1. למדו מתי ועל מה לשבח אותם
כמבוגרים אנו יודעים כמה כוח והשפעה יש למילות עידוד על אופן ביצוע משימות כאלו ואחרות, ולכן כאשר ילד קטן עושה דבר כלשהו, פעוט ככל שיהיה, יש לנו נטייה לשבח אותו בצורה שהיא לפעמים קצת מוגזמת. נכון שזה כיף ומחזק לקבל תגובות חיוביות מהילדים שלנו אחרי שאנו מחמיאים להם, אך צריך לזכור שהחל משלב מסוים יש להם אפשרות לדעת מתי משבחים אותם על מעשה מאתגר במיוחד ומתי הדברים נאמרו בהגזמה. אם למשל ילדכם למד לזחול ואתם אומרים לו כל הכבוד זה אכן מחזק, אך כאשר הוא בונה מגדל מקוביות ואתם מגזימים בתיאור כמו: "וואו, זה המגדל היפה שראיתי בכל חיי" זה יגרום לו בהמשך להתעלם מהמחמאות שלכם בטענה שיש לכם נטייה להגזים. אז מה עושים אם בכל זאת הוא עושה דבר מה הראוי להערכה? פשוט אמרו לו "תודה", או שבחו חלק ממש חשוב במה שהוא עשה, כמו למשל: "איזו התאמה יפה של צבעים יצרת בציור הזה".
2. הניחו להם לטעות
הרצון להציל את ילדיכם ולמנוע מהם לעשות טעויות הוא דבר טבעי לחלוטין, אבל איך שלא נסתכל על זה אנחנו לא יכולים להגן עליהם מכל ובסופו של דבר הם ייפגעו, יתייאשו מדבר מה או יעשו שגיאות. למרות שבאותו הרגע קשה לנו עם המצב, עלינו לזכור שזה חלק מהחיים, ומטעויות לומדים. כאשר הורה מתערב בחיי הילד שלו ומנסה באמת ובתמים לעזור, הוא בעצם רק מזיק לו, לדוגמה: אם ילדכם לא הוזמן למסיבת יום הולדת או מאמן הכדורסל לא נתן לו מספיק זמן לשחק על המגרש, אל תלכו ותדרשו שישתפו אותו בכוח ובלי רצון - אם הוא ירצה בכך הוא יכול לדרוש זאת בעצמו ואם לא, דעו שזה בסדר להיות מעט עצוב או כועס. לפי דבריה של קתי הירש-סאסק, פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טמפל שבפילדלפיה, חשוב מאוד, במיוחד לילדים צעירים, לקבל הזדמנות לפעול ולקחת סיכונים בלי שההורים שלהם יבקרו את מעשיהם או יתקנו אותם. הירש-סאסק אפילו מעודדת את ההורים לעשות שגיאות קטנות בכוונה, כדי להעניק לילדים הרגשה טובה יותר, כזאת הנוסכת בהם ביטחון ונוטעת בהם את ההרגשה שגם אתם יכולים לטעות.
3. למדו אותם להסתכל על חצי הכוס המלאה
אם ילדיכם נוטים להתאכזב לעיתים קרובות מדי או להרגיש מובסים, עזרו להם להיות יותר אופטימיים על ידי מציאת פתרונות לשיפור המצב הקיים וכך תסייעו להם להגיע אל המטרה, אך אל תעשו זאת על ידי משפטים כמו "תסתכלו על הצד החיובי של הדבר" או "אין דבר, הכל לטובה". כאשר הילד נמצא במצב שכזה הוא לא רואה את הצד החיובי של שום עניין, והורים מתוסכלים ידעים זאת טוב מאוד אך לא תמיד זוכרים זאת... אז מה עושים? תוכלו לסייע לילדיכם במציאת חלופות אחרות לדברים שמאכזבים אותם, למשל: אם עורכים טקס בבית הספר וילדכם מאוד רצה את התפקיד המרכזי אך לא קיבל אותו, אל תאמרו לו שהוא כוכב בכל מקרה, אלא אמרו לו משהו ברוח הזו: "אנחנו רואים עד כמה אתה מאוכזב, אבל בכל זאת - בו נראה ביחד מה ניתן לעשות כדי להגדיל את הסיכוי שלך להיבחר בפעם הבאה".
4. טפחו את תחומי העניין המיוחדים שלהם
הסברה הרווחת שישנו צורך בהבנת נפש הילד היא נכונה מאוד בכל הקשור לטיפוח הביטחון העצמי שלו. עליכם ההורים מוטלת המשימה לחשוף את ילדיכם למגוון רחב של פעילויות, וכאשר הם מוצאים את הפעילות המועדפת עליהם – עודדו אותם וטפחו את התשוקה שלהם לדבר. פיתוח תחביבים עוזר מאוד להצלחה ולרווחה של ילדים קטנים, במיוחד בזמנים קשים בבית ספר בזכות העובדה שיש בכוחם לחבר בין ילדים. כך לדוגמה - אם ילדכם אוהב לצייר וכל שאר חבריו לכיתה אוהבים ספורט, עודדו אותו לצייר דברים הקשורים לספורט או לצלם סרטון על הנושא ולהראות אותו לחברי כיתתו. זכרו, כאשר ילד מרגיש שיש לו מומחיות גדולה יותר בדבר מסוים בהשוואה לילדים אחרים, זה מגביר אצלו את הביטחון העצמי ויגרום לו בעתיד להפוך לאדם מצליח בחיים.
5. הניחו להם לפתור בעיות בצורה עצמאית
כמעט ואין הורה שלא מכיר את המצב בו ילדו מגיע אליו עם טרוניה לגבי אחיו, או על איזשהו ילד שלקח את הצעצוע שלו ולא מוכן להחזיר לו אותו, כשלרוב התגובה הראשונית תהיה לקום ולסייע לילד בהחזרת החפץ או בפתרון הבעיה. לדבריה של דוקטור מירנה שור, מחברת הספר "גידול ילד חושב", כל שעליכם לעשות הוא לא להתערב. עוד היא אומרת כי "ילדים מרגישים בטוחים כאשר הם מסוגלים לנהל משא ומתן על מנת להשיג את מבוקשם". אי לכך, מה שכן תוכלו לעשות, הוא לשאול את הילד מה לדעתו תהיה הדרך הטובה ביותר להחזיר את החפץ, גם אם הרעיון הראשון שיקפוץ לו לראש יהיה לחטוף את הצעצוע בחזרה, עצרו אותו ושאלו מה לדעתו יקרה כאשר הוא יעשה זאת, והאם יש לו דרכים נוספות להציע, כך שהתוצאה העגומה והצפויה לא תקרה. באחד ממחקריה של דוקטור שור, היא מצאה כי ילדים בני 4 אשר לחלקם נלקחה משאית משחק על ידי חבר, הצליחו להשיב אותה לידיהם בדרכים חכמות ובוגרות להפליא, כמו למשל לומר לילד שלקח להם את המשאית שיהיה להם כיף יותר אם הם ישחקו יחדיו מאשר לבד.
6. חפשו דרכים ללמד אותם איך לעזור לאחרים
לדעת דוקטור ברוקס, מחבר הספר "גידול ילדים סתגלנים", כאשר ילדים מרגישים שהם משפיעים על הסביבה, הם רוכשים יותר ביטחון עצמי ופחות מתביישים מהסובבים אותם. השפעה שכזו יכולה לנבוע משלל מעשים, ועזרה לאחר היא מקום מעולה להתחיל ממנו, אפילו אם מדובר במעשים קטנים כמו חלוקת כוסות בגן או הגשת עוגיות לאורחים. דרך נוספת להעניק להם ביטחון היא על ידי הענקת אחריות על מטלות בית מסוימות במשק הבית המותאמות לגילם. אם אתם חוששים מתגובת הילדים שלכם, תוכלו להציג את הרעיון כפרויקט משותף ובקשו את עזרתם, הם ייראו שאתם סומכים עליהם "לעשות דברים של אנשים בוגרים" והמחשבה הזו תחזק את היכולת שלהם לבצע את הפעולות האלה, ואחרות שדומות להן, בעתיד.
7. אפשרו להם לבלות זמן עם מבוגרים
בילוי זמן איכות עם חברים היא חלק חשוב, מחזק ומעצים מחייהם של ילדים קטנים, אבל שהייה ממושכת עם אנשים מבוגרים היא חשובה באותה המידה אם לא יותר. שיחות משותפות ושמיעת סיפורי חיים מאנשים בוגרים מרחיבה את עולמם של ילדים קטנים ונותנת להם הצצה אל השקפת עולם אחרת. בנוסף, ילדים יכולים ללמוד כיצד להיעזר בניסיון של הבוגרים מהם כדי להתגבר על מכשולים, והביטחון שהן ישאבו מהעבודה שהם עושים שימוש ב"כלים של מבוגרים" יכול לחזק אותם באופן משמעותי. ראוי גם לציין שמחקרים הראו כי קשר הדוק עם מבוגר מסוים שאינו קרוב משפחה, כמו מורה, דוד, מדריך וכדומה, גורמת לילדים להיות יותר סתגלנים ומאוד בטוחים בעצמם ובדעתם.
8. חשבו ביחד על העתיד
אם ילדים יכולים לדמיין את עצמם עושים משהו חשוב או מעצים כאשר הם יגדלו, הם חייבים להרגיש יותר בטוחים כבר מגיל צעיר וזה יכול לקרות רק אם הם מקבלים את התמיכה שלכם. לכן כדאי שתשוחחו עם ילדיכם על האופן שבו מבוגרים בוחרים את הקריירה שלהם, אתם או אנשים אחרים שמוכרים לילדים שלכם, משום שזה יכול להקל עליהם ולעזור להם להבין איך בוחרים תחומי עניין. הבלבול שקשור בעתיד הלא וודאי הוא מקור להרבה בעיות ביטחון עצמי ורבים מאיתנו כלל לא מודעים לכך, והדבר נכון פי כמה וכמה כשמדובר בילדים קטנים. שיחות שכאלו יעזרו לפזר את ערפל האי וודאות, וגם יעניקו לילדים שלכם תחושת שליחות ומטרה ברורה, שהיא למעשה ה"פרס" שיעודד אותם לפתח ביטחון עצמי. עליכם לדעת שגם אם ילדיכם חולמים להיות זמרים או אסטרונאוטים אסור לכם לנפץ את הציפיות האלו, ואם הם משנים את דעתם גם זה בסדר - הדבר החשוב מכל הוא תמיכה ואפשרות לתת להם לחשוב על היעדים שאליהם הילדים שואפים להגיע.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: