כשפעוטות משקרים
פעוטות לא משקרים בכוונה. "ילדים בגיל גן צעירים מדי כדי להבין באמת מה זה שקר", מסביר ד"ר גלגר. "הם לא מעוותים את המציאות בכוונה. הם אוהבים להגזים ולהמציא מעשיות, אך הסיפורים האלה הם יותר ביטוי של הדמיון העשיר שלהם, ולא ניסיון לשקר".
בנוסף, בגיל 3-4 ילדים מתקשים להבדיל בין משאלות הלב שלהם לבין המציאות. "מבחינה התפתחותית, הם לא בוגרים מספיק כדי להבין שמשהו לא נכון כשהם רוצים שהוא יהיה", מסביר ד"ר גלגר. לכן פעוטות יכולים לשבת עם כוס ריקה ביד, המיץ מטפטף מהשולחן על רגליהם, והם יתעקשו שמישהו אחר שפך את הכוס. מה שהם מתכוונים זה שהם מאוד היו רוצים שלא לשפוך את המיץ כפי שעשו, במיוחד כשהם רואים שאתם כועסים עליהם.
מה צריך לעשות?
ראשית, אל תגיבו בצורה מוגזמת. "לעולם אל תקראו לילד שקרן – בשום גיל", אומרת ג'יין קוסטלק, מומחית להתפתחות ילדים מארגון להדרכת הורים מסיינט לואיס – Parents as Teachers. תגובה כעוסה עלולה לגרום לילד שלכם להיכנס למצב מגננה, מה שיגרום לו להמשיך לשקר כדי להימנע מאשמה. במקום, עליכם להתרכז במה שקרה, ולהגיד ברוגע למשל, "אני רואה ששפכת את המיץ שלך", ואז להציע פיתרון: "בוא ניקח מגבת נייר וננקה את זה ביחד".
אם הילד שלכם ממציא מעשיות, נסו לאתגר אותן בדרך משעשעת ומהנה, כך מציעה חוקרת ההתנהגות ד"ר וונדי גמבל, פרופסור חברה בלימודי משפחה והתפתחות האדם באוניברסיטת אריזונה. תוכלו לשאול למשל "זה סיפור אמיתי או סיפור בכאילו?" ורוב הסיכויים שהילד שלכם יודה כשהוא המציא סיפור, ושניכם תוכלו לצחוק על כך יחדיו. תוכלו גם לחפש ספרים בנושא שקרים לילדים, שיעזרו להם ללמוד את הערך של הכנות וכיצד להודות בטעויות שלהם.
כשילדים בני 5-7 משקרים
ילדים שמתחילים ללמוד בבית ספר לרוב משקרים בידיעה כדי להימנע מלקיחת אחריות או מקבלת עונש. הם עלולים גם לשקר כדי להשיג דבר מה שהם רוצים, כמו שעת שינה מאוחרת יותר או רשות לצפות בתוכנית טלוויזיה שהם אוהבים, או מכיוון שהם מפחדים לאכזב אתכם. לדוגמה, אם הילד שלכם חושב שאתם כועסים מכיוון שהוא לא למד כמו שצריך אותיות בבית הספר, הוא עלול לשקר בנוגע לתפקודו בכיתה באותו היום. בנוסף, ככל שחברויות מתחילות להיות יותר משמעותיות לילדים, כך גם ילד שמרגיש שאין לו הרבה חברים עלול "ללטש" את הסיפורים שלו כדי לגרום לעצמו להיראות פופולרי יותר.
מה צריך לעשות?
נסו להבין את המניעים של ילדיכם בהמצאת שקרים, והתחילו בכך שתחשבו על התגובות שלכם לטעויות שהם עושים. האם הציפיות שלכם גבוהות מדי? או שאולי סגנון ההורות שלכם קשוח מדי? אם הילד שלכם חרד, הוא עלול לשקר כדי להימנע מאשמה ועונש. ראשית הרגיעו את ילדיכם על ידי כך שתכירו ברגשותיהם. אתם יכולים להגיד משהו בסגנון, "אני יודע שאתה מפחד/מתבייש כשאתה עושה משהו לא בסדר", ואז הזכירו לילד שכולם – אפילו אתם – עושים טעויות לפעמים. תנו לו לדעת שאתם אוהבים אותו, לא משנה מה עשה, ושלהגיד את האמת זה תמיד מה שעדיף לעשות, אפילו אם זה קשה.
אם הילד שלכם מביא למשל הביתה חפץ שאתם לא מכירים – לדוגמה צעצוע שלקח מבית של חבר – הימנעו מלדרוש ממנו להתוודות. במקום, תגיבו בצורה ניטרלית עם משפט כמו, "אני רואה שהבאת הביתה צעצוע חדש, איפה מצאת אותו?" והסבירו למה זה לא בסדר לקחת דברים בלי רשות. לאחר מכן הדריכו את ילדכם לעבר פיתרון: "בוא נתקשר לחבר שלך, נתנצל ונדאג להחזיר לו את זה מחר בבית הספר".
"חשבו על עצמכם כמורים, לא שוטרים", כך אומרת קוסטלק. הימנעו מעונשים שיוצאים מגבולות השקר – לדוגמה, אם הילד משקר בנוגע לדבר מה די שגרתי, כמו למשל שכיבה את הטלוויזיה כשלמעשה היא עוד דולקת, הזכירו לו בצורה עדינה מה הציפיות שלכם ממנו במקום לגרום לו לסבול מהשלכות קשות מדי.
כשילדים בני 8 ומעלה משקרים
בגיל הזה השקר הוא כבר יותר מכוון. יתכן שהילדים "ישכחו" בכוונה לספר לכם משהו או ישמיטו פרטים – לדוגמה אם הם טוענים שלא קיבלו שיעורי בית, כשלמעשה קיבלו. חברים וסטטוס חברתי גם הם מתחילים לשחק תפקיד יותר משמעותי בחייהם, אז אל תופתעו אם ילדיכם מתחילים לשקר כדי להרשים את בני גילם. ככל שהם גדלים, הם עלולים לנסות לסלף את האמת כדי להגן על פרטיותם ועל מנת לשפר את תחושת העצמאות שלהם או התפיסה החברתית שלהם.
מה צריך לעשות?
"אל תנסו להציב לילדיכם מלכודות שאתם יודעים שישקרו בהם, או לשאול אותם שאלות שאתם כבר יודעים את התשובה להן," כך אומרת קוסטלק. במקום, הבהירו שאתם יודעים מתי הם דוברים אמת ומתי לא. תוכלו להגיד למשל, "זה לא נשמע כמו כל האמת. רוצה לחשוב על זה רגע ולספר לי שוב?" בנוסף, הימנעו מהרצאות בנושא. סביר יותר להניח שילדיכם יודו באמת אם תישארו רגועים ותימנעו מהערות עוקצניות. כשהם מתוודים, הכירו בכך והמשיכו הלאה.
אם אתם שומעים את ילדיכם אומרים לחבריהם משהו שאינו נכון, למשל אם הם מספרים על טיול שלא עשיתם מעולם בחו"ל, אל תביכו אותם מולם. חכו עד שתגיעו למקום פרטי והסבירו להם שהם לא צריכים לשקר כדי להרשים אחרים – חברים טובים יאהבו אותם כפי שהם. דבר אחרון, זכרו שהילדים שלכם גדלים ומתבגרים, ומגיעה להם מידה של פרטיות. אם תנסו למשל לחטט בהודעות שהם מקבלים בטלפון, הם ימציאו שקר רק כדי לקבל קצת מרחב מכם. הכי חשוב, רכזו את המאמצים שלכם ביצירת סביבה תומכת ופתוחה בבית. בין אם זה ילד בן 6 ובין אם זו ילדה בת 16, חשוב שהם ידעו שהם יכולים לדבר איתכם על הכול, ואז יהיה סיכוי קטן יותר שישקרו לכם.
לסיכום
צריך להתייחס לשקרים בהתאם לגיל שבו נמצאים הילדים, ולהגיב בהתאם. לא תמיד שקר זה דבר רע, אך חשוב שהילדים ידעו את הערך של הכנות כבר מגיל קטן. תוכלו ללחוץ כאן כדי להכיר טיפים נוספים שיסייעו לכם לגרום לילדיכם להגיד את האמת במקום לשקר, אולם שימו לב שרובם תקפים לילדים בגיל 8 ומעלה. בגילים מוקדמים יותר בהחלט מספיק לעשות את מה שלמדתם כאן.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: