איך מרגיש גוש בשד?
לגושים שונים יש מרקמים שונים, ואפילו שני גושים מאותו סוג יכולים להיות שונים אחד מהשני. ציסטה לדוגמה היא קצת כמו בלון מים קטן בשד, או שהיא עלולה להיות קשיחה יותר – קצת כמו ענב. לעומת זאת, גוש שנוצר עקב דלקת בשד (מסטיטיס) עשוי להיות בעל צורה מחודדת יותר וחמים למגע. סוגים אחרים של גושים יכולים להיראות כמו גומות בעור, ויש כאלה שאפילו יכולים לגרום לפטמה להיכנס פנימה לתוך העור. בסופו של דבר, מי שצריך לבדוק את הגוש אחרי שמצאת אותו זה הרופא שלך, והוא ידע לאבחן אותו נכון ולשלוח אותך לבדיקות שיעזרו לזהות אותו.
סימנים נפוצים לגושים שפיריים בשד
השד מורכב משומן, כלי דם, רקמות חיבור סיביות ובלוטות, ויש בו גם מערכת מורכבת שמייצרת חלב, הכוללת בועיות חלב וצינוריות שמובילות אותו לפטמה. האנטומיה הזו בעצמה היא כזו שמלאה בגושים במקומות שונים, ולכן כשמחפשים גוש בשד, צריך להתייחס לסימנים הבאים:
-
גודל הגוש
-
יכולת תנועה של הגוש
-
סוג הקצוות של הגוש
-
האם הגוש מייצר תחושת כאב
גוש שפירי בשד הוא בדרך כלל כזה שאפשר ממש להרגיש את הקצוות שלו ולאבחן את צורתו, וביכולתו גם לנוע מעט ברחבי השד. זה למעשה הדבר הראשון שמבדיל בינו לבין גידול סרטני, כשלגידול סרטני אין את המאפיינים האלה (על אף שגידול סרטני בשלביו המוקדמים כן יכול לנוע בשד). גודלו של הגידול יכול להשתנות מגודל אפונה לגודל של כדור גולף, והוא אמור "להתגלגל" בין האצבעות שלך ולא לחדור לתוך רקמות השד העמוקות יותר.
הבדל נוסף הוא שגידול סרטני לרוב לא גורם לכאב, ואילו גידול שפירי כן, אך כמובן שיש יוצאים מן הכלל. לדוגמה, צורה נדירה יחסית של סרטן השד שנקראת "סרטן שד דלקתי" עלולה לגרום לכאבים, רגישות ותחושת צריבה בחזה. זאת מכיוון שהסרטן הזה עלול להתפשט לעור ולרקמות הלימפה שבחזה, והכאב מורגש מהרקמות האלה.
הדרך היחידה לדעת מה סוג הגוש היא בעזרת בדיקה רפואית. בהתאם לגילך, ההיסטוריה הרפואית שלך והממצאים של הבדיקה הפיזית, יתכן שיפנו אותך לממוגרפיה, אולטרסאונד או לביופסיה. חשוב לציין שלא כל גוש דורש בדיקות מתקדמות, לפחות לא מיד, ואם יש לך למשל ציסטה שמלאה בנוזלים במהלך המחזור, הרופא שלך ככל הנראה ירצה לבדוק את החזה שלך שוב לאחר המחזור כדי לראות האם הציסטה נעלמה. אם כן, הרופא ידע שהגוש היה שפירי ושהוא קשור לשינויים ההורמונליים שגופך חווה בעת המחזור.
7 בעיות שגורמות לגושים שפיריים בשד
רוב הגושים השפיריים בשד קשורים למחזור החודשי ולשינויים ההורמוניים, או להצטברות נוזלים שמגיעה עם המחזור. גושים שפיריים אחרים קשורים לצינוריות חלב חסומות, זיהום או אפילו פציעה בשד. האפשרות שיתפתח אצלך גוש שפירי בשד עולה ככל שבגופך יש פחות איזון הורמונלי, או אם יש במשפחה שלך היסטוריה של גידולים שפיריים בשד, כמו גם סרטן השד. הנה 7 מצבים שגורמים לגושים שפיריים בשד שאינם סרטניים:
1. פיברואדנומה
הגושים האלה מתפתחים בדרך כלל אצל נשים צעירות במהלך שנות העשרה או העשרים לחייהן ולאורך ההיריון, והם מצטמקים כשמגיעים לגיל המעבר. גודלם משתנה מכמה מילימטרים ספורים למספר סנטימטרים, והם יכולים להיות כואבים מאוד. צורת הגוש היא בדרך כלל עגולה וברורה, והוא יכול לנוע מתחת לעור. כדי לאשש את האבחנה הרופא יבצע ביופסיה של השד בהכוונת אולטרסאונד, ואם צריך, תתבצע הסרה כירורגית. אם הגוש יתכווץ או לא יגדל לאורך הזמן, יתכן שהרופא יחליט רק להמשיך ולעקוב אחריו מבלי להסיר אותו.
2. ציסטה
הגוש הזה הוא עגול או אליפטי ומלא בנוזלים. הוא רך למגע, ויהיה רך יותר ככל שגודלו יהיה גדול יותר. ציסטה עשויה לבוא וללכת עם המחזור החודשי, כשהיא לרוב תהיה גדולה ורכה יותר בתחילת המחזור ותיעלם עד סופו. בדיקת אולטרסאונד היא הדרך הטובה ביותר לקבוע האם הגוש הוא ציסטה פשוטה או אחת מורכבת יותר שדורשת בדיקות נוספות. אם זו ציסטה גדולה צריך יהיה לנקז אותה מנוזלים, אותם יהיה ניתן לשלוח למעבדה לבדיקה נוספת אם הרופא יחליט שזה נדרש.
3. שד פיברוציסטי
רקמת השד יכולה להשתנות עם הזמן, וזה קורה אצל 30-60% מהנשים, ולפחות אצל 50% מהנשים בגיל הפוריות. יש מחקרים שאפילו מעידים כי השכיחות גבוהה אף יותר – בין 70-90%. הגוש מאופיין במרקם גרגירי או חלק שנע בחופשיות בשד, ויכולים להתלוות אליו תסמינים נוספים, כמו תחושת רגישות, רקמות סיביות או כמו גומי, או ציסטה עגולה ומלאה בנוזלים. השינויים הפיברוציסטיים קשורים לשינויים הורמונליים, ולכן הם מתגברים ככל שמתקרבים לגיל המעבר, אך נעלמים במהלכו. יתכן שהרופא ימליץ על גלולות נגד הריון כדי להפחית את התסמינים שמתלווים לבעיה הזו.
4. הפרשה מהפטמה
הפרשות מהפטמה יכולות להתלוות לגושים בשד, כשההפרשות עצמן יכולות להיות בעלות גוונים רבים ושונים, ביניהם לבן, צהוב, חום בהיר או גם שקופות. אם ההפרשה היא שקופה או עם דם, זה לרוב סימן שצריך להדליק נורה אדומה ושמחייב בדיקה ודימות. גם הפרשה שיוצאת בצורה פתאומית מפטמה אחת בלבד היא חשודה ודורשת צילום. אם מנגד ההפרשות יוצאות ממספר צינוריות באותה הפטמה, זו לא סיבה לדאגה, זאת לעומת הפרשה שיוצאת רק מצינורית אחת, שמחייבת בדיקה.
5. דלקת בשד (מסטיטיס)
הדלקת הזו נוצרת עקב זיהום בצינוריות החלב, והיא גורמת להופעת גוש בחזה, המתלווה לאדמומיות ותחושת חמימות, כמו גם חום גוף גבוה. זה קורה בעיקר לנשים מניקות, אך יכול להתרחש גם בלי קשר להנקה ואפילו אצל נשים שעברו את גיל המעבר, והטיפול כולל קירור עם קרח ונטילת משככי כאבים ואנטיביוטיקה, מאחר שהזיהום נובע מחיידק.
6. נמק שומני
תופעה שכזו מתרחשת כאשר רקמת השומן בשד נפגעת עקב פציעה או לאחר ניתוח, למשל ניתוח להקטנת חזה. זה גורם לגוש קשיח שקשה להגדיר את צורתו ושדי רגיש למגע. לעיתים גוש שכזה עלול להתפתח לציסטה שומנית, אותה אפשר לזהות בעזרת בדיקת ממוגרפיה והיא לא מזיקה.
7. סיבות נוספות
יש עוד שלל מצבים רפואיים שעלולים לגרום להופעת גושים שפיריים בשד, ביניהם:
-
היפרפלזיה – עלייה בכמות הרקמות האורגניות שבחזה כתוצאה מטראומה, דלקת כרונית או שינוי הורמונלי.
-
אדנוזיס – גדילה של בועיות החלב שבשד.
-
פפילומה תוך צינורית – גידול של מעין פוליפ שמתפתח בצינוריות שבשד.
-
ליפומה – גידול שומני שפירי.
איך יודעים שהגידול בשד יכול להיות סרטני?
על אף שרוב הגושים בשד הם שפיריים, חלקם אכן מתגלים כסרטניים. אם לא מטפלים בגוש סרטני, הוא ממשיך לגדול ולפלוש לרקמות הבריאות שבקרבתו, ובסופו של דבר עלול להגיע גם לאזורים אחרים בגוף. לכן תמיד כדאי לבדוק את הגושים שמתגלים בשדיים אצל רופא ברגע שבו שמים לב אליהם. אל תחששי אם הרופא ישלח אותך לבדיקות נוספות, כמו ממוגרפיה, MRI או אולטרסאונד – הבדיקות הנוספות לא מעידות באופן אוטומטי שמדובר בגידול סרטני, ומטרתן היא פשוט לספק עוד מידע לרופא. רוב הגושים הסרטניים מתחילים כגושים יחידים וקשים, וסימנים נוספים כוללים:
-
שינויים במראה הפטמה
-
הפרשות מהפטמה
-
רגישות בפטמה
-
שקעים או בליטות על העור
כמחצית מהגושים מופיעים בחלקו העליון של השד ובחלקו החיצוני, ומתפשטים לכיוון בית השחי. כ-18% מהגושים מופיעים באזור הפטמה, כ-11% בחלקו התחתון של השד, וכ-6% בחלקו הפנימי התחתון.
מה לעשות אם מתגלה גוש בשד?
ברוב הגושים השפיריים אפשר לטפל, וחלקם ייעלמו אפילו מעצמם, אך תמיד מומלץ לגשת לרופא כדי לאבחן את הגוש. הרופא יחליט כיצד להמשיך והאם נדרשים בדיקות או טיפולים נוספים, ומאחר שחלק גדול מהגושים משתנים עקב שינויים הורמונליים, כדאי לבדוק את החזה לאורך זמנים שונים במהלך החודש, למשל לפני המחזור, במהלכו, בסופו ואחריו.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: