כשהסופר והבלוגר מארק מנסון (Mark Manson) התחתן, הוא ביקש מאורחי החתונה שלו עצות לזוגיות טובה וארוכה. הוא קיבל לא מעט, אבל מהר מאוד הוא הבין שבזכות קהילת הקוראים שלו, יש לו גישה להרבה יותר אנשים. אז מארק החליט לפנות אל חוכמת ההמונים ולשאול את כל העוקבים שלו שנשואים באושר כבר יותר מ-10 שנים, מה הדברים שהם היו רוצים להעביר הלאה לאחרים. הוא גם שאל אנשים גרושים מה היו הדברים שפירקו את הקשרים שלהם ואיך זוגות מאושרים מתקשרים זה עם זו.
ממדי התגובה שמארק קיבל השאירו אותו בהלם. כ-1,500 אנשים שלחו לו תשובות, חלקן באורך של מספר עמודים. הרבה מהעצות חזרו על עצמן ולא חידשו הרבה מעבר למה שמארק שמע מאורחי החתונה שלו וכבר ידע בעצמו, אבל בהחלט היו שם גם הרבה תובנות חדשות שהוא שמח להכיר. אחרי שבועות רבים של קריאה ועבודה, מארק ריכז את העצות הטובות ביותר שהוא קיבל, ואת ה-5 מהחשובות ביותר שבהן תוכלו למצוא בכתבה הבאה.
1. תהיו ביחד מהסיבות הנכונות
לפני שבכלל נכנסים לנושא של "מה לעשות בזוגיות", מארק קיבל הרבה עצות שעסקו ב"מה לא לעשות". הוא שאל את קוראיו שעברו גירושין מה היה לא בסדר בקשר הזוגי שלהם, והתשובה שהוא קיבל הכי הרבה הייתה שהם התחתנו מהסיבות הלא נכונות. הסיבות האלו היו למשל לחץ דתי או משפחתי, תחושת בדידות, אמונה נאיבית שאהבה יכולה לגשר על כל פער וניסיון "לתקן" משהו פנימי בעזרת הזוגיות.
התיאור הכללי הכי טוב שמארק מצא עבור "הסיבה הנכונה", הוא שמדובר בתחושת חיבור הדדית ועמוקה, אפילו הערצה, שיסודה ברבדים העמוקים של כל אחד מהצדדים. אהבה או תשוקה לבדן לרוב לא מספיקות בשביל להבטיח קשר ארוך ומאושר. למעשה מארק אפילו קרא עדויות רבות על מקרים שבהם אחד מבני הזוג נכנס לתוך קשר מתוך רצון "להשתמש" באהבה ובזוגיות כדי לטפל בבעיות פנימיות. במצבים שכאלה ואחרים שבהם זוגות מתחתנים מהסיבה הלא נכונה, עלול להיווצר מצב מסוכן של תלות שיתופית (Codependency), דפוס תמיכה לקוי במערכות יחסים, המאפשר התמכרות, בעיות נפשיות, חוסר בגרות וחוסר אחריות.
2. שמרו על ציפיות מציאותיות לגבי מערכת היחסים ורומנטיקה
אחת מהקוראות של מארק כתבה לו: "סוף האגדה על זוגות שחיים באושר ועושר עד עצם היום הזה לא קיים במציאות. כל יום כשקמים בבוקר, צריכים להחליט לאהוב ולהשקיע בקשר, לקבל את הטוב, הרע והמכוער. יש ימים שבהם זה מאבק ויש ימים שבהם תרגישו שאתם האנשים הכי ברי מזל בעולם. זוגיות מלאה בעליות ומורדות, וצריך לקבל את זה."
מארק עצמו מוסיף לדברים האלו ומסכם עוד מכתבים רבים שקיבל בכך שהוא מתאר 2 סוגי אהבה; אהבה רומנטית עיוורת ואהבת אמת עמוקה כמו שתוארה בסעיף הקודם. באהבת אמת עמוקה, שני הצדדים מודעים לכך שיהיו ימים טובים יותר ופחות כפי שתיארה הקוראת. זאת לעומת אהבה שמבוססת רק על חלומות רומנטיים ורצון של אחד מהצדדים לפצות על משהו חסר בחייו, בעזרת "מנת יתר" של רומנטיקה, אינטימיות או תלות בצד השני בזוגיות. אי אפשר לבנות זוגיות מאושרת על בסיס ציפיות שכאלו, וצריך לזכור שכמעט כל קשר משתנה לאורך השנים כך שחלק מהלהט שלו נעלם. זה לא אומר שהזוגיות קורסת, ויכול מאוד להיות שפשוט צריך לשנות את הציפיות מהמצב.
3. תקשורת טובה זה חשוב, אבל כבוד חשוב הרבה יותר
ככל שהוא עבר על יותר ויותר תשובות, מארק שם לב למגמה מעניינת. אנשים שעברו גירושים כמעט תמיד דיברו על החשיבות של תקשורת ולמה היא המפתח לזוגיות טובה ומתפקדת. כמובן שיש לכך חשיבות רבה ועוד ניגע בכך בעצה הבאה, אבל מה שהיה מעניין באמת זה שאנשים שהיו במערכות יחסים מאושרות של 20, 30 ואפילו 40 שנה דווקא נטו לציין יותר את החשיבות של כבוד. האנשים האלו הבינו באופן מודע או מתוך אינסטינקט, שתקשורת טובה ופתוחה היא לא מספיק אם אין מתחתיה בסיס יציב של כבוד הדדי.
בלי כבוד הדדי, לאט לאט עלולים להופיע סדקים בקשר בדמות ספק בכוונות של הצד השני, שיפוטיות כלפי ההחלטות שלו או שלה וחציית גבולות של פרטיות ואוטונומיה על קבלת ההחלטות. כך תיארה זאת אחת הקוראות של מארק: "רק להפגין כבוד זה לא מספיק, צריך להרגיש אותו עמוק בפנים. אני מכבדת את בעלי על מוסר העבודה שלו, היצירתיות, האינטליגנציה וערכי היסוד שלו. מהכבוד הזה מגיע כל דבר אחר: אני רוצה לשמוע מה דעתו (גם אם אני לא תמיד מסכימה איתה) כי אני מכבדת אותה. אני רוצה שיהיה לו זמן פנוי, כי אני מכבדת את מה שהוא עושה איתו ואת הדברים שהוא עשה עבורי ועבור המשפחה. בסופו של דבר, הכבוד ההדדי הזה הוא מה שגורם לנו להרגיש בנוח לשתף את 'האני הכי עמוק' שלנו זה עם זו".
איך כבוד בא לידי ביטוי במערכת יחסים טובה?
-
בני הזוג מכבדים את התחביבים, תחומי העניין ונקודות המבט זו של זו. זה בסדר שצד א' חושב שצריך לבלות זמן בדרך מסוימת או להשקיע אנרגיה בדבר מסויים וצד ב' חושב אחרת - כל עוד אף צד לא כופה את עצמו ואת רצונותיו על הצד השני, במסגרת גבולות ההיגיון והקווים האדומים שלכם כמובן.
-
יש לכם בעיות בזוגיות? דברו על כך עם בן או בת הזוג שלכם קודם ולא עם חברים או בני משפחה. משהו מפריע לכם בקשר? שתפו את זה מול האדם שגורם לבעיה ואל תחשפו את ההתנהלות הפנימית של הקשר, שבן או בת הזוג שלכם ודאי ירצו לשמור על פרטיותה.
-
יש לכבד את העובדה שלכל צד בקשר יש משקל וחשיבות זהה בכל הקשור לקביעת "כללי הזוגיות" ועיצוב אופי היחסים. אי אפשר להתעלם מצרכים ורצונות של אף צד, ותמיד צריך לשאוף להגיע לפשרות הגיוניות.
4. דברו בפתיחות על הכל, במיוחד על מה שמכאיב לכם
"סודות יוצרים סדקים. תמיד." כך כתבה אחת הקוראות של מארק, וכמוה עוד מאות רבות של זוגות נשואים באושר וגם זוגות שלא פעלו לפי העצה הזאת והתגרשו. אם משהו מפריע לכם במערכת היחסים, אתם חייבים להיות מסוגלים להגיד זאת. תקשורת פתוחה שכזו בונה אמון, ואמון בונה אינטימיות עמוקה, שהיא אחד מהיסודות לקשר ארוך ומאושר. זה אולי מפחיד וכואב לדבר בפתיחות על נושאים מסוימים, אבל חובה לעשות את זה כי אף אחד אחר לא יכול לתחזק ולשפר את מערכת היחסים במקומנו. בדיוק כפי שגרימת כאב לשרירים במהלך אימון מאפשרת להם להתחזק, הכנסת כאב מסוים למערכת היחסים באמצעות פגיעות ופתיחות הופכת את הקשר לחזק יותר.
יחד עם הכבוד שהוזכר בסעיף הקודם, כאן נכנס לתמונה האמון, שהיה גורם מכריע נוסף שצוין בתשובות רבות ועצות למערכת יחסים בריאה. רוב האנשים התייחסו לאמון באופן שטחי ובקשר של נאמנות - לסמוך על בני הזוג שלא יבגדו, לסמוך על קבלת ההחלטות שלהם ולא להרגיש חסרי ביטחון אם הם מדברים עם אנשים אחרים וכדומה. אך אמון אמיתי ועמוק מתייחס לדברים הרבה יותר גדולים מאשר אם אדם בוגד או לא.
האם אתם סומכים על בן או בת הזוג שיטפלו בילדים לבד במשך שבוע או יותר? אם תגלו מחר שאתם חולים במחלה קשה, האם יש לכם אמון בכך שיישארו לצידכם וידאגו לכם? האם אתם סומכים על האדם לו אתם נשואים שיקבל החלטות נכונות עם הכסף שלכם תחת לחץ? אלו שאלות קשות שכמובן לא צריך לשאול בשלבים מוקדמים של קשר, אבל עם הזמן כדאי מאוד לדבר עוד ועוד כדי להבין איפה דברים עומדים, להכיר את הצד השני לעומק ולייצר מחויבות עמוקה.
5. מערכת יחסים בריאה היא חיבור של שני אנשים בריאים
הרבה אנשים מדברים על כמה שזה חשוב לבצע "הקרבות" למען הקשר והמשפחה. לפעמים זה נראה כאילו שזה התפקיד שלנו לשמור על מערכת היחסים במצב טוב בעזרת הקרבות למען בן או בת הזוג, הרצונות והצרכים שלהם. זה כמובן לא נכון לחלוטין ואפילו יכול להיות מתכון לאסון. זה נכון שכל מערכת יחסים מחייבת כל אדם לבחור במודע לוותר על משהו לפעמים למען הזוגיות. הבעיה מתחילה כאשר כל האושר של מערכת היחסים מותנה בהקרבות של הצד השני, ושני האנשים נמצאים במצב מתמיד של סבל. זה נורא בדיוק כפי שזה נשמע, ומארק קרא הרבה דוגמאות שממחישות את זה. מערכת יחסים המבוססת על הקרבה מתמדת והדדית אינה יכולה להתקיים, ובסופו של דבר תתחיל להזיק לשני האנשים.
לכן זוגיות בריאה ומאושרת דורשת שני אנשים בריאים ומאושרים. שני אנשים עם זהויות משלהם, תחומי עניין ונקודות מבט משלהם, ודברים שהם עושים בעצמם, בזמן שלהם. בין השותפים ברוב מערכות היחסים הזוגיות יש חפיפיה מסוימת של הדברים האלה, אבל היא ממש לא חייבת להיות מוחלטת. זו הסיבה שניסיון לשלוט בבן או בת הזוג כדי להפוך אותם ל"שמחים" בסופו של דבר גורמת ליותר נזק מתועלת. ההתנהגות הזאת עלולה להרוס את הזהויות האינדיבידואליות של בני הזוג, אותן זהויות שמשכו אחת את השנייה והיו הבסיס לתחילת הקשר.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: