1. תפסו את תשומת הלב של הילדים לפני שתיתנו להם הוראה
בדיוק כמו שהילדים דורשים מאיתנו תשומת לב בלעדית לפני שהם עושים עמידת ידיים בבריכה או מפילים מגדל עצום של קוביות, עלינו להורות לילדינו להתרכז בנו לפני שנצפה מהם שיקשיבו לנו. אם למשל הילד שלכם מסרב לצחצח את השיניים שלו אחרי כמה פעמים שכבר הערתם לו לעשות זאת, יתכן שהמילים שלכם פשוט חלפו מעל לראשו בזמן שצפה בטלוויזיה, אפילו אם הגיב בחיוב. למעשה, מחקרים מראים שהסבירות שהילד שלכם ישתף אתכם פעולה תלויה כמעט באופן בלעדי במה שהוא עושה ברגע שבו אתם מדברים איתו.
לפני שד"ר האנטר, רופאת ילדים מקליפורניה, מבצעת בדיקה גופנית לילד, היא תמיד בודקת שהוא לא עסוק עם צעצוע או דבר מה אחר, יורדת לגובה העיניים שלו, יוצרת קשר עין ומדברת ישירות אליו, לא משנה מה גילו. לטענתה, כל הורה יכול להשתמש באסטרטגיה הזו כדי להשיג את תשומת הלב המלאה של הילד שלו – הסתכלו לילד בעיניים ותנו לו הדרכה מקדימה לקראת מה שצריך לעשות, לדוגמה: "שעת השינה מתקרבת". ברגע שבו תשומת הלב של ילדיכם מופנית לגמרי אליכם לחלוטין והוא מסתכל לכם בעיניים, המשיכו עם "הגיע הזמן לצחצח שיניים, בוא נלך לכיור". לטענתה של ד"ר האנטר, כך תמנעו 90% מהוויכוחים שנוצרים כשאתם מבקשים מילדיכם דבר מה.
2. השתובבו יחד עם ילדיכם
פעוטות נוטים לשתף פעולה עם הורים ורופאים כמעט באופן מוחלט כאשר המבוגרים משתובבים יחד איתם ומתנהגים בצורה מגוחכת ומצחיקה – זה ברור וידוע, אך רבים לא מודעים לעוצמת הכוח שטמונה בשיטה הזאת. ד"ר קרן קרסון, רופאת ילדים מרוזוול שבניו מקסיקו, הופכת כל בדיקה גופנית למעין משחק חפש את המטמון: "כשאני בודקת את האוזניים, אני מספרת לילדים שאני רואה את דורה או את ספיידר-מן בפנים, ואני ממשיכה למצוא קופים בתוך הפה ומרגישה פילים בתוך הבטן". ההיתוליות של מהלך הבדיקה גורמת לילדים לשכוח שהם נמצאים במשרד של רופא, והם לא מסרבים לשום צעד נוסף שעשוי להפתיע אותה בדרך מהנה.
אתם יכולים להשתמש בטריקים של ד"ר קרסון בכל מיני מצבים, בין שאתם מחליפים טיטול לילד שובב בן שנה ובין שאתם מורחים קרם הגנה על ילד בן 5 שכבר משתוקק לרוץ לים. חפשו דמויות מוכרות שמסתתרות בגופם, שירו יחד איתם, ספרו להם סיפור או פשוט השמיעו קולות מצחיקים – כל אלו יעשו את העבודה ויגרמו לילדיכם לשכוח שהם בכלל עושים משהו שאינם מעוניינים בו, כי הם פשוט נהנים יחד אתכם.
3. אל תבקשו – תדרשו!
ד"ר האנטר מספרת שבבית הספר לרפואה היא חשבה שזה מאוד מכובד לבקש מהילדים לעלות על מיטת הטיפול כמו שמבקשים מאדם מבוגר, אך למרבה הפתעתה, הרוב סירבו לשתף פעולה. בסופו של דבר היא הגיעה למסקנה שהילדים פשוט לא מבינים שבקשה מנומסת היא רק דרך יפה יותר להגיד "תעשה את זה!".
לכן כיום היא מעדיפה לתת הוראות מאשר להביע בקשות, ואומרת לילדים "תעלה על מיטת הטיפול", "פתח את הפה" או "תסתכל עלי" מבלי לשמור על כללי נימוס שמיותרים בעת ביקור אצל הרופא, וזה אכן עובד. המדע מגבה אותה, כשבמחקר שנערך על ילדים בני 3-7 נמצא ששאלות כמו, "האם אפשר לנעול לך נעליים?", לא משיגות תוצאות חיוביות כמו הוראות בסגנון, "תנעל נעליים". אותו מחקר הראה גם שילדים לא מבינים שנינות ואירוניה עד גיל 10, כך שגם ניסיון להשתמש בהם יהיה מועד לכישלון.
4. השתמשו בשפה של ילדיכם
תוכלו לקבל רמזים לדרך היעילה ביותר לתקשר עם ילדיכם אם רק תקשיבו למילים שבהן הם משתמשים כדי לתקשר עם אחרים. שימו לב לשיחות שלהם עם חבריהם והשוו את המילים שבהן הם משתמשים למילים שבהן אתם משתמשים. לאחר מכן, כשתרצו שהילדים שלכם ינקו את החדר או יאכלו את כל האוכל שנותר בצלחת, החליפו את המילים שבהן הייתם משתמשים בדרך כלל במילים שהילדים שלכם אומרים.
לד"ר האנטר יש דוגמה מצוינת למצב שכזה – כשהיא בודקת את האוזניים של הילדים עם אוטוסקופ, חלקם הגדול נרתע כשהמכשיר עם השם המוזר נוגע באוזן שלהם. עם הזמן היא גילתה שכשהיא מפסיקה לקרוא למכשיר אוטוסקופ ומתחילה לקרוא לו "טלסקופ אוזניים", הם מיד מתלהבים ואף רוצים לעזור לה למצוא דברים בתוך האוזן שלהם. השתמשו במשפטים פשוטים ובמושגים שלא יתישו או יבלבלו את ילדיכם, ואם נראה שהם לא מקשיבים לכם, נסו להגיד את אותו משפט בדרך מעט שונה ואף משעשעת, שמתאימה יותר לשפה של הילדים.
5. למדו לעבוד עם ילדיכם בקצב שלהם
בדיוק כמו שאתם לא אוהבים שמאיצים בכם, כך גם ילדיכם חווים תחושה רעה כשאתם עושים זאת להם, ויש סיכוי גדול יותר שתזכו בשיתוף פעולה מהם אם לא תפעילו עליהם לחץ. יתרה מזאת, מחקרים מראים שרוב ההורים לא נותנים לילדיהם מספיק זמן תגובה כדי לפעול על פי ההנחיות שקיבלו, וזאת משום שהם לא מבינים שלילדים לוקח זמן רב יותר לעכל הוראות ולפעול על פיהן. אתם תופתעו לגלות שילדיכם יעשו את כל מה שתורו להם לעשות, אם רק תתנו להם משימה אחת בכל פעם במקום להפיל עליהם שלל משימות בזמן קצר.
ד"ר כריסטינה רוברט, רופאת ילדים מבית החולים ג'ון הופקינס בבולטימור, מבינה את הילדים ואת הצרכים שלהם, ובזכות תקשורת בריאה איתם מצליחה לגרום להם לבלוע אפילו את התרופה המגעילה ביותר שיש. "אם ילד מתנגד לשתות סירופ, אני אתן לו את האפשרות לבלוע אותו טיפה אחת בכל פעם – הרי ילד לא יכול לירוק החוצה טיפות קטנות, ובנוסף, זה נותן לו אפשרות להימנע מלחץ כשהוא שולט בקצב הטפטוף".
ד"ר האנטר מוסיפה ואומרת שהיא גם לא ממהרת לעולם לשים תחבושת לילד או אפילו לבדוק פצע. כשמגיע הזמן לבדוק את החזה עם הסטטוסקופ הקר והמפחיד, היא מתחילה בכף הרגל ועולה עד לחזה, אז כבר הילד מוכן לבדיקה. אם מדובר למשל בברך שנפצעה, היא בודקת קודם כל את הברך הבריאה ורק לאחר מכן ניגשת לפצועה. היא מסבירה שילדים צריכים לדעת מה עומד בפניהם, והשיטות האלה עוזרות להם להכיר את המכשיר או מה שהרופא יעשה עוד לפני שמגיע רגע האמת. גם אתם יכולים להשתמש בשיטות האלה במצבים שונים – פשוט תנו לילדיכם לחוות את מה שיעברו בדרך "בטוחה" שתספק להם יותר ידע ומוכנות.
6. הציעו לילדיכם אפשרות בחירה או הסבירו את ההיגיון שבבחירה שלכם
ד"ר קתלין רומרו, רופאת ילדים מבית החולים סיני שבבולטימור, נותנת לילדים שמטופלים אצלה להחליט איזו אוזן היא תבדוק ראשונה. האסטרטגיה הזו עובדת גם בבית עם בנה בן 18 החודשים, כשהיא שואלת אותו: "אתה רוצה ללכת למכונית או שאני אקח אותך אליה בידיים?" – אותה בחירה נותנת לילד להרגיש שיש לו חופש להחליט בעצמו על גורלו, בה בעת שהיא שוללת את האפשרות של לא ללכת למכונית. אם הילד מסרב לבחור למרות הכל, זה הזמן שלכם פשוט להגיד "אז אמא /אבא יבחרו בשבילך".
הטיפ הזה ידוע ויעיל מאוד, אך מה קורה במצבים שבהם אין אפשרות לתת לילד לבחור דרך אחת או אחרת, כמו למשל במצבים שעלולים להיות מסוכנים ועליכם להציב גבולות? במצבים שכאלה חשוב שתסבירו לילדיכם את ההיגיון שבחשיבה שלכם. לדוגמה, פעוט לא מבין למה אסור לו לגעת בתנור אם תגידו "לא לגעת!", אך יבין יותר אם תגידו לו "זה חם וכואב, אסור לגעת!" – הטיפ הזה יעיל במיוחד עבור ילדים גדולים יותר, שכבר יודעים לחשוב בהיגיון בעצמם וכן להבין אותו.
7. שבחו את ילדיכם על דבר אחד לפחות
"אפילו אם הילד לא פתח פה גדול כמו שרציתי במהלך בדיקת גרון, אני אסיים את המפגש כשאגיד לו שהוא עשה עבודה מצוינת במהלך בדיקת האוזניים למשל", כך אומרת ד"ר האנטר בנושא הגברת הביטחון העצמי של הילדים לצורך השגת שיתוף פעולה. כשילדים שומעים דברי שבח הם חשים גאים, ממש כמונו, וזה עוזר להפיג חששות שעלולות להיות להם בעזרת תחושת אומץ, ממש כמו שקורה לנו. על כן, כשהילדים מרגישים שהם עשו משהו בצורה טובה, הם ישמחו לבצע את הפעילות הזו פעם נוספת, ולכן המטופלים הקטנים של ד"ר האנטר תמיד שמחים לחזור אליה לבדיקות.
כדי להשתמש בטיפ הזה, זכרו שעליכם תמיד לשבח את ילדיכם בדרך שמתאימה לפעולה שביצעו, ולא סתם כך על מה שירגיש עבורם כמו שום דבר. אחרי ארוחת הערב למשל עדיף להגיד "שמתי לב שהנחת את הכלים בכיור מיד אחרי שסיימת לאכול. אני גאה בך על כך שעזרת לי מבלי שביקשתי ממך", על פני "תודה, עזרת לי מאוד". אין כל צל של ספק שילדינו אוהבים לעמוד בציפיות שלנו, וכשהם מבינים אותן במלואן וחווים את הגאווה שמגיעה עם השלמת המשימה, הם ירצו לחזור על כך שוב ושוב, וזה כולל לאסוף את הצעצועים המפוזרים או להיכנס למיטה בזמן.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: