טיפים לפעוטות (גילאי 1-2)
לפי האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, פעוטות צריכים לראות מסכים רק במהלך שיחות וידאו אקראיות עם סבתא וסבא. למעשה, כתב העת האמריקאי The Atlantic מדווח כי שיחות וידאו מעוררות תגובה נוירולוגית שונה בקרב תינוקות ופעוטות מאשר צפייה במסך הטלוויזיה. הפעוטות מסוגלים להבין כי שיחות הווידאו הן אינטראקציה אנושית דו כיוונית שונה בתכליתה מזו של הטלוויזיה: "תינוקות שהם צעירים דיים מסוגלים להבין האם אדם מבוגר אכן מגיב אליהם בזמן אמת, וחוקרים אף גילו כי פעוטות מוצאים יותר נחמה ואהבה מצפייה באימהות שלהם באמצעות שיחות וידאו מאשר בשיחות קוליות בלבד".
עם זאת, גם זמני שיחות הווידאו צריכים להיות מוגבלים, כך טוען מאת'יו ג'ונסון, מנהל חינוך בארגון צדקה לאוריינות דיגיטלית; "ישנן ראיות חזקות למדי כי זמני מסך מרובים יכולים להשפיע בצורה שלילית על התפתחות השפה בקרב תינוקות וכן צורות התפתחות אחרות". לכן, חשוב להגביל את זמני המסך בקרב זאטוטים, לא משום שיש משהו רע במסכים, אלא מכיוון שהם מחליפים את סוגי האינטראקציות האנושיות והמשחקים הפיזיים והיצירתיים שילדים בגיל זה באמת צריכים כדי להתפתח.
טיפים לילדים בגן (גילאי 3-5)
ילדים בני שלוש עד חמש ידועים בחיבתם למסכי וידאו רבים, ובעיקר הטלוויזיה בה מוצגים הדמויות המצוירות שהם אוהבים. ג'ונסון טוען כי האובססיביות של ילדים בגילאים אלו למסכי הטלוויזיה ולדמויות המצוירות שמופיעות שם, יכולה לבוא על סיפוקה בעזרת מתינות. הוא ממשיך ומסביר כי אין שום דבר רע במכשירים ניידים בהשוואה לסוגי מסכים אחרים, מלבד כמובן הפיתוי להשתמש בהם כמכשיר מרגיע או מסיח. לכן, ג'ונסון טוען כי ההורים צריכים לתכנן זמן מסך מראש, כך שהילדים ישתמשו בו באופן מודע ולא כתוצאה משעמום.
אחת ההמלצות היעילות לתכנון זמן שכזה היא ספירה לאחור; עוד חמש דקות, עוד ארבע דקות וכן הלאה – זה עוזר למנוע את החרדה והפאניקה שנגרמת כתוצאה מלקיחת המכשיר באופן פתאומי. בדומה לכך, תוכלו גם להיעזר בשעון עצר או בהתקנת יישומונים אשר נועלים את המכשירים הניידים לאחר פרק זמן שאותו הגדרתם מראש. עוד בנוסף, ג'ונסון מסביר כי אפשר לנצל את החיבה לדמויות המצוירות וליהנות מהן גם מחוץ למסכים השונים; "ישנם הרבה סוגים של תוכן סביב הדמויות המצוירות הרבות וניתן להדפיס אותן לכדי צביעה, עריכת ספר קומיקס ועוד. כמו כן, אפשר ליצור בעזרתן משחקי יצירה וציור או להמציא סיפור הרפתקאות בעזרת הדמויות הללו".
טיפים לילדים בבית ספר יסודי (גילאי 6-12)
כאשר ילדים מגיעים לגילאי בית ספר יסודי, ולאורך כל אותה התקופה, מתחיל להיווצר סדר עדיפויות חדש שבעקבותיו זמני המסך פוחתים בצורה משמעותית. עם זאת, ככל שהילדים גדלים, ההורים יכולים לתת להם בהדרגה שליטה רבה יותר בניהול הזמן שלהם. הדעה הרווחת בקרב רוב ההורים היא שברגע שהילדים מקבלים שיעורי בית בבית הספר, ההורים רוצים לוודא כי זמני המסך לא באים על חשבון הלימודים. לכן, ג'ונסון עורך השוואה בין לימוד ניהול זמני מסך לבין לימוד שמירה על היגיינת הפה: "כאשר הילדים קטנים, אנו ההורים עוזרים להם לצחצח שיניים, אבל כשהם גדלים אנו מלמדים אותם ומזכירים להם לעשות זאת".
לכן, כאשר הילדים מגיעים לגיל בית ספר יסודי, ניתן להנחות וללמד אותם כיצד לנהל את הזמנים שלהם נכונה כך ששיעורי הבית לא יפגעו וזמני המסך שלהם יתאפשרו. יתרה מזאת, ג'ונסון מסביר כי במקום להקציב זמן מוגדר למסכים, שווה לנסות להשתמש בהם באופן יצירתי, למשל הכנת פרויקט אנימציה או עבור עבודת מחקר בבית הספר. הורים מסוימים אף מתנים את זמני המסך בהכנת שיעורי הבית, כמו גם עוקבים אחרי העצה היעילה של "ביצוע משימות שונות שווה זמני מסך שונים": חמש דקות זמן מסך אם הצעת את המיטה, שלוש דקות אם הוצאת את הזבל, חמש דקות אם סידרת את הכביסה שלך וכן הלאה.
טיפים לילדים בחטיבת ביניים ותיכון (גילאי 13-18)
לפי דבריו של ג'ונסון, ברגע שילד מגיע לגיל חטיבת ביניים ומעלה, הוא מסוגל להבין את הרעיון שעומד מאחורי המילה 'איזון'. לכן, המשימה של ההורים בשלב זה היא לעזור לילדים לראות ולהבין כיצד המילה הזו באה לידי ביטוי כאשר זה נוגע לזמני מסך. ג'ונסון ממליץ לערוך רשימה של כל הפעילויות שהם אוהבים לעשות, הן מול מסכים שונים והן מחוצה להם, זאת מפני שזה יכול לעזור להם להבין כי ישנו שקלול תמורות – מצב הגורם להפסד באיכויות, כמויות והיבטים מסוימים, אך בתמורה גורם לרווח באיכויות, כמויות והיבטים אחרים. ג'ונסון ממשיך ואומר כי ההורים לא צריכים לדאוג כאשר הילדים שלהם נשאבים לתוך משחק וידאו או סדרה במשך שבוע או שבועיים, אלא בצורה עדינה עליהם לנסות ולעזור להם לראות את היתרונות שבמתינות הדברים הללו.
הוא ממשיך ומסביר כי על הילדים לפתח את כישורי החיים השונים – כפי שכולם צריכים לעשות – על מנת שיוכלו לזהות מתי הם משקיעים ומבלים זמן רב בעשיית דבר אחד מסוים, במיוחד כאשר זה נוגע לזמני מסך. הורים רבים מעידים כי אין חוק קבוע לאיך ניתן לבצע את האיזון המושלם, אבל ברגע שהוא קורה, כולם מרוויחים. ההורים מסבירים כי לעתים הילדים יכולים לבלות שעות מול המסכים השונים, אבל כאשר אנו אומרים 'מספיק', באותה נשימה אנו מציעים פעילות חלופית אחרת כגון קריאת ספר מטאבלט, משחקי קופסה, ביצוע מטלות בבית ועוד. כתוצאה מכך, הילדים מעריכים את זמני המסך שלהם ונהנים מהם יותר, אבל הם עדיין אוהבים לבלות בחיק המשפחה ולעשות גם דברים אחרים, ואפילו יותר.
טיפים לכל המשפחה
החיסרון הגדול ביותר של זמני מסך הוא הנטייה שלהם לבודד אותנו בצורה קיצונית, זאת מפני שאנו 'נשאבים' אליהם בלי לשים לב למתרחש מסביב. כדי לנטרל את הדבר הבעייתי הזה, ג'ונסון ממליץ לבצע פעילויות משפחתיות ביחד, כגון ארוחה משפחתית באמצע השבוע או יציאה לקולנוע יחדיו – ולזה יש השפעה שונה וטובה הרבה יותר על הילדים מאשר בילוי אישי מול המסכים השונים. יתרה מזאת, על ההורים לנהל שיחות על הכמויות המתאימות של צריכת מדיה לעתים קרובות, להציג ולהדגים את ההתנהגויות שאנו כהורים מצפים מהם; "על ההורים להעביר בהדרגה את האחריות שלהם אל הילדים".
בסופו של יום, הם עתידים לעזוב את הבית שבו גדלו ואז האיזון, המתינות והאחריות לנהל את זמני המסך תהיה עליהם". לכן זכרו, כהורים עליכם להנחות, ללוות ולהציע חלופות לזמני מסך, בין אם אלו בילויים משפחתיים כגון ערב סרט, ערב ארוחה, יציאה להליכה, רכיבה על אופניים ועוד, כל זאת כדי שהילדים שלכם יגדלו להיות אנשים אינטליגנטיים, חכמים, נבונים, אחראים ומודעים שיודעים להציב לעצמם גבולות כאשר זה נוגע לזמני מסך.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: