פעמים רבות כשאנו שומעים שיר, עולות עמו תמונות ששמורות עמוק בראשנו, מהתקופה בה שמענו את אותו שיר בפעם הראשונה. הכוח שיש למוסיקה על טווח רעיונות ורגשות במוחנו, הפך את המוסיקה לאמצעי טיפול נפוץ ויעיל, ולשיטה טיפולית רשמית ומקובלת גם ברפואה המודרנית והמתקדמת. מי שהתנסו בטיפול באמצעות מוסיקה בשנים האחרונות הם חולי הדמנציה (שטיון), שסובלים מפגיעה קוגניטיבית קשה ומתגברת בעקבות מחלתם. מחקרים שונים שנעשו בשנים האחרונות בקרב אותם חולים, גילו כי למוסיקה יש יכולת לעורר את זיכרונם, להפחית את התסמינים הנלווים למחלה כמו דיכאון וחרדה, ולמעשה לאפשר לחולים להמשיך ולקיים קשרים חברתיים. הגילויים המפתיעים והמעודדים שלפניכם של אותם מחקרים יכולים לשפוך אור חדש על הדנמציה שבהחלט מומלץ להכיר.
דמנציה היא שם כולל למספר מחלות חשוכות מרפא הפוגעות בתפקוד הקוגניטיבי והמנטלי של האדם, כאשר המוכרת ביותר שבהן היא מחלת האלצהיימר אשר גורמת בין היתר לאובדן זיכרון ופגיעה בכושר השיפוט. מחלות אלו בדרך כלל פוגעות באוכלוסיית הקשישים, והן מציבות עבורם ועבור משפחתם אתגר קשה ואף אכזרי של התדרדרות מתמשכת עד לכדי קושי בזיהוי של שמות, אנשים ותפיסה של מציאות.
מבחינה רגשית והתנהלותית המסע של חולה ובני משפחתו עשוי להיראות ככזה שנידון לכישלון מתמשך וכואב, אך בשורה מעוררת תקווה מגיעה ממחקרים מתקדמים שנערכו ביפן בהם חולי דמנציה טופלו באמצעות מוסיקה. במחקרים נמצא שחולים שהתקשו כבר לזכור מילים ושמות של בני משפחה, הצליחו לשיר ולנגן שיר שלם ללא כל בעיה, לאחר שנחשפו לשירים שליוו אותם בתקופות מוקדמות בחייהם. עוד התגלה כי הטיפול מספק פעילות בעלת משמעות עבור החולים ומפחית את תחושות הלחץ והדכדוך עמן הם מתמודדים. הסיבה לכך היא שלמוסיקה יש גישה לחלקים במוח שלא נפגעו מהמחלה היות ומערכת השמיעה היא הראשונה להתפתח במלואה בגיל 16 שבועות, והיא גם זו שנהרסת אחרונה במקרה של פגיעה בתפקוד השכלי.
ישנן דרכים מגוונות לשילוב מוסיקה בשלבים השונים של מחלות הדמנציה, ולהביא לתוצאה בה מוסיקה תרגיע את החולה מחד, ותעורר בו זיכרונות שנשכחו מאידך. לחולים ובני המשפחה מומלץ לשיר יחד, היות ויש לכך השפעה חזקה יותר על תאי המוח האפורים לעומת סוגי תקשורת אחרים. גם אם החולה הגיע למצב שאינו יכול לדבר ולזהות פרצופים, למוסיקה יש כוח לגרום לו לשיר, לשרוק, למחוא כף ולרקוע ברגליו – וצורת ההתקשורת הזאת מפיחה תקווה ומשמעות לחיי החולה וקרוביו. בעניין זה, ניתן להביא את הדוגמה החיה של חולת דמנציה בריטית שהייתה נגנית אורגן והפסיקה לתקשר באופן מוחלט עם סביבתה, אך הצליחה להתיישב על הפסנתר וללוות בנגינה מדויקת את הזמר שהופיע על הבמה, בעקבות מספר צלילים מועט שהושמע לה.
שילוב מוסיקה בשלבי דמנציה שונים:
שילוב מוסיקה בשלב הראשון של דמנציה/אלצהיימר
כאשר חולה מאובחן עם המחלה ויש לו עדיין יכולת לתקשר ולהתנהל באופן תקין, עודדו אותו להאזין למוסיקה ולשיר לצלילה. במקביל, הכינו רשימות השמעה עם השירים הנושנים והאהובים על יקירכם, כדי שתוכלו להשתמש בהם ברגע בו תסמיני המחלה יחריפו.
שילוב מוסיקה בשלב האמצעי של דמנציה/אלצהיימר
בשלבי הביניים של המחלה, כאשר החולה נעשה מתוסכל מחוסר יכולתו לזכור מילים ואירועים, המוסיקה תצליח להסיח את דעתו. שירו עם האדם החולה בזמן שהוא מבצע פעילות גופנית בסיסית כמו הליכה קצרה, והמאמץ יעבור בקלות רבה יותר. מוסיקה אף מסייעת למחזורי השינה של החולים. לפי מחקר שנערך בשנת 1999 בקרב חולי אלצהיימר שעברו תרפיית מוסיקה, רמת המלטונין – הורמון השינה - שלהם עלתה, כמו גם היכולת שלהם לזכור מילים לשירים, יכולתם לקיים קשרים חברתיים תקינים ולהיות רגועים ושלווים יותר.
שילוב מוסיקה בשלב הסופי של דמנציה/אלצהיימר
בשלב הסופי של אלצהיימר, השמעת מוסיקה ושירה לצליליה, היא דרך לעורר תגובה בקרב החולים, אשר עשויים להיראות אדישים לסביבתם פעמים רבות. מוסיקה מוכרת ואהובה יכולה להרגיע אדם שחש מתח וחוסר נינוחות בשלבי חייו הסופיים.
לסיכום
למרות שהדמנציה היא מחלה קשה שטרם נמצא לה מרפא וגורמת לסבל רב לחולה בה ולקרוביו, הגילויים האחרונים לגבי הטיפול בחולים באמצעות מוסיקה, מעניקים תקווה לכל מי שנפגע ממנה, ועשויים להביא לפריצת דרך עתידית בכל הנוגע לטיפול וריפוי של המחלה. אם אתם מכירים אדם שחלה בדמנציה ובאלצהיימר, הכניסו מוסיקה לחייו – בכל שלב של המחלה. התוצאות עשויות להפתיע אתכם.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: