדר" שאליו הם משתייכים או רוצים להשתייך, ועבור רבים מהם בשלב זה של החיים, הדבר היחיד שמשנה זה מה שאחרים חושבים, ואחרים זה למעשה כמעט כל העולם.
בראשם הם מקשרים את התאמתם לדעות האלו ליכולת שלהם להיות מקובלים בסביבתם, ובעוד שאתם יודעים שלכל סיר יש מכסה וכל אדם יכול למצוא אנשים שדומים לו מבחינה ערכית, לרוב הצעירים חשובה יותר כמות החברים או העוקבים ברשתות החברתיות מאשר איכותם. תוסיפו לכך את העובדה שברשת אף אחד לא חושש להביע את דעתו, וקיבלתם מתכון בטוח לניסיונות לרצות כל אדם או לאמונה מוטעית שעל פיה משהו לא בסדר איתנו. בני נוער בעיקר רוצים לחסוך מעצמם מפח נפש, אך זוכים רק בחוסר ביטחון עצמי ובמאבק אינסופי בין מי שהם לבין מי שהם חושבים שעליהם להיות.
6. הם לא מאמינים שמגיע להם להיות מאושרים
כל הסעיפים שבאו לפני עלולים להוביל לסעיף הזה. נוער ואנשים צעירים עלולים לחוש רגשות אשמה בנוגע לדברים שעשו או לא עשו, ובסופו של דבר זה יוביל לתחושה שלא מגיע להם להיות מאושרים. הם היו תקועים כל כך הרבה זמן בניסיון להיות מישהו שהם לא או בקבירת החלומות שלהם עד שהם התרגלו להיות לא מאושרים.
לכל אחד צריכה להיות הזדמנות לזכות באושר, ובשביל זה נדרש שינוי תפיסתי, שלעיתים מגיע רק בשלב מתקדם יותר בחיים. על הנערים לגלות את עצמם מחדש בתוך עולם שרק מקשה עליהם לעשות זאת, ואם הם נכנסו לתוך מעגל סגור של השוואה לאחרים, פחד מכישלונות, חוסר הכרת תודה ושנאה עצמית, יהיה להם קשה מאוד לצאת מזה.
כמה מילים לסיכום
כמובן שכל הבעיות שצוינו כאן לא קיימות רק אצל נערים ומתבגרים, אלא גם אצל הרבה מבוגרים, אך לרובם יש את הכלים והניסיון שעוזרים להם להתמודד. עם זאת, הצעירים של היום גדלו לתוך עולם שבו הטכנולוגיה שולטת בכל צעד של חייהם. עבורם המצב הזה – בו הם נחשפים לכל כך הרבה אנשים מצליחים בגילם בעוד שהם לא מצליחים להשיג את השאיפות שלהם – הוא טבעי ונכון כמו העובדה שבכל אביב יפרחו פרחים בגינה ובכל חורף ירדו גשמים. הם לא מודעים להרבה ממה שקורה מאחורי הקלעים של מצלמות הסמארטפון ולכך שמיליוני עוקבים באינסטגרם לאו דווקא מעידים על חיים טובים ומאושרים. אם אתם מרגישים שהילדים שלכם סובלים מבעיה שכזו ואף מדיכאון, לחצו כאן כדי ללמוד כיצד תוכלו לעזור להם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: