אין ספק שהורות הינה חוויה נהדרת, שאי אפשר להשוות לשום דבר אחר בחיים, אך עדיין אלו מביננו שהם הורים יודעים שלמעשה זה לא תמיד קל. לוקח זמן רב ומאמצים רבים עוד יותר כדי לוודא שילדיכם יגדלו בצורה ראויה, יהיו מחונכים כנאות, ויסתגלו אל החיים באופן הנכון ביותר. חינוך הילדים הוא תהליך שאורך זמן רב ולא תמיד הולך על דרך המלך. לפעמים אנחנו נוהגים "לוותר" לילדינו על התנהגויות שאינן במקום, כשאנו אומרים לעצמנו שהם רק ילדים ושהתנהגותם תשתנה כאשר הם יגדלו. אך ישנן כמה התנהגויות נפוצות שאסור בתכלית האיסור שתעלימו מהן עין, אחרת הן עלולות להתפתח לכדי התנהלות בעייתית מאוד בהמשך חייהם. אנו מביאים לכם כאן 7 דוגמאות להתנהגויות שכאלו, ובנוסף המלצות שיעזרו לכם להתמודד עם הבעיה בהצלחה.
1. לא מגיבים כאשר ילדים אחרים מתנהגים ברשעות
לעיתים, ילדים נוהגים להתייחס בסלחנות או לא להגיב כאשר הם עדים לכך שילדים אחרים מציקים או מתנהגים ברשעות אל ילד אחר. הם אמנם לא יצטרפו להצקה, מכיוון שהם מבינים שמדובר בדבר רע שאסור לעשותו, אך הם לפעמים נוטים שלא לפעול ולא לספר על כך לכם או למבוגר אחראי אחר, מחשש שיתפסו כ"מלשנים" בקרב חבריהם ויהיו חשופים להצקה בעצמם.
כיצד יש להתייחס: אם אתם מגלים על מקרה שבו הילד שלכם היה עד למעשה אסור בקרב חבריו לכיתה ולא אמר דבר, אסור שתעלימו עין. הסבירו לו את ההבדל בין "מלשן", הרץ לדווח על כל דבר קטן ובלתי עקרוני, לבין "מודע", "ערני" ו"מתחשב", שברגע שהוא רואה התעללות וחוסר צדק הוא מיידע את אלו שיכולים להפסיקם. בנוסף לכך, אתם צריכים להקשיב ברוגע לילדיכם, ולא להיות שיפוטיים מדי כלפיו, אך יחד עם זאת להסביר לו כיצד בפעם הבאה שהוא עד להתנהלות פסולה הוא יוכל לנהוג אחרת ולשתף אתכם בדברים. אם הילד שלכם מסביר לכם כי הוא חושש לדווח על מעשיהם של אחרים כדי שלא יתנכלו לו לאחר מכן, אתם צריכים להראות ולהוכיח לו שיש מי שיגן עליו מפני דברים שכאלו.
2. רבים עם אחיהם ומקנאים בהם
ישנם אחים שמסתדרים מצוין לכל אורך שנות ילדותם וגם אחריהן, אבל במקרים רבים אחים, בעיקר בנים אך לעיתים רבות גם בנות, יריבו ויתקוטטו ביניהם מדי פעם לפעם. כל עוד הדבר נשאר במסגרת המצומצמת של המשפחה, ולא קורה על בסיס יומיומי ומתמשך, אין לכם סיבה מיוחדת לדאגה. אך אם אתם רואים שבין הילדים שלכם נוצר מתח גדול מדי, הריבים וההתקוטטויות נהפכים לדבר שבשגרה, וישנה קנאה או אף שנאה בין האחים, אז אתם צריכים להיכנס מידית לתמונה.
כיצד יש להתייחס: קודם כל מנעו מהילדים לגרום לכאב פיזי אחד לשני, ואם הם מתקוטטים הלוך וחזור, הפרידו ביניהם מיד כשאתם שמים לב לכך. לאחר מכן, החלו לרדת לשורש הבעיה ועזרו לילדכם ללמוד מה היא אהבת אחים, כיצד ניתן לפתור ריבים ומשברים בצורה הוגנת ומהי החשיבות של כיבוד התחושות האחד של השני. השתדלו לבלות זמן שווה עם כל אחד מהילדים שלכם, זה יעזור לכם לפתח יחסים לבביים בתוך המשפחה, וימנע תחושות של קנאה ותחרות בין הילדים על תשומת הלב שלכם.
3.לוקחים דברים ללא רשות
ילדים נוטים לפעמים לקחת דברים ללא רשות. זה יכול לקרות בבית, כאשר הם לוקחים מכם דברים ללא ידיעתכם, ולפעמים אף מחוץ לבית, בגן או בבתי חברים, כאשר הם נוטלים דברים שונים ללא רשות בעליהם. זוהי לא ממש גניבה מכוונת, כי הם לא בהכרח מבינים את חומרת הדבר ואין בכוונתם לפגוע או להזיק, אך הנטייה הזאת שלהם ל"פילוח" יכולה בסופו של דבר להתפתח להרגל רע ובעייתי עד מאוד. לכן, גם אם אתם תופסים אותם על כך בפעם הראשונה, אל תעברו על כך בשתיקה.
כיצד יש להתייחס: לשמור על גישה נכונה בעניין זה, זהו הדבר החשוב ביותר. הישארו רגועים, אבל אל תתנו לילד לחמוק מעונש, אפילו אם זאת הפעם הראשונה שבה הוא לקח דבר מה ללא רשותכם. נסו למצוא את המניע שגרם לו לקחת את הדבר והסבירו לו שמדובר בהתנהגות פסולה. דרשו מהילד באופן ברור להחזיר את מה שלקח, ואם הוא איבד אותו או העביר לידיים אחרות, הסבירו לו שעליו לפצות על כך ישירות מדמי הכיס שלו או באמצעים אחרים (מטלות בית למשל). אם אתם רואים שהגניבות הקטנות הללו חוזרות על עצמן פנו לייעוץ מקצועי, אחרת הדבר ייהפך להרגל מזיק.
4. מפגינים חוסר כבוד לאחרים
אם אתם הורים לילדים מתבגרים, סביר להניח שאתם מכירים את הסיטואציה הזאת: אתם מנסים להיכנס אל חדרם כדי לומר להם דבר מה, אך הם בתגובה "נובחים" עליכם ודורשים שתסתלקו. הגישה הבלתי מכבדת הזאת עלולה לחזור על עצמה גם במקרים אחרים, ובין אם היא מכוונת רק אליכם או גם אל אנשים אחרים, היא פשוט לא בריאה ומזיקה קודם כל ליחסו של הילד לסביבה. אסור להעלים עין ולחשוב שזה יחלוף עם הגיל, יש לטפל בזה בו במקום.
כיצד יש להתייחס: נסו לברר מה הסיבה להתנהגות הזאת ובמקביל למדו את ילדיכם מה היא הדרך הנכונה להביע את הרגשות, התחושות והרצונות שלהם. צריך להבהיר להם כי עליהם ללמוד להישאר רגועים ולדעת להקשיב לכם ולאחרים. אם גם לאחר מספר הסברים מצדכם ילדכם ממשיכים להתנהג בדרך זו, אל תהססו לנקוט כלפיהם בעונשים, ומנעו מהם הטבות שהם קיבלו עד כה כדוגמת דמי כיס או שימוש במכונית.
5. מתנהגים בחוסר כנות ולא אומרים את האמת
חוסר כנות ונטייה להשתמש בשקרים קטנים הם מאפיינים נפוצים אצל ילדים, הנובעים בדרך כלל מחשש לתגובתכם במקרה ותתגלה לכם האמת. אם כאשר קורה משהו רע בבית הילד מיד מסתייג ומתכחש לאחריותו לדברים, מנסה להטיל את האשמה על אחרים ומתנער לחלוטין על אף שברור כי הוא זה שאחראי לכך, אין להקל ראש בדבר ויש לראות זאת בחומרה. ילדים הנוהגים בחוסר כנות מתמשכת בילדותם עלולים להפוך לשקרנים מומחים בבגרותם, ואת זאת יש למנוע.
כיצד להתייחס: אמנם מרגיז מאוד לגלות שהילד משקר לכם ומתנהג בחוסר כנות, אך אל תתנו לזה להוציא אתכם מהכלים. הישארו רגועים, שבו עם ילדיכם לשיחה פתוחה שבה תסבירו להם בסבלנות את חשיבותם של האמון והכנות במערכת היחסים בתוך המשפחה. קחו את הזמן לחשוב על עונש מתאים שילמד את ילדיכם שלשקר זה לא מקובל, וש"לשקר אין רגליים" כמאמר האמרה החכמה. אם מאמצי ההסברה שלכם עולים בתוהו, ולמרות העונשים נמשכת ההתנהגות הבלתי כנה של ילדיכם והופכת למקובלת על ידם, זה עלול להצביע על סימן לבעיות רציניות יותר, ולכן במקרה כזה יש להיוועץ עם מומחה.
6. מתבכיינים
לעיתים, גם מבלי שאנו שמים לב לכך, אנו מרגילים את הילדים שלנו שרק כאשר הם מתבכיינים, מתחנחנים או מתנהגים בילדותיות יתרה הם מקבלים את מה שהם רוצים. זה מתרחש מכיוון שאנו רוצים להוריד מעצמנו את הלחץ שהם מפעילים עלינו בידי כך שנרצה אותם במהירות, אבל ההתנהלות הזאת יכולה לחזור אלינו כבומרנג, מכיוון שהתנהגותם יכולה להעמיד אותנו במצבים מאוד לא נוחים, שיגרמו להם להמשיך לחזור על התנהגות בעייתית זאת שוב ושוב.
כיצד להתייחס: אין מה לעשות, לפעמים צריכים לדעת להישאר קרי רוח ולעמוד איתנים מול התבכיינותם של ילדינו. הזכירו לילדים שלכם שכדי לקבל את מה שרוצים עליהם לדבר בקול רגיל והגיוני ולהיות סבלניים יותר. אם ההתנהגות המתחנחנת והמטרידה הופכת למנהג קבוע, עליכם לזהות מה הדבר שאינו תקין במערכת היחסים שלכם איתם, שבגללו הם נאלצים להתנהג כך. השתדלו לשוחח עם הילדים בנושאים האלו ולא לוותר להם בכל פעם שהם מתחילים להתבכיין.
7. חסרי נימוס והליכות
נימוסים בסיסיים והליכות מקובלות הם דבר שיש להקפיד עליו, גם בין בני הבית וגם בין הילדים לאנשים אחרים בסביבתם. הדברים מתחילים מהבית: ילד שנוהג לאכול בפה פתוח, ילד שלא מוריד את הכלים משולחן האוכל ולא מסייע במטלות הבית, ילד שמתחצף להוריו ומדבר בגסות – כל אלו דוגמאות יומיומיות שקורות במשפחות רבות, אך אין זה אומר שיש להשלים עם המצב ולא לנסוך לפעול כדי לשנות אותו.
כיצד להתייחס: על אף שאתם רוצים להחדיר בילדכם את כללי ההתנהגות הראויה, אל תשימו אותם תחת לחץ כבד מדי, כפי שנהגו לעשות בעבר, כאשר דרשו מהילדים להתנהג כמבוגרים קטנים. כיום אנו יודעים שכאשר לחץ שכזה מופעל, זה מוביל בהכרח לתגובה הפוכה ולהפיכתם לעוד יותר אפתיים. במקום זאת, אתם צריכים להתרכז בלהזכיר להם שהם צריכים להיות קשובים לסביבתם ולאחרים, ולתת להם סימנים קטנים - מהי התנהגות ראויה ומה אינו ראוי. כמו כן חשוב מאוד ששאר בני המשפחה הבוגרים, אם זה אחים גדולים, סבים ודודים יתנהגו גם הם בצורה מתאימה ומנומסת ליד הילד, כך שהוא יוכל לקחת מהם דוגמה טובה ומועילה.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: