האם מותר לאכול מהריצפה אחרי 5 שניות?

אתם מוצצים סוכריה ומתענגים על הטעם, לפתע היא מחליקה לכם מהפה ונופלת על הריצפה. למרבה המזל היא נשארת שלמה ואתם נזכרים בחוק הישן שאומר שאם מרימים אוכל תוך 3 עד 5 שניות מרגע שנפל, אפשר לאכול אותו. מה אתם עושים?

א. מיישמים את חוק ה-5 שניות, מרימים את הסוכריה ומכניסים אותה חזרה לפה?
ב. מרימים את הסוכריה וזורקים לפח?

אם בחרתם באפשרות השנייה - מזל טוב! כרגע נמנעתם מכמות גדולה של חיידקים. אם בחרתם ליישם את חוק ה-5 שניות, דעו כי מדובר באגדה אורבנית.

הרעיון מאחורי המחשבה שאוכל שנפל על הריצפה כשיר למאכל אחרי 3 עד 5 שניות, הופרך לראשונה כבר ב-2003. אז, סטודנטית אמריקאית מאוניברסיטת אילנוי בשם ג'יליאן קירק, ערכה מחקר במעבדה וגילתה ממצאים מפתיעים.

קלארק ציפתה אריחי ריצפה בחיידק האי-קולי ואז הפילה על האריחים סוכריות גומי ועוגיות פאדג'. לא רק שהיא גילתה שהחיידקים קופצים על המזון מיידית, אלא שהיא גם חשפה עובדות מעניינות על ההתנהגות האנושית שלנו. כך למשל היא הבחינה כי נשים נוטות להרים ולאכול מהריצפה הרבה יותר מגברים, וכי הנטייה להרים מזונות מתוקים גבוהה יותר מהנטייה להרים ירקות.

במובנים רבים, המחקר של קלארק העלה שאלות נוספות. האם יש הבדל בין סוגי האוכל ובין סוגי המשטחים? ואם מרימים את האוכל מהר יותר מ-5 שניות או אחרי 5 שניות - האם זה משנה את כמות רובד החיידקים?

במאי 2007 חוקרים מאוניברסיטת קלמסון ביקשו לבחון תוך כמה זמן עוברים חיידקי הסלמונלה אל המזון, וכמה זמן הם יכולים לחיות על פני השטח. למרבה ההפתעה הם גילו כי חיידק הסלמונלה יכול לשרוד בין שלושה לארבעה שבועות, וכי הוא משגשג במיוחד על השטיח.

במחקר שהתפרסם בכתב העת The Journal of Applied Microbiology, תיארו החוקרים את הניסוי. הם פיזרו שכבה של חיידק הסלמנולה על אריחי עץ ועל שטיחים. לאחר מכן הם הפילו חתיכת לחם על המשטחים השונים והמתינו 5 שניות, 30 שניות או 60 שניות. בדיקות המעבדה הראו שיותר מ-99% של חיידקים עברו למזון כמעט מיד, ללא הבדל בין זמני המגע. אומנם כמות החיידקים גדלה ככל שנקפו השעות, אך אין זה משנה את העובדה כי אחרי 5 שניות בלבד כבר נמצאו על פני השטח בין 150 ל-8000 חיידקים.

בניסוי שנערך במסגרת תוכנית 'הדוקטורים' נמצאו הבדלים ברורים בין מזונות יבשים למזונות רטובים. בנוסף, נמצא שסוג המשטח משחק תפקיד משמעותי במסגרת "חוק ה-5 שניות". דשא, ריצפה או בטון, איזה משטח מדבק יותר?

הניסוי בתוכנית הדוקטורים, כמו גם המחקרים שלפניו, הבהירו בצורה חד משמעית כי אוכל שנגע בריצפה צבר באופן מיידי כמות של חיידקים. מי יותר, מי פחות אין זה משנה. ההמלצה עד כה היא להחליף את חוק ה-5 שניות בחוק ה-0 שניות ופשוט לא לאכול מהריצפה. חוקרים מאוניברסיטת מנצ'סטר מטרופוליטן סבורים אחרת. לטענתם, החוק הישן הוא לא אגדה אורבנית, אלא בעל תוקף מבטיח בכל הנוגע למזונות מלוחים, שומנים ומעובדים.

במהלך המחקר, החוקרים בדקו 5 פריטי מזון שונים (פסטה, בשר, עוגיות, פירות יבשים ולחם עם ריבה). המטרה הייתה לבחון כמה זמן ייקח לכל סוג אוכל שנפל על הריצפה לצבור חיידקים, אם בכלל.

למרות שמזונות מעובדים עשירים במלח, סוכר ושומן ובעלי ערך תזונתי נמוך, הרי שבניסוי הזה הם צלחו את מבחן החיידקים בהצלחה. החוקרים גילו כי למזון המעובד, במקרה זה, לבשר המשומר וללחם הלבן עם הריבה, נשקפה סכנה נמוכה לצבור חיידקים. הסיבה לדעתם נובעת מכך שהמעטפת המשומרת, במקרה של הבשר המעובד ותכולת הסוכר הגבוהה, במקרה של הלחם והריבה - שמרו על המזונות מפני הידבקות החיידקים. גם על העוגיות נמצאו פחות חיידקים, והסיבה לכך היא רמה נמוכה של מים.

לעומת זאת, במקרה של הפירות היבשים והפסטה המבושלת, נמצא ריכוז גבוה של חיידקים אחרי 3 שניות בלבד. החוקרים גילו סימנים של חיידק ה-Pseudomonas שיכול לגרום לדימום ברקמות ולזיהומים בדרכי השתן. בנוסף, פירות יבשים היו מזוהמים בחיידק ה-Klebsiella חיידק נוסף שיכול לגרום לזיהום בדרכי השתן.

אין ספק שלסוג האוכל ומידת הלחות שלו יש השפעה על כמות החיידקים שיכולה להידבק אליו, אך כשם שאמר ד"ר סירס בניסוי שנערך בתוכנית 'הדוקטורים' - כל מזון שיגע בריצפה, יאסוף מידה כזו או אחרת של חיידקים. 

ד"ר רוי מ. גליק, ראש החטיבה למחלות זיהומיות במרכז הרפואי קורנל, מסכים: "חוק ה-5 שניות צריך להפוך לחוק ה-0 שניות". לטענתו, אכילת מזון שנפל על הריצפה מהווה סיכון מוגבר לבליעה של חיידקים שעשויים לגרום למחלות במערכת העיכול. "הזמן שהאוכל מונח על הריצפה לא משנה את מידת הסיכון".

אז לפני שאתם ממהרים להרים את האוכל ולהכניס לפה, תחשבו על זה...