בחור פוגש בחורה יפה ומיד מתאהב בה. הוא פונה לבחורה ומציע לה להתחתן איתו.
הבחורה צוחקת ואומרת לו 'הרי נפגשנו לפני כרבע שעה וכבר אתה רוצה להתחתן? אנחנו לא מכירים אחד את השני!'
אומר לה הבחור 'נכיר אחרי החתונה'...
לאחר שכנוע קצר, נענית הבחורה והם מתחתנים.
במהלך ירח הדבש, שניהם שוכבים ליד הבריכה ופתאום קם הבעל, עולה למקפצה הגבוהה, וקופץ.
תוך כדי קפיצה הוא מבצע בורג כפול ושני 'פליפ פלופ'.
האישה מסתכלת עליו בתדהמה... אומר הבעל לאישה: "הייתי אלוף אולימפי בקפיצה אומנותית, את רואה? לאט לאט אנחנו מכירים".
לאחר כמה דקות קופצת האישה למים ומבצעת 30 בריכות במהירות מדהימה, אחר כך היא יוצאת מהמים וחוזרת לבעלה.
הבעל שואל "גם את אלופה אולימפית לשעבר?"
עונה האישה "לא, אני הייתי זונה בוונציה ועבדתי בשני צידי התעלה. אתה רואה? לאט לאט אנחנו מכירים!"
זוג מבוגר חגג את יום הנישואין ה-75 שלהם בארוחת ערב רומנטית לאור נרות.
הגבר חיבק את אשתו ולחש לה באוזן, "יקירתי, יש משהו שרציתי לשאול אותך כבר זמן מה. תמיד הטרידה אותי העובדה שהילד העשירי שלנו לא דומה כלל לאחיו. לפני שאמשיך אני רוצה להבטיח לך ש-75 השנים בהן אנו יחד היוו את התקופה המאושרת ביותר בחיי, והתשובה שלך לא יכולה לגרוע מכך, אך אני חייב לדעת, האם יש לילד אבא אחר?"
האישה הרכינה את ראשה ולא הצליחה להסתכל לבעלה בעיניים. היא התמהמהה לרגע ואז התוודתה: "כן, יש לו אבא אחר".
הגבר היה מבועת. התשובה של אשתו הכתה בו קשה יותר משציפה. עם דמעות בעיניים הוא שאל, "מי? מי זה היה? מי האבא שלו?"
שוב, האישה הרכינה את ראשה והתמהמהה לפני שסיפקה את התשובה. היא ניסתה לאגור אומץ ולהגיד לו את האמת, וכשהרגישה שהיא מוכנה, ענתה, "אתה..."
שני יהודים, צעיר ומבוגר, נסעו ברכבת לוורשה. שואל הצעיר את המבוגר: "מה השעה?"
המבוגר מביט בו, אבל לא עונה. מתעטף במעילו ונרדם.
בבוקר, בדיוק כשהרכבת עמדה להגיע לתחנה אמר המבוגר: "שאלת אותי מה השעה. עכשיו שמונה ועשרים. הגענו."
הצעיר שאל: "אבל למה לא ענית לי אמש?"
ענה המבוגר: "כי הדרך ארוכה, אם הייתי עונה לך היית פותח איתי בשיחה, אחר כך היית מברר אם אני גר בוורשה ובאיזה רחוב. אחר כך מעניין לעניין בין השאר, האם יש לי בת. כך, באחד הימים היית בא להתארח אצלי ולבסוף מבקש את ידה של בתי. ואני ממש לא מתכוון לחתן את בתי לאיש שאפילו שעון אין לו!"
"תן לי להבין" אומר עורך הדין התובע לנאשם, "נכנסת הביתה מוקדם מהרגיל ומצאת את אישתך עם גבר זר במיטה?"
"בדיוק!" עונה הנאשם בכעס.
"ואז שלפת אקדח וירית באישתך, נכון?" ממשיך התובע.
"בהחלט!" עונה הנאשם ללא הסס.
"השאלה שלי היא מדוע ירית דווקא באישתך ולא בגבר?" שואל התובע.
"ובכן" אומר הנאשם, "זה הרבה יותר פשוט מאשר לירות כל יום בגבר אחר..."
אלי הבנקאי ראה בעיר את חברו הישיש מרדכי, חוואי אלמן בן 80.
מרדכי איבד את אשתו שנה קודם לכן, והתהלכה לה שמועה שהוא עתיד להתחתן עם כלה צעירה שהוזמנה מחו"ל דרך האינטרנט.
מאחר שאלי הוא חבר טוב של מרדכי, הוא פנה אליו ושאל: "חברי הטוב, האם נכונה השמועה לגבי נישואיך לעלמה צעירה?"
מרדכי אישר את השמועה, ואז חברו שאל: "בת כמה תהיה כלתך החדשה?"
מרדכי ענה בגאווה: "בנובמבר הקרוב היא תהיה בת 21".
כאשר אלי שמע זאת הוא מיד חשב לעצמו שלבטח חברו החוואי לא יוכל לספק את צרכיה המיניים של כלתו הצעירה בגילו המופלג, ובמוחו הקודח העלה הבנקאי הצעה מגונה לחברו בתקווה שיוכל להפיק רווחים עצמיים ממנה.
תוך מחשבה שבעקבות ההצעה הוא יוכל להשיג את זוגתו הצעירה, אלי פנה אל חברו ואמר: "אני מאוד שמח בשבילך וחשבתי לעצמי שכדאי שאת שארית ימיך תבלה בכיף ובלי עבודה קשה, ואולי תצטרך עזרה בחווה. כדאי שתשקול למנות אדם שיטפל לך בכל העניינים שלך, הישנים והחדשים".
מרדכי חשב שזה רעיון מצוין וענה: "רעיון מעולה, אני אחפש כבר היום אחר הצהריים אדם כזה...".
אלי עמד להציע את עצמו לכך, אך באותו הרגע בדיוק קיבל שיחת טלפון ונאלץ לענות לה. מרדכי בינתיים המשיך בדרכו.
כעבור ארבעה חודשים שוב ראה אלי את מרדכי מסייר בעיר וניגש אליו תוך התעניינות מה התחדש אצל חברו - האם הוא מצא כבר מישהו שיעזור לו.
"מה שלום האישה החדשה?" שאל הבנקאי.
מרדכי ענה בגאווה, "טוב – היא בהיריון".
אלי חשב לעצמו שלבטח הוא שמע בעצתו ולבסוף שכר את שירותיו של נער צעיר אחר שיטפל בחווה, ואולי היא בהיריון ממנו בכלל. אמנם הוא לא זכה בכלה, אך בכל זאת הוא שאל את מרדכי: "ואיך הייתה העצה שלי לשכור שירותי עזרה?".
מרדכי ענה בלי היסוס: "אני חייב לציין שזה היה רעיון מוצלח ביותר, היא פשוט מצוינת ודרך אגב גם היא בהיריון".
שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה.
אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?"
"תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!"
אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!"
כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!"
האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה.
"מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ.
"אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"
איש אחד ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב חברו הטוב, שאמר לו בקול שבור: "לא נעים, עצוב, אבל אשתי נפטרה..״ והוסיף: ״היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, בקושי גמר לאכול, מיהר והתלבש יפה, תוך כדי שאשתו מקפידה שייראה טוב. חיש מהר יצא ונסע לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב אותו חבר טוב. "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השנייה נפטרה..." אמר החבר בגרון חנוק "היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, התלבש לאט, אפוף מחשבות, תוך שאשתו מזרזת אותו לא לאחר ומקפידה שייראה טוב. באי חשק קל, נסע האיש לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אותה אשה לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב החבר הטוב, ממרר בבכי: "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השלישית נפטרה... היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..." אמר קצרות וברח בבכי תמרורים.
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, לא התלבש ונראה אפוף מחשבות. כשאשתו זירזה אותו שיתלבש כבר, כדי שלא יאחר לטקס הקבורה אמר: "אני לא הולך..."
"למה אתה לא הולך?" שאלה "הרי זה החבר הטוב שלך... לא יפה ככה..."
"חברים-חברים, אבל לא נעים לי..." מלמל.
"מה לא נעים לך?!" הופתעה אישתו.
"מה לא נעים לי???!..." התפרץ האיש בחזרה: "הוא כבר הזמין אותי 3 פעמים ואני לא הזמנתי אותו אפילו פעם אחת! באמת לא נעים..."
יעקב סוף סוף יצא לפנסיה, והוא החליט שברצונו לעבור לגור במקום שקט שבו יוכל להעביר את ימיו ברוגע ובנועם ולישון בכל אחר צהריים כמו תינוק. הוא רכש בית ברחוב שקט, לא רחוק מבית ספר. הבעיה היא שבמשך שבוע שלם, בכל יום אחרי הצהריים ובדיוק בשעה שבה ישן, עברו ליד ביתו שלושה ילדים עם מקלות בידיים, אותם הם דפקו על פחי אשפה והרעישו בקולי קולות.
יעקב החליט שזה חייב להיפסק, והיה לו רעיון מושלם. הוא חיכה שהילדים יגיעו, וכשאכן הופיעו כהרגלם, הוא יצא אליהם ואמר להם, "אתם ילדים ממש נהדרים, גם אני הייתי כמוכם כשהייתי בגילכם – הייתי דופק מקלות על כל דבר שראיתי. אתם מזכירים לי את עצמי כשהייתי קטן – תעשו לי טובה, אם תעברו פה בכל יום ותעשו את זה, אני אתן לכל אחד מכם 5 שקלים".
הילדים כמובן שמחו ואמרו לו שהם יחזרו בכל יום וירעישו כמה שיותר.
עברו מספר ימים בהם יעקב שילם לילדים 5 שקלים כפי שהבטיח, ויום אחד הוא יצא לפגוש אותם עם פרצוף עצוב. הוא אמר להם, "תראו ילדוד'ס, אני ממש מצטער, אבל נבלע לי כרטיס האשראי ולא הצלחתי להוציא כסף. אין לי מספיק כדי לתת לכם הרבה, אז תצטרכו להסתפק ב-2 שקלים לכל אחד". הילדים כמובן לא היו מרוצים, אך קיבלו את התשלום והמשיכו לדפוק על הפחים כהרגלם.
עברו עוד מספר ימים, בהם הילדים הרעישו ככל יכולתם עבור 2 שקלים ליום. יצא יעקב לפגוש אותם יום אחד, ופניו היו קודרים מאוד. "תראו...", אמר להם, "אני ממש מצטער, אבל לא קיבלתי את כספי הפנסיה שלי החודש. אני אאלץ להביא לכל אחד מכם רק חצי שקל".
"זהו?!" אמר המנהיג של החבורה. "נראה לך שאנחנו נבזבז את הזמן שלנו על חצי שקל? השתגעת! אין מצב! אנחנו לא נחזור לפה עוד, זה לא שווה את זה!".
ומאז, יעקב ישן בכל אחר צהריים כמו תינוק...
לגמר אליפות העולם בזריזות הגיעו שלושה מתחרים: גרמני, צרפתי ורומני.
חוקי התחרות היו כדלקמן: על המתחרים לגהץ חולצה, לאכול כיכר לחם ולספק אישה בזמן הקצר ביותר. המתחרה שיצליח תוך 7 דקות, יוכרז כמנצח.
ראשון ניסה כוחו הגרמני. הוא מיד התחיל בגיהוץ החולצה, סיים, הבין שלא נותר לו זמן, נגס פעם אחת מהלחם, וזמנו תם.
שני היה הצרפתי. הוא החל מיד עם האשה, סיים, הספיק לאכול חצי מכיכר הלחם וזמנו תם.
הרומני, שהתחרה אחרון, נתן לאשה לגהץ את החולצה, בו בזמן גם סיפק אותה תוך כדי שהוא אוכל את כיכר הלחם. לבסוף, הוכרז כמנצח הגדול בתחרות.
העיתונות הגיעה לקבל הצהרות מן המתחרים.
הגרמני הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם מבצעים את העבודה הכי טוב שאפשר, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז מנסים גם ליהנות קצת."
הצרפתי הצהיר: "אצלנו נהוג שקודם נהנים, אחר כך אוכלים, ורק אם נותר עוד זמן אז גם עובדים קצת."
הרומני אמר: "אצלנו השיטה אומרת שאם אתה לא דופק את מי שעובד בשבילך, לא תוכל לאכול לחם."
קשיש בן 80 הלך להיבדק אצל הרופא כדי לבדוק שהכל כשורה. כשהרופא שאל אותו כיצד הוא מרגיש, ענה הקשיש: "אף פעם לא היה טוב יותר! אני עומד להתחתן עם צעירה בת 20 שהכנסתי להריון, הולך להיות לי ילד! מה יש לך להגיד על זה?"
הרופא חשב לרגע, ואז אמר: "תן לי לספר לך סיפור על צייד שאני מכיר. הוא מעולם לא פספס ירייה, אך יום אחד הוא מיהר לצאת מהבית, ובטיפשותו לקח את המטרייה במקום את הרובה שלו. הוא נכנס ליער ונתקל בדוב גריזלי. הוא הרים את המטריה, כיוון על הדוב ולחץ על ההדק".
"נו, ומה קרה?" שאל הקשיש.
"הדוב נפל מולו ומת", ענה הרופא.
"זה בלתי אפשרי!" אמר הקשיש. "מישהו אחר בטח ירה בדוב הזה."
"בדיוק!" ענה הרופא.
טייס חובב שיצא לטיסה קצרה גילה במהלכה שציוד הניווט והתקשורת שלו לא עובד כשורה. הוא חיפש אחר מקום לנחות בו כדי שיוכל לסדר את הבעיה ומצא מסלול נחיתה שלא הופיע באף אחת מהמפות שלו... לאור העובדה שהוא סבל מבעיות טכניות קשות, הוא החליט שלא לקחת סיכונים באוויר ולנחות בבסיס המסתורי.
ברגע שנחת הקיפו את המטוס שלו מספר רב של חיילים וכיוונו אליו את הנשק שלהם. הטייס יצא מהמטוס מבוהל עם ידיים באוויר והובל מיד לחדר החקירות.
הוא סיפר לחיילים שהוא פשוט יצא לטיסה קצרה, אולם במהלכה ציוד הניווט שלו החל לעשות בעיות ולא היה לו מספיק דלק כדי לחפש מקום אחר לנחות בו. החיילים החלו לעשות בדיקה מקיפה אודות אותו הטייס, ואחרי לילה ארוך של חקירות, במהלכו השתכנעו כולם שהוא אינו מהווה סכנה ביטחונית, הוחלט לשחרר אותו.
אחד הקצינים עשה לטייס תדריך ארוך שניתן לתמצת במילים "לא ראית כלום!", ולאחר שקיבל מספר איומים למאסר עולם במקרה שיחשוף אפילו פרט אחד, עזרו לו לתקן את ציוד הניווט שלו והוא שוחרר לדרכו.
ביום שלמחרת חיילי הבסיס הסודי לא האמינו כשראו את אותו המטוס נוחת שוב בתוך שטח הבסיס! כמו בפעם הקודמת, הם הקיפו את המטוס וכיוונו אליו את הנשק שלהם, ושוב הטייס יצא ממנו עם ידיים באוויר, אלא שהפעם התלוותה אליו אישה.
"תעשו לי מה שאתם רוצים!" הוא אמר והוסיף, "הייתי חייב להסביר לאשתי איפה הייתי אתמול בלילה והיא לא האמינה לי!"
עורך דין הוא מישהו שלוקח ממך המון כסף כדי לעזור לך לקחת קצת כסף ממישהו אחר.
החייל והנזירה
חייל רוסי אחד רץ אל עבר נזירה, ובעודו הוא מתנשף הוא אומר לה: "בבקשה, את חייבת להחביא אותי מתחת לחצאית שלך, אסביר אחר כך!"
הנזירה מסכימה, וכמה רגעים לאחר מכן מגיעה המשטרה הצבאית ושואלת אותה: "אחות נזירה, ראית כאן חייל בסביבה שנראה כאילו שהוא בורח?"
"כן!" אמרה הנזירה, "הוא רץ לשם!" והפנתה אותם לכיוון אחר.
אחרי שהמשטרה הצבאית הלכה, יצא החייל המפוחד מתחת לחצאית של הנזירה ואמר לה: "אני אסיר תודה לך! לא רציתי לצאת למלחמה באוקראינה והצלת אותי!"
הנזירה אמרה: "אני מבינה אותך לגמרי ושמחה שיכולתי לעזור."
החייל הוסיף: "אני מקווה שאני לא חוצפן מדי, אך אני חייב להודות שיש לך רגליים מאוד יפות."
הנזירה השיבה: "אם היית מסתכל קצת יותר גבוה, היית רואה שגם יש לי זוג ביצים נחמדות. גם אני לא רוצה לצאת למלחמה באוקראינה."
אחרי יום ארוך וקשה עם הקטנים שלי שפשוט לא הסכימו להקשיב לשום דבר, הגעתי לאחותי המבוגרת, שכבר הספיקה לעבור את השלב הזה עם הילדים שלה והתרסקתי על הספה...
"נמאס לי, אני לא מבינה מה אני עושה איתם יותר... נראה לי שאני פשוט אמכור אותם למישהו וזהו" אמרתי לה בעייפות.
"אויש יש משוגעת אחת" היא ענתה לי.
- "למה משוגעת, כי אני רוצה למכור אותם?"
- "לא, כי את חושבת שמישהו אחר ירצה לקנות אותם..."
לגבר נשוי היה רומן עם המזכירה שלו. יום אחד הם הלכו לביתה ועשו אהבה כל אחר הצהריים. כשהם מותשים, הם נרדמו וקמו בשעה 20:00.
האיש התלבש במהירות ואמר למאהבת שלו לקחת את הנעליים שלו החוצה ולשפשף אותן על הדשא. לאחר מכן הוא נעל את נעליו ונסע הביתה.
"איפה היית?" שאלה אותו אשתו בשנייה שהוא נכנס לביתו.
"אני לא יכול לשקר לך", ענה הגבר, "אני מנהל רומן עם המזכירה שלי. עשינו אהבה כל אחר הצהריים".
האישה השפילה את מבטה אל נעליו ואמרה: "חתיכת ממזר, אתה משקר לי! הלכת לשחק גולף!".
ביום בהיר אחד, בעודה הולכת ברחוב, הרגישה רינה בת השישים כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה. היא הובלה במהירות לבית החולים, שם התגלה שעל הרופאים לערוך ניתוח מידי כדי להציל את חייה.
בעודה שוכבת חסרת הכרה על שולחן הניתוחים, רינה לפתע הרגישה את עצמה עומדת לצד הרופאים. היא ראתה אותם עובדים במרץ כדי להציל את חייה ולפתע היא שמה לב שלצידה עומד לא אחר מאשר מלאך המוות.
"זהו? זה הסוף שלי?" היא שאלה אותו.
"עדיין לא", אמר מלאך המוות, "את תחיי עוד לפחות 20 שנה".
ולאחר דברים אלו הוא נעלם ורינה איבדה את הכרתה...
הדבר הבא שרינה זכרה הוא שהיא שכבה על מיטה בבית החולים כשהרופאים שלה העירו אותה וסיפרו לה שהניתוח עבר בהצלחה. הם סיפרו לה שהיא הייתה קרובה מאוד למוות, אבל במזל גדול מאוד היא זכתה בחייה מחדש. רינה זכרה היטב את מה שהיא חוותה בזמן הניתוח, ולכן היא החליטה לקחת ברצינות את דברי הרופאים ולחיות את 20 השנים שנשארו לה בצורה הטובה ביותר ומבלי לחסוך מעצמה דבר. לאחר שהיא החלימה מהניתוח, היא החליטה להישאר בבית החולים ולבקש מהרופאים הרמת פנים, הסרת משקפיים, זריקות קולגן, ניתוח אף, הסרת שיער, שאיבת שומן והגדלת חזה. היא אפילו ביקשה שספר יגיע במיוחד לבית החולים כדי לצבוע לה את השיער.
וכך, אחרי תקופה ארוכה בבית החולים, רינה יצאה מהדלת הראשית כשהיא נראית צעירה יותר ב-20 שנה; גופה חטוב ומלא בכל המקומות הנכונים, שיערה שופע צבע וחיוך ענק על פניה. 5 דקות לאחר מכן רינה חשה כאב פתאומי בחזה והתמוטטה על הרצפה.
פעם נוספת היא פתאום הרגישה שהיא עומדת ליד גופה בעוד צוות בית החולים מיהר להכניס אותה בחזרה פנימה, אך למרבה הצער הם לא היו מהירים מספיק ורינה נפטרה בדרך לחדר הניתוחים. פעם נוספת היא ראתה לצידה את מלאך המוות...
"מה זה אמור להיות?! איך יכול להיות שאני מתה??? בפעם הקודמת אמרת לי שיש לי לפחות עוד 20 שנה!"
מלאך המוות הסתכל עליה לרגע בפליאה ואמר: "רינה?! זאת את?! בכלל לא זיהיתי אותך..."
מסקנה: אין שום דבר רע בטיפוח עצמי והקפדה על מראה, אבל אם אתם רוצים לחיות את החיים שלכם כמו שצריך, תחיו אותם כמו מי שאתם ואל תנסו להיות אף אחד אחר!
מנשה חסר המזל נסע עם חבריו לחופשה בתאילנד ובלילה האחרון של הנופש גבר עליו יצרו והוא הלך עם אחת הבנות שפגש ברחוב השוקק של בנגקוק אל חדר המלון שלו. לרוע מזלו, שכח מנשה להביא עימו אמצעי מניעה, אך זה לא יימנע מבחור שכמוהו להגיע לפרקו... מנשה בילה את הלילה עם הבחורה ובבוקר כשהתעורר לבדו במיטה בחדר המלון, מצא לחרדתו שפריחה מוזרה מכסה את איבר מינו.
ברגע שחזר ארצה, מיהר מנשה אל רופא העור שלו והציג בפניו את "החבר מכוכב אחר" שהופיע בתחתוניו.
הדוקטור, שמעולם לא ראה דבר שכזה לפני כן, הורה למנשה לבצע סדרת בדיקות, שבסופה הודיע לו: "מצאנו שנדבקת בזיבה מונגולית, מחלת מין נדירה וקטלנית".
"מה עושים דוקטור? איך אפשר לטפל בזה?" אמר מנשה ההמום.
"הטיפול היחידי למחלה היא כריתת האיבר לצמיתות" ענה הרופא.
פניו של מנשה החווירו כסיד: "כריתה? אין שום מצב! אני עוד צעיר ויש לי עוד הרבה להספיק! אני דורש חוות דעת שניה!".
"זוהי ההחלטה שלך" ענה הרופא, "אתה מוזמן להתייעץ עם מומחים אחרים אם אתה מעוניין, אבל אני אומר לך שלפי כל הבדיקות שביצענו, הסרה היא האפשרות היחידה שלך". מנשה הנסער קם מכיסאו וללא מילה נוספת נמלט מחדרו של הרופא.
כבר ביום שלאחר מכן הזדרז מנשה להגיע אל מרפאתו של צ'אנג, עובד תאילנדי ששימש גם כמומחה ב"רפואה אלטרנטיבית". מנשה, ששמע מחבר של חבר על סגולותיו של ה"רופא" בריפוי מחלות אקזוטיות קיווה שיימצא עבורו פתרון אחר...
לצ'אנג הספיק מבט חטוף באיברו ההולך ונצבע בצבעים הזויים של מנשה, כדי להפטיר בעברית רצוצה: "אה, זיבה מונגולית... מאוד מאוד נדירה מחלה זאת".
"כן, נו, את זה אני כבר יודע" זירז אותו מנשה חסר הסבלנות "הרופא שלי אמר לי שכדי לטפל בזה חייבים לכרות לי את האיבר!"
צ'אנג פצח בצחוק רם, ניגש אל מנשה, טפח על שכמו ואמר "רופא טומטום, איזה בלאגן עושה. קופת חולים רק ניתוח לרצות. ניתוח הרבה כסף. רק כסף בראש של רופאים בישראל. ניתוח לא צריך".
"וואו! אני לא מאמין!" צהל מנשה הנדהם והחל לקפוץ בחדר מרוב שמחה, "תודה לך דוקטור! תודה רבה! לא צריך לחתוך לי כלום!".
"כן, ניתוח לא צריך" אמר צ'אנג עם חיוך ענק על פניו, "מחכה אתה בשקט שבועיים שלוש, המה שמו שלך כבר נופל לבד".
ביל גייטס חלה במחלה קשה ולאחר בדיקות ארוכות נמצא שרק דם מסוג מסויים יוכל לרפא אותו מהמחלה.
מיד התחילו בחיפושים נרחבים כדי למצוא את האדם עם סוג הדם שמתאים.
לא עבר זמן ונמצא האדם. התברר שהוא ממוצא תימני וגר בראש העין.
מיד הגיעו אליו וביקשו ממנו לתרום דם.
הוא הסכים אבל ביקש שקודם כל ביל גייטס ישלם.
אמרו לו: "מדובר בביל גייטס!! אתה יודע בכלל מי זה ביל גייטס?"
ענה: "יודע יודע, אבל קודם כל שגייטס ישלם ורק אחר כך אני תורם".
כולם ניסו לשכנע אותו ולהסביר לו שמדובר באדם הכי עשיר בעולם והוא חולה מאוד ונסתדר איתו אחר כך, אך ללא הצלחה.
לאחר מאמצים נוספים הוא החליט לענות להם: "אתם רוצים לדעת למה אני מתעקש?
ברגע שהדם שלי יזרום בתוכו - שקל אני לא אוכל להוציא ממנו..."
צחי חזר מבית הספר והתיישב לאכול ארוחת צהריים עם אימא.
- "איך היה היום שלך בבית הספר חמודי?" שאלה האימא.
- "היה יום ממש ממש טוב!" ענה צחי בשמחה.
- "איזה יופי, מה קרה היום?"
- "בשיעור הראשון עשו לנו בוחן פתע בלשון וכל הכיתה נכשלה. בשיעור השני היינו אמורים לשחק כדורגל, אבל המגרש בשיפוצים אך שלחו את כולם לספרייה והיינו צריכים ללמוד בשקט. אחר כך בשיעור השלישי התחלנו נושא חדש בהיסטוריה וקיבלנו מלא שיעורי בית."
- "זה לא נשמע כמו כזה יום טוב עד עכשיו…"
- "אבל בשיעור הרביעי היה ממש כיף כי עשינו ניסוי ממש ממש גדול בכימיה."
- "אוקי זה נחמד לשמוע, ומה תעשו מחר בבית הספר?"
- "נלך לראות את הבולדוזרים מפנים את ההריסות."
בבית משפחת גרין מאז ומעולם עבודות הבית היו תפקידה של האישה, אבל ערב אחד הכול השתנה.
כשמירי חזרה הביתה מהעבודה, היא מצאה את הבית מסודר, את הבגדים שהיו על החבל מקופלים ואת הילדים מקולחים ונקיים. ארוחת הערב הייתה בתנור והשולחן היה ערוך לכבודה. היא נדהמה.
מסתבר שדני, בעלה, קרא מאמר שבו נטען כי 'נשים שעובדות במשרה מלאה ונאלצות לאחר מכן לעשות את עבודות הבית, עייפות מדיי מכדי לקיים יחסי מין'.
הלילה הזה עבר היטב. למחרת, סיפרה מירי לחברותיה על הערב הנהדר "זה היה נפלא ממש! דני אפילו ניקה את המטבח, שטף את הכלים, עזר לילדים להכין את שיעורי הבית והכניס בגדים למכונת הכביסה..."
"ומה אחר כך?" התעניינו החברות
"אה, זה..." מלמלה מיאי "דני היה עייף מדיי"
רופא מבשר לאיש אחד שהוא הולך למות תוך 3 חודשים.
האיש מתוסכל ולא יודע מה לעשות עם עצמו, אז הוא מתחיל ללכת לברים ברחבי העיר ולספר לכולם שהוא הולך למות מאיידס תוך 3 חודשים.
כעבור חודשיים פוגש אותו הרופא ושואל: "תגיד, ראיתי שעם המוות השלמת יפה וזה ראוי לשבח, אבל למה לכל השדים אתה מספר לכולם שזה מאיידס? אני הרי אמרתי שיש לך סרטן".
עונה האיש: "עם המוות אולי השלמתי, אבל עם העובדה שמישהו אחר עלול להיות עם אישתי אחרי שאמות, עם זה עוד לא השלמתי..."
אישה אחת ביקרה אצל שבט שחי באמזונס ונשארה איתם למשך מספר ימים בעזרתה של מתרגמת. במהלך שהותה היא נפגשה עם מנהיג השבט, שהראה לה את מכרות הזהב שלהם וסיפר לה שהוא ואנשיו עשירים מאוד. מנהיג השבט התאהב באישה ורצה שהיא תישאר לגור איתו באמזונס, אך האישה הייתה צריכה לחזור לביתה תוך מספר ימים. לכן הוא ניגש למתרגמת שלה ואמר לה שהוא מעוניין להתחתן עם האישה, ואף יעניק לה 3 משאלות - כל מה שהיא תרצה יהיה שלה. זה ממש החמיא לאישה, אך היא כלל לא רצתה לבלות את שארית חייה ביער האמזונס, לכן חשבה לעצמה שהיא תבקש משאלות בלתי אפשריות כך שלא תצטרך לסרב בעצמה ולהעליב את מנהיג השבט.
"אמרי למנהיג השבט", אמרה האישה למתרגמת, "שאני אסכים, אבל רק אם ימלא את כל בקשותיי, ואם לא אז אחזור לביתי. ראשית אני רוצה טבעת 24 קראט זהב עם יהלום 50 קראט, וגם צמיד ושרשרת מזהב תואמים".
כשמנהיג השבט שמע זאת הוא אמר לה בשפתה: "בסדר, בסדר. קונה, קונה!" ואכן תוך פחות מיום כל התכשיטים כבר היו אצלה.
האישה קימטה את המצח, אך המשיכה עם הבקשה השנייה, וחשבה לעצמה שעליה להיות עוד יותר בלתי אפשרית. היא הוציאה את הסמארטפון שלה והראתה למנהיג השבט תמונה של אחוזה יוקרתית בבברלי הילס. "אמרי למנהיג השבט שאני רוצה שהוא יבנה לי פה אחוזה כזו בדיוק, עם 3 בריכות שחייה, חממה ענקית, גינות מטופחות, מגרש טניס וחדר קולנוע עצום".
כשמנהיג השבט שמע את הבקשה הוא אמר ללא היסוס, "בסדר, בסדר. בונה, בונה!" ואכן, תוך יומיים כבר הייתה בנויה אחוזה בדיוק כפי שרצתה האישה.
האישה הייתה המומה, והייתה חייבת להימלט משם עם בקשה בלתי אפשרית בעליל, לכן אמרה: "אני רוצה להתחתן עם גבר שיש לו איבר באורך 30 ס"מ!"
מנהיג השבט שמע את זה דרך המתרגמת ומיד נפלו פניו, אך מהר מאוד הוא אמר: "בסדר, בסדר. חותך, חותך!"
פולני אחד היה נשוי לאישה נורא שתלטנית, שתמיד הייתה משפילה אותו ומתייחסת אליו כמו סמרטוט. לאיש נמאס להיות פראייר והוא הלך להתייעץ עם חברו המרוקאי בנושא.
ייעץ לו החבר המרוקאי כך: "תעשה את מה שאני עושה. כל יום אני אומר לאשתי שאני הולך לפאב עם החבר'ה עד מאוחר בלילה ושאני אחזור שיכור ועייף, שיהיה לה ברור שהיא צריכה להוריד לי את הנעליים ולכסות אותי בשמיכה כשאני חוזר".
הפולני התרשם וכבר באותו ערב אגר אומץ, ניגש לאשתו ואמר: "אני הולך עם החבר'ה לפאב היום, אחזור שיכור ועייף. ברור לך מי מוריד לי את הנעליים אחר כך?"
אז אשתו של הפולני ענתה לו: "בטח, הפתולוג!!!"
בלונדינית אחת שואלת את החברה שלה: "תגידי, מה המשמעות של ראשי התיבות אח"כ?" "אחר כך" עונה החברה. "אוף", מתעצבנת הבלונדינית "למה לאף אחד אין זמן לענות על השאלה הזאת???"
התייר, השייח׳ הסעודי ואשתו
תייר מערבי שהגיע לערב הסעודית יצא לטיול ברחבי המדבריות של המדינה. יום אחד, בעודו צועד במדבר הוא רואה פתאום לצידו שייח׳ סעודי רכוב על גמל. הוא מסתובב אליו ורואה שמאחורי השייח׳ על הגמל יש אישה עטופה בורקה שהולכת ברגל מאחור.
התייר פונה אל הסעודי ואומר לו: ״תגיד לי, מי זאת?״ ״זאת אשתי״ עונה לו הסעודי.
״לא היה נחמד יותר אם היא הייתה רוכבת על הגמל יחד איתך?״ תמה התייר.
״לפי הדת והתרבות שלי״ אמר הסעודי, ״האישה כפופה לגבר. כשהיא הולכת מאחורי היא מראה עד כמה שאני מכובד״.
למרות שהוא חשב שזה מוזר ופוגעני כלפי לנשים, התייר לא הגיב ולא אמר לשייח׳ דבר. הוא החליט פשוט ללכת בשביל אחר ודרכיהם התפצלו. מאוחר יותר באותו היום, דרכיהם של השניים שוב נפגשו, אך הפעם התייר שם לב שהאישה הולכת לפני הגמל.
התייר פנה לשייח׳ ואמר לו: ״מוקדם יותר אמרת לי שזה שאשתך הולכת מאחוריך זה סימן לכבוד, אבל עכשיו היא הולכת מלפניך ומלפני הגמל, למה?״
הסעודי הסתובב אל התייר ואמר לו: ״כאן זה שטח צבאי, יש מוקשים״.
לפני שנים רבות, רצה האפיפיור לגרש את כל היהודים מאיטליה. היהודים התקוממו, ובעקבות זאת החליט האפיפיור לערוך עימות בינו לבין נציג מטעם היהודים. במידה ונציג היהודים ינצח בעימות, יוכלו היהודים להישאר באיטליה. הקהילה היהודית בחרה ברב חזקיהו הזקן לייצג אותה בעימות, אך הרב חזקיהו לא ידע לטינית, והאפיפיור לא ידע יידיש. על כן הוחלט לקיים עימות שקט ללא מילים.
ביום העימות ישבו האפיפיור והרב חזקיהו אחד מול השני, ולאחר דקה הרים האפיפיור את ידו והראה שלוש אצבעות. הרב חזקיהו הרים בתגובה יד והראה אצבע אחת. לאחר מכן האפיפיור סובב את ידו באוויר מעל ראשו, והרב חזקיהו הצביע לכיוון הרצפה. אז הביא האפיפיור לחם קודש וגביע יין. הרבי חזקיהו הוציא מכיסו תפוח. בשלב זה קם האפיפיור על רגליו ואמר באיטלקית "הרבי ניצח, היהודים יכולים להישאר!"
הקהל היה המום ולא הבין מה קרה. האיטלקים ניגשו כולם לאפיפיור ושאלו אותו מה קרה בעימות. "בהתחלה הראיתי שלוש אצבעות על מנת להזכיר את השילוש הקדוש. הרב הגיב בהרמת אצבע אחת על מנת להזכיר שיש אלוהים אחד לכולנו. אחר כך הנפתי את ידי מעל לראשי כדי לסמל שאלוהים נמצא סביבנו. הרב הצביע לרצפה כדי לסמל שאלוהים נמצא ממש פה איתנו. לבסוף הבאתי את הלחם הקדוש והיין כדי להגיד לו שאלוהים סולח לנו על חטאינו. הוא מצדו הוציא תפוח כדי להזכיר לי את החטא הראשון של האדם. הייתה לו תשובה לכל דבר, מה יכולתי לעשות?"
גם הקהילה היהודית הייתה המומה ודרשה הסבר מהרב חזקיהו. "בהתחלה הוא אמר לי שיש לנו שלושה ימים לעוף מפה, אז אמרתי לו "ת'קע אצבע". אחר כך הוא אמר שכל איטליה צריכה להתרוקן מיהודים, אמרתי לו שאנחנו נשארים ולא הולכים לשום מקום!"
"נו ומה קרה אז?" שאל מישהו
"מאיפה לי לדעת..." אמר הרב חזקיהו. "יצאנו להפסקת צהריים"
זוג פנסיונרים שכב במיטה כדי לקרוא קצת לפני השינה כשלפתע הבעל שחרר נפיחה אדירה ומיד אחר כך אמר: "גול!". "מה זה היה לכל הרוחות?!" שאלה אשתו. "נמאס לי להתבייש בגזים שלי, אז החלטתי לשחק כדורגל-פלוצים" ענה הבעל, "אני מוביל אחד - אפס".
בהתחלה אשתו הייתה בהלם, אבל אחרי כמה רגעים היא הבינה שבאמת אין סיבה להתבייש בפעילות טבעית של הגוף שלהם. אחרי כמה דקות היא עשתה פוק קטן משלה ופנתה לבעל, "גול! אחד - אחד!". אחרי כמה דקות הפליץ הבעל שוב וקרא בשמחה "שתיים - אחד!" אחרי עוד כמה דקות האישה, שכבר הרגישה הרבה יותר בטוחה בעצמה, שחררה נפיחה רועמת משלה והכריזה: "שתיים - שתיים, אתה עומד להפסיד במשחק שלך!"
הבעל החליט שהגיע הזמן לסיים את התחרות הזאת, התרכז, כיווץ את כל הבטן שלו, הפליץ בקול עצום ומיד לאחר מכן הבין שגם קרתה לו תאונה קטנה…
"מה זה היה לעזאזל?" שאלה האישה.
"מחצית, צריך להחליף צדדים"
משה הלך לרב לקבל ייעוץ.
"רבי, תאמר לי האם זה בסדר להרוויח מטעות של מישהו אחר?"
"לא משה, זה לא בסדר." ענה הרב.
"אתה בטוח?" שאל משה.
"בטח שאני בטוח!" ענה הרב.
"אוקי, כבוד הרב, אם אתה כל-כך בטוח, מה לגבי ה-400 שקלים שנתתי לך על שחיתנת אותי עם אשתי?"
ביום סוער אחד, רבי הלך ברחוב כשלפתע רוח חזקה העיפה את הכובע מראשו. הרבי רדף אחרי הכובע, אך הרוח הייתה חזקה מדי. היא סחפה את הכובע שלו הרחק הרחק, עד שבחור צעיר שראה מה קרה התחיל גם הוא לרדוף אחרי הכובע, תפס אותו והחזיר לרבי.
הרבי היה אסיר תודה, נתן לבחור הצעיר שטר של 20 דולר ובירך אותו. הבחור הצעיר כה התרגש, והחליט ללכת להמר על סוסים עם ברכתו של הרב. הוא הסתכל על רשימת הסוסים ושם את כל 20 הדולר על סוס אחד. אחרי שסיים להמר הוא חזר הביתה וסיפר את כל מה שקרה באותו היום לאביו.
"... הסתכלתי על רשימת הסוסים, והיה שם סוס פולני בשם 'שטריימל' שהסיכויים שלו לנצח היו 1 ל-100, אבל מאחר שקיבלתי את ברכתו של הרב שמתי את כל 20 הדולר שהביא לי עליו, ונחש מה... הוא ניצח! במרוץ הבא היה סוס אמריקאי בשם 'מגבעת' עם סיכויים של 1-30, אז שמתי עליו את כל כספי הזכייה, ונחש מה... גם כאן זכיתי!"
"אז איפה הכסף?" שאל אביו.
"הפסדתי את כולו במרוץ האחרון..." אמר הבן. "היה ברשימה סוס צרפתי בשם 'שאטו' עם סיכויים של 1 ל-5 ששמתי עליו את כל כספי הזכייה. בגלל ש'שאטו' בצרפתית זה כובע, חשבתי שהוא יהיה הבחירה הנכונה."
"אידיוט!" צעק אביו, "שאטו זה אחוזה, שאפו זה כובע!". האבא רתח מזעם, ואחרי שנרגע קצת שאל, "אז מי ניצח במרוץ?"
הבן ענה, "איזה סוס ספרדי אחד שאף אחד לא ציפה שיהיה לו סיכוי – 'סומבררו'..."
גבר אחד ישב על הבר באיזה פאב אחרי יום העבודה שלו, דיבר עם הברמן וסיפר לו למה הוא נראה כל כך עייף ולחוץ. "אני פשוט כמעט ולא ישן בזמן האחרון. יש לי סיוטים נוראיים על מפלצות מתחת למיטה שלי. אני לא מצליח להירדם, אני לא מצליח לתפקד, וזה כל כך מביך ומוזר שאני לא יכול לבקש מאף אחד לעזור לי." גבר אחר שישב בסמוך שמע את השיחה הזאת וניגש אל הבחור העייף והלחוץ כדי להציג את עצמו.
"סליחה שאני מתפרץ, אבל שמעתי את הסיפור שלך ואני רוצה לעזור. אני פסיכולוג ואני יכול להגיד לך שהדבר הראשון שאתה צריך לעשות זה להכיר בכך שאלו רק חלומות! ברור לי לגמרי שאחרי כמה מפגשים אני אוכל לעזור לך להיפטר מהם בלי בעיה. הנה כרטיס הביקור שלי. תתקשר אלי!"
אחרי כמה שבועות הפסיכולוג חזר לאותו הפאב וראה את אותו הגבר יושב על הבר ושותה. הוא ניגש אליו ואמר: "הי, זוכר אותי? אני הפסיכולוג שדיבר איתך כאן. לא קיבלתי ממך טלפון בהמשך לשיחה שלנו אז ואני מקווה שהכל בסדר והעניין הזה עם הסיוטים הסתדר ועבר לך".
הגבר ענה לו: "האמת שהכל מעולה. הברמן עזר לי להתגבר על הסיוטים כבר באותו הערב". "הברמן?!" אמר הפסיכולוג בפליאה, "אתה צריך מומחה מקצועי שיעזור לך להתמודד עם הבעיה הזאת. מה הברמן כבר יכול היה להגיד לך בשיחה סתמית ביניכם, שעזר לך להיפטר כל כך בקלות מהסיוטים על מפלצות מתחת למיטה?".
הגבר ענה לפסיכולוג: "הוא פשוט הציע לי לנסר את הרגליים של המיטה".
לקט 'הפנינים' הבא לקוח מתוך ספרה של אדיבה גפן "העולם על פי אימא". בטוח שתזהו כמה מהמשפטים שגם אימא שלכם אומרת!
האהבה עיוורת, אבל אחרי החתונה.... רואים מצוין!
ילדה יפה כמוך? איך זה שאין חתן?
כדאי שתיזהרי! אם הוא פנוי בטח יש סיבה טובה.
אני לא רוצה לראות אותך מאושרת - אני רוצה לראות אותך נשואה.
יש שלושה דברים שאחרי שלומדים אותם פעם אחת, לא שוכחים אף פעם: לרכוב על אופניים, לשחות, ואת השלישי אני אגיד לך כשתהיי גדולה.
כמה שילמת על הסמרטוט הזה?
היא כל כך מגונדרת, שכשהיא הולכת נדמה כאילו רק עכשיו באה.
אם את רוצה להיראות צעירה, את חייבת אורח חיים בריא: לאכול במתינות בערב, לישון כל יום בצהריים, להתעמל כל בוקר, ולשקר בנוגע לגילך.
אני הורשתי לך יופי וחוכמה. מה שתעשי עם זה? זאת הבעיה שלך!
בחורה עם שכל צריכה לעשות איתו משהו יותר חשוב מלחשוב.
שלושה דברים שלא מתעייפים מהם: מים זורמים, אש בוערת, ולראות מישהו אחר עובד.
בשביל שיידרכו עליך, אתה צריך קודם לשכב על הרצפה.
בשביל להיות עשיר עליך להיות עשר שנים חזיר, אחר-כך אתה כבר נשאר כזה.
כסף אף פעם לא הזיק לאף אחד.
אני - שום דבר לא קיבלתי במתנה.
הכול כואב לי, אבל אני אף פעם לא מתלוננת.
אחרי שבעים - אם אתה קם בבוקר ושום דבר לא כואב - סימן שאתה מת.
הלוואי שלא יהיה יותר גרוע.
רק זקנים כמוני יודעים כמה אתם הצעירים טיפשים.
בסוף תראי שאת דומה לי.
תשברי, תשברי לי את הלב, אני הרי כבר רגילה!
את רוצה להרוג אותי?
מה קרה שנזכרת באימא שלך?
נו טוב, מה כבר אימא שלך מבינה?
אתה, אל תלמד את אימא שלך לעשות ילדים.
אני, אני כבר אנוח בקבר.
על הקבר שלי אשים כספומט - ככה אהיה בטוחה שתבקרו אותי.
אני את שלי אמרתי!!!
אני נשוי לאשתי בערך 30 שנה. בזמן האחרון יש לנו בעיות בינינו והגענו לרופא לבדיקות. לאחר שהציג את עצמו שאל הרופא: "מה הבעיה?" הייתי נבוך במקצת והסברתי לרופא ש"שמוליק" לא עומד לי כבר.
הרופא מכווץ את גבותיו, חושב לרגע ואז מבקש ממני לצאת ולהמתין בחוץ. לאחר שיצאתי, ציווה הרופא על אשתי להתפשט לחלוטין. אשתי לא הבינה את פשר הדבר אך הרופא הסביר לה כי זה הכרחי. היא התפשטה ואז הרופא ביקש ממנה להסתובב לצד ימין, אחר כך לצד שמאל, אחר כך ביקש ממנה להתכופף קדימה, אחורה, להרים רגל ימין ואחר כך רגל שמאל. לאחר שמילאה את כל הוראות הרופא, ביקש זה ממנה להתלבש לצאת החוצה ולבקש ממני - בעלה, להיכנס.
נכנסתי ושאלתי: "מה קורה?"
הרופא: "אל דאגה, אתה בסדר גמור, גם לי לא עמד..."
בוקר אחד, עובדי חברת היי-טק יצרו רעש והמולה, הזיזו במרץ שולחנות, כיסאות ומחשבים ושינו מיקום של תמונות ועציצים. במרכז כל הבלגן עומדת המנקה הזקנה ושואלת: "חמודים שלי, מה הולך פה?! למה אתם מזיזים את הכל?"
מישהו ענה לה: "סבתא אל תדאגי, פשוט המכירות שלנו ירדו, לכן אנחנו משנים את הכול על פי תורת ה"פאנג-שוואי"... אחר כך המכירות ירקיעו שחקים!"
ענתה המנקה: "חמודים שלי, אתם יודעים - בבניין הזה, עוד לפני קום מהמדינה, היה בית בושת. וכאשר ה"מכירות" שלהם ירדו, לא הזיזו את המיטות, פשוט החליפו את הזונות".
בלונדינית אחת החליטה לאמץ תחביב חדש. לאחר מעט מחשבה היא בחרה בדיג בקרח.
היא החלה לקרוא ספרים בנושא, מגזינים, תכניות טלוויזיה ואף לבדוק באתרי אינטרנט.
לאחר כמה זמן, הרגישה שהיא מוכנה לצאת לדיג הראשן שלה. היא ארזה את כל הציוד הדרוש ונסעה לאזור הקפוא שליד ביתה.
היא החלה לקדוח חור בקרח כשלפתע קול רם הבהיל אותה "אין דגים מתחת לקרח!".
היא עצרה, אספה את הדברים ועברה קדימה לחלק אחר בקרח. היא התיישבה, מזגה לעצמה תה מתרמוס והחלה לקדוח חור נוסף.
איך שהיא החלה בקידוח, שמעה פעם נוספת את הקול קורא "אין דגים מתחת לקרח!".
הפעם חיפשה בלונדינית את הקול ולא מצאה איש. היא ארזה וחיפשה מקום חדש על הקרח לנסות בו את מזלה.
הפעם, רגע לפני שהחלה לקדוח, שמעה שוב את את הקול החזק "אין דגים מתחת לקרח!".
היא עצרה, הביטה למעלה ושאלה, "אלוהים זה אתה?".
לפתע השיב לה הקול "לא, זה משה מהאחזקה ותפסיקי לקדוח לנו חורים במשטח ההחלקה!"
מאז ומתמיד יואב היה ידוע בקרב חבריו כבחור עם חוש הומור ייחודי. יום אחד הוא ערך חנוכת בית בדירה חדשה שרכש, וכשכל חבריו הגיעו למשכנו בשעת לילה מאוחרת, הוא התחיל לערוך להם סיור בכל חדר בבית. החברים ציפו לראות חפצים מוזרים ומשעשעים, אך המטבח, הסלון וחדר המקלחת היו כולם מאובזרים בפריטים רגילים לחלוטין, כיאה לאדם בוגר – לא משהו שמתאים לחברם יואב. זאת עד שהגיעו לחדר השינה, שם ראו גונג מתכת עצום.
"מה הקטע של הגונג?" שאל אחד מחבריו של יואב.
"מה, זה? זה שעון מדבר!" ענה יואב.
"איך זה עובד" שאל חבר אחר.
"שימו לב..." אמר יואב, הרים פטיש ענק והכה בגונג בכל הכוח.
לפתע נשמע קול צעקה מעבר לקיר: "לעזאזל, עכשיו 2 בבוקר יא משוגע!"
איש עסקים בריטי טס לוועידה פיננסית בתל אביב, שם נפגש עם עמיתו הישראלי. בסיום הועידה, ביום גשום למדי, הם יצאו לכיוון תחנת מוניות. לפתע, חלפה לפניהם מכונית והתיזה עליהם מים מהשלולית בכביש, שני הגברים נרטבו לגמרי, והתחילו לקלל את נהג המונית, כל אחד בשפתו.
הבריטי זעם על חוסר הנימוס של הנהג וצעק על עמיתו הישראלי בזעם: "במדינה שלך אתם ממש חיות! תרבות הנהיגה פה מחפירה, באנגליה זה לא היה קורה! הנהגים אצלנו מנומסים, יש להם כבוד לזולת!"
"באמת?", שאל הישראלי, "מה היה קורה באנגליה?"
השיב לו הבריטי: "בממלכה המאוחדת, הנהג היה עוצר מיד ומתנצל בפניך אחר כבוד. לוקח אותך אליו הביתה, מפשיט אותך מהבגדים הרטובים, מכניס אותך למקלחת שלו, מייבש אותך ואפילו מתעקש שתישן במיטה שלו בלילה עד שהבגדים יחזרו מהכביסה. ובבוקר היה נותן לך מאה פאונד כדי שתחזור הביתה."
"באמת?!", נדהם חברו, "זה קרה לך?!"
"לא לי..." השיב הראשון, "לאשתי!"
פעם היה מלך שרצה ללכת לדוג, אך לא היה בטוח האם מזג האוויר בממלכה מתאים. קרא המלך לחזאי המלכותי ושאל אותו לגבי מזג האוויר שצפוי לשעות הקרובות. החזאי הבטיח למלך שאין סיכוי לגשם בימים הקרובים. אז המלך יצא לדוג יחד עם אישתו המלכה וכל משרתיהם ומלוויהם.
בדרך פגשו באיכר על חמורו. כשראה האיכר את המלך, אמר: "הוד מלכותו, אתה צריך לחזור לארמון תיכף ומיד, אני צופה שתוך זמן קצר יחל לרדת גשם חזק מאוד באזור". המלך ענה לאיכר: "אני מעסיק חזאי בעל השכלה וניסיון שמרוויח שכר גבוה מאוד. הוא נתן לי תחזית שונה ואני סומך עליו ולכן אמשיך בדרכי". וכך המלך והמלכה עשו.
זמן קצר לאחר מכן החל לרדת גשם זלעפות. המלך והמלכה היו רטובים לגמרי, והפמליה שלהם גיחכה כשראתה אותם במצב מביש כל כך.
המלך לארמון והורה להוציא את החזאי להורג תיכף ומיד. אחר כך הוא זימן את האיכר והציע לו את התפקיד היוקרתי של החזאי המלכותי. האיכר ענה: "הוד מלכותו, האמת היא שאני לא יודע שום דבר על מזג האוויר. כל המידע שלי מגיע מהחמור שלי. אם אני רואה שזנבו מורם, סימן שצפוי יום קיצי ושמשי. אם הוא הוא רוקע ברגליו הקדמיות, נראה שרוח חזקה מתקרבת. ואם אוזנו הימנית של החמור צונחת, זה אומר שבוודאות ירד בקרוב גשם".
הקשיב המלך לדבריו והחליט שהפעם יפעל על פי העובדות ולא בהתאם להבטחותיו של חזאי זה או אחר. הוא גירש את האיכר, הזעיק את שר החצר שלו והורה להעסיק את החמור בו במקום.
כך החלה מסורת ארוכת שנים של בחירת חמורים ברי מזל לעמדות הבכירות והמשפיעות ביותר בכל מדינה...
בעל ואישה שהיו נשואים במשך שנים רבות היו רבים ללא הפסקה, וכל השכנים תמיד היו שומעים אותם צועקים זה על זה עד השעות הקטנות של הלילה. לאישה היה משפט קבוע שהיא הייתה צועקת לקראת הסוף של כל ריב: "אני נשבעת שאם אני אמות לפניך, אני אחפור דרך החוצה מהקבר ואחזור לרדוף אותך רק כדי שתמשיך לסבול למשך כל החיים שלך!" כמובן שכל השכונה סבלה מהמצב הזה וכולם קיוו שהזוג יפסיק לריב…
כל הצעקות הנוראיות פתאום נגמרו באמצע לילה אחד, כשלמחרת התברר שבמהלכו האישה הובהלה לבית חולים ונפטרה מהתקף לב. כמה מהשכנים של הזוג הלכו להלוויה של האישה ונדהמו לגלות שבעלה מתכוון לרשום על המצבה שלה: "כאן נחה האישה שנשבעה לחפור את דרכה מהקבר ולרדוף אותי עד יום מותי".
"תגיד", שאלו השכנים את הבעל, "אנחנו יודעים שאתם רבתם הרבה ולא הסתדרתם, אבל אתה לא מפחד שלרשום דבר שכזה על המצבה שלה זה ממש קיצוני? מה יקרה אם בגלל המילים הקשות האלה תעורר משהו רע והיא באמת תקיים את ההבטחה שלה?"
"מה אתם חושבים?" שאל הבעל, "שאני כל הזמן שמעתי את האיומים שלה ולא חשבתי על זה? ביקשתי שיקברו אותה הפוך!"
זוג נשוי קם בבוקר יום אחד, ובזמן שהם עדיין שוכבים במיטה האישה פונה אל הבעל ואומרת: "אולי לא תלך לעבודה היום?"
"מה זאת אומרת? מה פתאום לא ללכת לעבודה?" ענה הבעל המבולבל.
"אני חושבת שאתה עובד קשה מדי, אז אולי במקום ללכת למשרד תיקח כמה ימים חופש, תארוז מזוודה ותיסע לבקר חבר שלא ראית הרבה זמן."
הבעל חשב לרגע והחליט לקפוץ על ההצעה לפני שהיא תיעלם. תוך כמה רגעים הוא כבר קם, התלבש והתחיל להכניס בגדים לתיק.
"סתם מתוך סקרנות", שאל הבעל תוך כדי התארגנות, "איך בכלל הגעת למסקנה שאני עובד קשה כל כך ושאני צריך חופש?"
"כל הלילה חלמת על העבודה שלך..." ענתה האישה.
"באמת? איך את יודעת שהיו לי חלומות על העבודה?"
"כי כל 2 דקות צעקת את השם של המזכירה שלך!"
אם תעבור לנתיב אחר באמצע פקק, התנועה בנתיב שבו היית לפני רגע תתחיל לזוז מהר יותר.
הסיכוי שתפגוש מישהו שאתה מכיר עולה דרמטית ברגע שאתה מסתובב עם מישהו אחר שאתה לא רוצה שיראו אותך איתו.
הבדלי הגישות בין יפן לישראל
הגישה של יפני לעבודה:
- אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, גם אני יכול לעשות את זה!
- אם אף אחד לא יכול לעשות את זה, אני חייב לעשות את זה!!!
הגישה של ישראלי לעבודה:
- אם מישהו אחר יכול לעשות את זה, אז שיעשה את זה...
- אם אף אחד לא יכול לעשות זה, למה שאני אעשה את זה?
איש אחד הולך ברחוב ופתאום משום מקום ניגש אליו אדם לבוש גלימה שאומר לו: ״אני הקוסם הגדול! תן לי 100 שקל ואני אראה לך קסם מדהים״.
האיש קצת בשוק בהתחלה, אבל אז משתכנע ונותן לקוסם 100 שקלים. הקוסם שואל אותו: ״מה תרצה שאעניק לך - חוכמה אינסופית או מיליון דולר?״
האיש מתבלט לרגע ואז חושב שעם חוכמה אינסופית הוא יוכל לעשות הרבה יותר כסף, ובוחר באפשרות הזו.
הקוסם מקיש באצבעותיו, צועק ״חוכמה אינסופית״ מצביע על האיש ואז פתאום מסתובב ובורח משם עם ה-100 שקל.
האיש מחכה רגע, מחכה שני רגעים, ומבין שכלום לא קורה. אז הוא מתחיל לרדוף אחרי הקוסם ולצעוק עליו: ״מה זה? רימית אותי! תחזור הנה!״
״אתה רואה!״ מסתובב אליו הקוסם וצועק תוך כדי ריצה, ״אתה כבר חכם יותר!״
3 צפרדעים טיילו ביער כשלפתע התחיל מבול נוראי והן חיפשו מקום להסתתר מהגשם. באמצע היער הן מצאו בית עם חלון פתוח ונכנסו לתוך חדר המקלחת. כל אחת מהצפרדעים החליטה לישון במקום אחר; הראשונה נכנסה לסל הכביסה, השנייה קפצה לתוך האמבטיה והשלישית החליטה ללכת לישון באסלה.
למחרת בבוקר שלושת הצפרדעים נפגשות ומספרות על הלילה שלהן.
"אני ישנתי מעולה!" אמרה הצפרדע הראשונה. "הסל היה מלא במגבות רכות וחמות!"
"אני ישנתי בסדר," אמרה הצפרדע השנייה. "האמבטיה הייתה קצת קרה וקשה, אבל בסוף נרדמתי."
"אני ישנתי מדהים, אבל היה לי בוקר נוראי," אמרה הצפרדע השלישית. "אחרי שהשמש זרחה פתאום נהייה חושך מוחלט, התחיל גשם חזק, שמעתי רעם נוראי והכי גרוע זה שבסוף גם נפלה עלי אבן ענקית מהשמיים!"
סבתא פולניה נותנת הוראות לנכד שלה שמגיע לבקר עם אשתו:
"אתה מגיע לדלת הראשית של הקומפלקס, אני בדירה 1402. באינטרקום שבכניסה אתה לוחץ עם המרפק על הכפתור של 1402 ואני אפתח לך. אחר כך אתה מגיע ללובי, ומצד שמאל יש מעלית. עם המרפק תלחץ על הכפתור של קומה 14. כשתגיע לקומה, הדירה שלי מצד ימין. עם המרפק תלחץ על הפעמון ואני אפתח לך".
"סבתא - זה נשמע מאוד פשוט, אבל למה ללחוץ עם המרפק כל הזמן?", שאל הנכד.
השיבה הסבתא: "מה, אתם באים בידיים ריקות???"
גבר מבוגר עולה על הרכבת בתחנת חיפה, כשהוא עייף מאוד וחושש שיירדם ויפספס את התחנה שלו בנתניה.
הוא פונה לכרטיסן, מחליק לכיסו 50 שקלים ומבקש ממנו להעיר אותו בתחנת בנימינה.
כשהוא מתעורר, הוא רואה שהוא נמצא בתחנה האחרונה בתל אביב.
הוא מוצא את הכרטיסן ומיד מתחיל לצעוק עליו בנזיפות וקללות. נוסע אחר שרואה אותו אומר לנוסעת שלידו: "הזקן הזה די עצבני".
הנוסעת עונה "כן, אבל הזקן שהכרטיסן זרק מהרכבת בנתניה היה עצבני הרבה יותר!"
בבית חולים נערכה ביקורת פתע ולמבקר הצמידו רופא שעבר איתו בין המחלקות, כדי להראות לו כיצד מתנהל בית החולים. במהלך הסיור המבקר ראה מטופל באחד החדרים שאונן באופן נמרץ. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "זו בושה וחרפה, איך אתם נותנים לדבר כזה לקרות?!"
הרופא סגר את דלת החדר ואמר: "לבחור שכאן יש בעיה רצינית שגורמת לאשכים שלו להתנפח לממדים עצומים. אם הוא לא יגיע לפורקן 5 פעמים ביום, הם עלולים להתפוצץ. זה הטיפול שהוא מקבל וזה עובד די טוב בינתיים."
הם ממשיכים בסיור ולפתע המבקר רואה שבחדר אחר, אחת האחיות מבצעת מין אוראלי במטופל. "אלוהים אדירים!" הוא אמר, "מה זה צריך להיות?! איך אתה מסביר לי דבר כזה בבית חולים?!"
הרופא סגר את דלת החדר וענה: "אותה מחלה, ביטוח טוב יותר."
מנהל הקרקס מקבל טלפון. "הלו" הוא עונה.
מן הצד השני נשמע קול: "שלום, אני רוצה לעבוד בקרקס שלך"
מנהל הקרקס שואל: "מה הכישורים שלך?"
"אני יודע לדקלם את כל השירים של ביאליק", עונה הקול.
"כן, זה נחמד״, אומר מנהל הקרקס, ״אבל מה אני יכול לעשות עם זה בקרקס? זה לא מתאים, אני מצטער..."
"רגע!״ נשמע מהצד השני, ״אני גם יודע לדקלם את כל השירים הפוך!"
והמנהל משיב: "מגניב, אבל בכל זאת, זה לא מספיק טוב בשביל מופע קרקס. סליחה אבל-"
"שנייה!״ לא משחרר הקול מהצד השני, ״אני גם יודע לשיר אותם לפי מוזיקת ג'אז..."
"זה נשמע נחמד, אבל תנסה במקום אחר, מצטער. ביי" אמר המנהל וניתק את השיחה.
"שיט״ נשמע על הקו המנותק, ״שכחתי להגיד לו שאני סוס..."
אמריקאי, איטלקי, וישראלי נפגשים בבר. אחרי כמה משקאות שהם מרימים ביחד, הם מתחילים לדבר על הדברים שכל אחד מהם מתגאה במדינתו. אומר האמריקאי: ״אנחנו האמריקאים גאים ב-CIA. הם יודעים על כל דבר שקורה בעולם, לפעמים אפילו לפני שהוא קורה בכלל״.
אומר האיטלקי: ״אנחנו האיטלקים גאים בנשים שלנו. הן הכי יפות בעולם ולא נותנות בקלות״.
אומר הטורקי: ״אנחנו הטורקים גאים בשטיחים שלנו. כל אחד מהם הוא פיסת אומנות משובחת. אני בספק אם מישהו אחר יכול לייצר שטיחים באיכות כל כך גבוהה״.
בשלב הזה, כולם הסתובבו לבחור הישראלי כדי לראות איך הוא יגיב ובמה הוא יתגאה.
״טוב...״ אמר בסוף הישראלי, ״אני כישראלי מניח שאני מתגאה בעצמי״.
״מה לעזאזל גורם לך לומר את זה?״ שאלו אותו כל שאר החברים ביחד.
השיב להם הישראלי: ״טוב, זה פשוט. אתמול בלילה שכבתי עם איטלקייה על שטיח טורקי – ועד עכשיו ה-CIA לא יודע על זה כלום!״
מורה למדעים שאלה את התלמידים שלה: "ילדים, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הייתם רוצים שיהיה לכם?"
אחד התלמידים הצביע ואמר: "אני הייתי רוצה הרבה זהב ואז לקנות מכונית פרארי!"
תלמיד אחר הרים את היד ואמר: "אני הייתי רוצה יהלומים. אני אמכור אותם ואקנה למבורגיני!"
המורה פנתה לתלמיד אחר ושאלה: "ואתה שלומי, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הכי היית רוצה שיהיה לך?"
"סיליקון" ענה שלומי ללא היסוס.
המורה המופתעת שאלה את שלומי: "סיליקון? למה דווקא סיליקון?"
"לאמא שלי יש כזה" השיב, "ותמיד יש פרארי ולמבורגיני יפות מתחת לבית שלנו!"
ירקן אחד נכנס לפאב השכונתי באמצע היום, וראה את חברו החוואי יושב על הבר כשהוא שתוי לחלוטין. נוכח השעה המוקדמת של היום, ניגש אליו הירקן בפליאה רבה ושאל: "תגיד, למה אתה יושב פה בצהרי יום יפה כל כך ומשתכר?" החוואי נאנח וענה "יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר".
"מה כבר קרה שהוא נורא כל כך?" שאל הירקן בסקרנות והתיישב על ידו.
"טוב," נאנח החוואי, "אז היום בבוקר ישבתי על יד הפרה שלי וחלבתי אותה. ברגע שהדלי סופסוף התמלא, היא הרימה את רגל שמאל ובעטה בו בכל הכוח."
"אוקי," ענה הירקן. "זה לא נשמע לי כל כך גרוע."
החוואי נאנח וענה: "זו לא הבעיה. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר".
"אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן.
"לקחתי את הרגל השמאלית שלה," ענה לו החוואי "וקשרתי אותה עם חתיכת חבל אל העמוד שמצד שמאל כדי שלא תבעט בדלי."
"ואז מה קרה?"
"התיישבתי שוב על הכיסא והמשכתי לחלוב אותה. הדלי התמלא בפעם השנייה, ובדיוק באותו הרגע היא הרימה את רגל ימין ובעטה בדלי שוב."
הירקן צחק ושאל: "באמת?"
החוואי נאנח. "כן, אבל זה לא הכול. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר."
"אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן
"עשיתי את הדבר ההגיוני. לקחתי את רגל ימין שלה וקשרתי אותה עם חתיכת חבל נוספת אל העמוד שמצד ימין."
"ומה קרה אז?"
"התיישבתי בפעם השלישית, והתחלתי הכול מההתחלה. הצלחתי למלא פעם נוספת את הדלי בחלב, אבל אז הפרה הזאת הרימה את הזנב והפילה אותו בקלות בהנפה אחת."
הירקן הנהן ושאל: "אז זה היה הרגע שוויתרת?"
"ככה אתה מכיר אותי?" נעלב החוואי. "אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר..."
"נו, ואז מה קרה?" שאל הירקן שכבר התרומם מכיסאו.
"טוב," נאנח החוואי. "השעה לחלוקת החלב התקרבה ולא נותרו לי יותר חבלים, אז הורדתי את החגורה שלי מהמכנסיים וקשרתי את הזנב של הפרה לגדר. כמובן שהמכנסיים שלי נפלו, ובדיוק באותו הרגע אשתי נכנסה לרפת כדי לשאול למה אני מתעכב. אתה מבין למה יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר?"
כורדי אחד בוהה בקוביית קרח. כורדי אחר שואל אותו מה הוא עושה, והראשון עונה לו "מנסה להבין מאיפה הנזילה..."
כורדי נכנס למכון ליווי ושואל: "יש לכם מישהי בתולה?" ענו לו "כן ברור, אבל היא עכשיו עם לקוח אחר, אז תמתין קצת ותהיה מיד אחריו."
איך להשתמש בכספומט
בלובי של בנק גדול נתלה שלט חדש:
"לתשומת ליבכם, בנק זה מפעיל מערכת כספומט חדשה המאפשרת ללקוחות למשוך מזומנים מהמכונה מבלי לעזוב את הרכב שלהם. לקוחות המעוניינים בשירות זה, מתבקשים לעקוב אחר הוראות השימוש"
לאחר חודשים של מחקר ניסיוני, הוחלט לייצר הוראות שימוש נפרדות לגברים ולנשים:
הוראות שימוש לגברים:
1. סע עד לכספומט.
2. פתח את חלון הרכב.
3. הכנס כרטיס למכונה והזן את הקוד הסודי שלך.
4. הזן את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
5. הוצא את הכרטיס, הכסף והקבלה.
6. סגור את החלון.
7. סע לשלום!
הוראות שימוש לנשים:
1. סעי עד לכספומט.
2. עשי רוורס כך שחלון הנהג יהיה בקו אחד עם המכונה.
3. הרימי הנדברקס ופתחי את החלון.
4. מצאי את התיק שלך, הוציאי את כל תכולתו עד שתמצאי את הארנק שבו כרטיס הכספומט שלך. החזירי את כל התכולה המפוזרת לתיק.
5. תגידי לאדם שאת מדברת איתו בדיבורית, שתחזרי אליו אחר-כך.
6. נסי להכניס את הכרטיס לתוך המכונה.
7. פתחי את דלת המכונית כדי לאפשר גישה קלה יותר בשל המרחק המופרז של הרכב.
8. הכניסי את הכרטיס.
9. הכניסי מחדש את הכרטיס, הפעם בצורה הנכונה.
10. חפרי בתיק כדי למצוא את הפנקס בו רשמת את הקוד הסודי.
11. הזיני את הקוד הסודי.
12. לחצי ביטול והזיני מחדש את הקוד הסודי, הפעם בסדר הנכון.
13. הזיני את כמות המזומנים שברצונך למשוך.
14. בדקי איפור במראה הקדמית.
15. קחי את הכסף והקבלה.
16. רוקני מחדש את התיק כדי למצוא את הארנק ושימי בו את הכסף.
17. כתבי ביומן את סכום החיוב ושמרי את הקבלה בתא המיועד לכך בארנק.
18. בדקי שוב את האיפור.
19. התניעי וסעי קדימה 2 מטרים.
20. עשי רוורס חזרה למכונה.
21. קחי את הכרטיס.
22. הפכי מחדש את התיק כדי לאתר את הארנק ולשים בו גם את הכרטיס.
23. הוציאי לשון לנהג הזועם שחיכה מאחורייך.
24. התניעי והתחילי מחדש בנסיעה.
25. חייגי לאדם שדיברת איתו קודם.
26. סעי עוד 2-3 ק"מ.
27. שחררי הנדברקס.
פרופסור באוניברסיטה, מנכ"ל של חברת הייטק ושרת בית ספר שהיו חברים טובים יצאו יום אחד לטיול ביער. לפתע הם פגשו פיה שהציעה להגשים לכל אחד מהם משאלה אם יעבוד יום אחד בעבודה של אדם אחר.
הפרופסור אמר: "אני אהיה מורה בתיכון, כמה קשה כבר יכול להיות ללמד נערים על נפלאות המדע". לפתע צצה באמצע היער כיתה של תלמידים רועשים וחצופים, ולמרות שניסה לשמור על קור רוח, הפרופסור מהר מאוד איבד את עשתונותיו וזרק את כל הגירים, שהתנפצו לרסיסים על רצפת היער.
המנכ"ל אמר: "אני אהיה מלצר, כמה קשה זה כבר להעביר אוכל מנקודה א' לנקודה ב'". לפתע צצה באמצע היער מסעדה גדולה, אך כבר אחרי שעה של התעסקות עם לקוחות עצבניים שהחזירו את המנות שלהם והתלוננו ללא הרף, המנכ"ל איבד את עשתונותיו וזרק את כל המגשים והאוכל על רצפת היער.
השרת אמר: "אני אהיה אמן", ולפתע צץ באמצע היער סטודיו עם כל הציוד הנדרש ליצירת אומנות. לאורך היום השרת לקח את רסיסי הגירים ומרח אותם על קנבס עד שנטמעו בו לחלוטין וצבעו אותו בשלל צבעים. הוא לקח גם את הצלחות השבורות והאוכל שנמרח על רצפת היער, הדביק את שברי הצלחות לקנבס בצורת עיגול ויצר ציור של כדור הארץ - כולל כל היבשות שעליו - בעזרת האוכל.
הפיה ראתה את יצירת האומנות הנפלאה, והחליטה להעניק לו משאלה. "אני רק רוצה רק למכור את היצירה הזו", אמר השרת. לפתע צצו מבקרי אומנות וקונים פוטנציאליים באמצע היער, שבחנו את יצירת האומנות, וכל אחד מהם הציע עליה מחיר אחר וגבוה יותר, עד שבסופו של דבר השרת מכר את היצירה שלו במיליון דולר.
הפיה אמרה לשרת: "יכולת פשוט לבקש כסף - למעשה עשית את הכול בעצמך ואני רק עזרתי לך להשיג את מה שהיה דרוש לך להצלחה. איך עשית את זה? מה הסוד שלך?"
"זה פשוט", אמר השרת, "יש לי תואר באומנות".
לא רק כתב היד של הרופאים אינו ברור, לפעמים גם השפה שלהם מצריכה תרגום מיוחד:
צריך לטפל בזה בדחיפות - תכננתי לצאת לחו"ל אבל הבעיה הזו כל כך קלה ורווחית... אני חושב שאטפל בה לפני שהיא תיעלם מעצמה.
הו, מה יש לנו פה? - אין לי מושג מה הבעיה, אולי תיתן לי רמז?
אנחנו כבר נראה... - אני צריך לבדוק את ביטוח הרשלנות הרפואית שלי לפני שאטפל בבעיה.
תן לי לבדוק את ההיסטוריה הרפואית שלך - תן לי לבדוק אם שילמת בפעם האחרונה לפני שאני ממשיך לדבר איתך.
בוא נקבע תור להמשך השבוע? - בדיוק קניתי ג'יפ חדש, אז אני מחייב אותך על עוד ביקור.
המממ... - מכיוון שאין לי מושג מה לעשות, אני מנסה להישמע מהורהר בתקווה שהאחות תתערב.
צריך לראות איך זה יתפתח - אין לי זמן לשטויות שלך, תחזור אלי אם אתה לא מצליח לנשום.
מה שלומך היום? - אני מרגיש מצוין. אתה, לעומת זאת, נראה רע.
אני ארשום לך תרופה חדשה - אני עושה מחקר וצריך שפן ניסיונות.
אם זה לא נעלם תוך שבוע, תרים אלי טלפון - אין לי מושג מה הבעיה שלך, אני מקווה שהיא תעבור לבד או שתלך לרופא אחר.
הבדיקות שלך יצאו תקינות ואתה בריא כמו שור - כנראה שלא אוסיף קומה לווילה אחרי הכל...
אני רוצה שעמית שלי יראה אותך - אני חייב לו כסף ואתה בצרות גדולות.
אנחנו לא מרגישים כל כך טוב היום, אה? - אני לא זוכר איך קוראים לך או למה אתה כאן.
אני רוצה לשלוח אותך לכמה בדיקות - משהו לא בסדר, אבל אין לי מושג מה. אני מעביר את ה"כאב ראש" הזה לאחיות.
יכול להיות שיש עליך יותר מדי לחץ בעבודה? - אתה לא חולה, אבל אולי אוכל לסחוט ממך משהו למרות הכל.
להוריד הכל, גם תחתונים - אני לא נהנה מזה יותר ממך... בשביל מה למדתי כמעט 10 שנים?
אם הסימפטומים לא נעלמים עוד שבוע, תחזור אלי - יש לך שבוע לסבול, אחרי זה אני בחופש ואתה הבעיה של מישהו אחר.
הוירוס הזה מסתובב הרבה בזמן האחרון - אני ממש מקווה שזה לא מגפה קטלנית, כי כבר שלחתי הביתה 5 חולים לפניך.
אדוארד, גבר קתולי נחמד שהיה נשוי במשך 50 שנה, הלך לעולמו והותיר את אשתו מריה שבורת לב ועמוסת געגועים.
כמה חודשים מאוחר יותר, מריה גם היא הלכה לעולמה והגיעה אל שערי גן העדן.
בצעדיה הראשונים, החליטה מריה שהיא לא רוצה לבזבז את הזמן, והחלה בחיפוש אחר בעלה האהוב.
לאחר כחצי שעה של חיפושים, היא ראתה מרחוק גבר בגובה ממוצע בעל שיער לבן וכובע קסקט לראשו אוחז בידה של אישה אחרת. היא התקרבה אליו בצעדים איטיים ושאלה: "אדוארד? זה אתה?!"
אדוארד הסתובב אליה, ומריה מיד קפצה עליו, חיבקה אותו חזק ונישקה אותו על לחיו: "אדוארד, אהובי!!! חיכיתי לרגע הזה כל כך הרבה זמן, סוף סוף נוכל להיות ביחד!"
אדוארד לקח צעד לאחור ואמר: "תקשיבי לי טוב אישה, העסקה בינינו הייתה ברורה, ואני את ההתחייבות שלי קיימתי..."
מריה הפגועה שאלה אותו: "איזו עסקה? על מה אתה מדבר?! ומי זאת האישה הזאת לידך?!"
הוא השיב לה: "'עד שהמוות יפריד בינינו', זוכרת? אז סוף סוף הוא הפריד..."
שיכור נכנס למסעדה, בקושי מחזיק את עצמו, יושב באחד הכיסאות בבר המשקאות, ומזמין בקבוק יין.
באותם רגעים נכנס למסעדה איש בלבוש מרשים, מתיישב באחד השולחנות ומזמין עוף עם תפוח אדמה. הוא מבהיר למלצר: "העוף צריך להיות עוף ירושלמי, אני לא אוהב עוף אחר חוץ מאשר את הסוג הזה." השיכור שהיה על הבר הקשיב לכל השיחה.
המלצר חוזר ומגיש את מנת העוף עם תפוח האדמה. לפני שהמלצר שב לעבודתו האיש אומר למלצר: "חכה רגע". הוא לוקח את העוף מהרגליים, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר לו: "העוף הזה הוא לא ירושלמי. העוף הזה גדל בלול בקיבוץ דגניה א' שבטבריה", ואומר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ כולל מס' הרחוב והמיקוד. "אז תיקח את זה מכאן ותביא לי עוף ירושלמי."
המלצר בתדהמה, מבקש סליחה ולוקח את העוף שהביא.
השיכור ששמע את הכול היה בהלם מוחלט. הוא לא האמין למה שאוזניו שומעות, משפשף את העיניים, צובט את עצמו וממשיך לשתות.
המלצר חוזר עם עוף אחר. הברנש מבצע את אותה בדיקה: לוקח את העוף מהרגליים, מרים אותו, מכניס לו אצבע מאחורה, מריח את האצבע ואומר: "מלצר, העוף הזה הוא לא ירושלמי, העוף הזה הוא מלול של קיבוץ דגניה ב'". ושוב מוסר את הכתובת המדויקת של הקיבוץ, כולל המיקוד.
"בבקשה תיקח את זה מכאן, אני אחשיב את העניין כאי-הבנה, אבל עכשיו תביא לי עוף ירושלמי בבקשה."
השיכור, לא מבין מה מתרחש, מכה את עצמו, תולש את השערות, מכה את ראשו בדלפק, עושה סיבובים על הכיסא, מרביץ לעצמו, משתגע, וממשיך ל"תדלק".
המלצר חוזר, מגיש לו את העוף. והאיש מבצע את הבדיקה הידועה ואומר: "העוף הזה הוא אכן ירושלמי, מהטובים, מהלול של משפחת ירקוני שבקיבוץ אורה שבירושלים". הוא מוסר את הכתובת המדויקת של הלול כולל מס' בית ומיקוד, ומתחיל לאכול.
השיכור נופל מהכיסא, מכה את ראשו ברצפה, קם בשארית כוחותיו וממשיך לשתות עד שנגמר הבקבוק.
כשהאיש מסיים לאכול, הוא קורא למלצר ומבקש חשבון.
אז, השיכור בשארית כוחותיו, נעמד, מתחיל ללכת לכיוון היציאה, מתנגש בשולחנות שבדרך, נעמד בפתח היציאה ומונע את היציאה של האיש המדובר, ואומר לו: "תסלח לי, שמעתי את הבקשה שלך ואת כל השיחה שלך עם המלצר, וראיתי מה עשית עם העופות שהגישו לך, אני רוצה לבקש ממך בקשה"
האיש, המאוד מנומס, אומר לו: " בשמחה, במה אני יכול לעזור לך?"
אז השיכור עונה : "שתיתי די הרבה ואני לא זוכר את הכתובת של הבית שלי..."
בחור בעל עודף משקל צפה ערב אחד בטלוויזיה, כשלפתע קפצה פרסומת על תוכנית דיאטה מיוחדת שמבטיחה למי שיאמץ אותה להשיל 5 ק"ג ממשקלו. בלי לחשוב יותר מדי ועם הרבה מאוד התלהבות הוא הרים טלפון ונרשם לתוכנית.
למחרת בדיוק בשעה 7 בבוקר הוא שומע דפיקות בדלת. הוא ניגש לפתוח ומגלה שעל מפתן ביתו עומדת בחורה יפהפייה ועירומה שמחזיקה בשלט שכתוב עליו "תפוס אותי אם אתה מסוגל!" ונעלמה בריצה. הבחור השמן התחיל לרדוף אחריה במשך דקות ארוכות, אבל היא השאירה אותו הרחק מאחור. באותו יום הוא השיל 5 ק"ג.
שבוע לאחר מכן החליט הבחור הגדול להירשם לתוכנית דיאטה נוספת ומאתגרת יותר. בוקר לאחר מכן הוא שמע דפיקות בדלת, הוא ניגש לפתוח וראה בחורה עירומה ויפהפייה עוד יותר שמחזיקה שלט "תפוס אותי אם אתה מסוגל!", הפעם הוא היה הרבה יותר מוכן, רץ במשך חצי שעה, כמעט שהגיע אליה, אבל בסוף התייאש וחזר הביתה. בסוף היום הוא כבר השיל 10 ק"ג.
נרגש מאוד מהצלחתו, החליט הבחור השמן להירשם לתוכנית הדיאטה הכי מאתגרת שיש, ועל אף האזהרות שמדובר באחת קשה במיוחד, הוא החליט ללכת על זה.
למחרת בבוקר הוא שמע דפיקות חזקות מאוד בדלת, הוא קם בבהלה, ניגש לפתוח אותה, ולפתע הוא רואה מול עיניו בחור שרירי במיוחד בגובה 2 מטרים, ללא בגדים פרט לנעלי ספורט ובידיו שלט: "אם אני תופס אותך, אתה שלי!" - היעד של התוכנית היה להשיל 15 ק"ג, הוא השיל באותו היום 45.
בחור אחד נסע לתל אביב לפגישה חשובה מאוד.
הוא הסתובב דקות ארוכות בחיפוש אחר חניה אך לא מצא מקום. הוא המשיך לחפש וכבר החל לאחר לפגישה החשובה.
מתוך יאוש הוא פנה בתחינה מעלה ואמר "אלוהים, אני יודע שהייתי לא בסדר, אבל אם תמצא לי חנייה אני מבטיח לאכול כשר, לשמור שבת, להניח תפילין וכל שאר המצוות, רק תמצא לי חניה!"
לא עובר רגע ורכב יוצא ממקום חנייה מושלם ברחוב של מקום הפגישה.
הבחור פונה השמיימה ואומר: "בעצם לא משנה, הסתדרתי לבד..."
שני כורדים ישבו בגן ציבור, קבצן אחד התקרב אליהם והחל לשוחח איתם; ״היי חבר׳ה״ הוא אמר להם, ״יש לי חידה בשבילכם: למה יש 2 ראשים, 4 זרועות, 4 רגליים וזה מסריח בטירוף?״
צמד הכורדים חשב במשך כמה רגעים, עד שאחד מהם פשוט משך בכתפיו ואומר: ״נוותר, אין לנו מושג. למה יכול להיות להיות 2 ראשים, 4 ידיים, 4 רגליים והוא מסריח בטירוף?״
״לך ולחבר שלך!״ ענה להם הקבצן, פרץ בצחוק גדול וברח משם.
שני החברים הכורדים הסתכלו זה על זה לרגע כלא מבינים, ואז החלו להתגלגל מצחוק.
״זו הייתה חידה אדירה״ אמר הכורדי הראשון לחברו, ״בוא בוא נלך לעשות את זה למישהו אחר!״
הם החלו ללכת בגן עד שהם ראו צמד מרוקאים יושב על ספסל אחר. הם התקרבו אליהם והכורדי הראשון אמר: ״היי חבר׳ה, יש לנו חידה בשבילכם: למה יש שני ראשים, 4 ידיים, 4 רגליים וזה מסריח בטירוף?״
המרוקאים גם לא ידעו מה התשובה, אז הכורדי השני גילה להם: ״זה אני וחבר שלי!״
בלונדינית אחת התארחה אצל חברה למשך הלילה ולפני השינה היא ביקשה ממנה להיכנס למקלחת. החברה הסכימה בשמחה ונתנה לה שמפו, סבון, מגבת, חלוק וכל מה שרק צריך.
לאחר כמה דקות היא שמעה את חברתה הבלונדינית קוראת לה מהמקלחת: "אני צריכה בבקשה שתביאי לי שמפו".
"אבל הבאתי לך בקבוק שלם לא?" שאלה המארחת.
"כן אבל השמפו הזה לא מתאים לי" ענתה הבלונדינית.
"אוקי, אני אביא לך משהו אחר". המארחת חיפשה בארונות הבית ומצאה בקבוק שמפו נוסף, שאותו היא נתנה לחברתה הבלונדינית ואז היא חזרה לעיסוקיה.
אחרי דקה היא שוב שמעה קריאה מהמקלחת: "גם השמפו הזה לא טוב! יש סיכוי שאת יוצאת רגע לחנות לקנות לי משהו אחר?"
"כבר קצת מאוחר, אבל בסדר" ענתה המארחת, "את יכולה רק להסביר לי מה לא טוב בשמפו שנתתי לך ואז אני אדע לקנות סוג אחר?"
אז הבלונדינית השיבה: "כן, על השמפו כתוב 'לשיער יבש' והשיער שלי כבר רטוב…"
סבתא אחת נתנה הוראות לנכד שלה שמגיע לבקר עם אשתו בחג:
"אתה בא לדלת הראשית של הבניין ברחוב הרצל ארבעים וחמש.
באינטרקום שבכניסה אתה לוחץ עם המרפק על הכפתור של משפחת כהן, ואני אפתח לך.
אחר-כך אתה מגיע ללובי, ומצד שמאל יש מעלית.
תלחץ עם המרפק על הכפתור של קומה 14.
כשתגיע לקומה הרצויה - הדירה שלי מצד ימין.
תלחץ עם המרפק על הפעמון ואני אפתח לך."
שאל אותה הנכד: "סבתא, זה נשמע מאוד פשוט, אבל למה ללחוץ עם המרפק על כל דבר? את עוד מפחדת מהקורונה?"
ענתה הסבתא: "איזו מין שאלה זאת... הרי אתם לא באים בידיים ריקות נכון???!!!"
הפסקת סיגריה - כולם מעשנים. הפסקת אוכל - כולם אוכלים. הפסקת קפה - כולם שותים. אחר כך מתפלאים שבהפסקת אש כולם יורים…
מה קונים לאישה ביום ההולדת?
בזמן ארוחת הבוקר השגרתית של משפחת רוזן, שרה פנתה לבעלה אפרים במבט נרגז ואמרה "אני יכולה להתערב איתך שאין לך מושג איזה מאורע חשוב קורה היום".
אפרים השיב מיד ללא כל השתהות חשודה והכריז: "ברור שאני יודע איזה יום היום!", אסף את חפציו בחיפזון ויצא לעוד יום של עבודה במשרד.
כשהגיע לעבודה הוא ראה את חברו הטוב חיים ופנה אליו בפאניקה: "אתה חייב לעזור לי! אני חושב שהיום זה יום הולדתה של אשתי, שכחתי מזה לגמרי ואין לי מושג מה אני יכול לקנות לה!".
חיים השרמנטי לא אכזב והציע לאפרים לשלוח לאשתו האהובה מספר מתנות בהפרשי זמן מסוימים, והבטיח בביטחון: "ככה אין שום סיכוי שהיא תבין שנזכרת ביום הולדתה רק עכשיו. וחוץ מזה, אם תבחר את המתנות הנכונות, יכול להיות שגם אתה תקבל משהו קטן בסוף היום הזה...". אפרים הצייתן מיהר למלא אחר ההוראות של חיים בתקווה שהן יספקו לו שלום בית, ואולי גם משהו אחר...
בשעה 11:00 נשמע צלצול הפעמון בבית משפחת רוזן וכששרה פתחה את הדלת היא קיבלה לידה קופסה שמכילה שמלה סגולה יפהפייה. בשעה 14:00 הגיע לפתח ביתה משלוח נוסף, שהתברר כבושם האהוב עלייה ביותר. לאחר מספר שעות נוספות הגיע עוד שליח שמסר לשרה שקית ורודה קטנה, ובתוכה סט בגדים תחתונים סקסיים במיוחד. שרה שמחה מאוד לקבל את כל המתנות הנפלאות האלה מבעלה, וציפתה בכיליון עיניים לשובו מהעבודה.
כשהגיע הערב נכנס אפרים לביתו מרוצה ומלא גאווה, ופגש בכניסה את אשתו שעמדה מולו עם חיוך רחב מאוזן לאוזן. "קודם השמלה המרשימה, אחר כך הבושם שאני כל כך אוהבת, ואם זה לא מספיק – אפילו הצלחת להפתיע אותי עם הלבוש הסקסי שבחרת". אפרים התכוון לענות ולאחל לה יום הולדת שמח, אך זו קטעה אותו ואמרה: "מעולם לא חשבתי שאשקיע ואתגנדר כל כך בשביל לאסוף את אמא שלי משדה התעופה!".
לאמא אחת היו שלוש בנות בתולות שנישאו בזו אחר זו. היא חששה מהתנסותן המינית הראשונה ולכן השביעה את בנותיה לשלוח לה גלויות מירח הדבש שלהן ולספר לה ברמז איך הן מסתדרות עם הסקס בחיי הנישואין.
הבת הראשונה התחתנה ושלחה גלויה שבה היה כתוב: "קפה מקסוול".
האם הלכה למטבח והוציאה את קופסת הקפה של מקסוול מהארון, על העטיפה היה כתוב: "טוב עד הטיפה האחרונה..." האם הסמיקה אבל שמחה מאד בשביל בתה.
הבת השנייה שלחה גלויה מירח הדבש שבה היה כתוב: "סיגרים מהוואנה".
האם הלכה לקופסת הסיגרים של האבא וראתה שכתוב שם: "ארוכים במיוחד, עבים במיוחד..." שוב חשה מבוכה, אך שמחה שבתה נהנית מכל ס"מ...
הבת השלישית התחתנה, נסעה לירח דבש ולא שלחה גלויה במשך שבועיים. האם דאגה מאוד, עבר עוד שבוע ועדיין לא הגיע דבר...
לאחר חודש ימים הגיעה גלויה שבה היה כתוב: "נתיבי אוויר בריטיש איירווייס".
האם דפדפה בעיתון וחיפשה את הפרסומת של בריטיש איירווייס. כשמצאה וקראה, כמעט התעלפה.
היה כתוב שם: "שלוש פעמים ביום, שבעה ימים בשבוע, בכל הכיוונים!"
בטיסה של חברת תעופה מטקסס לניו יורק, מצאה עצמה גברת טקסנית מבוגרת יושבת ליד גבר חרדי. הגברת קראה לדייל הראשי על מנת להתלונן על מקום מושבה.
"מה הבעיה גברת?" שאל הדייל.
"הושבתם אותי ליד יהודי! אני לא יכולה לשבת ליד יהודי, ועוד כזה שנראה ככה! נא מצאו עבורי מקום ישיבה אחר!" ענתה בזעם.
"אבדוק מה ניתן לעשות בעניין, גברת" השיב הדייל, "אך דעי לך שהטיסה מלאה לגמרי ואני לא חושב שיש מקום ישיבה אחר פנוי."
הדייל הלך לברר, והאישה עסקה בשליחת מבטים זעופים לעבר היהודי הנבוך שישב לידה. מספר דקות לאחר מכן הדייל חזר ואמר: "גברתי, מחלקת תיירים ומחלקת עסקים מלאות, אבל יש לנו מושב אחד במחלקה ראשונה." בטרם הספיקה הגברת לענות, המשיך הדייל בדבריו: "רק במקרים יוצאי דופן אנו יכולים לשדרג למקום כזה אחרי העלייה למטוס, וכבר פניתי לקברניט לצורך קבלת אישור. לאור הנסיבות, הקברניט חושב שאין להכריח אף אחד לשבת בסמוך לאדם כל כך לא נעים!"
הדייל פנה אל היהודי שישב בסמוך לאישה ואמר: "אדוני, התואיל לאסוף את חפציך, יש לי עבורך מקום ישיבה נוח במחלקה הראשונה."
הנוסעים שישבו בסמוך פרצו במחיאות כפיים כאשר היהודי פסע לעבר קדמת המטוס. הגברת סיננה בכעס: "ודאי הקברניט טעה!"
הדייל ענה: "לא גברת, קפטן שטיינברג לעולם אינו טועה..."