ילדים לומדים דברים חדשים על עצמם ועל סביבתם בכל יום שעובר, ואיש מאיתנו לא מצפה שהם יכירו את כללי ההתנהגות המקובלים כבר בגיל צעיר. כהורים אנחנו מגלים את הסבלנות ההכרחית והנדרשת כלפי ילדינו במקרים רבים, אך לעתים קיימים מצבים בהם חשוב לא להבליג על בעיות התנהגות, אפילו אם הן נראות לנו קטנות ושוליות, מכיוון שהן עלולות להפוך בהמשך חייהם לצרות גדולות שישפיעו לרעה על האופן בו יתנהלו הילדים אל מול סביבתם וגם כלפיכם. 6 ההתנהגויות הבאות שייכות לקבוצה הזו, ובסעיפים הבאים תלמדו מדוע אסור להתעלם מהן וכיצד יש לטפל בהן באופן היעיל והפשוט ביותר.
1. קוטעים אתכם תוך כדי שיחה
ילדים עשויים להיות נרגשים מאוד לספר לנו משהו או לשאול אותנו שאלה מסוימת, והורים רבים מתייחסים אל ההתנהגות הזו כאל סקרנות, ביטחון עצמי ורצון להתבטא. עם זאת, אם תאפשרו לילדיכם להתנהג בצורה הזו ולהתפרץ אל השיחות שלכם באופן קבוע מבלי להמתין לתורם, הם ילמדו לא להתחשב באחרים ולא יידעו כיצד להעסיק את עצמם בזמן שאתם לא זמינים עבורם. כתוצאה מכך, כפי שמציין הפסיכולוג ויועץ ההורים ד"ר ג'פרי וויקהוף, הם יניחו שהם זכאים לתשומת הלב של אחרים ללא הפסקה ולא יהיו מסוגלים לשאת תסכול.
כיצד לפתור את הבעיה?
בפעם הבאה שאתם עומדים לבצע שיחת טלפון או לארח חברים, ספרו על כך מראש לילדכם והסבירו לו שהוא צריך להימנע מהפרעות אלא אם מדובר במקרים דחופים. החליטו יחד על מספר משחקים או הפעלות שהילד יכול לעשות לבד והימנעו מלהתחיל עמו בשיחה אם הוא יבחר לגשת אליכם ולהפריע לכם על אף ההתראה. עבור ילדים נמרצים ופעילים במיוחד, תוכלו להיעזר ב-5 השיטות היעילות הבאות למניעת התפרצויות, שכוללות טיפים יצירתיים שיאפשרו להם להמתין לתורם בסבלנות מולכם ומול האחים שלהם.
2. משחקים בתוקפנות
כל הורה יודע שעליו להתערב במקרה בו הילד שלו יכה חבר בשעת המשחק, אך חשוב מאוד לא להתעלם או להמעיט בערכן של הפרעות קטנות יותר כמו דחיפה או צביטה. גם שתי אלה הן דוגמאות להתנהגויות אלימות, ועליכם להימנע מלחשוב שמדובר בסכסוך זניח בין ילדים. "אם לא תתערבו במצבים כאלה כבר בגיל צעיר, המשחק הזה יהפוך לצורת התנהגות מושרשת עוד לפני גיל 8", מזהירה יועצת ההורים ד"ר מישל בורבה. לדבריה, הימנעות מתגובה מעבירה לילדים מסר כי פגיעה באחרים היא דבר מקובל, וכאשר הם משחקים עם ילדים עדינים יותר שיימנעו מלהחזיר להם, הם ילמדו שזו הדרך היחידה לקבל את מבוקשם.
כיצד לפתור את הבעיה?
אל תמתינו עד ששעת המשחק תסתיים, שכן אז ילדכם כבר ישכח מההתרחשות, אלא התעמתו איתו כבר באותו הרגע. קחו את ילדכם הצידה, ואמרו לו "ההתנהגות הזו הכאיבה ליוסי, איך היית מרגיש אם הוא היה עושה לך את זה?" אפשרו לו להבין שפגיעה באדם אחר היא לא צורת משחק ואינה מותרת, ולפני הפעם הבאה שהוא מארח חברים הזכירו לו שישנם כללי משחק שיש לציית להם. אם אתם שמים לב שהוא מתנהג שוב באותה הצורה, סיימו את המפגש והסבירו לו מה הסיבה לכך.
3. מעמידים פנים שאינם שומעים אתכם
אתם מבקשים מהילד לעשות משהו שהוא לא רוצה כמו להיכנס למכונית או להרים את הצעצועים שלו פעם אחת, פעמיים ואפילו שלוש פעמים, ונאלצים לחזור על עצמכם לא מעט עד שהוא מציית. על ידי כך, אתם מעבירים את המסר שזה בסדר להתעלם מכם, ושתמתינו לו עד שירגיש שהוא מעוניין לפעול. "כאשר אתם מזכירים לילד דבר מסוים שוב ושוב," אומר פסיכולוג הילדים ד"ר קווין לימן, "אתם מאמנים אותו לדעת שהוא יקבל התראה נוספת לפני שיינקטו הליכים, ושהוא לא צריך להקשיב לכם מלכתחילה. מצב כזה הוא למעשה מריבה על כוח, ואם תאפשרו להתנהגות הזו להימשך, תהפכו את הילד לשתלטן ולחסר אכפתיות."
כיצד לפתור את הבעיה?
במקום לדבר עם ילדכם מהצד השני של החדר, גשו אליו, התבוננו בעיניו וספרו לו מה הוא צריך לעשות מבלי להניח שקיים סיכוי שהוא לא שמע אתכם. געו בכתפו, כבו את הטלוויזיה או בקשו ממנו להסתובב ממסך המחשב ולהסתכל עליכם, ובקשו שיאמר "בסדר אמא" או "אני אעשה את זה אבא" כדי לוודא שהוא מבין את מה שנדרש ממנו.
4. לוקחים בעצמם חטיפים או משחקים
ילדים עצמאיים ששמים לב היכן אתם מחביאים את החטיפים או מניחים את השלט של הטלוויזיה, יכולים להתחיל לקחת לעצמם חטיף או לצפות בתוכניות האהובות עליהם ללא עזרה או בקשת רשות. ד"ר וויקהוף אומר שאף על פי שזה יכול להיראות חמוד כאשר בן השלוש שלכם צועד אל הארון כדי להוציא ממנו עוגייה, אם הוא לא ילמד לבקש רשות קודם לכן הוא עלול להחליט בהמשך ללכת לבקר חבר לבדו או אף דברים גרועים מכך, רק כי יישאר לרגע אחד בחדר ללא השגחה.
כיצד לפתור את הבעיה?
קבעו מספר חוקי בסיס שאסור להפר בשום מצב, ושוחחו עליהם עם הילד לעתים קרובות. אמרו לו "אתה צריך לבקש רשות אם אתה רוצה לאכול ממתק, כי אלה הכללים", ואל תכנסו למשא ומתן אודות מה שמותר או אסור. אם ילדכם מדליק את הטלוויזיה ללא רשות למשל, הורו לו לכבות אותה והסבירו שרק לאחר שישאל אתכם יוכל להדליק אותה שוב. אל תאפשרו בקשת רשות רק לאחר ביצוע המעשה או במקביל אליו.
5. מדברים בעוקצנות
התנהגות חצופה שכוללת שימוש במשפטים שמאפיינים בני נוער או מבוגרים, מתרחשת אצל לא מעט ילדי גן ובית ספר יסודי שמנסים לחקות ילדים בוגרים יותר, במטרה לבחון את התגובה של הוריהם. זאת, כיוון שהם רואים שאחיהם הגדולים זוכים לחופש רב יותר, נשארים לבד בבית, צופים בטלוויזיה בזמן שהם נאלצים ללכת לישון וכדומה. בשעה שחלק מההורים מתעלמים מההתנהגות הזו כי הם מניחים שמדובר בפעולת חיקוי שתחלוף, ד"ר בורבה מציינת שהתעלמות פירושה אישור המצב, והיא עלולה לאלץ אתכם להתמודד בעוד מספר שנים עם תלמיד בכיתה ה' שהתרגל לשוחח בצורה מסוימת וכעת מתקשה לתקשר בצורה מתאימה עם חברים או מורים.
כיצד לפתור את הבעיה?
עזרו לילדיכם להבין שצורת הדיבור שלהם היא כלי שאפשר לעשות בו שימוש חיובי אבל גם משהו שיכול לפגוע באחרים. הרעיון הוא לא לגרום להם להרגיש רע, כי הם לא תמיד מבינים את המשמעות של הדיבור החצוף, אלא להזהיר אותם שאנשים אחרים לא ירצו לשוחח עמם או להקשיב להם כשהם ישתמשו במילים כאלו. אם ההתנהגות הזו ממשיכה, סרבו לנהל עמם שיחה ואמרו "אני לא יכול לשמוע אותך כשאתה מדבר אלי ככה. כשתהיה מוכן לדבר יפה, אני אקשיב."
6. מעוותים את המציאות
זה אולי לא נראה כמו עניין גדול אם ילדיכם מספרים לחברים שיטוסו לחו"ל בחופש הקרוב, גם אם זה אינו באמת המצב, אך כל סוגייה הקשורה ליושר היא דבר שחשוב להבין לעומק ולהתמודד עמו. ד"ר וויקהוף מציין שכאשר ילדים לומדים ששקרים לבנים הם דרך קלה לגרום לעצמם להתחבב על אחרים או להימנע מצרות, הם יתחילו לעשות זאת בצורה אוטומטית וקשה יהיה לעצור בעדם.
כיצד לפתור את הבעיה?
כאשר אתם שומעים שילדיכם מגזימים בתיאור מצב מסוים או מעוותים את המציאות, שבו עמם מאוחר יותר ביחידות ואמרו להם "זה יכול להיות כיף לטוס לחו"ל בהמשך, אבל אתה לא צריך לומר שעשית זאת אם זה עדיין לא קרה". הסבירו שסופו של כל שקר להתגלות, ושאם אנשים אחרים יבינו ששיקרו פעם אחת, הם לא יאמינו להם בהמשך. תוכלו לספר להם את הסיפור על הילד שקרא "זאב זאב!" כדי לאפשר להם לקלוט כיצד שקרים נתפסים בעיני הסביבה, ובמקביל גם לנסות ולהבין בעצמכם מדוע חשוב להם להרשים אנשים אחרים וכיצד ניתן יהיה לעשות זאת בדרכים אחרות. לרוב מדובר בניסיון להתחבר עם ילדים אחרים, כך שכל שעליכם לעשות הוא להסביר להם שניתן להשיג את אותה המטרה על ידי הזמנת הילד להתארח בביתכם או לשחק יחד אחרי שעות בית הספר או הגן.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: