נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
"אמא, אבא, אל תלכו!" יש הורה שלא מכיר את הקריאה הזו, תמיד על סף ההתחננות ובליווי בכי קורע לב, שמפיק ילדו הקטן בעת שהוא צריך להיפרד ממנו, אפילו לזמן קצר וקצוב? כנראה שלא. האמת היא שהנוהג הזה די מובן וטבעי: ילדים נוטים להיקשר באופן אדוק להוריהם וזה תכונה טובה, חיובית ובריאה הטבועה בנו; אך מה קורה כאשר הפרידה מהילד היא הכרחית ורצויה, כמו למשל כאשר הוא מתחיל ללמוד בגן הילדים, או כאשר אתם מפקידים אותו בידי מטפלת או בייביסטר כדי שתוכלו להתפנות לזמן מה לענייניכם הפרטיים? הורים רבים יכולים להעיד שלרוב לא מדובר בעניין פשוט, ודעו לכם שישנם מחקרים המצביעים על כך שהחרדה שבה לוקים הילדים במצבים אלו אף משפיעה על ההתפתחות המוחית שלהם באופן שלילי. עם זאת, יש דרכים להקל על הרגע המצער הזה – כמו למשל אלו שמציעה הפסיכולוגית הקלינית דברה מקנמרה, שבדקה את הנושא לעומק בספר שחיברה, ומצאה שישנם 3 הרגלים חשובים שעליכם לפתח יחד עם ילדכם במצבים אלו, כדי שהפרידה הזמנית שלהם תהפוך להרבה פחות קשה, עבורם וגם עבורכם.
זהו אחד מהרגלי ההיקשרות שדברה מקנמרה עצמה מעידה כי היא מרבה להשתמש בו; בעזרת השיטה הזו תוכלו למלא את הצורך של הילד לחיבור חם ואוהב עימכם, באופן כזה שבסופו של דבר הוא יוכל לחוש את אהבתכם ודאגתכם לו גם כשאתם לא נמצאים על ידו פיזית. על מנת להשיג מטרה זו, עליכם להתחיל ולהיכנס אל המרחב הפרטי שלו באופן קבוע, אך בצורה ידידותית: כאשר אתם נמצאים יחד איתו, הקפידו ליצור עימו קשר עין לעיתים מזדמנות, ולהתקרב אליו אט אט. תוכלו לעשות זאת על ידי כך שתצטרפו למשחק שלו, או שתנסו לשאול ולברר איתו אך מתקדם יומו, אם הוא כבר יודע לדבר. לאורך הזמן, ההרגל הזה יעזור לכונן קירבה אמיתית, חמה ומשמעותית ביניכם, והתקשורת הפתוחה הקיימת ביניכם תביא לתוך חייו הרבה מאוד הנאה, חיוכים ואורך רוח, שיעזרו לו להתגבר גם על קשיי הפרידה הזמנית ביניכם, כאשר היא תגיע.
זכרו כי מלבד היותכם הורים, אתם עדיין גם בני אדם פרטיים, בעלי התחייבויות שונות וצרכים משל עצמכם – וברור שאתם לא יכולים לבלות 100% מזמנכם עם ילדכם לעד. לכן, אם תאמצו לעצמכם את ההרגל הבא - שמשמעותו בניית המעגל החברתי של ילדיכם בצורה נכונה ומתאימה - תוכלו לחוש בטוחים ורגועים שהדברים מתנהלים כשורה, גם כשילדכם יהיה תחת אחריותם של אחרים, ואתם תתפנו לעיסוקיכם הפרטיים.
ראשית כל, על מנת להתחיל באימוץ הרגל זה, עליכם לדעת שבילדים טבוע לרוב אינסטיקנט ביישנות מולד, שגורם להם להתנגד מעצם טבעם לביסוסם של קשרים רציניים עם כל מי שהם לא מכירים מקרוב, כלומר כל מי שהוא לא אתם, ההורים שלהם. הדרך הטובה להתגבר על המכשול הזה היא לעשות לילדכם את ההיכרות חמה, ידידותית ונכונה עם האנשים שאיתם אתם רוצים שיתקשרו (גננת, מטפלת, בייביסיטר, ילדים אחרים) – כך תעזרו להם ל"אתחל" את יכולת ההתחברות הטמונה בהם.
את סוג ההיכרות שעליה אנו מדברים תוכלו לבצע באחת מן הדרכים הבאות:
כפי שכבר אמרנו, פרידה מן ההורים – אפילו אם קצרת מועד – היא דבר שלילדים מאוד קשה להתגבר עליה, בעיקר אם הם מתחת לגיל 6. אם אתם מוכרחים לעזוב את ילדכם כדי להתפנות לעיסוקיכם, העבירו את הסמכות עליו לאדם שעליו אתם סומכים, אך נסו בכל זאת לגשר על המרחק הפיזי שנוצר ביניכם לבינו בדרכים שונות. ניתן לעשות זאת באמצעות תמונה משותפת שתתנו בידיו, מכתב קצר שתכתבו ותמסרו לו לפני שאתם יוצאים, שיחת טלפון או וידאו שתעשו עימו בזמן שאתם בדרך, או איזה צעצוע קטן שנושא את ריח הבושם שלכם – כל דבר שיכול לתת לילדכם את התחושה שאתם עדיין איתו גם כשאתם רחוקים ממנו פיזית, הוא מבורך. בנוסף, אתם גם יכולים לשוחח איתו על הדברים שתעשו יחדיו ברגע שתחזרו מעיסוקיכם, כדי לפתח אצלו ציפייה להמשך שתעזור לו להתגבר על הגעגועים ועל הפחד מן הפרידה.
מקור תמונה: af.mil
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: