בעיות זיכרון זה דבר טבעי שבא עם גיל מבוגר, אך דמנציה זו כבר בעיה רצינית יותר. עם דמנציה מגיעים לא רק קשיים בתהליכי זיכרון, אלא גם בתהליכי חשיבה, והם לפעמים חמורים ברמה שקשה להתעלם מהם. קשה מאוד להתמודד עם השינויים האלה, הן עבור האדם שסובל מהם והן עבור בן או בת הזוג שלו, ולמעשה, סביר להניח שאתם תבחינו בהם אצל בני הזוג שלכם עוד לפני שהם ישימו לב אליהם בעצמם. אז מה צריך לעשות כשעולה החשד שלבן או בת הזוג מתפתחת דמנציה? הנה 5 דברים שעליכם לשקול לבצע.
1. דברו על החששות שלכם עם אחרים
זה לא דיבור מאחורי הגב של בן או בת הזוג שלכם, אלא ניסיון לחפש מעין חוות דעת שנייה מפיהם של אנשים שאתם סומכים עליהם ושמכירים את שני הצדדים. בני משפחה או חברים יכולים לספר לכם באילו דברים הם מבחינים והאם הם שמים לב לתסמיני דמנציה אצל בן או בת הזוג שלכם. אם יש דברים שחוזרים על עצמם או שדומים לתופעות שאתם שמתם לב אליהם, זה מעיד על דפוס מסוים.
חשוב עם זאת לציין שעליכם לכבד את הפרטיות של בן או בת הזוג שלכם, לכן ערכו שיחות שכאלה רק עם אנשים שבאמת קרובים אליהם ושמכירים אותם היטב. עדיף שזה יהיה אדם שקרוב אליהם מאשר אליכם. זה צריך להיות מישהו שבן או בת הזוג שלכם סומכים עליהם, ולא רק אתם.
2. תכננו לנהל שיחה עם בן או בת הזוג
לפני שתפצחו בשיחה בנושא, עליכם לדעת בדיוק מה אתם רוצים להגיד. חשבו על דוגמאות לרגעים שהעלו את החששות שלכם, ואם אין לכם כאלה, תתחילו לאסוף אותם ולתעד אותם ביומן כך שלא תשכחו. עם זאת, אל תעלו אותם באופן פרטני שעלול ליצור עימות, כאילו שאתם מאשימים אותם במקרים מסוימים או עוקבים אחריהם. הדוגמאות האלה צריכות רק להראות לכם באופן כללי מה הבעיות שעלולות להעיד על התפתחות הדמנציה.
חשבו גם על המודעות של בן או בת הזוג שלכם למצבם ושאלו את עצמכם כמה שאלות חשובות לפני שתיגשו לשיחה. לדוגמה, האם הם ציינו בעצמם שהם מתקשים בזיכרון או במטלות קוגניטיביות מסוימות? האם הם מרגישים שזה רק חלק טבעי שקשור לגילם? האם יש משהו שמונע מהם לגשת לרופא ולהיבדק והאם הם בעצמם מודאגים מבעיות הזיכרון האלה?
3. נהלו שיחה על הנושא עם בן או בת הזוג שלכם
בחרו בזמן שבו אתם ובני הזוג שלכם פנויים לחלוטין, בלי אפשרות להפרעות, ובתקופה שבה אין נושאים אחרים שצריך לדבר עליהם. עדיף לבחור גם בשעה ביום שבה שניכם ערניים ולא מתמודדים עם רגשות או לחצים מסוימים. המקום צריך להיות כזה שבו שניכם מרגישים בנוח ושיש לכם בו פרטיות. תוכלו להתחיל את השיחה על ידי כך שתשאלו האם הם הבחינו בשינויים מסוימים או מרגישים שונה לאחרונה. גשו לנושא הזה בעדינות והבטיחו שהמטרה שלכם היא לתמוך ולא להאשים בשום דבר.
הנה כמה טיפים שיעזרו לכם לנהל את השיחה הזאת נכון:
-
השתמשו במשפטים שמתחילים בפנייה לעצמכם: לדוגמה, במקום להגיד "את/ה שוכח/ת לאחרונה לכבות את הגז אחרי שאת/ה מבשל/ת", תוכלו להגיד, "הבחנתי בכך שאת/ה שוכח/ת לכבות את הגז לאחרונה, ותהיתי אם גם את/ה הבחנת בכך".
-
בחרו את המילים שלכם בקפידה: הימנעו מלהשתמש במילים כמו "דמנציה" או "אלצהיימר". במקום, התרכזו בשינויים שבהם הבחנתם ודברו על מה שצריך לעשות כדי לבדוק את זה.
-
הזכירו שאתם מקור לתמיכה: עטפו את השיחה במסגרת של תמיכה והדגישו שמה שאתם רוצים לעשות זה להבין האם יש בעיה והאם דרך שבה אתם או אנשים קרובים אחרים יכולים לסייע.
-
שמרו על אוזן קשבת: אתם פה לא רק כדי לדבר אלא גם כדי להקשיב, אז תנו לבן או בת הזוג שלכם הזדמנות להביע את עצמם באופן מלא. הקשיבו למחשבות ולתגובות שלהם, ותנו להם לקבוע כיצד תמשיכו את השיחה. היו מוכנים לכך שתצטרכו לשנות קצת את הדרך שבה תכננתם שהשיחה תתנהל.
4. עודדו את בן או בת הזוג לפנות לרופא
אם אתם חושדים שלבן או בת הזוג שלכם אכן יש דמנציה, התוצאה שאתם מקווים לקבל היא שהם יקבעו פגישה עם רופא. תוכלו להסביר שככל שיפנו מוקדם יותר לעזרה, כך הם יוכלו לקבל אבחנה מהר יותר ואת הסיוע שהם זקוקים לו. שוב נזכיר, אל תשתמשו במילים כמו "אלצהיימר" או "דמנציה", במיוחד מאחר שיכולות להיות לבעיות זיכרון סיבות רבות אחרות, כמו למשל מחסור בוויטמין B12 או דיכאון.
5. דעו מה לעשות אם בן או בת הזוג לא מעוניינים לפנות לרופא
זה לא נדיר שאנשים שסובלים מדמנציה מסרבים לקבל את העובדה שהם נאבקים בבעיות קוגניטיביות. במקרים מסוימים, הם יכולים אפילו להכחיש את השינויים שמתרחשים ובמקרים אחרים הם אולי אפילו לא מודעים אליהם מכיוון שהבעיה כבר התחילה להשפיע. לפיכך יתכן שבן או בת הזוג שלכם יסרבו לפנות לעזרה, מה שיעכב את האבחנה.
לפעמים צריך לתת להם זמן להכיר בשינויים שהם חווים, אך יתכן שאתם חוששים לביטחונם ולבריאותם, למשל אם הם ממשיכים לנהוג, שוכחים לכבות את הגז כמו בדוגמה שציינו מקודם, או עושים טעויות בנטילת התרופות שלהם. במצב שכזה יתכן שתעדיפו לדבר ישירות עם הרופא של בן או בת הזוג שלכם, אך לפני שתעשו זאת, מומלץ שתבקשו מהם רשות לכך.
אתם יכולים לשאול למשל: "זה בסדר שאני אדבר עם הרופא שלך על השינויים שהבחנתי בהם לאחרונה? הוא יוכל לעזור לי להבין איך אני יכולה לסייע לך". המשפט הזה יכול לפתוח לכם ערוץ תקשורת עם הרופא ואף לגרום לרופא לדבר על זה עם בן או בת הזוג שלכם. עם זאת, בסופו של דבר הרופא הוא זה שיחליט האם להעלות את הנושא הזה מולם או לא.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: