1. אין מבחנים ב-3 השנים הראשונות בבית הספר
הסיבה שעומדת מאחוריי אי מתן מבחנים לתלמידים ביפן עד כיתה ד' היא החשיבות שהמדינה שמה על נימוסים ואדיבות. בתרבות היפנית, חשוב יותר שילדים ילמדו התנהגות נאותה מאשר למקד את הכוחות שלהם לקראת שינון של חומר עבור מבחנים. מתחת למנהג הזה עומדת אמונה יפיפייה לפיה זה חשוב לבלי שיעור לפתח את האופי של הילדים, על כן יש להימנע מלשפוט את ההתקדמות הלימודית של תלמידים צעירים.
פיתוח של יחסי כבוד בין איש לרעהו נלמד בכיתות ביפן ומצופה מהתלמידים להפגין כבוד כלפיי חבריהם לכיתה, וכמובן כלפיי המורה שלהם. כתוצאה מההערכה והכבוד שהתלמידים רוכשים כלפיי המחנך שלהם, הם משתדלים להתנהג בצורה טובה כדי לא לפגוע ברגשותיו או לאכזב אותו לאחר שהשקיע בהם כל כך.
2. בתי הספר מגישים ארוחות מאוזנות ובריאות
מלבד תלמידים עם אלרגיות למזונות מסוימים, מגישים לילדי בית הספר ביפן ארוחות זהות זו לזו מתפריט מאוזן. בניגוד לתפריט הקפיטריה במדינות רבות אחרות, בהן מגישים מאכלים תעשייתיים עם רכיבים מזיקים ומעט ערכים תזונתיים, ביפן שמים דגש גם על הנחלת ערכים של תזונה בריאה מגיל צעיר. הם עושים זאת על ידי שימוש בחומרי גלם איכותיים ובעלי ערכים תזונתיים גבוהים להכנת ארוחות הצהריים, וכן שמים דגש על איכות המזון ולא על כמותו.
התפריטים בבתי הספר מתוכננים בשיתוף פעולה בין מומחי בריאות ושפים מנוסים, שמרכיבים מנות גדושות ברכיבים מקומיים וטריים. בנוסף, המורים אוכלים את ארוחת הצהריים עם התלמידים שלהם, מנהג שנועד לחזק את הקשר ביניהם. פעמים רבות, התלמידים הם אלו שמגישים את האוכל לחבריהם לספסל הלימודים כדי להנחיל את הערך של הפצת בריאות לכל חברי הכיתה.
3. בתי ספר ציבוריים מלמדים אמנות מסורתית
בניגוד לבתי ספר ציבוריים אחרים ברחבי העולם, יש ביפן מערכת ערכים ייחודית ששמה דגש גם על לימוד אמנות מסורתית במוסדות הלימוד. תלמידים יפנים לומדים סוגים שונים של אמנות מסורתית, כמו הייקו – סגנון כתיבת שירה יפני, שודו – כתיבה תמה ועוד מלאכות רבות. בכתיבה התמה (קליגרפיה) התלמידים כותבים על נייר אורז בעזרת מברשת מעץ במבוק, מה שדורש ידיעה של השפה והכתיב היפני המורכב. מלבד הסבלנות הנדרשת לאמנות הזו, תלמידים לומדים להכיר ולכבד מסורות עתיקות כדי לא לשכוח את עברם ולהעריך את התרבות אליה נולדו.
4. התלמידים ביפן לובשים מדים רשמיים
כמעט כל בתי הספר הציבוריים ביפן דורשים מהתלמידים שלהם, מגיל יסודי ועד התיכון, ללבוש מדים רשמיים של המוסד בו הם לומדים. הסגנון בין בתי הספר השונים הוא זהה, כאשר המדים נתפרים בצורה פשוטה, בלי עיטורים מיוחדים או צבעים בוהקים, והם נועדו ליצור תחושה של קהילתיות ואחדות בין הילדים. בנוסף, לא נוצרות דעות קדומות על התלמידים בגלל הלבוש החיצוני שלהם, מה שקורה פעמים רבות בבתי ספר ללא מדים. זה מאפשר לתלמידים להתמקד על דברים חשובים יותר ממראה חיצוני, כמו הלימודים והחברות בינם לבין עצמם.
5. אין אנשי תחזוקה בבתי הספר – התלמידים מנקים את הכיתות בעצמם
קשה לרבים מאתנו לחשוב על כך שילדינו ינקו את הכיתה שלמדו בה, אך ביפן זהו מנהג חשוב שמונחל לילדים מגיל צעיר. במקום לשכור אנשי תחזוקה, התלמידים ביפן מנקים את הכיתות וחדרי השירותים במטרה להחדיר בהם ערכים של עבודת צוות, לקיחת אחריות וכבוד כלפיי רכוש ולא רק כלפיי בני אדם.
כדי לעשות זאת, מחלקים את התלמידים לקבוצות וכל מקבץ מקבל מטלה שונה. התפקידים מתחלפים בין הקבוצות השונות במהלך השנה, כך שלכל תלמיד יש הזדמנות לקחת חלק במטלות הניקיון השונות. ההשקעה בניקיון ובעבודת הצוות מלמדת אותם לא לקחת דבר כמובן מאליו ולרכוש כבוד למקום בו הם מקבלים השכלה על ידי טיפול בו וטיפוחו.
6. מעודדים את התלמידים לעסוק בפעילויות לאחר שעות הלימודים
במרבית בתי הספר ביפן, מעודדים את התלמידים לקחת חלק בפעילויות לאחר שעות הלימודים והם יכולים לבחור בין שני סוגים: ספורט או תרבות, כאשר בכל אחד מהם מגוון פעילויות שונות. המועדונים הללו מחזקים את היחסים בין התלמידים ויתרה מכך, מאפשרים להם ללמוד זה מזה.
תלמידים בגילאים צעירים יותר נדרשים להקשיב ולכבד את אלו הבוגרים מהם, ואילו התלמידים בכיתות המתקדמות אמורים לדאוג לרווחתם של הצעירים מהם וגם ללמד אותם דברים שונים. יחסי הכבוד ההדדיים הללו יוצרים אווירה שלווה יותר בשעות הלימודים ומאפשרים לתלמידים משכבות גיל שונות להכיר זה את זה ולבסס יחסי כבוד וחברות.
החשיבות של ההשכלה של ילדינו היא משמעותית מאוד, אך מוסדות לימוד כמו אלו ביפן גורמים לנו לתהות, האם אין דרך אחרת וטובה יותר ללמד ילדים ולהכין אותם לחיים מלבד שינון וביצוע מבחנים?
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: