איש חכם אמר לי פעם ש"בדיקות דם הן כמו טסט לרכב – צריך לעשות אותן פעם שנה". מדובר באבא שלי, ולמרות שהוא חוזר על המשפט הזה מדי כמה זמן, רק לאחרונה החלטתי להקשיב לו בכל מה שקשור לשמירה על הבריאות. הבעיה היא שאין לי מושג אילו בדיקות עליי לעשות מלבד בדיקות הדם השגרתיות שעליהן הוא דיבר, ומאין בכלל להתחיל. מפני שאני מניחה שאינני היחידה שהולכת לאיבוד בין ים הבדיקות הקיימות, החלטתי לחקור את העניין ולשתף את הממצאים שגיליתי. בכתבה הבאה תכירו את הבדיקות שעליכן לערוך בכל שלב בחייכן, כאשר מומלץ להמשיך לבצע אותן גם בגיל מאוחר יותר, אלא אם נכתב אחרת או קיבלתן הוראה שונה מהרופא שלכן. יש לציין שהתדירויות שמצוינות עבור כל בדיקה מיועדות לנשים שלא נמצאות בקבוצת סיכון – במקרים מיוחדים שכאלו, מומלץ להתייעץ עם רופא. אתן מוזמנות לשתף את המידע החשוב הזה עם חברותיכן, בנותיכן וכל מי שזקוקה לו.
בדיקות מומלצות לגילים 20-39
עד לפני כמה שנים הייתי בטוחה שאני לא צריכה לערוך בדיקות באשר הן מתוך תפיסה שגויה שאני צעירה, ולכן לא נמצאת באוכלוסיית סיכון כזו או אחרת. כשהבנתי שמדובר באשליה ושגם בגילי היחסית צעיר עליי לוודא שמצבי הגופני תקין, חקרתי לעומק את הבדיקות המומלצות הבאות:
1. בדיקת אגן ובדיקת משטח צוואר הרחם (פאפ)
רבות מכן ודאי שמעתן על אחת או שתי הבדיקות הללו, והן בהחלט עלו למודעות בשנים האחרונות הודות לחשיבותן הרבה. בדיקת אגן שאולי נחשבת לפחות מוכרת, היא בדיקה גינקולוגית שמטרתה להעריך את איברי המין הנשיים החיצוניים והפנימיים. משטח צוואר הרחם, שנודעת בשמה הקצר "פאפ", היא אמנם מעט יותר פולשנית ופחות נעימה, אך מאוד נחוצה. בעזרתה ניתן לזהות דלקות נרתיקיות ושינויים טרום-ממאירים בתאי צוואר הרחם שעלולים להוביל לסרטן צוואר הרחם. במהלכה משפשפים משטח כלשהו בתעלת צוואר הרחם, ולוקחים תאים שאותם שולחים לאבחון במעבדה. את הבדיקות הללו מומלץ לערוך בגילים 25-54.
תדירות הבדיקות: פעם ב-3 שנים.
2. בדיקת לחץ דם
תפקידו של הלב הוא להזרים דם ברחבי הגוף – מהריאות לשאר האיברים ולהפך. כאשר הדם מפעיל יותר מדי לחץ על דפנות העורקים והוורידים, נוצר מצב של לחץ דם, כאשר יתר שלו (לחץ דם גבוה) עלול לגרום בעתיד לסיבוכים קשים כמו התקפי לב ושבץ מוחי – לכן הוא גם נקרא "הרוצח השקט". בשל כך, מומלץ לערוך בדיקת לחץ דם ולוודא שהוא בטווח תקין שנמצא בין 120/80 ל-140/90.
תדירות הבדיקה: באופן תדיר לפי המלצת הרופא וניתן למדוד גם בבית בעזרת מכשיר ייעודי.
3. בדיקת שד
מדי אוקטובר בשנים האחרונות, מציינים ברחבי העולם את חודש המודעות לסרטן השד, אך אין זה אומר שאנחנו צריכות להיות אדישות למחלה בשאר השנה. על כל אישה החל מגיל מסוים לוודא שהיא נקייה מגושים חשודים באזור החזה, ואת זה אפשר לגלות בבדיקת מישוש אצל גינקולוג או כירורג, ובמקרים של אוכלוסייה בסיכון – גם בממוגרפיה עם הפניית רופא. אתן יכולות לעשות בדיקה פשוטה בעצמכן: עמדו עם פלג גוף עליון חשוף מול המראה וחפשו שינויים שנראים כמו גומות, אדמומיות, קשקשים על העור או הפטמות, או הבדלים בין השדיים. לאחר מכן שכבו על משטח כמו מיטה, הרימו את הזרוע הימנית מעל לראש, בדקו בעזרת 3 האצבעות האמצעיות של יד שמאל האם אתן חשות משהו מוזר בשד הימני, וחזרו על כך בצד השני. כמובן שזוהי חלופה זמנית בלבד לביקור אצל מומחה, ולכן אל תוותרו על תור אצלו.
תדירות הבדיקה: פעם בשנה.
4. בדיקת כולסטרול
רבים יודעים שרמות גבוהות של "הכולסטרול הרע" (LDL) עלולות להוביל למצבים גופניים מסוכנים כמו אוטם שריר הלב, טרשת עורקים, מחלת לב כלילית ולמחלות כלי דם. כדי להוריד את הסיכון לסבול מהן, כדאי לבדוק כבר מגיל 20 את רמת הכולסטרול הכללי בדם כחלק מבדיקת שומנים בדם. כמובן שהבדיקה הזו מומלצת לנשים בעלות סיכון למחלות לב, או כאלו שבאות ממשפחה עם היסטוריה של היפרליפידמיה (רמה גבוהה של שומנים בדם).
תדירות הבדיקה: בגיל 20-44 – כל 4-6 שנים ולאחר מכן פעם ב-5 שנים.
5. בדיקת עור ונקודות חן
הבדיקה הפשוטה הזו נועדה לסייע לכן לזהות בזמן את סרטן העור, שמתבטא בגידולים ממאירים על פני העור. תוכלו לערוך אותה בבית ובעצמכן – פשוט להסתכל במראה בחדר מואר היטב ולבדוק האם אתן מזהות שומות חדשות או חשודות על עורכן. מומלץ להיעזר באדם קרוב כדי שיבדוק אזוריים שלא תוכלו לראות לבד, כמו הגב והקרקפת. כדאי להתחיל לערוך את הבדיקה הזאת כבר בגיל 18, בעיקר אם אתן נחשפות לשמש לזמן רב, בעלות עור רגיש ומלא בשומות ועם היסטוריה משפחתית של המחלה או של נזקי שמש.
תדירות הבדיקה: פעם בחודש.
בדיקות מומלצות לגילים 40-64
בשלב הזה של חייכן עליכן להמשיך לערוך את הבדיקות מהסעיפים הקודמים (אלא אם נכתב אחרת), בדגש על בדיקת שד, ולהקפיד גם על הבאות:
1. בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס
סרטן המעי הגס נחשב לאחת מהמחלות הקשות הנפוצות ביותר אצל נשים, כאשר גילויה המוקדם עשוי להוביל לכ-90% ריפוי מהמחלה. בנוסף לכך, זהו אחד מסוגי הסרטן היחידי שאפשר למנוע לחלוטין עוד בטרם התחילו להתפתח, זאת הודות לביצוע סדיר של בדיקות שונות לגילוי המחלה, אותן מומלץ לערוך בגילים 50-75, ואף מגיל 40 אם נמצאות בקבוצת סיכון.
תדירות סוגי הבדיקות הקיימות:
-
בדיקה צואה – פעם בשנה.
-
סיגמואידוסקופיה (בדיקת קולונוסקופיה קצרה לבדיקת חלקו הסופי של המעי הגס) – פעם ב-5 שנים.
-
קולונוסקופיה – פעם בעשור.
-
בדיקת חוקן בריום (בדיקת רנטגן בה מצולם המעי) – פעם ב-5 שנים.
-
קולונוסקופיה וירטואלית (הליך דימות רפואי שיוצר תמונות דו ותלת ממדיות של החלק התחתון של המעי הגס, בעזרת קרני רנטגן ומחשב) – פעם ב-5 שנים.
2. ממוגרפיה
ממוגרפיה היא אחת מהבדיקות שמסייעות בגילוי מוקדם של סרטן השד, ומומלצת לנשים בגילים 50-75. היא מבוססת על קרני רנטגן ומסייעת בזיהוי מוקדם של רקמות חשודות באזור החזה. כפי שנכתב מוקדם יותר, היא מומלצת גם לנשים צעירות יותר שנמצאות בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד, כמו כאלו עם קרובות משפחה שחלו בו בגיל צעיר, ונשים שהתגלו בשד שלהן ממצאים המצריכים מעקב. לאחר שאימי חלתה במחלה לפני כמה שנים נכנסתי לאוכלוסיית סיכון, ולכן אני מקפידה לערוך את שתי הבדיקות הללו, וממליצה לחברותיי בנות גילי לערוך לפחות בדיקה ידנית פעם בשנה.
תדירות הבדיקה: פעם בשנתיים.
3. בדיקות מגיל 65
בתקופה הזאת של החיים מומלץ להמשיך לערוך את הבדיקות שהצגנו עד כה, כמו גם לחץ דם מדי שנה ואת הבאות:
1. בדיקת צפיפות העצם
מחלה שנשים רבות סובלות ממנה בעיקר לאחר גיל המעבר היא דלדול העצם, ובמסגרתה העצם נחלשת כתוצאה מגורמים כמו פגיעה ודלדול ברקמת העצם וירידה בדחיסות המינרלים. כתוצאה מכך, גופן של נשים שעברו את גיל המעבר ובעיקר לאחר גיל 65 – חשוף יותר לשברים. לכן אם אתן רוצות להגן על עצמכן מנזקים שכאלו, על אחת כמה וכמה אם כבר שברתן עצם כלשהי בגופכן, מומלץ שתבדקו את צפיפות העצם שלכן. יש כיום לא מעט שיטות לעשות זאת, שכוללות שימוש באולטרה סאונד, טומוגרפיה ממוחשבת כמותית שמספקת תמונה תלת-ממד של פנים הגוף, וקרני רנטגן. הבדיקה הנפוצה ביותר בתחום נקראת בקצרה DXA או DEXA, והיא משלבת בין שתי קרני רנטגן.
תדירות: פעם בשנה. לנשים בקבוצת סיכון מומלץ לערוך אותה עוד לפני גיל 65.
2. בדיקת שמיעה
כבר מגיל צעיר כדאי לערוך בדיקות שמיעה, אך אתן ודאי יודעות שהיא מומלצת במיוחד למבוגרים – שכן תהליך אובדן השמיעה מתחיל בעשור החמישי לחיים ומחריף החל מגיל 60. למעשה, שיעור הסובלים מירידה בשמיעה מגיע לכ-30% בקרב בני 65 ויותר, והוא גדל במידה ניכרת מדי עשור. בשל כך חשוב לערוך בדיקת שמיעה שבמסגרתה בוחנים האם האוזן מסוגלת לקלוט גלי קול, לתרגם אותם לאותות חשמליים ולהעביר אותם למוח. ישנם כל מיני סוגים של בדיקות שמיעה בהתאם לגיל ולבעיה שממנה סובלים, וכדי לדעת איזו מתאימה לכן או לאימהות שלכן – מומלץ להתייעץ עם רופא מומחה.
תדירות: פעם בשנה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: