10 משפטי הזהב שכל ילד צריך לשמוע מהוריו

1. "בוא נתקן ונסדר את הכל יחד"

פעמים רבות, בהתנהגותם הרעה, מנסים ילדינו לבחון אותנו ואת תגובתנו. כאשר ילד פועל בצורה שלילית, פוגע בחפצים בבית או נוהג בצורה שאינה תקינה כאשר אתם בחוץ, הוא מביט בכם לאחר מכן במין "עיני עגל" וממש ניתן לראות כיצד הוא מתחנן לדעת: "האם אתם עדיין אוהבים אותי אחרי הדבר הלא טוב שעשיתי?". זהו מבחן חשוב מאוד להורות שלכם, ועל אף שמפתה וטבעי להוציא את כעסכם על הילד ולהוכיח אותו על מנת שלא יחזור על התנהגותו, חשוב יותר לדעת כיצד למחול ולסלוח לו. הסבירו לו שעל אף שהדברים שהוא עשה אינם מקובלים עליכם, הם עדיין ברי תיקון, והראו לו שאהבתכם הבסיסית אליו אינה תלויה בהתנהגות כזאת או אחרת. בדרך הזאת תוכלו לפתח ולחזק את החוסן המנטלי שלו ולבסס נכונה את הבנתו כלפי הקשר ביניכם.

2. "בוא נעצור לרגע ונחשוב מה זה אומר עבורנו ועבור האנשים שסובבים אותנו"

ילדים נוטים לשאול שאלות רבות מתוך סקרנות או על מנת לקבל תגובה המאשרת את מעשיהם. יחד עם זאת, אל תתפתו לענות בחיוב לכל בקשה של ילדכם רק על מנת לרצות אותו, אלא נסו להראות לו מהן ההשלכות של רצונותיו ומעשיו, לא רק על עצמו אלא גם על סביבתו, כולל אתכם ההורים. אם למשל ילדכם מבקש להישאר ער עד מאוחר, אתגרו אותו לחשוב רגע לפני שאתם מאשרים או מסרבים – איך הוא ירגיש למחרת בבוקר, כשיצטרך לקום לגן, לבית הספר או לקייטנה? ואיך זה יגרום לכם, בתור ההורים שלו להרגיש - כאשר תצטרכו להישאר ערים יחד איתו, ולקום למחרת תשושים מחוסר שינה? נסו להבהיר לילד את ההשלכות של כל פעולה, על מנת שיחשוב ויחליט בעצמו האם הדבר משתלם עבורו ועבור האנשים שהוא אוהב. 

3. "זוכר/ת איך עשית את זה בקלות בפעם שעברה?"

ילדכם, כפי שכבר וודאי הספקתם להבין, זקוק לחיזוקים חיוביים. אם ברצונכם שהילד יבצע דבר מה - אחת מאותן מטלות או משימות יומיומיות שהוא כבר ביצע בעבר אך כעת אין לו חשק - הזכירו לו את הצלחות העבר שלו, שבחו את יכולותיו וספרו לו כיצד בפעמים הקודמות שעשה את הפעולה המבוקשת, הוא ביצע אותה ללא קושי. התמקדו בצדדים החיוביים של ילדכם, שכנעו אותו בחוזקותיו, וסייעו לו להבין שהוא יכול לעשות יותר ממה שכבר עשה ושיש לו לאן לשאוף בכל מטלה ומשימה.

4. "אני לא יודע/ת"

ממש כמו בהרבה מאוד מערכות יחסים אחרות שיש לנו בחיים, גם במקרה של ילדנו – אם אנו רוצים שהוא יהיה כנה וידבר איתנו בפתיחות, עלינו להראות לו שגם אנו פתוחים כלפיו. לכן, הניחו לעצמכם להיות "פגיעים" בפני הילד ולהודות שגם בתור הורים ישנם דברים שאינכם יודעים, ושלא תמיד יש בידיכם תשובות לכל שאלותיו. בנוסף, צריך להכיר גם בכך שלעיתים אנו נראה את הדברים בעיניים הבוגרות שלנו, אך לא נבין כיצד ילדנו מרגיש ואיך הוא מתמודד עם מצבים מסוימים, ולפיכך לתשובות שלנו לא תמיד יהיה ערך מבחינתו. בכל מקרה, ככל שתבססו את יחסיכם על כנות ופתיחות רגשית, ותדעו שגם אתם יכולים לענות מדי ב"לא יודע", הדבר יקל על ילדכם יותר ויעזור לו להרגיש בנוח להודות בחולשותיו ולדעת מתי לקבל סיוע.

5. "אני מצטער/ת שצעקתי עלייך"

למסקנה שכולנו בני אדם שטועים לעתים רובנו מגיעים לאחר שנים של ניסוי וטעיה כשאנו מבינים שבחיים לא הכל הולך חלק, ושאף אחד מאיתנו לא מושלם. לילדים לעומת זאת, לוקח זמן לפתח את ההבנה הזו, ולכן כאשר אתם נוזפים וצועקים עליהם, תחושת מועקה כבדה מאוד עלולה להיווצר ולהעיב עליהם. לכן, גם אם אתם תופסים את עצמכם צועקים ונוזפים בילדכם ביתר שאת לאחר שהתנהג בצורה לא נאותה, אתם צריכים למצוא בעצמכם את האומץ להודות בטעותכם ולבקש ממנו סליחה בדרך שתגרום לו להבין שאתם מעריכים ומכבדים אותו. באופן  הזה אתם מלמדים את ילדכם לקח חשוב ביותר: אף אחד אינו מושלם, ואם מישהו טעה עליו לבקש סליחה ולא לחזור על מעשיו.

6."ספר/י לי עוד על זה"

7. "אני כל כך שמח/ה שאנחנו עושים את זה ביחד. איך את/ה מרגיש/ה עם זה?"

"איך את/ה מרגיש/ה?" "איך עבר עלייך היום?" – שאלות כאלו ואחרות תורמות באופן ניכר להתפתחות הרגשית ולקרבה ביניכם ובין ילדכם. בנוסף, הן גם מסייעות לילד לארגן את מחשבותיו ומאמנות אותו ביכולת להביע אותן ולתקשר כראוי. בשורה התחתונה, שאילת השאלות הנכונות והבעת התעניינות נותנת לילדכם פתחון פה ומלמדת אותו להיות קשוב ורגיש לא רק כלפיכם, אלא בעיקר כלפי עצמו וכלפי תחושותיו.

8. "כל הכבוד, עשית את זה בעצמך!"

הורים רבים נוטים לפנות אל ילדיהם ולדבר עימם בצורת רבים – "אנחנו זחלנו", "אנחנו הולכים לגן הילדים", "אנחנו עומדים להתחיל את כיתה ב'", וכדומה. נכון לעשות זאת ההרבה מאוד מצבים מכיוון שהפנייה בלשון רבים ונתינת התחושה שאתם והוא עושים דברים יחד כגוף אחד חשובה להתפתחותו ואף ליכולת שרידותו התלויה רבות בהתקשרות ביניכם. עם זאת, כאשר הילד גדל ומתבגר, כדי לעודד את עצמאותו ואת התפתחות יכולותיו האישיות, יש לבצע את ההיפרדות ביניכם גם באופן המילולי, ולתת מקום נכבד יותר להבדלים שבין "אנחנו" ל-"אתה".