סיפורה של ג׳ניפר דייוויס – המחוסנת הראשונה נגד סרטן השד
בפברואר 2018, בגיל 41, ג׳ניפר גילתה גוש בחזה שלה ואחרי מספר בדיקות היא אובחנה בסרטן שד טריפל נגטיב (TNBC). סרטן שד מסוג זה גדל מהר מאוד, והייתה סבירות גבוהה שהוא יתפשט לאזורים אחרים בגופה אחרי הגילוי, כשהוא גם סוג הסרטן בעל הסיכוי הגבוה ביותר לחזור לאחר טיפול. יתרה מכך, סיכויי ההישרדות של אלו שסובלות ממנו לרוב אינו גבוה כמו של אלו שסובלות מסוגי סרטן אחרים בשד.
״אני אחות, אך אונקולוגיה היא לא המומחיות שלי ולא ידעתי הרבה על TNBC, וברחבי הרשת צוין שהוא הסוג הקטלני ביותר, שהאבחנה שלו קשה ושסיכויי המוות ממנו הם גבוהים. הדבר הראשון שסיפרתי למשפחתי אחרי שאובחנתי הוא לא לחפש בגוגל מידע עליו״, כך ג׳ניפר מספרת. היא בחרה לגשת לחוות דעת שנייה בקליבלנד קליניק ולאחר מכן קיבלה שם טיפול.
ג׳ניפר עברה מספר סבבים של כימותרפיה, יחד עם כריתת שד כפולה ו-26 סבבים של הקרנות. ״כשסובלים מטריפל נגטיב, אין שום דבר שאפשר לעשות אחרי הטיפול כדי להשקיט את המוח בנוגע לכך שהוא יחזור״, היא אומרת. למזלה, בערך באותו הזמן שבו השלימה את טיפוליה, הטכנולוגיה ליצירת חיסון לסרטן השד שפותחה בקליבלנד קליניק אושרה לניסויים על בני אדם על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי ג׳ניפר הוזמנה להשתתף בניסוי החדשני הזה ולא היססה.
״כשההזדמנות הייתה זמינה לי, לא חששתי מזה כלל״, היא מספרת. ״הרגשתי בת מזל שעשיתי את כל מה שהיה נדרש עד שהניסוי יצא לדרך ושזכיתי לקבל את החיסון הזה״. ב-19 באוקטובר, 2021, היא קיבלה את המנה הראשונה, ואחריה עוד שתי מנות נוספות בהפרש של שבועיים. ״תופעת הלוואי היחידה שחוויתי הייתה בליטה באזור הזריקה. שום תופעות לטווח קצר או במהלך השנה וחצי החולפות, וזה די מדהים״.
המדע שעומד מאחורי החיסון לסרטן השד
החיסון היה בשלבי בפיתוח במשך יותר מ-20 שנה לפני שנכנס לשלב הניסויים בבני אדם. ד״ר וינסנט טוהי, חוקר ממחלקת הדלקות ומערכת החיסון בקליבלנד קליניק הוא האדם שהמציא את החיסון, ובעוד שהוא נפטר בינואר 2023, פריצת הדרך המדעית שלו ממשיכה גם אחריו. טוהי גילה שחלבון שנקרא α-lactalbumin (aLA), אשר מיוצר אצל נשים הריוניות ומניקות, הוא לרוב הסימן המקדים לסרטן, ובעוד שהחלבון הזה הכרחי לייצור החלב, כשנשים מפסיקות להניק גופן מפסיק לייצר אותו. ״המפתח בתגלית הזו הוא שבשלב מאוחר יותר בחייהן, כשנשים מפתחות את סרטן השד, התאים הסרטניים האלה מייצרים את החלבון הזה שוב, על אף שאינן מניקות״, אומר ד״ר קומר.
ד״ר טוהי העלה את ההשערה שאם החיסון יוכל לאמן את מערכת החיסון של האישה לתקוף את התאים שמייצרים את חלבון ה-aLA, כאשר אותם תאים סרטניים יתפתחו, היא תהיה מוכנה להשמיד אותם עוד לפני שיספיקו להתרבות ולהפוך לגידול. ״מחקרים שנעשו על בעלי חיים הוכיחו שזה נכון, ובמעבדתו של ד״ר טוהי הצליחו להדגים כי ניתן לחסל תאים סרטניים אצל חולדות שיועדו לחלות בסרטן, זאת על ידי מתן חיסון, אשר הפחית את הסיכון ללקות בסרטן בשנית ב-100%״, מספר ד״ר קומר.
משום שהחולדות שעליהן נערכים ניסויים הן שונות מבני אדם, מאחר שהן חיות באותו הכלוב, מקבלות את אותה תזונה, גדלות באותו האופן ולא חוות גורמי סיכון שונים כגון לחץ או גורמים גנטיים, המדענים לא ידעו בוודאות האם ייראו תוצאות זהות גם אצל בני אדם. ״אנחנו מקווים שנראה הפחתה של 100% אצל נשים גם כן, אך אפילו אם תהיה הפחתה של 80% בסיכון, זה יהיה נהדר,״ אומר ד״ר קומר.
עד כה 15 נשים ששרדו את סרטן השד מסוג טריפל נגטיב קיבלו את החיסון, ואצל כולן נראתה תגובה של מערכת החיסון. עם זאת, עד לעת שבה החיסון יאושר לשימוש, ד״ר קומר אומר שיידרשו ניסויים על אלפי נשים נוספות. זאת ועוד, על אף שהניסויים נעשו בקרב נשים שכבר סבלו בעבר מסרטן השד, ד״ר קומר אומר שהמטרה הסופית היא להעניק את החיסון עוד לפני שבכלל מאבחנים את המחלה. ״אנחנו חושבים שהחיסון הזה יעבוד נהדר לאורך כל הניסויים הקליניים, וזה הולך לשנות את העולם. זה ישנה את כל הדרך שבה אנחנו חושבים על סרטן, וזה הולך להשפיע רבות גם על חקר המחלה באופן כללי״, הוא מספר. ״אנחנו מאמינים שביכולתנו להכחיד כמעט כל סוג של סרטן השד״.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא:
01
תמר
אם מישהו קורא את התגובות, אשמח להצטרף למחקר [ אותו סרטן שד]. תודה.
הגב