print header

דום נשימה בשינה עלול להוביל להידרדרות קוגניטיבית מוקדמת

אם יש איבר אחד בגוף שאיש לא היה רוצה לסבול מירידה בתפקודו אפילו במעט, זה המוח. לכן אנחנו מוכנים לעשות מעל ומעבר כדי לשמור עליו ועל תפקודו, אך לא יפתיע אתכם לגלות שיש דברים רבים שמשפיעים עליו לרעה שאינם בשליטתכם. לעומתם, יש כאלה שכן, כמו למשל ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע ושמירה על תזונה בריאה ומאוזנת, אך יש גם כאלה שלא ממש ידועים לכם, ולמעשה יהיה לכם קשה מאוד לגלות שהם אלו שמשפיעים לרעה על בריאותו של המוח שלכם. אחד מהם הוא תסמונת שנקראת ״דום נשימה בשינה״, וכמו שאתם יכולים לנחש, היא מתבטאת בזמן השינה ולכן אנשים רבים כלל לא מודעים לכך שהם סובלים ממנה. 
 

מה זה דום נשימה בשינה ומי סובל מזה?

התסמונת הזו היא סוג של הפרעת שינה שמלווה בהפסקת תהליך הנשימה או בירידת קצב הנשימות בזמן השינה. הגורם הוא לרוב חסימת אוויר על ידי הלשון והחך, מה שמוביל גם לנחירות. הנשימה נקטעת למשך 10-30 שניות מפעם לפעם לאורך השינה, מה שגורם לאדם הישן להתעורר כדי להסדיר את הנשימה. אותו אדם לא יודע שהוא סובל מלילה עם שינה קטועה, אולם סימן שמעיד על כך הוא עייפות קבועה מדי בוקר, כאילו שהשינה אף פעם אינה מספקת, גם אחרי שינה ארוכה. אם אתם חושדים שזו בעיה שקיימת גם אצלכם, מומלץ שתעברו על 7 הסימנים האלה כדי לבדוק את הנושא לעומק.
 
על פי שלל מחקרים וניסויים שנערכו בנושא, ההשערה היא ש-2-7% מהגברים סובלים מדום נשימה בינוני עד חמור בשינה, ולעומתם 2-5% מהנשים. עם זאת, המספרים ככל הנראה גבוהים הרבה יותר, מאחר שכמו שכבר ציינו, זוהי בעיה בריאותית שלא רבים מודעים לכך שהם סובלים ממנה, ועל כן אינם פונים לגורם רפואי כדי לטפל בה. 

מה הקשר בין דום נשימה בשינה לבין הידרדרות קוגניטיבית?

מדענים כבר הוכיחו בעבר שהפסקת אספקת החמצן הקבועה למוח במהלך השינה אכן משפיעה על מבנהו ועל תפקודו. עם זאת, חלק מהחוקרים מייחסים את ההשפעה הזו לבעיות בריאותיות אחרות שמקושרות לדום נשימה בשינה באופן מסוים, כמו לחץ דם גבוה, השמנת יתר ומחלת כלי דם פריפריים.
 
״בעוד שאיננו יכולים לטעון לכך שיש סיבה ותוצאה, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהפסקת הנשימה בעת השינה מספיקה כדי להתחיל ליצור נזק למוח, אפילו אצל נחקרים בריאים״, כך אומרת אחת ממחברי המחקר העדכני בנושא, ד״ר איוואנה רוזנזוויג, נוירופסיכיאטרית וראש מרכז השינה ופלסטיות המוח בקינגס קולג׳ שבלונדון. 
דום נשימה בשינה והתדרדרות קוגניטיבית: אישה במיטה עם ידיה על עיניה

מה עושה דום נשימה בשינה למוח ולקוגניציה?

המחקר של ד"ר רוזנזוויג נערך על קבוצה קטנה של 27 גברים בני 35-70, אשר התגלה אצלם לאחרונה דום נשימה בשינה בינוני עד חמור ללא תחלואה נלווית. החוקרים השוו את התוצאות שלהם במבדקים לאלו של גברים אחרים מ-7 מקורות מחקר שונים, אשר לא סבלו מדום נשימה בשינה ולא הייתה להם תחלואה נלווית. אף לא אחד מהנחקרים היה מעשן, שתה אלכוהול או סבל מהשמנת יתר, כשמדד מסת הגוף של כולם היה נמוך מ-30.
 
על פי המחקר, גברים שסבלו מדום נשימה בשינה סבלו יותר מאחרים מבעיות כמו ירידה בזיכרון בטווח הקצר ופגיעה בתפקודים הניהוליים – תהליכים מנטאליים שמאפשרים לנו לתכנן, לשמור על ריכוז, לשלוף מידע מהזיכרון ולעשות מספר דברים במקביל. הם הראו גם פחות קשב מתמשך, ערנות ושליטה בדחפים.
 
היכולות הקוגניטיביות של המשתתפים הוערכו בעזרת מספר מבדקים נוירופסיכולוגיים, וד״ר רוזנזוויג מציינת שאחת התוצאות המפתיעות ביותר הייתה שהמשתתפים שסבלו מדום נשימה בשינה הראו גם דעיכה בקוגניציה החברתית והרגשית. ״במרפאתנו, התופעה הזו בדרך כלל אוזכרה על ידי בני הזוג של המטופלים. לדוגמה, בן או בת הזוג דיווחו לעיתים שהמטופל שסובל מדום נשימה בשינה הוא אדם ׳פחות נוכח רגשית׳, ׳עצבני׳, או ׳פחות מתחשב׳. עם זאת, במחקרים שנערכו עד למחקר שלנו לא צוין קשר שכזה.״
דום נשימה בשינה והתדרדרות קוגניטיבית: רופאה עם מטופלים

מה אומרים מומחים אחרים על ממצאי המחקר העדכני בנושא?

ד״ר קולין לאנס, רופאה במרכז להפרעות שינה במכון לנוירולוגיה במרפאת קליבלנד בארה״ב, מציינת שהמוח והנפש זקוקים לשינה מספקת ושאינה מקוטעת כדי להחלים ולשמור על הבריאות. ״אם זמן השינה שלך מתקצר או נקטע מכל סיבה שהיא, יהיו לכך השלכות על יכולתו של המוח להחלים, מה שמוביל להידרדרות קוגניטיבית.״
 
ד״ר לאנס, שלא הייתה מעורבת במחקר העדכני, מביאה דוגמה ממחקרים שנערכו על בעלי חיים: ״נראה שאצל חולדות שסובלות ממחסור בשינה או משינה קטועה יש יותר הצטברות במוח של חלבונים – נקרא להם ׳זבל׳ – אשר מקושרים לאלצהיימר. השינה מאפשרת למוח ׳לזרוק את הזבל׳. דום נשימה בשינה מפריע לתהליך זה, ועל כן לא מאפשר למוח לתפוס את הפער כנגד ההידרדרות הקוגניטיבית.״

איך מטפלים בדום נשימה בשינה?

הבעיה הגדולה היא ש-80-90% מהאנשים שסובלים מהתסמונת בכלל לא יודעים שיש להם אותה, לכן יתכן שאתם צריכים להיות אלו שיזהו אותה אצל בן או בת הזוג שלכם, או לבקש מהם לבדוק האם נראה שאתם מפסיקים לנשום במהלך השינה. לאחר מכן עליכם לפנות לרופא ולהיבדק במעבדת שינה, שם יקבעו האם אכן אתם סובלים מהתסמונת ובאיזו רמת חומרה.
 
הטיפול שתקבלו יהיה על פי רמת החומרה:
  • במקרים קלים עד בינוניים יכול להיות שמספיק רק לרדת במשקל או לאמץ תנוחת שינה אחרת.
  • מקרים חמורים יותר יצריכו התערבות ניתוחית או התקן אוראלי שמותאם באופן אישי בעזרת רופא שיניים.
  • הטיפול במקרים החמורים ביותר הוא בעזרת מכשיר סיפאפ שמתלבש בעזרת מסכה על הפנים במהלך השינה ומספק לחץ אוויר באופן קבוע לגרון, מה שמאפשר לשמור על דרכי אוויר פתוחות.
למניעת הבעיה, מומחים ממליצים שלא לשתות אלכוהול או לצרוך תרופות הרגעה לפני השינה, לישון על הצד ולא על הגב, וכן לשפר את תנאי השינה, למשל להחשיך יותר את החדר ולהימנע מצפייה במסכים כשעה לפני הכניסה למיטה.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.