מה מניע את יכולתו של המוח לסלק פסולת?
המחקר המדובר נערך על חולדות ובמסגרתו החוקרים השתמשו בטכנולוגיות שונות כדי להקליט את פעילות המוח שלהן בזמן ערות ובמהלך שינה. המדענים הבחינו בכך שסנכרון איטי של גלי המוח במוליכים עצביים מסוג נוראדרנלין, יחד עם דם במוח ונוזל המוח והשדרה ובשילוב עם שינה שאינה עם תנועת עיניים מהירה (Non-REM), היא זו שאחראית על סילוק הפסולת ממערכת העצבים המרכזית אל מחזור הדם (המערכת הגלימפטית).
"המוח שלנו ייחודי בכך שאין לו כלי לימפה, אשר מסלקים פסולת כמו תאים מתים וחיידקים משאר הגוף", כך אומרת ד"ר מייקן נדרגארד, מובילת המחקר ופרופסור שעובדת עם אוניברסיטאות קופנהגן ורוצ'סטר. "במקום, המוח שלנו משתמש בנוזל המוח והשדרה – נוזל שמיוצר בתוך המוח – כדי לסלק את רקמות המוח והמולקולות הלא רצויות", היא מסבירה.
"נוראדרנלין נקשר לתאי השרירים של העורקים, וגורם להם להתכווץ", מספרת ד"ר נדרגארד. "לפיכך, גלים איטיים בנוראדרנלין גורמים לשינויים איטיים בקוטר העורקים ובנפח הדם שבמוח. השינוי הדינאמי בנפח הדם עובד כמו משאבה שעוזרת להניע את נוזל המוח והשדרה לאורך העורקים ולעבר המוח ורקמותיו. כך למעשה נוראדרנלין מווסת ומתאם את התכווצות והתרחבות כלי הדם במוח, וזה מניע את המערכת הגלימפטית."
איך כדורי שינה פוגעים במערכת הגלימפטית?
כחלק ממהלך המחקר, החוקרים בדקו גם האם עזרי שינה יכולים לחקות את קצב גלי המוח שנדרש לתפקוד תקין של המערכת הגלימפטית. הם ריכזו את מחקרם בזוליפידם, וגילו שנראה כי הוא עוצר את תנודות הגלים בנוראדרנלין, מה שמפריע לתהליך סילוק הפסולת במערכת הגלימפטית במהלך השינה.
"עזרי שינה יכולים להיות קיצור דרך להירדמות ושינה, אך המחקר שלנו מראה שהשינה שזוכים בה בעזרתם אינה מועילה באותו האופן כמו שינה טבעית", כך אומרת ד"ר נדרגארד. "הממצאים שלנו מראים שצריך להשתמש בעזרי שינה רק לתקופה קצרה וכמוצא אחרון".
האם צריך לחשוש משימוש בכדורי שינה?
ד"ר קליפורד סגיל, נוירולוג מסנטה מוניקה שלא היה קשור למחקר, אומר עליו כך: "ממש לא סביר שהיתרונות מהגברת זמן השינה שהמטופל זוכה בהם בעקבות שימוש בעזרי שינה כמו זוליפידם, מנוטרלים או נפגעים מהטענות שנוגעות להשפעות המזיקות של התרופה הזו. יש פה יותר מדי השפעות של גורם אחד על השני כדי לגרום לי לחשוד שיש כל חשיבות קלינית למחקר הזה".
במילים פשוטות, מה שד"ר קליפורד סגיל אומר זה שהוא בספק ששימוש בתרופות שינה אכן מוביל לעלייה בסיכוי לחלות בדמנציה או בהחמרה של המחלה. יתרה מכך, הוא מציין: "בשנת 2025, עדיין לא ידוע לנו באופן מלא למה אנחנו ישנים. מחקרים שונים מראים תוצאות ומעלים השערות שונות, לעיתים סותרות, וכל מה שאנחנו באמת יודעים זה שהשינה טובה לנו ושינה לקויה מזיקה לנו. לנוירולוג קליני כמוני, קשה מאוד להסכים שתרופות שינה גורמות לדמנציה, ואני מעוניין להבטיח למטופליי שלשינה טובה בלילה יש יתרונות שמתעלים על כל נזק פוטנציאלי שנטען כאן לאובדן זיכרון או לדמנציה".
הקשר בין בריאות המוח, שינה איכותית ובריאות כללית
ד"ר פיטר ג. פולוס, מרצה בכיר בנושא תרופות לשינה מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת JFK שלא היה קשור למחקר, טוען דווקא שהתוצאות האלה מרתקות אותו. "אין ספק שהאינטראקציה בין המערכת הגלימפטית ומוליכים עצביים מסוימים וסילוק פסולת מהמוח פועלים בסינכרוניזציה", הוא אומר. "המחקר הזה מציע ששינוי באיזון העדין הזה עלול להיות בעל השלכות קליניות. בעוד שזה מרתק, עלינו להזכיר לעצמנו שמחקרים שנערכים על בעלי חיים ברוב המקרים, ואף לרוב, חוזים תגובות מסוימות אצל בני אדם, אך צריך להיות זהירים עם זה. זה בהחלט מצריך דיון ומחקר נוספים".
ד"ר פולוס אומר שהוא היה רוצה לראות מחקרים נוספים שמראים כיצד ההשפעה הזו בא לידי ביטוי אצל בני אדם. "זה כמובן דורש טכניקות שאינן חודרניות ואולי שיטות דימות מתקדמות, אך מידע שכזה, אפילו אם במספרים קטנים, יכול להיות מועיל מאוד. הנושא אמנם נחקר, אך יש לנו עוד הרבה מה ללמוד וכמומחה לתרופות שינה, אני תומך לחלוטין בהמשך המחקר ובדיקת הקשר שבין המוח והשינה לבריאות הכללית."
לסיכום
בעוד שממחקר שנערך על בעלי חיים עולה כי נגרם נזק קוגניטיבי כתוצאה משימוש בתרופות שינה בטווח ארוך, יש מומחים שטוענים כי אי אפשר להתייחס לתוצאותיו ברצינות, ואילו אחרים אומרים שאכן שווה לבדוק את העניין יותר לעומק. אם אתם מטופלים בכדורי שינה כמו אמביאן ומודאגים מתוצאות המחקר, מומלץ שתעלו את הנושא הזה מול הרופא שלכם ותבדקו האם ישנן אפשרויות אחרות שיסייעו לכם לשפר את איכות השינה שלכם, בלי לפגוע בתפקודו התקין של המוח והגוף.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: