עם הגיל והשנים מגיעים דברים נפלאים – אנחנו חכמים ונבונים יותר, המשפחה שלנו מתרחבת ובאופן כללי החיים שלנו לרוב עוברים לשלב רגוע יותר. אך לצערנו, עם הזקנה מגיעות גם תופעות לא נעימות, והסיכוי לפתח מחלה כרונית עולה ככל שהשנים עוברות. גיל מבוגר הוא אחד מבין גורמי הסיכון שמובילים למחלות לב, סוכרת, השמנת יתר, דלקת מפרקים ועוד, אך יש תופעה אחת יוצאת דופן, והיא מיגרנה. רבים מפסיקים לסבול ממנה בגיל מבוגר, כשהיא בדרך כלל מתחילה בילדות או בגיל ההתבגרות, והיא נפוצה יותר אצל נערות מאשר אצל נערים. השיא שלה מגיע בגיל 40, ומשם חלה ירידה בתופעה, אך מה קורה כשממשיכים לסבול ממיגרנה גם בגיל מבוגר כמו 50 או 60? האם מדובר באותה הבעיה והאם הדרך לטפל בה היא זהה? מומלץ שתקראו את המידע הבא כדי שתבינו מה בדיוק קורה לגופכם ומה עליכם לעשות כדי לפתור את זה.
מיגרנה אחרי גיל 50
מיגרנה קיימת אצל מבוגר 1 מכל 10, והיא כאב הראש השני הנפוץ ביותר אצל אנשים מבוגרים (אחרי כאב ראש מתחי), זאת על פי סקירת מחקרים שנערכה בשנת 2022. רבים מהאנשים שסובלים ממיגרנה אחרי גיל 50 הם אלו שסבלו התקף אחד שכזה לפחות במהלך חייהם, אולם אפשרי שייפתחו מיגרנה גם מבלי שסבלו ממנה מעולם, על אף שזה נדיר. אלו שממשיכים לסבול ממנה בשלב מתקדם בחיים ישימו לב שתדירות ההתקפים יורדת והתסמינים פחות חמורים, אולם יש כאלה שממשיכים לסבול ממנה כמו שסבלו במהלך כל חייהם – גם עד גיל 80, אם כי באופן מעט שונה:
גורמים: לחץ והורמונים הם שני הגורמים העיקריים שמעוררים את המיגרנה, אולם זה נכון בנוגע לכל אלו שמתחת לגיל 40. אלו שהגיעו לגיל 50 יסבלו ממיגרנה בעיקר בגלל אלכוהול או עישון, כשנשים שעברו את גיל המעבר יחוו פחות התקפי מיגרנות, במיוחד אם היה להם קשר תמידי למחזור החודשי.
תסמינים: תסמיני המיגרנה פחות חמורים בגיל מבוגר, אך הם יכולים להיות גם שונים מאלו שסבלתם מהם בגיל צעיר יותר. לדוגמה התקף המיגרנה יכול שלא להתלוות לרגישות לאור או לצלילים. דווקא מסיבה זו עליכם להיות ערים למצב של אאורה (תסמינים חושיים הגורמים לשינויים במערכת הראייה, הופעת ריחות מוזרים ותחושת עקצוץ במקומות שונים בגוף) ולגשת לרופא אם אתם סובלים ממנו, מכיוון שיש סיכוי שהוא לא מעיד על מיגרנה, אלא על שבץ.
עליכם להתייעץ עם הרופא בנוגע לטיפול תרופתי
אם אתם עדיין סובלים ממיגרנות בגיל מבוגר, מומלץ מאוד שתפנו לרופא שלכם ותבררו האם עליכם להתחיל ליטול תרופות אחרות לטיפול בבעיה, מאחר שהשפעותיהן של תרופות שהתרגלתם אליהן על גופכם יכולות להשתנות. ד״ר גרטשן טיאטג׳ן, פרופסור לנוירולוגיה באוניברסיטת טולדו שבאוהיו ומומחית למיגרנות אצל מבוגרים, אומרת בנושא זה כך: ״המינון שהיה מומלץ לכם בעבר ובצעירותכם עלול לגרום לבעיות בשלב מאוחר יותר בחיים, מכיוון שקצב חילוף החומרים שבגופכם הוא שונה. למעשה, שום תרופה שנטלתם בצעירותכם לא תהיה בטוחה לכם באותו מינון בגיל מבוגר״.
תרופות למיגרנות כמו טריפטנים או ארגוטמין יכולות להצר את כלי הדם, ועל כן צריך להעריך מחדש את המינון המומלץ בגיל מבוגר, אפילו אם הן עזרו לכם בעבר להתמודד עם מיגרנות. הן עלולות לפגוע בכם אם אתם למשל סובלים ממחלת לב איסכמית, מחלת העורקים הפריפריאליים, לחץ דם גבוה או היסטוריה של התקף לב. ״כיום יש תרופות חדשות שיכולות להחליף את אלה במידת הצורך״, מציינת ד״ר טיאטג׳ן, והיא מוסיפה גם כי התרופות שהתרגלתם אליהן יכולות להתנגש עם טיפול תרופתי אחר שאתם מקבלים לבעיה כרונית שלא קשורה למיגרנה. על כן חובה להתייעץ עם הרופא בנוגע לכך.
התרופות החדשות שמסייעות להתמודד עם מיגרנה בגיל מבוגר
כיום ישנן תרופות מסוג אנטי CGRP שנחשבות למוצלחות מאוד בטיפול במיגרנות בקרב מבוגרים. הן חוסמות את פעילותו של חלבון שנקרא CGRP, אשר נמצא במוח ובמערכת העצבים ומעורב בתהליך הובלת תחושת הכאב. תרופות שכאלה כוללות למשל את החומר הפעיל אוברוגפנט (משמש לטיפול בהתקף מיגרנה), אטוגפנט (משמש למניעה) ורימגפאנט (משמש הן לטיפול והן למניעה). ד״ר טיאטג׳ן מציינת כי כולן נחשבות לבטוחות יחסית לשימוש גם אצל אנשים שסובלים מבעיות בכלי הדם.
יתרון נוסף של התרופות האלה זה שהן לא מביאות איתן סיכון לסבול מכאב ראש שנובע מנטילת יתר של תרופות נגד כאבי ראש, כמו תרופות אחרות. במחקר שנערך בשנת 2018על אנשים בני 65 ומעלה, החוקרים גילו ש-30% מהנחקרים השתמשו בתרופות לכאבי ראש יתר על המידה, כך שייתכן שגם אתם תעשו את אותה הטעות ותסבלו מכאבי ראש שלא נפסקים דווקא עקב נטילת תרופות אחרות.
אפשרויות נוספות לטיפול במיגרנות אחרי גיל 50
ד״ר נינה ריגינס, מומחית לכאבי ראש במחלקת כאבי ראש וטראומה למוח במרכז האקדמי UC San Diego Health, מציינת כי ישנם טיפולים נוספים שאינם תרופתיים ושיכולים לסייע למבוגרים למנוע את התקפי המיגרנות, ביניהם:
הזרקות בוטוקס: הזרקת בוטוקס לשרירי המצח והצוואר בכ-30 אתרים מדי 12 שבועות יכולה לטפל בכאבי מיגרנות כרוניים.
חסימת עצבים: משתמשים בטיפול זה לכאבי מיגרנה חמורים, כשמזריקים כמויות קטנות של חומר מאלחש, כמו לידוקאין, אל בסיס הגולגולת, מעל לעיניים, או באזור הרקות, על מנת למנוע את מעבר הכאב בעצבים.
חסימת SPG: זוהי קבוצת עצבים שמקושרת לעצב המשולש, האחראי לתחושה של הפנים ואזורים נוספים בקדמת הראש, והוא העיקרי שמעורב בכאב המיגרנה. החסימה מתבצעת עם חומר הרדמה שמפחית את הכאב.
נוירומודולציה: בטיפול שכזה משתמשים בפולסים חשמליים או מגנטיים שנשלחים אל עבר עצבים או אזורים מסוימים באזור המוח כדי למנוע התקפי מיגרנה או להפחית את חומרת התסמינים במהלך התקף. ישנם מכשירים שכאלה אשר ניתן לרכוש ולהשתמש בהם באופן עצמאי.
פרט לכל אלה, מומלץ כמובן לעשות שינויים בריאים באורח החיים, הכוללים שמירה על תזונה נכונה, הפעלת הגוף באופן קבוע והפסקת הרגלים מזיקים שגורמים למיגרנה בגיל מבוגר, כמו שתיית אלכוהול או עישון סיגריות. כך או כך, יש לכם סיבות רבות להתייעץ עם הרופא שלכם בנושא זה, גם אם התמודדתם במהלך כל החיים עם הבעיה באופן מוצלח עם תרופות שהתרגלתם אליהן – הגוף שלכם זקוק כעת לטיפול אחר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: