1. מיתוס: הילד שלי חולה וחם למגע – זה אומר שיש לו חום
גופם של הילדים יכול להרגיש חם למגע מסיבות רבות – אם הם בוכים או אפילו יוצאים ממיטה חמה. העובדה שהם "משחררים חום" לאו דווקא מעידה על כך שחום גופם גבוה. העור אמור להרגיש צונן ונורמלי כעבור כ-20 דקות. בנוסף, לכ-80% מהילדים שמראים סימנים של חולי וחמים למגע אין באמת חום, ולמעשה כל בדיקת חום – בישבן, בפה, בבית השחי וכדומה – יכולה להניב תוצאות שונות, מכיוון שלכל אחד מהמקומות האלה יש מדד אחר לחום גבוה:
-
בישבן, באוזן או במצח – 38 מעלות או יותר
-
בפה – 37.8 מעלות או יותר
-
בבית השחי – 37.2 מעלות או יותר
2. מיתוס: חום גבוה מסוכן לילדים ויכול לעשות נזק למוח
חום גבוה הוא אחת הדרכים של מערכת החיסון לעזור לגוף להילחם בזיהומים, כשחום של בין 37.8-40 מעלות נחשב נורמלי אצל ילדים חולים, על אף שהוא גבוה. בנוסף, אם הוא נובע ממחלה, אין שום סיבה שיגרום לנזק למוח. רק חום של 42 מעלות ומעלה יכול להזיק בצורה שכזו, אך זה נדיר מאוד ומתרחש רק כשהטמפרטורה שמסביב לילד היא חמה מאוד, למשל כשסוגרים ילד בתוך רכב חם בקיץ.
3. מיתוס: חובה לטפל בחום גבוה עם תרופות להורדת חום
יש לטפל בחום גבוה אצל תינוקות רק אם הוא גורם להם להרגיש אי נוחות או רע, ולרוב זה לא קורה עד שהוא מגיע ל-39-39.5 מעלות. אנשים רבים חושבים שאם לא יטפלו בחום בזמן הוא רק ימשיך לעלות ולעלות, אך למעשה המוח יודע מתי הגוף חם מדי וברוב המקרים החום לא יעבור את 39.5-40 מעלות. בעוד שזה כבר נחשב חום גבוה, גם הוא לא מזיק ברמה שמחייבת טיפול מתוך חשש לבריאות הילד בהמשך החיים.
4. מיתוס: כל ילד יכול לחוות התקף פרכוסים בגלל חום גבוה
רק 4% מהילדים נמצאים בסכנה לחוות פרכוסים בעקבות חום גבוה, ובאופן כללי יש לציין שהפרכוסים האלה לא מסוכנים. הם אולי מפחידים עבורכם, אך הם נפסקים כעבור 5 דקות לכל היותר ולא גורמים לנזק לטווח הארוך; הם לא מגבירים את הסיכון לעיכובים בדיבור, בעיות בלמידה או לכך שהילד יחווה גם פרכוסים ללא חום. עם זאת, במקרה שילדכם סובל מהם מומלץ לתת לו תרופות לשיכוך החום כדי למנוע אותם.
5. מיתוס: תרופות נגד צינון ללא מרשם רופא לתינוקות הן בטוחות לשימוש
אף על פי שכל אחד יכול לרכוש את התרופות האלה גם ללא הוראה מפורשת של רופא, אין זה אומר שצריך להשתמש בהן סתם כך ללא התייעצות עם מומחה רפואי, במיוחד לאור העובדה שההמלצה הגורפת היא לא לתת לילדים מתחת לגיל 4 תרופות לצינון או שיעול. סביר להניח שאתם כהורים מרגישים טוב יותר עם כך שעשיתם משהו כדי לעזור לילדכם, אך למעשה התרופות האלה לא יעילות בהכרח, ואם תראו שהן לא עושות את מה שהן צריכות, ישנה סכנה שתתנו לו מנת יתר מהן.
6. מיתוס: חובה לטפל עם אנטיביוטיקה בדלקות אוזניים אצל ילדים קטנים
דלקת אוזניים היא מחלה נפוצה מאוד אצל ילדים, אך לא תמיד צריך למהר לטפל בה עם אנטיביוטיקה. רופאים רבים גרסו כך במשך העשורים הקודמים, אולם כיום רואים שבסקנדינביה למשל, לא מטפלים בדלקות אוזניים עם אנטיביוטיקה במשך שנים רבות אצל ילדים, ופשוט נותנים לגוף להחלים לבד – וזה עובד. על פי בדיקות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, 80% מדלקות האוזניים אצל ילדים עוברות מעצמן, ורק מקרים חמורים דורשים התערבות של אנטיביוטיקה.
7. מיתוס: דבש על המוצץ יכול לעזור למנוע כאבים בזמן צמיחת שיניים
המיתוס הזה מסוכן מאוד, מכיוון שלתינוקות אסור לצרוך דבש במהלך השנה הראשונה של חייהם. הדבש יכול להכניס לגופם את חיידק הבוטולינום, שנבגים שלו עלולים לגרום לשיתוק גפיים בגופם של תינוקות, אף על פי שלאדם מבוגר הם כלל לא מזיקים. בשנה הראשונה לחייו, תינוק לא צריך כלל לצרוך דבש בשום צורה, ובאותה נשימה יש לציין שאין שום סכנה שהאם המניקה תאכל דבש, שכן חיידק הבוטולינום לא עובר דרך החלב.
8. מיתוס: צמיחת שיניים גורמת לחום גבוה
לעיתים קרובות זה אכן המצב, אך לא תמיד. יש מצבים שבהם צמיחת שיניים כלל לא גורמת לחום גבוה, ובמקרים רבים צמיחת שיניים היא לא הגורם לחום הגבוה שממנו הוא סובל, אלא וירוס או חיידק. לכן חשוב מאוד שלא תתעלמו מחום גבוה גם אם אתם יודעים שהילד שלכם מגדל שיניים – עליו לראות רופא שיבדוק האם יש לו בעיה אחרת שגורמת לעלייה בחום הגוף.
9. מיתוס: צריך לתת לתינוק חולה מים כדי שלא יתייבש
שתיית תה אולי גורמת לנו להרגיש מעט טוב יותר אם אנחנו חולים, אך תינוקות לא זקוקים לנוזלים הללו. למעשה, אם התינוק שלכם עדיין לא בן 4 חודשים, שתיית מים יכולה להזיק לו על ידי כך שהנוזלים יגרמו לחוסר איזון במלחים בגוף. אין גם צורך לדלל חלב אם במים – פשוט להמשיך להניק את התינוק כרגיל או לתת לו פורמולה. אפשר לתת לתינוק לשתות מים רק מגיל 6 חודשים, ואם הוא צעיר יותר, יש לעשות זאת רק לאחר קבלת הוראה מפורשת מרופא.
10. מיתוס: חיסונים גורמים לאוטיזם
המדע ניסה ונכשל להוכיח כי קיים קשר בין חיסונים לבין אוטיזם, ואמנם יש יותר מקרי אוטיזם כיום מאשר בעבר, אך האשמים הם לא החיסונים, אלא הדרך שבה אנו מגדירים את המצב הזה; כיום יש ילדים שנמצאים "על הספקטרום", שלא אובחנו בעבר כאוטיסטים. החיסונים הם כן בעלי סיכוי קטן לגרום לילדים לסבול מסיבוכים פשוטים, אולם הוא נמוך בהרבה מאשר במצב שבו הם יפתחו מחלות חמורות כתוצאה מוויתור על חיסון.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: