1. קבלו את חוסר השלמות
לא משנה כמה ספרים על הורות תקראו, לעולם לא תהיו הורים מושלמים – פשוט כי אין באמת דבר כזה! כל הורה הוא אדם, ולכל אדם יש דברים רגישים מסוימים שעלולים לגרום לו להגיב בצורה מוגזמת ולהגיד דברים שהוא מצטער עליהם כשהרוחות נרגעות.
שיהיה ברור – אתם תעשו טעויות, אתם תפגעו ברגשותיהם של ילדיכם ואתם לא תוכלו לקיים את כל הרצונות שלהם, אך שום דבר מזה לא הופך אתכם להורים רעים, אלא רק להורים אנושיים. כשתקבלו את העובדה הזו תוכלו להיות הרבה יותר שלווים בביתכם, ומנגד, אם תלקו את עצמכם על כל טעות קטנה שאתם עושים, אתם תחוו רק כאב, פחד וניתוק מילדיכם, שללא ספק יפגעו ביחסים שלכם איתם עוד יותר.
נסו את זה: קחו כמה רגעים וחשבו על הדרכים שבהן המוח שלכם מספר לכם שאתם הורים או בני זוג לא טובים. כעת הבחינו ברגשות שהאמונות האלה מציפות בכם, והיו מודעים לכל אי נוחות שהם גורמים לכם; אם הגב מתקשח או הלב כואב, דמיינו את עצמכם מלטפים את האזור שמגיב לרגש בדיוק כפי שהייתם מלטפים ילד כועס או שחווה בושה.
תוכלו אפילו להניח את היד שלכם על אזור האי נוחות ולהגיד לעצמכם "המוח שלי מספר לי שאני לא מושלם, אך האמת היא שאני עושה את הכי טוב שאני יכול. אני אוהב את הילדים שלי בכל ליבי ונותן להם את כל מה שאפשר". תנו למילים האלה להדהד בלבכם וחזרו על כך כמה פעמים שצריך עד שתירגעו ותראו את המציאות הזו כפי שהיא.
2. היו סקרנים כשאתם מקשיבים
פעמים רבות ילדינו מדברים אלינו בזמן שדעתנו מוסחת. אנחנו מנסים לעשות הרבה דברים בו זמנית, למרות שלרוב אין באמת צורך לעשות זאת, וככל שנעמיס על עצמנו יותר ברגע אחד יש יותר סיכוי שנתפרץ בזעם על ילדינו ונדרוש מהם להיות בשקט על מנת שנוכל להתרכז בדברים האחרים שאנחנו עושים. עם זאת, לפעמים צריך לעצור לרגע, לזכור ששום דבר לא יברח, ושהדבר היחידי שכן צריך לשמור עליו זה הזמן המשותף היחסים התקינים שלנו עם ילדינו.
כשהילדים שלכם מדברים איתכם, היו סקרניים ובמקום להגיד להם "בסדר" אמרו "ספרו לי עוד". נסו להיכנס לנעליים שלהם ולהבין את נקודת מבטם על החיים, ושאלו את עצמכם "למה הם מספרים לי את זה?" או "למה הם כל כך מתלהבים מהסיפור הזה"? בהמשך, כשהילדים יהיו גדולים יותר, הם ימשיכו לספר לכם דברים, אלא שהפעם משמעותיים הרבה יותר, וזה רק אם תרגילו אותם לכך.
נסו את זה: אצל רוב המשפחות, הילדים וההורים צועקים אחד על השני "אתם לא מקשיבים לי!", ואז נעשה עוד יותר קשה להקשיב באמת. השבוע נסו לתפוס את עצמכם ברגעים שבהם אתם מנסים להיכנס לדברי ילדיכם עם טיעון משלכם מבלי לתת להם לסיים משפט, וראו בזה כסימן לכך שאתם לא מקשיבים. קחו צעד אחורה, הבחינו ברגשות שעולות בכם ובחרו להיות נוכחים ברגע וקשובים. אתם לא תמיד חייבים לענות תגובה – לפעמים הילדים שלכם פשוט רוצים שתקשיבו להם.
3. היו אמיצים בתקשורת ביניכם
אומץ נדרש כאשר אנחנו במצב פגיע, וזה המצב שבו אנחנו הכי פוחדים, לכן לפעמים אנחנו נעדיף להימנע משיחות מסוימות עם בני משפחתנו. בעוד שבאותו רגע תרגישו שקל יותר לקחת צעד אחורה ולהימנע מלהגיד משהו כואב או שאתם לא מרגישים בנוח לשתף, הדברים שתבחרו לשמור לעצמכם יהפכו בהמשך לרעל שיחלחל לשורשי היחסים שלכם עם משפחתכם אט אט; תתחילו לנטור טינה, יהיה ביניכם חוסר אמון, תעשו דברים שיפגעו בבני משפחתכם בלי שהם ידעו למה והכי גרוע – יהיה ניתוק במשפחה.
לכן עליכם לגשת לבני זוגכם ולילדיכם עם לב וראש פתוחים, ולשתף כל דבר שמפריע לכם ביחסים ביניכם. הבעיות במערכות יחסים שבמשפחה הן לאו דווקא הריבים או המחלוקות, אלא הדברים שעליהם לא מדברים ושלא מטופלים לעולם. אם קיימת אי הבנה או שאתם מרגישים שקיים ניתוק מסוים, חכו עד שכולם רגועים, ואז דברו על כך ונסו לפתור את הבעיה.
נסו את זה: שאלו את עצמכם האם יש דבר מה שהפריע לכם ושעדיין לא שיתפתם עם בני משפחתכם. רדו לשורש העניין ובררו עם עצמכם מה אתם באמת מרגישים לגביו – תסכול, עצב או אולי פחד? כעת העמיקו עוד יותר ובדקו מה ציפיתם שיקרה ולא קרה ומה היה הצורך שלכם – האם לא קיבלתם כבוד, הבנה או הקשבה? אחרי כל זה אתם מוכנים לגשת למשפחתכם ולשתף את מה שגיליתם.
קחו לדוגמה שיחה בין אימא לבתה: "כששמעתי שאת רוצה שאסיע אותך לבית של החברה שלך, התעצבנתי (רגש). רציתי לשמוע אותך אומרת 'בבקשה' ולפחות לראות שאת מבינה עד כמה שאני עוזרת לך (צורך). בפעם הבאה אני אעריך מאוד אם תגידי 'תודה' כשאני עושה בשבילך דברים, ולא תיקחי את העזרה שלי כדבר מובן מאליו".
4. סלחו לעצמכם ולבני משפחתכם
לכל משפחה יש רגעים פחות טובים, ואין אחת מושלמת שבה אין כלל ריבים ואי הבנות. לכן ישנה חשיבות להבין את האמרה: "סליחה משמעותה לשחרר כל תקווה לעבר טוב יותר". עליכם ללמוד לסלוח לעצמכם ולבני משפחתכם, להבין שאינכם יכולים לשנות את עבר, לזכור (כפי שנאמר קודם לכן) שאף אחד לא מושלם ולהבין שכולם עושים טעויות מפעם לפעם בעקבות בורות, בלבול או רגשות חזקים.
כדי שהסליחה תסייע להחלמה, צריך לבצע 3 פעולות – סליחה, חקירה והזמנה. אחרי שתסלחו לעצמכם ותהיו שלמים עם מה שקרה, נסו לחקור ולהבין מה הייתה הטעות שגרמה לפגיעה. לאחר מכן תקבלו הזמנה מעצמכם לתקן זאת בעתיד, ואת אותו דבר עליכם לעשות גם כשאתם סולחים לאחרים.
נסו את זה: יש לכם לא מעט הזדמנויות לסלוח למשפחתכם – תמיד יקרה מצב שבו מישהו לא יענה על הציפיות שלכם או יפגע בכם בדרך כזו או אחרת, ולפעמים אלו יהיו אתם שתפגעו בבני משפחתכם. חפשו רגעים שכאלה וזהו אותם כהזדמנויות להתאמן על סליחה אמיתית. לפעמים אלו יהיו דברים קטנים שבאמת אפשר להשתחרר מהם בלי להתעסק בהם יותר מדי, ולפעמים אלו יהיו דברים שיצריכו חקירה והזמנה לתקשורת.
5. תמכו בבני המשפחה והיו נדיבים
כשילדינו מסתכלים עלינו ולומדים איך עליהם להתנהג בעולם כשיהיו גדולים, אין דבר יפה יותר שנוכל ללמד אותם מאשר נדיבות. זה מראה להם שלמעשים שלהם יכולה להיות השפעה חיובית על אחרים, וכל מעשה טוב שהם עושים יכול להדהד למרחקים ולהפוך את העולם שלנו למקום שמח וטוב יותר. זה מתחיל בראש ובראשונה בכך שתהיו נדיבים כלפי בני משפחתכם, ולאו דווקא מדובר במתן כסף לילדיכם.
אל תתקמצנו בחיבוקים ובמילים טובות, ולמדו גם את ילדיכם להיות נדיבים אליכם ולאחרים; עודדו אותם להכין ציור יפה שישמח את סבא וסבתא, לשים קצת כסף מדמי הכיס בצד כדי לחסוך לתרומה ועוד דברים כאלה ואחרים. בסופו של דבר כך תגדלו ילדים בעלי חמלה שמבינים את האחר, מה שיסייע גם לשמור על היחסים ביניכם תקינים וטובים, כשיהיו בידיהם כלים טובים יותר כדי להבין אתכם.
נסו את זה: תכננו יום אחד משפחתי שבו תעשו דבר מה עבור הקהילה, ובקשו מילדיכם להציע רעיונות יצירתיים ומהנים לשם כך. ככל שהם יהיו מעורבים יותר בתכנון הפעילות, כך הם יהיו קשורים אליה יותר והיא תהיה משמעותית יותר עבורם. זכרו להפוך את הפעילות הזו למהנה ולא למפרכת, זאת על מנת שילדיכם ירצו לעסוק בה שוב בעתיד.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: