מהרגע שהם עושים את צעדיהם הראשונים מחוץ לבית ונכנסים למשפחתונים או לגן, אנחנו יודעים שהילדים שלנו עומדים להיחשף אל עולם ומלואו של אינטראקציות חברתיות. יש ילדים שמקבלים שינויים ותקופות הסתגלות שכאלה בקלות ובין רגע הם הופכים להיות חלק מה"חבר'ה", אך יש לא מעט ילדים שמתקשים להשתלב וחווים קשיי התמודדות שגורמים להם להיות מופנים ולהמעיט בתקשורת עם הסובבים אותם. זוהי תופעה נפוצה שכל הורה שיקדיש מעט תשומת לב והשקעה יכול לעזור לילד או לילדה שלו להתגבר עליה - ובדיוק בשביל זה קיבצנו עבורכם 7 טיפים שיקלו עליכם את המאמץ.
1. מתחילים עם שיטת ה"זבוב על הקיר"
לפני שניגשים לצעדים המעשיים, עלינו לבחון קודם כל את אופי ההתנהלות של הילד באינטראקציות החברתיות שבהן הוא נוכח. שיטת ה"זבוב על הקיר" מעודדת אותנו להגיע אל המקומות שבהם הוא נמצא בסביבת ילדים אחרים (בבית הספר או בחוגים אחר הצהריים), מבלי שהוא יודע על כך, ולבחון את השיח וההתנהגות שלו - האם הוא שונה מאשר בבית? ואם כן, מדוע? ייתכן שתגלו שהילד שלכם מתקשה לפתח שיחה או לתקשר כראוי עם אחרים, וזה במקרים רבים נובע מסיבות טבעיות. ישנם ילדים שנלחצים משהייה בקבוצות גדולות וכתוצאה לא מצליחים לדבר ולהיפתח, דבר שגורם להם לתפוס מרחק ולהימנע ממגע. על כן, חשוב מאוד לבחון האם הם חווים קשיים כאלה ומעדיפים לשבת בצד ולהתבונן באחרים מאשר להצטרף. דפוס ההתנהגות שתזהו יעזור לכם למקד את הבעיה ולהתאים את ההתמודדות בעזרת הצעדים שתכירו בסעיפים הבאים.
2. שמשו להם דוגמה חיה
אחד הדברים שאתם ודאי שמים לב אליהם אצל ילדים הוא הנטייה שלהם לחקות את ההתנהגות של הסביבה. לכן בכל פעם שאתם משוחחים עם אדם אחר בנוכחותו של הילד או הילדה שלכם, בין אם זה עם חבר בטלפון או במפגש פנים מול פנים עם המוכר בחנות הירקות, קחו בחשבון שהם מסתכלים עליכם, בוחנים אתכם ואולי יאמצו את דפוס ההתנהגות שלכם. אתם יכולים לנצל זאת לטובתכם ולהפוך כל תרחיש שכזה לשיעור שבו אתם מדגימים להם כיצד לנהל שיחה ולפתור מחלוקות, אם ישנן. הכלים שתעניקו להם בפעולה שכזו יעזרו להם להרגיש בנוח כשהם ניגשים לתקשר עם ילדים אחרים, גם אם הם זרים להם, וכך לקנות לעצמם אופי חברותי יותר שימשוך אליהם את הסביבה.
3. תנו להם "יתרון התחלתי"
בתור מבוגרים אנחנו יודעים שביטחון עצמי הוא לא משהו שניתן להשיג בין רגע, אלא שזהו תוצר של תהליך מתמשך ועקבי הדורש מסירות וחוסן מנטלי. אם אתם מזהים שהילד שלכם נלחץ באירועים חברתיים המוניים עם ילדים אחרים, תוכלו לאפשר להם לצבור ביטחון עם מעט עזרה וצעדים מקדימים.
אם למשל הם רשומים לחוג כדורסל במשך כמה שבועות אך לא הצליחו להשתלב מבחינה חברתית, הגיעו איתם מוקדם יותר למקום ביום של אימון, לפני שהילדים הראשונים מגיעים, שחקו עמם קצת ובקשו מהם להראות לכם את כישורי הכדרור והקליעה שלהם. ההימצאות במקום שבו הם בדרך כלל חווים חרדה עם אחד ההורים, שמקנה להם רשת ביטחון, יאפשר להם להתחיל את החוג ברגל ימין. כשהילדים האחרים יגיעו בזה אחר זה הילד שלכם כבר ירגיש נוח יותר במקום כי הוא כבר הספיק להתאקלם ולהתכונן, ולא נכנס היישר אל אווירה של המולה שעלולה לגרום לתחושת הלם.
4. אל תשאירו אותם באזור הנוחות
אם זיהיתם שלילד או לילדה שלכם יש קשיי תקשורת עם ילדים אחרים, אבל לא הצלחתם לשים את האצבע בדיוק על הבעיה, אין זה אומר שאתם יכולים לנוח על זרי הדפנה ולחכות שהיא תעבור עם הגיל. עליכם לפעול בנחישות כדי להוציא אותם מאזור הנוחות - אם הם ביישנים, הציבו אותם במהלך היום במצבים שונים וזרים להם, תוך הדרכה ועידוד קטנים במידת הצורך. לדוגמה, קבעו להיפגש עם חברים אחרים, שגם להם יש ילדים, ושדכו אותם עמם למפגש של משחקים, מבלי להודיע להם מראש. ככל שהילדים שלכם יעמדו ביותר מצבים של "אין ברירה", כך הם יתרגלו אליהם ואולי יפתחו כישורי תקשורת שעד היום היו חבויים אצלם - רק זכרו לעשות את התהליך הזה בצורה הדרגתית.
5. הרגילו אותם להיות "אנשי שיחה" כבר מגיל קטן
אחרי שהדגמתם להם כיצד אתם מתנהלים באינטראקציות חברתיות עם מכרים וזרים (כפי שהוסבר בסעיף 2), כעת זהו הזמן להקנות להם מעט כישורי שיחה. כפי שאנחנו ודאי כבר יודעים בתור מבוגרים, איש שיחה אמיתי שכיף לדבר איתו הוא כזה שלא רק אומר מה שעל ליבו אלא גם מקשיב. למדו אותם שהשלב הראשון בניהול שיחה הוא מתן תשומת לב לאדם שמולך - יצירת קשר עין, הפניית הגוף במלואו לכיוון בן או בת השיחה, הקשבה בשקט מבלי להתפרץ וכמובן להקפיד על סימנים מילוליים ולא מילוליים שמבטאים הקשבה (כמו הנהון או מילות הסכמה קצרות). כמו כן, חשוב לעודד אותם לספר על עצמם, על הדברים שהם אוהבים ועל אלה שפחות, כדי ליצור ציפיות ריאליות בין הילדים ואולי כך למצוא ביניהם מכנה משותף שיתמוך ביצירת חברות.
6. גרו את החוש שלהם לשיתוף פעולה
ילדים שמתקשים להתנהל כראוי באינטראקציות חברתיות, ימצאו אתגר גדול בלשחק במשחקים תחרותיים במסגרתם הם עלולים לבטא סימנים של אגרסיביות וחוסר סבלנות. על כן, אם החלטתם לארח מפגש חברתי עם ילדים אחרים בביתכם, עודדו פעילויות שדורשות שיתוף פעולה, כמו בניית פאזלים ומשחקים עם מטרות משותפות, והימנעו מכאלה שעלולות ליצור מתחים וריבים.
כדי למנוע מלכתחילה הגעה למצבים כאלה, הפסיכולוגים פרד פרנקל ורוברט מיאט ממליצים בספרם Children's Friendship Training להרחיק מעיני הילדים צעצועים "אלימים" וכאלה שעלולים לעורר יצר תחרותי כל עוד המפגש הזה מתרחש, ואם אתם יודעים על חפצים שהילד או הילדה שלכם מתקשים לחלוק עם אחרים, העבירו אותם באופן זמני לחדר אחר. מפגשים שבסופם הילד הרגיש שהוא תקשר כראוי למען השגת מטרה משותפת ולא התחרה כדי לנצח, יעזרו לו להיות חברותי ואכפתי יותר.
7. שבחו אבל אל תשוו
בדיוק כמו מבוגרים, גם הילדים שלנו רוצים לקבל הערכה חיובית למאמץ. על כן, חשוב להיות ערניים לניסיונות שלהם לעשות זאת ולצ'פר אותם על כך, כדי שהם לא יקבלו את התחושה שהם טורחים לשווא. אפשר ללוות את זה במילה טובה או אפילו לקנות להם מתנה קטנה שתעשה להם טוב על הלב ותעודד אותם להמשיך להרשים אתכם. בנוסף, יש להימנע ככל הניתן מהשוואות בין הילד או הילדה שלכם לאחים שלהם או לחברים; לכל ילד יש אישיות שונה וכל אחד מחזיק בכלים מיוחדים להתמודד עם החיים ועם האינטראקציות החברתיות שבדרכו.
זה שלילד או לילדה שלכם יש הרבה חברים זה נהדר, אבל זהו לא העיקר - זכרו, אנחנו לא רודפים אחרי המספר, אלא אחרי האיכות והדרכים להשיג אותה. אז גם אם יש להם מספר חברים מצומצם, אבל כל אחד מהם הוא חבר קרוב שהם מרגישים בנוח איתו, זהו ההישג הכי גדול שיש.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: