עיניים פקוחות לרווחה

ד"ר דוד בן ניסן, רופא עיניים מומחה ומנתח בכיר באסותא אופטיק

הניתוחים הראשונים בארץ

630 שנה אחרי המצאת המשקפיים בצפון איטליה, יצאה באירופה הבשורה שאפשרה למרכיבי המשקפיים לראות היטב גם בלעדיהם. הניתוחים הראשונים בארץ בוצעו לפני כ-20 שנה ע"י פרופ' לזר בביה"ח אסותא, וכיום מבוצעים אלפי ניתוחים מדי שנה במסגרת ארבעה מכונים עיקריים בארץ.

קצת מגרד, הרבה מציק ובעיקר מרגיז, אבל האם אלו סיבות טובות לבצע הליך בעין ולסכן ולו במעט את הראייה? לאחר 15 שנות ניסיון ואלפי מטופלים ניתן לקבוע כי מה שלרוב הכי מטריד את המטופלים הוא הסיכוי שימצאו בלתי מתאימים לניתוח ופנייתם תדחה. מדובר בניתוח פשוט יחסית ובטוח מאוד, עם אחוזי הצלחה גבוהים, ואלפי המטופלים שנותחו יעידו על כך שמדובר בשיפור משמעותי באיכות החיים.

כשהניתוח עולה כמעט כמו משקפיים

השיקול הכלכלי גם לא מצליח לקלקל את ההתלהבות מהניתוח. אז נכון שמדובר בפינוק די יקר - המחירים נעים מ- 7000 ועד 14000 ₪ -  אבל בפועל ההוצאות על המשקפיים גדולות לא פחות. חישוב מצטבר של סך ההוצאה על משקפיים, אשר הפכו לפריט אופנתי שיש לעדכן מעת לעת, נוטים להיהרס, להישבר או להישכח, מסתכם בסכומים כבדים לא פחות. סכום זה גדל בעיקר כשחוצים את גיל הארבעים ונזקקים למשקפיים מולטי-פוקאליות המשמשות לראיה מקרוב ומרחוק, שמחירן יכול להגיע עד אלפי שקלים ובכך מתקרב גם למחירי הניתוח.  לרוב יש צורך להחליף אותן מדי כשנתיים או שלוש בשל שינוי המספר, מה שמייקר את ההוצאה באופן משמעותי. המכונים השונים מציעים כיום פריסת תשלומים נוחה, ובכך מאפשרים להגשים את החלום בלי ליצור חור עמוק מדיי בכיס.

רבע שעה ל"תיקון" שתי העיניים

מדובר בהליך קצר, שאינו דורש אשפוז, מבוצע בהרדמה מקומית בלבד, אינו כרוך בכאבים ואורך בין עשר דקות לרבע שעה. מטרתו של הניתוח היא לשנות את מידת הקימור של הקרנית - השכבה החיצונית השקופה המגנה על העין – על מנת למקד את קרני האור בעין בצורה נכונה. ככל שהמספר גבוה יותר כך צריך להסיר יותר מעובי רקמת הקרנית כדי להוריד את מידת הקימור. עובי קרנית ממוצעת עומד על חצי מילימטר ולאחר הניתוח נשארים עם קרנית דקה יותר אך תקנות בינלאומיות הנסמכות על מחקר, ניסיון וידע נצברים, קבעו את העובי המינימאלי שנשאר בגמר הטיפול כדי לחשוף אותה למינימום סיכון.

    כשאין אלטרנטיבה למשקפיים

לעיתים השילוב בין קרנית דקה לבין מספר גבוה אינו מאפשר את קיום הניתוח. כך למשל אין טעם לעבור את הניתוח אם למטופל יש מספר 10- שהקרנית שלו מספיקה רק להורדת 5 מספרים. בין האנשים הנוספים שאינם מתאימים לניתוח ניתן למנות אנשים בעלי מבנה לא תקין של הקרנית, קטרקט וגלאוקומה, בעלי מחלות שונות הפוגעות ברקמות החיבור או במערכת החיסון. גם בעלי מספר לא יציב שהחליפו משקפיים באחרונה אינם מועמדים מתאימים לניתוח, ולכן גיל המינימום עומד על 18. נשים בהריון תאלצנה להמתין עד אחרי הלידה. כ- 30% מהפונים לייעוץ לפני ניתוח נדחים מכיוון שאינם מתאימים לניתוח, ובכך גם מספר הסיבוכים לאחר ניתוח בעקבות חוסר התאמה קטן משמעותית.

מדובר אומנם בניתוח אסתטי אבל כמו כל ניתוח אחר אין להתייחס אליו כאל פעולה זניחה או פשוטה. אין ניתוח ללא סיבוכים וסיכונים, אך תופעות הלוואי של הניתוח קטנות מאד. היקף הסיבוכים הכללי מתחיל מיובש בעיניים, גירודים ועד שיבוש הראייה או חזרה של מספרים, אך אחוז הסיבוכים עומד על 3%-4%. כמו כן, אם קיימת נסיגה של המספר ניתן לבצע תיקונים. יש להדגיש כי מי שמרכיב עדשות מגע באופן קבוע נחשף לסיכון גבוה יותר מאשר בטיפולי הלייזר.

כשהציפיות לא ריאליות

הבעיה העיקרית בניתוחי הלייזר היא פער בלתי ריאלי בין הציפיות לבין המציאות ובעיקר חוסר הכנה והסברה מספקת טרום הניתוח שגורמת לכך שאנשים לא יודעים לקראת מה הם הולכים, מה צפוי להם בניתוח ואחריו ולאלו תופעות הם יכולים לצפות. חלקם בטוחים שהם עומדים לקבל עין ביונית וגם פער של רבע מספר לא מספק אותם. מסיבות אלו חשוב לדרוש מהרופא הסבר מפורט אודות הסיבוכים האפשריים והתחושות לאחר הניתוח וכן לבצע הדמיה בשיתוף עם האופטומטריסט שחשובה בעיקר לאנשים מעל גיל 40, אשר בנוסף לבעיית הראיה מרחוק סובלים מקושי בראיה מקרוב.

גישות שונות לניתוח

קיימות 2 גישות עיקריות לניתוח, האחת בלי חיתוך של הקרנית והשנייה עם חיתוך, ותפקידו של הרופא לבחור את שיטת הניתוח המתאימה ביותר למטופל. בשיטה הראשונה משנים את פני השטח של הקרנית ע"י אידוי תאים ובשנייה מטפלים בשכבות בעומק הקרנית לאחר פתיחת מתלה ע"י חיתוך. קיימות מספר טכנולוגיות לביצוע כל שיטה, כאשר לכל אחת יתרונות הייחודיים לה. בשיטה ללא החיתוך ההימנעות מפעולה כירורגית מבטלת את הסיבוך הכרוך בפעולת החיתוך ואת הסיבוכים ארוכי הטווח האפשריים, אך החיסרון שלה הוא שזמן ההחלמה שלה ארוך יותר והראייה מתייצבת באופן הדרגתי. בשיטה השנייה חותכים את השכבה העליונה של הקרנית לפני פעולת הלייזר. המתלה מורם ומוחזר למקומו בגמר פעולת הלייזר. זמן ההחלמה שלה קצר יותר מהשיטה עם החיתוך והראייה מתייצבת מהר יותר.

אז מתי נחתוך? למטופלים בעלי קרנית דקה, בעלי מבנה לא סדיר, לבעלי מספרים גבוהים ולספורטאים מומלץ להימנע מחיתוך הקרנית. מי שרוצה להימנע מכאב או מגירוי בעיניים וזקוק לזמן החלמה קצר יותר מומלצת שיטת החיתוך. בשיטה ללא חיתוך בוחרים בעיקר מטופלים החוששים מסיבוכים, סיכונים ותופעות לוואי היכולות להיגרם מפעולת החיתוך עצמה ושהמחשבה על הימים בהם ישרו באי נוחות מסוימת לאחר הניתוח פחות מטרידה אותם.

בסופו של דבר ההחלטה על שיטת הניתוח מתקבלת בשיתוף פעולה בין המנתח והמטופל, תוך התחשבות בנתוני בדיקת ההתאמה וברצונו של המטופל. כיום, מרבית הניתוחים מתבצעים עם חיתוך של הקרנית, אך מספר הניתוחים ללא חיתוך עולה בהדרגה וחשוב לציין שכעבור מספר חודשים התוצאות של 2 השיטות זהות.

      בעיניים פקוחות

מי שכולל בתוכניות החופשה שלו גם פרידת נצח מהמשקפיים צריך לבדוק היטב את הגוף בו בו הוא בוחר לבצע את הניתוח וכן את המנתח המבצע. הכנה נפשית מתאימה תעזור אף היא להתגבר על כאבים או תופעות לוואי לא נעימות, שלא לדבר על התפתחויות אחרות לא צפויות. סביר להניח שגם בעוד עשרים שנים נמצא מרכיבי משקפיים שמקטרים על החיים עם משקפיים, אך עדיין חוששים מהניתוח. תמיד הם יוכלו להתחרט. רבע שעה והעסק הזה מאחוריהם.