מהרגע שהילדים שלנו יוצאים לאוויר העולם, אנחנו רוצים שיהיה להם טוב ושהם יהיו מאושרים. לשם כך, אנחנו עובדים קשה ומשתמשים בשיטות חינוך שונות כדי להעניק להם את כל הכלים שלדעתנו ישרתו אותם בהווה ובעתיד. עם זאת, למרות הכוונה הטובה, חלקן לא תמיד מסייעות, אדרבא – לעיתים הן אפילו עלולות לגרום לנזק ש"יתנקם" בילדינו בעתיד. כדי לעזור לכם להימנע מהן, נציג בפניכם 8 טעויות הורות שכאלו ואת השפעותיהן השליליות שעלולות לצוץ בעתיד. אתם מוזמנים ליישם את התיקונים שמופיעים במדריך הבא, ואם הם מועילים לכם – אז כמובן שגם לשתף אותם עם הורים אחרים.
1. מבקשים ממנו לחבק אתכם או אנשים אחרים
כמה פעמים חזרתם הביתה אחרי יום עבודה ארוך וביקשתם מילדכם לבוא לחבק אתכם, או לחלופין אמרתם לו לחבק את סבא וסבתא כשהם באים לבקר? אנחנו בטוחים שהכוונות שלכם טובות ואתם רק רוצים שהוא יביע אהבה בדרך פיזית, אך עלולות להיות לכך השלכות שליליות לעתיד. אחת מהן, למשל, היא שהילד יבין בטעות שאין לו רצונות משלו או לחלופין, שהם משניים לאלו של אחרים, ולכן הוא ירגיש צורך קבוע לרצות אחרים בחייו הבוגרים. תחושה שכזו מקושרת לחוסר ביטחון ולערך עצמי נמוך – שני דברים שאתם לא רוצים שילדכם יסבול מהם.
בנוסף, הוא כנראה למד מכם או בגן את שמות האיברים שבגופו, ויתרה מכך, מה עליו לעשות כשמישהו נוגע בהם בדרך שהיא לא ראויה. כשאתם מבקשים ממנו לחבק אתכם או מישהו אחר בניגוד לרצונו, אתם בעצם שולחים לו מסר כפול וסותר לגבי מי באמת שולט בגופו. בשל כך, רגע לפני שאתם מחייכים אליו ואומרים לו לתת חיבוק לסבא שהגיע לבקר, חשבו פעמיים.
2. מנסים להיות איתו כל הזמן
מאוד חשוב לבלות עם הילדים – לשחק עימם, לדבר איתם, אולי אפילו לצפות יחדיו בטלוויזיה וכמובן לצאת החוצה לגינה או לפארק. צריך לעשות זאת לא רק כדי להשגיח עליהם ולראות שהם לא עושים דברים מסוכנים, אלא גם כדי ליצור איתם קשרים ולהעניק להם את הביטחון שהם זקוקים לו. עם זאת, חשוב גם לספק להם את העצמאות הנחוצה להתפתחותם התקינה, ולכן אם אתם צמודים לילדכם בכל רגע אפשרי, כדאי לכם להפסיק לעשות זאת ולהניח לו מעט לנפשו. למשל, תנו לו לשחק לבד מדי פעם, ולמדו אותו כיצד להעסיק את עצמו ללא הסיוע שלכם. כך הוא ילמד כיצד להיות אדם עצמאי, ואתם תזכו לרגע של מנוחה או תוכלו להתפנות לעיסוקיכם. מחפשים עוד שיטות לסייע לו להפוך ליותר עצמאי? היעזרו בשיטות הבאות.
3. מפילים עליו את האחריות על רגשותיכם
הילד שלכם עצבן אתכם וגרם לכם לתחושה רעה או אפילו לכך שראשכם החל לכאוב פתאום? הורים אחרים כנראה היו מנסים לחנך אותו בשיקוף הרגשתם, והיו אומרים בכעס "תראה איזה כאב ראש עשית לי!". המטרה שלהם היא לאו דווקא לנזוף בו, אלא לגרום לו להבין מהן ההשלכות של מעשיו וללמד אותו שעליו לקחת עליהם אחריות להבא. למרות הכוונה הטובה שמסתתרת מאחורי התנהגות שכזו, נמליץ לכם להימנע ממנה עם ילדכם, זאת מכיוון שהיא רק תפיל עליו אחריות מיותרת שגדולה עליו בכמה מידות.
בנוסף לכך, היא גם תמנע ממנו אוטונומיה, תמלא אותו בפחדים ותגביל אותו – מכיוון שהוא יחשוש שכל מילה שלו עלולה להכשיל אותו ולפגוע באחרים בדרך כזו או אחרת. כמו בטעות הראשונה שהצגנו, גם כאן אתם עלולים להפוך את ילדכם לאדם צייתן מדי שרק ירצה לרצות את סביבתו בעתיד, בעיקר את זו הקרובה אליו. בכל מה שקשור לזוגיות, למשל, הוא יחוש שהוא האחראי על האושר של אהוביו, במקום להבין שההרגשה הזו לא בשליטתו.
4. מתעלמים משיחות חשובות
שאלות כמו "איך באים ילדים לעולם?" ו-"למה אנשים מתים?" מסקרנות ילדים בגיל צעיר, אך רבים מאיתנו נמנעים מלהשיב עליהן באופן מספק. יתכן שגם אתם מתחמקים מהן באלגנטיות מסיבות שונות, למשל משום שאין לכם זמן אליהן כרגע, שאתם פשוט מובכים מכך או לא יודעים כיצד לענות בדרך שתרגיע את סקרנותו של ילדכם. מומחים רבים ימליצו לכם דווקא להשיב עליהן, מכיוון שהן מהוות הזדמנות נהדרת לחנך את ילדכם בדרך חיובית שתועיל בעתיד.
הבינו שאם שאלות כאלו עולות בפניכם, כנראה שהילד שלכם מרגיש מספיק חופשי איתכם וסומך עליכם שתתנו לו תשובה טובה – מתי שהוא זקוק לה. בשל כך, עליכם קודם כל לברך על כך, ולהרגיש כמה שיותר בטוחים ובנוח כשאתם משיבים עליהן, ואם אינכם יודעים כיצד לענות עליהן בדרך שתתאים לילדכם, אתם מוזמנים להיעזר במדריך הבא. אם אכן תשיבו לו, ילדכם ירגיש מספיק בנוח להתייעץ איתכם בנושאים אחרים – גם בבגרותו.
5. מחליפים מטפלים או גן לעיתים קרובות
ילדים זקוקים לשגרה ולעוגנים בחייהם – למשל לשעות האכלה, מקלחת ושינה קבועות, בעיקר אם הם עוברים שינויים גדולים בחייהם כמו מעבר דירה או התרחבות המשפחה. במסגרת זו, חשוב לשמור על שגרה וקביעות גם בכל הקשור למטפלים ולגננות ששומרים עליהם – זאת מכיוון שאם אלו יתחלפו באופן תכוף, הם לא יבינו מדוע זה קרה ויתהה לאן הם נעלמו. מזווית הראייה שלו, הילד שלכם נקשר לכל אחד מהם במידה כזו או אחרת, ומבין בשלב מסוים שהוא עושה זאת לשווא, כי הם גם ככה ייעלמו ויוחלפו במישהו אחר. כתוצאה מכך, הוא יפתח התנהגות בעייתית ויתקשה ליצור קשרים טובים ובריאים בעתיד. לכן רגע לפני שאתם מעסיקים מטפל או שולחים אותו לגן, בדקו כי אלו שיטפלו בו לא יוחלפו באופן תדיר, אלא יהיו קבועים ויישארו לטווח הארוך.
6. משליכים את הניסיון שלכם על הילד
לכולנו יש פחדים ודאגות בחיים, ואנחנו רוצים שילדינו יהיו בטוחים ומאושרים. מפני שהם חולקים עמנו גנטיקה, אנחנו מצפים מהם להיות דומים לנו ולחלוק עמנו תחומי עניין, כישרונות ויכולות, לצד רתיעות ומגבלות. במקום להתמודד עם החסרונות שלנו בעצמנו, אנחנו עלולים להפיל אותם על ילדינו, מבלי לחשוב שהתנהגות שכזו עלולה להגביל אותם ולגרום להם לחוש חסרי כל תמיכה. אם גם אתם מתנהגים כך עם ילדכם, עליכם לזכור שאמנם הוא ירש מכם שלל תכונות, אך הוא אדם ייחודי או במילים אחרות – הוא לא אתם. אם אתם נכשלתם בנקודה מסוימת, למשל הייתם חלשים במתמטיקה וקיבלתם ציונים בהתאם – אין זה אומר שהוא יסבול מאותה בעיה. ברגע שתבינו זאת, יהיה לכם הרבה יותר קל לקבל את ילדכם ואת יכולותיו, והוא יהפוך לאדם שלם יותר בעתיד.
7. מנסים להיות החברים הכי טובים של הילד
רובנו כנראה רוצים להיות החברים הכי טובים של הילדים שלנו – כאלו שכיף להתייעץ איתם בחופשיות ולבלות עימם, וסביר להניח שהשאיפה הזו היא הדדית. עם זאת, שיטת הורות שכזו לא כל כך יעילה כשלא מיישמים אותה במידה, זאת מכיוון שברגע שילדים מתחילים לחשוב שהוריהם הם החברים שלהם, אותם הורים עלולים לאבד את הסמכות שלהם ואת הכבוד שהם צריכים לקבל.
אם גם אתם רוצים להיות החברים הכי טובים של ילדכם, דעו שבפועל הוא זקוק לגבולות מסוימים – בגיל צעיר ובתקופת ההתבגרות – ואם לא תציבו אותם בפניו, הוא יקבע אותם בעצמו ויפעל על פיהם גם אם הם לא יהיו לרוחכם. במקום זאת, היו ההורים שהוא זקוק להם, וחנכו אותו על ידי הצבת גבולות והסברת ההשלכות שנובעות מחצייתם. אם אתם חוששים מכך שהוא יפסיק לאהוב אתכם בעקבות כך – הסירו דאגה מלבכם והתמקדו בלהגן עליו כשהוא זקוק לכם. זכרו שמה שיעזור לו בעתיד הוא אותם גבולות שאתם מציבים בפניו כעת, והוא יעריך את אהבתכם והקשר ביניכם בהמשך, כמו גם יצליח לשמור על גבולות במסגרות אחרות.
8. אוסרים עליו לעשות דברים שנתפסים בעיניכם כאלימים
רובנו לא רוצה לגדל ילדים אלימים שעלולים להסתבך בעקבות כך בצרות בעתיד, ולכן אנחנו מנסים להרחיק אותם ככל האפשר מדברים שנתפסים בעינינו כאלימים. למשל, רבים מעדיפים למנוע מהם צעצועים מסוימים שנראים כמו כלי נשק, או מרחיקים ממשחקי וידאו, סרטים או סדרות פעולה. עם זאת, באופן שדי נוגד את ההיגיון הבריא, השיטה הזו לא תמיד מועילה – ואף עלולה להוביל לתוצאה הפוכה. הסיבה לכך היא שילדים שלא צורכים את כל אלו, רק מחכים שהוריהם יצאו מהבית או לא נמצאים בקרבתם כדי להתחיל "לחקור" את כל מה שנמנע מהם וקשור לאלימות.
אם אתם מונעים מילדכם תכנים ופריטים שמתפרשים בעיניכם כאלימים, דעו כי אתם דווקא מגדילים את הרעב שלו לדעת אודותיהם, ומגדילים את הסיכוי שהוא יפתח גישה אובססיבית לתחום בעתיד. במקום להגביל אותו באופן קיצוני, פשוט הסבירו לו מה ההבדל בין טוב לרע בחיים, ומדוע דברים מסוימים כמו הדוגמאות שהבאנו מעלה, הם מסוכנים בעיניכם. הגישה החלופית הזו תועיל לו בעתיד ותקטין את הסיכוי שיהפוך לאדם אלים בעתיד.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: