בדיחות בנושא חגורה

ירקן אחד נכנס לפאב השכונתי באמצע היום, וראה את חברו החוואי יושב על הבר כשהוא שתוי לחלוטין. נוכח השעה המוקדמת של היום, ניגש אליו הירקן בפליאה רבה ושאל: "תגיד, למה אתה יושב פה בצהרי יום יפה כל כך ומשתכר?" החוואי נאנח וענה "יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר". "מה כבר קרה שהוא נורא כל כך?" שאל הירקן בסקרנות והתיישב על ידו. "טוב," נאנח החוואי, "אז היום בבוקר ישבתי על יד הפרה שלי וחלבתי אותה. ברגע שהדלי סופסוף התמלא, היא הרימה את רגל שמאל ובעטה בו בכל הכוח." "אוקי," ענה הירקן. "זה לא נשמע לי כל כך גרוע." החוואי נאנח וענה: "זו לא הבעיה. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר". "אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן. "לקחתי את הרגל השמאלית שלה," ענה לו החוואי "וקשרתי אותה עם חתיכת חבל אל העמוד שמצד שמאל כדי שלא תבעט בדלי." "ואז מה קרה?" "התיישבתי שוב על הכיסא והמשכתי לחלוב אותה. הדלי התמלא בפעם השנייה, ובדיוק באותו הרגע היא הרימה את רגל ימין ובעטה בדלי שוב." הירקן צחק ושאל: "באמת?" החוואי נאנח. "כן, אבל זה לא הכול. יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר." "אז מה קרה אחר כך?" שאל הירקן "עשיתי את הדבר ההגיוני. לקחתי את רגל ימין שלה וקשרתי אותה עם חתיכת חבל נוספת אל העמוד שמצד ימין." "ומה קרה אז?" "התיישבתי בפעם השלישית, והתחלתי הכול מההתחלה. הצלחתי למלא פעם נוספת את הדלי בחלב, אבל אז הפרה הזאת הרימה את הזנב והפילה אותו בקלות בהנפה אחת." הירקן הנהן ושאל: "אז זה היה הרגע שוויתרת?" "ככה אתה מכיר אותי?" נעלב החוואי. "אבל יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר..." "נו, ואז מה קרה?" שאל הירקן שכבר התרומם מכיסאו. "טוב," נאנח החוואי. "השעה לחלוקת החלב התקרבה ולא נותרו לי יותר חבלים, אז הורדתי את החגורה שלי מהמכנסיים וקשרתי את הזנב של הפרה לגדר. כמובן שהמכנסיים שלי נפלו, ובדיוק באותו הרגע אשתי נכנסה לרפת כדי לשאול למה אני מתעכב. אתה מבין למה יש דברים שפשוט אי אפשר להסביר?"