אישה אחת נכנסה לקצביה רגע לפני הסגירה ושאלה, ״נשאר לכם עוד עוף טרי?״
הקצב פתח את דלת המקפיא, הוציא משם את העוף היחידי שנותר, שם אותו על המשקל, ויצא שהוא שוקל 1.5 ק״ג. האישה הסתכלה על העוף ועל המשקל ושאלה, ״יש לך אחד גדול יותר?״
הקצב נכנס למקפיא עם העוף ביד, הוציא אותו שוב כאילו היה עוף חדש, שם אותו על המשקל, ובלי שהאישה שמה לב, הוא גם הניח את האצבע טיפה על המשקל, עד שהצג הראה 2 ק״ג.
״מעולה,״ אמרה האישה, ״אז תארוז לי את שניהם בבקשה.״
רב וכומר יצאו לטיול בפארק, והתהלכו ליד אגם גדול. פתאום אמר הרב: ״בוא ניכנס לעשות איזו טבילה, המים נראים ממש צלולים״
״אבל אין לנו בגדי ים״ אמר לו הכומר.
״אז מה?״ ענה הרב, ״בוא נכנס למים כמו שאלוהים יצר אותנו״
הכומר חשב לרגע ואז הסכים איתו. הם פשטו את בגדיהם, הניחו אותם על פיסת דשא בשפת האגם ונכנסו לטבילה קצרה. אחרי כמה דקות הם יצאו מהאגם והלכו חזרה לכיוון המקום בו הניחו את הבגדים.
פתאום שמו השניים לב לקבוצה קטנה של אנשים שבהתה בהם בעודם עירומים.
בוש ונכלם, ניסה הכומר לכסות את מבושיו בידיו. הוא הסתכל הצידה וגילה שהרב מכסה בכלל את פניו בידיו.
״מה אתה עושה״? שאל הכומר.
ענה לו הרבי: ״האנשים שלי, בניגוד לאלו שלך, מזהים אותי בזכות הפנים שלי.״
2 יהודים נפטרים בשיבה טובה ומגיעים לשערי העולם הבא בדיוק באותו הזמן, ושניהם מבקשים לדעת האם יוכלו להיכנס לגן העדן המובטח. המלאך השומר שעומד בשער שואל את היהודי הראשון לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עושה בחייו.
עונה לו המנוח: "שמי איצקו, אני מתל אביב, והייתי נהג מונית בעיר כמעט 40 שנה –בוקר ולילה, שבתות וחגים". המלאך מציץ בספר החיים המונח לפניו, חיוך נפרש על פניו והוא מלביש את איצקו בגלימת משי יוקרתית, נותן בידיו שרביט זהב, ואומר לו: "ברוך הבא אדוני, אתה מוזמן להיכנס לגן עדן כגמול נצחי על מעשיך!"
שמח וטוב לב נכנס איצקו לגן עדן, והמלאך השומר פונה אל נשמת היהודי השני ושואל לשמו, מהיכן הוא ומה הוא עשה בחייו. עונה המנוח: "שמי אליהו, אני מירושלים, הייתי אדם שומר תורה ומצוות במשך כל חיי. עשרות שנים הייתי רב בקהילה בה חייתי, כמו גם מורה ומחנך המספר בשבחו של אלוהים". המלאך פותח את ספרו בשנית ומיד לאחר מכן, בארשת פנים אדישה, מלביש את אליהו בגלימת כותנה, נותן בידיו שרביט עץ ואומר לו: "בבקשה, אתה יכול להיכנס".
הרב אליהו פונה אל המלאך ואומר: "ייסלח לי כבוד הוד רוממותו המלאך, אך איני יכול שלא לתהות מדוע אני – שהאמנתי באלוהים כל חיי, סיפרתי בשבחו לדורות של תלמידים ושמרתי באדיקות את כל מצוותיו - מקבל גלימת כותנה, שרביט עץ ויחס צונן, בעוד שנהג מונית מתהולל, שלא שמר מצוות ואף עבד בשבתות, מקבל גלימת משי, שרביט זהב ואת ברכתך הנלהבת?"
"תשמע חביבי" משיב המלאך ואומר לו בחצי חיוך: "פה בגן עדן התגמול מבוסס על תוצאות. אולי לא שמת לב לכך, אבל כשאתה היית מדבר בפני התלמידים שלך, כולם נרדמו ולא עשו דבר ממה שאמרת. לעומת זאת, כשאיצקו נהג המונית היה על ההגה, כל הנוסעים והנהגים האחרים על הכביש היו נושאים אלפי תפילות לאלוהים!"
שלומי הלך לעבודה מדי יום באותה הדרך הקבועה כבר במשך כמעט 10 שנים.
יום אחד, בדרכו למשרד, הוא שמע קול שצעק "עצור במקום! אם תיקח עוד צעד אחד תיפול לך לבנה על הראש ותהרוג אותך!"
שלומי המבולבל מיד עצר מבלי לשאול יותר מדי שאלות, ושניה לאחר מכן נפלה מולו לבנה שהתרסקה על הרצפה.
שלומי נותר המום וחיפש את האדם שצעק לעברו, אך לא מצא איש בסביבה ששם לב למקרה.
הוא המשיך ללכת וכמעט הגיע למקום עבודתו שנמצא מעבר לכביש, אלא שלפתע שמע צעקה נוספת: "עצור במקום! אם תיקח עוד צעד אחד תדרוס אותך מכונית ותהרוג אותך!"
שלומי מיד עצר מבלי לשאול שאלות מיותרות, ואכן עברה מולו מונית שהוא לא שם לב אליה כלל כשהתכונן לחצות את הכביש.
כמו קודם, הוא חיפש את האדם שצעק לעברו, אך לא ראה איש בסביבה שהסתכל עליו.
כשהגיע למשרד, שלומי ניגש לשולחנו והושיט את היד כדי להדליק את המחשב, אך שוב שמע קול שצעק: "עצור במקום! אם תנסה להדליק את המחשב הוא יחשמל ויהרוג אותך!"
שלומי עשה כפי שהקול הורה ואכן שם לב שיש שלולית גדולה של מים מתחת למחשב.
הוא נותר תמוה ומבולבל ולא הבין מי הציל לו את החיים מספר פעמים בבוקר אחד, וצעק: "מי אתה?"
"אני המלאך השומר שלך", ענה הקול שכבר נהיה לו מוכר, "תפקידי הוא להגן על חייך".
"אהה כן?", הגיב שלומי, "אז איפה לעזאזל היית כשהתחתנתי?!"
מקור תמונה: Tim Parkinsonאיש אחד היה טוב-לב, אבל חסר מזל. שום דבר לא הצליח לו. ואם לא די בזה, הוא גם היה ממש מכוער.
הוא היה די מבואס מהעניין, בעיקר בגלל שהוא באמת היה טוב-לב. אם נגיד, הוא היה בן אדם רע, אז לפחות היה לו צ'אנס לדפוק את העולם על זה שהוא מכוער וחסר-מזל, אבל מה לעשות, הוא פשוט היה טוב-לב.
יום אחד, ברגע קשה של משבר, האיש כרע ברך ליד דוכן של מפעל הפיס והרים ידיו בזעקה אל השמיים: "אלוהים היקר, בבקשה תהיה הוגן אליי פעם אחת בחיים ותפרגן לי. אני בסך הכול בן אדם נחמד וטוב, בבקשה אל חנון ורחום - עזור לי!"
במקרה, ממש באותו הרגע אלוהים היה פנוי להקשיב לתפילותיו והמילים של האיש המכוער נגעו ללבו, אז הוא החליט להיענות לתפילה הכנה שלו. "אם תמלא לוטו" לחש אליו "תזכה!" האיש המכוער עשה כמצוותו ואכן זכה.
עם המיליונים ששלשל לכיסו, הוא החליט לפנות למנתח הפלסטי הטוב ביותר בעולם, כדי שיהנדס לו פנים יפות. אחרי סידרה של ניתוחים מסובכים, האיש המכוער הפך ליפה תואר!
כשסיים את תקופת ההחלמה, החליט האיש לצאת אל העולם ולהשוויץ בפניו המושלמות. שמח, יפה וטוב-לב, יצא האיש לרחוב, חצה את הכביש ונדרס למוות על ידי משאית.
"אלוהים!" זעק האיש בשערי שמיים "למה עשית לי את זה? עד שהתחיל להצליח לי בחיים, ככה לא שמרת עליי? עזבת אותי למות?!"
"וואלה?" הסתכל עליו אלוהים "לא זיהיתי אותך..."
מוסר השכל: מזל זה הכול בחיים!
מקור תמונה: canva.comדוד, בעל חברה קטנה לביטוח, שם לב שלאחרונה העובדים במשרד שלו מתבטלים יותר מדי ולא עוסקים מספיק בעבודתם. אז הוא החליט שהגיע הזמן להפסיק עם זה, ותלה ברחבי כל המחלקות במשרד שלט ברור באותיות גדולות: "במשרד הזה מתעסקים רק בעבודה!". עבר שבוע, דוד עשה סיבוב במשרד ולא שם לב לאיזשהו שינוי בקרב עובדיו או בהתנהגות שלהם.
אז הוא החליט להחמיר בעניין ולהיות תקיף יותר. הוא הסיר את שלטי "מתעסקים רק בעבודה!", ובמקומם תלה שלטים חדשים שבהם נאמר: "מי שלא יעסוק אך ורק בעבודה שלו בזמן שהוא במשרד – יפוטר לאלתר!". אחרי שבוע דוד הסתובב במשרד וראה שהעובדים הזוטרים והחדשים אכן עסוקים בענייני עבודה, אבל הבכירים והוותיקים יותר עדיין מתעלמים מההוראות שלו ועוסקים בשלהם.
ברוב תסכולו, דוד החליט שאולי כדאי לנסות טקטיקה אחרת. הוא הקשיב לכמה הרצאות בנושא עידוד עובדים בכירים, פסיכולוגיה חיובית והעברת מסרים קצרים וקולעים, ואז החליט לעשות מעשה – הוא הסיר את שלטי "מי שלא יעבוד יפוטר" ושם במקומם בכל המשרד שלטים שעליהם נכתב: "פשוט תעשו את זה עכשיו!".
אחרי שבוע, חבר ותיק של דוד הגיע לבקר אותו במשרד שלו. הוא ראה את כל השלטים שדוד תלה ושאל אותו האם התוכנית שלו באמת עבדה כמו שצריך. דוד התייפח קלות ואמר: "טוב, לא בדיוק בדרך שציפיתי. רואה החשבון שלי גנב מהקופה 250,000 שקל ונעלם, מנהלת המשרד ברחה עם הסגן שלי כדי להתחתן בקפריסין, וכל שאר העובדים באו לדרוש ממני העלאה..."
מקור תמונה: canva.comעוזי נכנס לפאב השכונתי שבו היה נוהג לשבת מדי יום, אך הפעם הוא קצת הקדים, והגיע לשם מעט לפני השעה 8 בערב. המקום היה ריק, אבל הוא שם לב לכך שאיזו בחורה בלונדינית אחת יושבת על הבר לבדה וניגש להתחיל איתה; בטלוויזיה שהייתה תלויה מעל הבר בדיוק התחילו החדשות של 8. הסיפור המרכזי היה על אדם שעמד על קצה של בניין גבוה ואיים לקפוץ ממנו.
עוזי והבלונדינית, שבדיוק היו באמצע השיחה שלהם, שמו לב למתרחש בחדשות. הבלונדינית פנתה לעוזי ואמרה לו: "תגיד, אתה חושב שהוא הולך לקפוץ?"
"יודעת מה?", ענה לה עוזי "אני מתערב איתך שכן!". "אוקיי" ענתה לו הבלונדינית בביטחון, "אז אני מתערבת איתך שלא!". עוזי הוציא מהכיס שטר של 200 שקל, הניח אותו על הבר ואמר: "יופי, אז התערבנו!". איך שהבלונדינית באה להוציא גם היא שטר של 200 ולהניח אותו על הבר, הבחור בחדשות קפץ מקצה הבניין.
הבלונדינית נראתה מאוכזבת ומתוסכלת במיוחד מהפסדה, אבל אמרה לעוזי: "אין מה לעשות, התערבות זו התערבות הנה ה-200 שלך" והגישה לו את השטר.
עוזי אמר לבלונדינית: "תשמעי, אני חייב להגיד לך שאני לא יכול לקחת ממך את הכסף". "למה בדיוק?" היא שאלה; "כי למען האמת" התוודה עוזי, "ראיתי את הסיפור הזה מוקדם יותר בחדשות של 4, וידעתי שבסוף הוא קפץ".
"אה, מזה אתה עושה עניין?", אמרה לו הבלונדינית בהפתעה, "גם אני ראיתי את זה בחדשות של 4, אבל בחיי שלא חשבתי שהוא הולך לעשות את זה עוד פעם..."
ביום שמשי חמים ונעים, טייל לו רפי בפארק כשלפתע הבחין בזוג קשישים שעושים אהבה על הדשא.
בתחילה חשב לעצמו כמה זה מדהים שהזוג הקשיש שמולו מרגיש נועז ממש כמו זוג צעיר, אולם אחרי שהתבונן בהם במשך כמה רגעים ושם לב שהאישה כמעט ולא זזה, נראה היה לו כי בעצם האישה התעלפה והאיש שלצידה מנסה לבצע בה פעולות החייאה.
רפי רץ במהרה לעבר הזוג כדי להגיש לאיש הקשיש עזרה, אך כשהחל ללחוץ על החזה של האישה, היא קמה וצעקה עליו יחד עם בעלה.
"מה אתה חושב שאתה עושה?" צעק הקשיש, "תעיף את הידיים שלך מאשתי!"
"אני מצטער", ענה רפי, "חשבתי שהיא התעלפה ושאתה מבצע בה פעולות החייאה".
"מה פתאום!", ענה לו בחזרה הקשיש, "אנחנו עושים אהבה!״
"אבל היא לא עשתה כלום, אפילו לא זזה!" אמר רפי בקול,
והקשיש השיב לו: "זה פשוט כי אשתי פולניה".
גיבן אחד צועד ביער המפחיד והנורא. פתאום הוא שומע קול עמוק קורא לו: "הי, אתה!"
"מי? אני?" נחרד הגיבן.
"כן, אתה" משיב לו הקול. "מה יש לך על הגב?"
הגיבן המבוהל עונה בגמגום "אמ... גיבנת!"
"תן ת'גיבנת!" פוקד עליו הקול.
הגיבן המבולבל מזדקף והפלא ופלא, הגיבנת נעלמה.
שמח וטוב לב הוא מצליח לחצות את היער הגדול והנורא ופוגש בחבר שלו, הצולע.
"אתה לא מאמין מה קרה לי!" מספר הגיבן בהתרגשות, "צעדתי ביער, פתאום נגלה אליי קול עמוק ולקח לי את הגיבנת. תראה אותי, אני בריא עכשיו!"
"באמת?" הופתע הצולע
"כן, אתה חייב להיכנס ליער. אולי הוא ירפא גם אותך"
הצולע מדדה דרכו ביער, מסתובב במעגלים וממתין בשקיקה שמשהו יקרה. פתאום הוא שומע קול עמוק: "הי, אתה!"
"מי? אני?" שואל הצולע.
"כן, אתה" עונה הקול העמוק "מה יש לך על הגב?"
"אמ... כלום" עונה הצולע
"קח גיבנת!"
הרופא: "צר לי להודיע לך שאתה סובל משתי בעיות חמורות - לב חלש ואובדן זיכרון". החולה: "זיכרון, שמיכרון, העיקר שהלב בסדר".
כרטיס בבקשה!
שלושה גברים ושלוש נשים נוסעים למשחק כדורגל באירופה ברכבת.
בתחנת הרכבת אחד הגברים שם לב שהנשים קונות רק כרטיס אחד לשלושתן.
"איך אתן חושבות לעבור את הנסיעה עם כרטיס אחד?" השתומם.
"חכה ותראה." הגיעה התשובה.
לאחר שהם עולים לרכבת, הבנות נדחסות לתא שירותים.
לאחר כמה דקות עובר הכרטיסן ודופק על הדלת.
"כרטיס בבקשה!"
הדלת נפתחת ויד מעודנת יוצאת ונותנת לו את הכרטיס.
הגברים מתפעלים מהחוכמה.
בדרך חזרה, הם מחליטים לעשות כדוגמתן וקונים כרטיס אחד. אך הפעם הם שמים לב שהנשים אינן קונות כרטיס בכלל.
"איך תעברו את כל הנסיעה עכשיו בלי כרטיס בכלל?"
"חכו ותראו." השיבו הבנות.
לאחר שעולים הם לרכבת, הגברים מיד נדחסים לחדר שירותים אחד, והבנות לחדר השני.
לאחר דקה, אחת הבנות יוצאת מן השירותים, הולכת אל תא השירותים של הגברים, דופקת ומרעימה -
"כרטיס בבקשה!"
מקור תמונה: Sylwia kubusבלונדינית אחת נסעה על הכביש המהיר במכונית הספורט האדומה והפתוחה שלה, במהירות שחרגה בהרבה מהמהירות המותרת. אחרי כמה זמן היא נעצרה לתשאול על ידי שוטרת תנועה שארבה לה והייתה גם בלונדינית.
השוטרת בלונדינית ביקשה מהבחורה את רישיון הנהיגה שלה. הבחורה הבלונדינית החלה לחפש בתיק היד שלה את רישיון הנהיגה, וכשלא מצאה אותו הפכה יותר נסערת. ״גברתי השוטרת, איך זה נראה, הרישיון הזה?״ שאלה הבחורה. ענתה לה השוטרת הבלונדינית: ״זה מלבני כזה ויש בזה את התמונה שלך״.
לבסוף מצאה הבלונדינית בתיק שלה מראה אישית קטנהֿ, הסתכלה בה רגע והגישה אותה לשוטרת: ״הנה, גברתי השוטרת, מצאתי את רישיון הנהיגה שלי״.ֿ
התבוננה השוטרת הבלונדינית במראה של הבחורה, ואז החזירה לה אותה ואמרה לה: ״אוקיי, את משוחררת. אני מתנצלת, לא שמתי לב שגם את שוטרת...״.
בוחן שהשגיח על סטודנטים באוניברסיטה שעשו בחינה במקצוע קשה, שם לב שבסוף הכיתה ישבה בלונדינית שכל הזמן זרקה מטבע באוויר תוך כדי שהיא כתבה את התשובות שלה.
לאחר כמה דקות הבוחן הסקרן ניגש לסטודנטית הבלונדינית ושאל: "סליחה, את יכולה להסביר לי מה את עושה עם המטבע כל הזמן?"
"אני משתמשת בו כדי להחליט איזו תשובה לסמן", היא ענתה לבוחן.
אחרי זמן מה כמעט כל הסטודנטים סיימו את המבחן ויצאו מהכיתה, אבל הבוחן שם לב שהבלונדינית המשיכה לשבת. נראה שהיא כבר לא כותבת כלום, אך להפתעתו הרבה היא ממשיכה לזרוק את המטבע.
הבוחן ניגש אליה ושוב שאל: "עד עתה הבנתי למה הטלת מטבע כל הזמן, אבל נראה שכבר סיימת עם המבחן, אז מה את עושה עכשיו?"
"אני לוקחת את המבחן הזה ברצינות", השיבה הבלונדינית, "אז חשוב שאני אבדוק את התשובות שלי לפני שאני מגישה..."
למטוס אחד שטס מישראל לארה"ב עלו 400 נוסעים. רק אחרי שהמטוס המריא, הדיילות שמו לב שיש 200 מנות אוכל בלבד. הן לא ידעו מה לעשות, אבל לאחת הדיילות המנוסות היה רעיון גאוני...
אחרי כמה שעות של טיסה, הדיילת אמרה בכריזה: "נוסעים יקרים, אני מצטערת על הטעות שקרתה, אך לאחר שהמראנו התברר שהמטוס מכיל 400 נוסעים ועלו עליו רק 200 מגשים עם אוכל. אם יש ביניכם אנשים אדיבים מספיק שיוכלו לוותר על המנות שלהם, נוכל לתגמל אתכם במשקאות אלכוהוליים בחינם למשך כל הטיסה."
ההודעה הבאה של הדיילת הגיעה אחרי 6 שעות: "נוסעים יקרים, אם מישהו מעוניין לשנות את דעתו, עדיין יש לנו 180 מנות פנויות."
מוסר ההשכל: אנשים שאוהבים לשתות הם אנשים שאוהבים לתת.
לסבא שלי היה לב של אריה וצו הרחקה לכל החיים מגן החיות.
היום יצאתי להליכה עם בחורה יפה, ואז היא שמה לב אלי אז התחלנו לרוץ...
הכומר שראה טלפון מוזהב
מקור תמונה: https://commons.wikimedia.org/wiki/File:Museo_de_lכומר אחד התהלך בסמטאות הוותיקן ופתאום ראה תא טלפון מזהב ומעליו שלט: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״. הכומר התלבט לכמה שניות אם לחייג בטלפון, אבל אז החליט לוותר והמשיך הלאה. פתאום הוא ראה עוד תא עם טלפון מוזהב ושלט שעליו רשום: ״שיחה לאלוהים ב-1,000 דולר״, ושם לב שבעצם יש טלפונים כאלו בכל מקום. הוא היה מאוד מופתע, אך החליט שלא לשאול דבר בעניין.
כמה שבועות לאחר מכן הכומר הגיע לביקור בירושלים והתהלך באזור הכותל המערבי. פתאום הוא ראה תא טלפון מוזהב כמו שהוא ראה בוותיקן, אך על השלט שמעליו היה כתוב: ״טלפון לאלוהים ב-25 סנט בלבד״. ״איך זה יתכן?!״ מלמל לעצמו הכומר המבולבל, ״בוותיקן זה עולה 1,000 דולר....״ רב אחד, שהיה בסביבה ושמע את תהיית הכומר עם עצמו, ניגש אליו ואמר לו: ״זה כל כך ברור ופשוט ידידי... הרי כאן מדובר בשיחה מקומית!״
יריב, גבר מוצלח ונאה בצורה בלתי רגילה, החליט כי זו זכותו המולדת להתחתן רק עם האישה המושלמת שיופיה משתווה לשלו כדי שיעמידו יחדיו צאצאים יפים לא פחות. כדי להשיג את המטרה שלו, יריב יצא לתור את העולם ולחפש את האישה שתעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו ושעמה יוכל לבלות את שארית חייו.
לאחר חודשים ארוכים של חיפושים בכל יבשת, יריב הגיע לחווה קטנה בשוויץ וביקש להתארח בה. החקלאי האלמן שהחווה הייתה שייכת לו הכניס את יריב לביתו בסבר פנים יפות והציג בפניו את שלוש בנותיו.
כאשר הן נכנסו לחדר, יריב נדהם מיופיין... כל אחת משלושת בנותיו של החקלאי הייתה יפה בצורה בלתי רגילה, ויריב החליט שאחת מהן תהיה אשתו המיועדת. בערב סיפר לחקלאי על התכניות שלו, והאב המאושר הסכים שיריב יצא לפגישה עם כל אחת מבנותיו כדי לבחור אחת מהן.
לאחר המפגש עם הבת הראשונה, יריב ניגש לאביה ואמר: "היא באמת יפה, אבל יש לה אצבעות רגליים קצת עקומות, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי".
האב רק הניד בראשו, ובערב הבא יריב יצא לפגישה עם הבת השנייה. כאשר הם חזרו אמר לאביה: "היא באמת יפה, אבל קצת פוזלת, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי".
בערב השלישי יצא יריב עם הבת השלישית וכאשר חזרו אמר לאב: "היא מושלמת! היא כל מה שחיפשתי ואני חייב להתחתן עימה מיד!"
החתונה אורגנה במהרה, וכמה חודשים לאחר מכן, נולד ליריב הילד המיוחל שעליו הוא חלם. האב הטרי נכנס לחדר התינוקות בבית החולים בציפייה לראות את הצאצא המושלם שלו, והזדעזע כשראה שהילד שלו שעיר, מכוער וכלל לא דומה לו.
"איך זה יכול להיות???" אמר לחותנו שעמד לידו "הרי אני וגם אימא שלו יפים כל כך!!!"
"ובכן" ענה החקלאי, "היא יפה, אבל היא הייתה קצת בהיריון כשהכרתם. באמת, כמעט שלא שמו לב..."
שני גברים מזדקנים ישבו מתחת לגשר, שתו קצת בירות ודגו בשלווה. לפתע אחד מהם שם לב שעל הגשר מעליהם עוברת שיירה של הלוויה. אז הוא נעמד על רגליו, הוריד את הכובע שלו והרכין את ראשו.
הגבר השני לא הגיב, ואחרי שהשיירה חלפה הגבר הראשון התיישב שוב לידו וחזר לדוג.
הגבר השני פנה לבסוף אל הגבר הראשון ואמר: "שמע, זה היה ממש מרגש איך שקמת ככה לחלוק כבוד. לא ידעתי שבכלל אכפת לך מדברים כאלה".
אז הגבר הראשון ענה לו: "שמע, בדרך כלל זה באמת לא משהו שהייתי עושה, אבל בכל זאת היינו נשואים 40 שנה..."
מקור תמונה: Alan Levineמאז ומתמיד יואב היה ידוע בקרב חבריו כבחור עם חוש הומור ייחודי. יום אחד הוא ערך חנוכת בית בדירה חדשה שרכש, וכשכל חבריו הגיעו למשכנו בשעת לילה מאוחרת, הוא התחיל לערוך להם סיור בכל חדר בבית. החברים ציפו לראות חפצים מוזרים ומשעשעים, אך המטבח, הסלון וחדר המקלחת היו כולם מאובזרים בפריטים רגילים לחלוטין, כיאה לאדם בוגר – לא משהו שמתאים לחברם יואב. זאת עד שהגיעו לחדר השינה, שם ראו גונג מתכת עצום.
"מה הקטע של הגונג?" שאל אחד מחבריו של יואב.
"מה, זה? זה שעון מדבר!" ענה יואב.
"איך זה עובד" שאל חבר אחר.
"שימו לב..." אמר יואב, הרים פטיש ענק והכה בגונג בכל הכוח.
לפתע נשמע קול צעקה מעבר לקיר: "לעזאזל, עכשיו 2 בבוקר יא משוגע!"
איש שרירי וחסון, הסתכל יום אחד במראה והתפעל מגופו, ופתאום ראה שכל גופו שזוף חוץ מאיבר המין.
החליט ללכת לים, קבר את עצמו בחול ורק את האיבר השאיר בחוץ, כדי שרק הוא ישתזף וכך יהיה גופו כולו שזוף לגמרי.
פתאום עוברות שתי זקנות, ששמו לב ל"דבר" הזה הבולט מן החול.
נוגעת האחת עם מקל ב"דבר" הזה ואומרת לחברתה: "באמת שהעולם לא צודק..."
"מה זאת אומרת?" שואלת השנייה.
עונה לה הראשונה:
"כשהייתי בת 20 הייתי סקרנית לראות אותו.
כשהייתי בת 30 נהניתי ממנו.
כשהייתי בת 40 ביקשתי אותו.
כשהייתי בת 50 שילמתי עבורו.
כשהייתי בת 60 התפללתי עבורו.
כשהייתי בת 70 שכחתי שהוא קיים.
עכשיו אני בת 80, הדברים האלה גדלים חופשי באדמה ואפילו להתכופף אני לא יכולה!"
בעיירה צרפתית ציורית ליד החוף, חיו בעל ואישה בשם ז'אק וקלודין. לכבוד חגיגות יום הבסטיליה, החליטה קלודין לארח חברים לארוחת ערב עם מיטב המאכלים הצרפתיים המוכרים והאהובים ביותר. בזמן ההכנות היא נזכרה שהיא שכחה משהו ופנתה אל בעלה: "ז'אק, תוכל לרדת לרגע לחוף הים כדי לאסוף כמה חלזונות למנת הדגל שלי? אתה יודע שהיא הרבה יותר טעימה כשהם טריים". ז'אק לא הבין למה כל כך חשוב שהוא ילך ויביא חלזונות טריים, אבל הוא לבסוף הסכים.
בדרך לחוף הים הוא עבר ליד הבר האהוב עליו וחשב לעצמו, 'מדוע שלא אכנס לשתות קצת? משקה אחד קטן ואני בחוץ, אף אחד לא ישים לב שהתעכבתי לכמה דקות...' משקה אחד הוביל לשניים שהובילו לשלושה, ולפני שהוא שם לב, השעה הייתה 3 לפנות בוקר והוא היה בצרות...
בעודו מנסה להתאושש הוא רץ לחוף, הרים את החלזונות הראשונים שמצא ומיד רץ הביתה עם השלל בידו. ממש לפני שהגיע למפתן הדלת של ביתו, ז'אק מעד והפיל את החלזונות. באותו הרגע אשתו פתחה את הדלת בעצבים וצרחה עליו: "בטלן אחד! איפה היית כל הלילה?! הרסת לי את הארוחה! כמה זמן לוקח ללכת לחוף להביא חלזונות???"
ז'אק השיכור החל לצעוק על החלזונות: "תראו איך היא כועסת, אמרתי לכם שנאחר אם נלך ברגל!"
השטן ישב בשערי הגיהינום כשרפי בן ה-80 פתאום הופיע לפניו מבולבל ואבוד. "הייתי איש טוב כל חיי!", הוא אמר בטון מיואש והשטן כמובן לא הופתע מדבריו, הוא הרי רגיל לשמוע את המשפט הזה מכל אדם שהוא פוגש, לכן הוא ביקש מרפי להסביר איך הוא מת, ואולי הם יגלו את התשובה יחדיו.
"ובכן, מאז שהראייה שלי החלה להידרדר אני נפגש פחות עם הנכד הבכור שלי, לכן החלטתי לעשות עימו יום כיף, הלכנו ביחד לפארק ואז פתאום ראיתי משהו זז ישר לעברו והבנתי שזה עכבר ענקי! עכשיו, כאילו שזה לא מספיק מפחיד ומבהיל, אין לדעת איפה הוא היה קודם ואילו מחלות הוא מעביר. לא רציתי שהוא ינשוך את הנכד שלי, בטח לא כשאני שומר עליו!".
"אז מה עשית?", שאל השטן בעודו מוציא משום מקום קופסת פופקורן ומתחיל לאכול כאילו שהוא צופה בסרט מתח. רפי ענה: "אתה לא מבין כמה ענק היה העכבר הזה! אז התחלתי להלום חזק בראשו בעזרת מקל ההליכה שלי. נכון שאני כבר לא ממש רואה טוב, אבל אני ממש כיסחתי לו את הצורה! הנכד שלי וכל הילדים שהיו בסביבה התחילו לצרוח ולבכות בטירוף – אתה הרי יודע איך הם כשהורגים לידם בעל חיים, אבל הייתי חייב להמשיך כדי לוודא שהעכבר לא יחזור עם החברים שלו!".
"אז הרגת אותו?", שאל השטן המסוקרן. "ודאי!", השיב רפי והמשיך, "וכעבור רגע הלב שלי הפסיק לפעום, כנראה שחטפתי התקף לב והנה אני כאן". השטן גירד בראשו ואמר שמשהו לא מסתדר לו בסיפור כי נראה שהסב נהג בתום לב ומכוונה טובה, לכן הוא התקשר למלאך האחראי בגן עדן כדי לברר מה עושים. שניהם ניסו להבין מה קרה ואיך נוצר הבלבול, ואז השטן כיסה לפתע את פומית הטלפון ופנה לרפי, "אני חושב שהבנתי מה קרה, תגיד רגע, איפה כל הסיפור הזה קרה?".
רפי גירד לרגע את הראש וענה: "אה, זה קרה בדיסנילנד".
אישה נכנסת לחנות חיות מחמד ומבקשת לקנות כלב מיוחד ומקסים.
המוכר מסתכל סביבו בין כל החיות שבכלובים ואומר לה "חכי כאן, גברתי, אני חושב שיש לי את הכלב המושלם בשבילך!"
הוא נעלם אל החדר האחורי וחוזר אחרי מספר שניות עם כלבלב קטן וחמוד.
"הכלב הזה מאוד מיוחד..." הוא אומר לה.
"מה כל כך מיוחד בו?" האישה לא מתרשמת.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?!" מתפלאת האישה.
"בהחלט!" אומר המוכר וזורק את הכלב באוויר. הכלב לא צונח למטה, אלא נשאר לשייט באוויר ומעופף ברחבי החנות.
האישה לא מאמינה למראה עיניה. "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!" היא צועקת אל המוכר.
"יש רק בעיה אחת..." אומר המוכר. "בכל פעם שתאמרי את המילה "שלי" הוא יאכל את מה שהזכרת. הנה, שימי לב" ממשיך המוכר "התפוח שלי..."
למשמע המילה, צונח הכלב אל ריצפת החנות ומתחיל לרוץ באטרף אל המוכר, ששולף מכיסו תפוח והכלב מתחיל לכרסם אותו.
"אוי... זה כל כך חמוד!" אומרת האישה "אני רוצה אותו! אני רוצה אותו!"
כשהיא מגיעה הביתה עם הכלב, היא מראה לבעלה בהתרגשות את הכלב המיוחד.
"מה כל כך מיוחד בו?" הבעל לא מתרשם.
"הוא מסוגל לעוף!"
"לעוף?" שואל הבעל "בתחת שלי!"
מקור תמונה: Robert Thomsonזקנה נוהגת למסעדה כשלצידה שכנתה הצעירה.
הצעירה שישבה שבכיסא הנוסע שמה לב לפתע שהם מגיעים לצומת ועוברים באור אדום.
'אני בוודאי מדמיינת', אמרה לעצמה.
אך לאחר כמה דקות, שוב הגיעו לצומת ושוב עברו ישר באור אדום. היא החליטה לשים לב אם יקרה הדבר שוב.
ואכן, לאחר עוד כמה דקות הגיעו לצומת עם אור אדום ואפילו לא האטו, כאשר נהגים זועמים מצפצפים להן בקול רם.
״חנה״, פנתה השכנה הצעירה, ״למה את נוהגת דרך אורות אדומים???״
והזקנה השיבה לה בתמיהה: ״אה זו אני שנוהגת???״
בעודו מתהלך בגן עדן יום אחד, ישו שם לב לאיש זקן שנראה לו מוכר מאוד… הוא חשד שהאיש הוא אביו המאמץ יוסף, שאותו הוא לא ראה מאז ימיו על האדמה, והחליט לגשת אליו כדי לנסות לברר בזהירות.
"סליחה אדוני, אתה נראה לי מוכר מאוד, היה לך במקרה ילד שם למטה?"
"כן" אמר האיש הזקן, "אבל הוא לא היה בני הביולוגי. הוא נולד בדרך נס על ידי ישות של קסם".
"מעניין מאוד" המשיך ישו, "ותגיד לי משהו, הילד הזה, הוא היה צריך להתמודד עם פיתויים?"
"בטח, בטח… הרבה פעמים. בסך הכל הוא עשה עבודה לא רעה עד ליום שבו הוא מת, אבל הוא חזר לחיים זמן קצר לאחר מכן…"
ישו לא האמין למה שהוא שמע, האם הוא סופסוף מצא את אביו בגן עדן? "שאלה אחת אחרונה" הוא אמר לאיש הזקן, "האם אתה במקרה היית נגר?"
"כן אני הייתי נגר!"
"אבא זה אני, הבן שלך!"
הזקן הנרגש החל לנגב דמעות מעינו ושאל את ישו, "פינוקיו, זה באמת אתה???"
אישה אחת ממתינה בהתרגשות למאהב שלה. כשהוא סופסוף מגיע, הוא מגיש לה צלחת ספגטי שהכין לה במיוחד. היא מודה לו על המחווה, מניחה את הצלחת במטבח ומוליכה אותו לחדר השינה.
פתאום נשמעים צעדים בכניסה לבית. "אוי לא!" צועקת האישה "זה בעלי! לך תתחבא!"
האישה מזנקת אל הדלת, פותחת אותה בבהלה ומגלה את המאהב השני שלה, עומד מחויך כשבידיו צלחת עם עוגת שוקולד. האישה מודה על המחווה, מניחה את צלחת העוגה במטבח ומוליכה אותו אל חדר השינה.
פתאום, צלצול בדלת. "אוי לא!" צועקת האישה "זה בעלי! לך תתחבא!"
האישה מזנקת אל הדלת ושם עומד המאהב השלישי, הוא לעומת האחרים לא מביא לה דבר והיא מודה לו על זה. היא מוליכה אותו אל חדר השינה ושוכחת משני המאהבים האחרים.
פתאום, רכב נכנס לחניית הבית. "אוי לא!" צועקת האישה "זה בעלי! לך תתחבא!"
היא מזנקת אל הדלת, הפעם היא צודקת ואכן זה הבעל, מותש ומורעב אחרי יום עבודה ארוך. הוא מתיישב על הספה, מניח את רגליו בכבדות ואומר "אני כל כך רעב שאני יכול לטרוף עכשיו הכול!"
המאהב הראשון שומע את זה, חומק אל המטבח, לוקח את צלחת הספגטי ויוצא לסלון.
"מה זה? מי אתה?!" משתומם הבעל.
"אמרת שאתה רעב", עונה המאהב, "אלוהים שמע את בקשתך ושלח אותי עם הספגטי"
הבעל מודה לו מקרב לב וזולל את המנה. המאהב מתחמק החוצה ונושם לרווחה.
כשהבעל מסיים את ארוחת הערב, הוא נאנח בקול "אוי, איך בא לי משהו מתוק..."
חיש מהר מזנק המאהב השני, חומק אל המטבח, לוקח את צלחת העוגה וניגש אל הבעל.
"מה זה? מי אתה?!" מופתע הבעל
"אמרת שבא לך מתוק" ענה המאהב "אלוהים שמע אותך ושלח אותי עם העוגה"
הבעל מודה לו מקרב לב וזולל את העוגה. המאהב מתחמק החוצה ונושם לרווחה.
בינתיים, המאהב השלישי שהתחבא בארון הנעליים התחיל לאבד סבלנות. הוא פותח את הדלת וניגש אל הבעל בידיים ריקות.
"אלוהים אדירים! לא ביקשתי כלום. מי אתה???" צועק הבעל.
"אל תדאג!" מרגיע אותו המאהב "אלוהים שלח אותי כדי לקחת את הצלחות"
מורה בבית הספר מעבירה שיעור לכיתה ושמה לב שהתלמיד ניר לא כל כך מרוכז. אז היא פנתה אליו פתאום מול כל הכיתה ושאלה: ״ניר, אם יש 3 ברווזים שעומדים על הגדר, ירית באחד והפלת אותו – כמה ברווזים יש עכשיו על הגדר?״
ענה לה ניר: ״אפס״.
״איך הגעת לתשובה הזו?״ שואלת אותו המורה. עונה ניר: ״בגלל שהירייה הפחידה את כולם, אז הם עפו משם״.
״יפה״ אמרה המורה, ״אמנם התשובה הנכונה היא 2, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״.
״המורה, אני יכול לשאול גם אותך שאלה?״ תהה ניר. ״כן״, השיבה המורה.
״אם את רואה שלוש נשים עומדות ליד דוכן גלידה, האחת מלקקת את הגלידה שלה, השנייה מוצצת אותה והשלישית נוגסת בה – מי נשואה?״
המורה חושבת רגע ומשיבה בספק: ״זאת שמוצצת את הגלידה שלה?״
״יפה״, אומר לה ניר בתגובה ״אמנם התשובה הנכונה היא זאת שיש לה טבעת נישואין, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״.
פרופסור מכובד, ראש המחלקה לבלשנות, עמד לפני אולם מלא סטודנטים ופתח בהרצאה.
"שימו לב" אמר המרצה "כי בשפה האנגלית שלילה כפולה, כלומר, צמד מילים שליליות במשפט, הופכת את המשפט כולו לחיובי" ועצר עצירה מלאת חשיבות.
"ואילו בשפה הרוסית, למשל..." המשיך הפרופסור המכובד "שלילה כפולה רק מחזקת את משמעותו השלילית של המשפט" ומיד המשיך לנאום -
"אך בשום שפה שבעולם, לעולם לא תמצאו צמד מילים חיוביות, אשר הופכות את המשמעות לשלילית!"
לא עברו שתי שניות ואחד הסטודנטים חדי המחשבה צעק לו מסוף הכיתה: "כן בטח..."
בנקאי צעיר מחליט שהגיע הזמן שיקנה לעצמו בפעם הראשונה חליפה מחויטת בהתאמה אישית, אז הוא הולך לאחד החייטים בעיר ומבקש ממנו להכין לו חליפה. החייט מודד אותו מכל הכיוונים, שואל אותו לגבי צרכיו והעדפותיו ומורה לו לחזור עוד שבוע.
כעבור שבוע חוזר הבנקאי לחייט, שמגיש לו את החליפה שתפר לו. הבנקאי שם על עצמו את החליפה המחוייטת, מסתכל במראה ומתרשם עמוקות. החליפה נראית עליו נהדר והוא מרגיש שהוא כבר יכול להתחיל לעשות עסקים. הוא ממשיך להסתובב בהנאה מול הראי, שולח ידיים אל עבר המכנסיים – ופתאום שם לב שאין שם כיסים.
״תשמע״, הוא אומר מופתע לחייט, ״לא תפרת לי פה כיסים במכנסיים״.
״לא אמרת לי שאתה בנקאי?״ שואל אותו החייט.
״איך זה קשור?״ עונה הבחור.
״נו״ משתומם החייט על השאלה, ״מי אי פעם שמע על בנקאי שלא מכניס את הידיים שלו לכיסים של אחרים?״
מקור תמונה: Salvatore Vuonoארבעה גברים יוצאים בשבת בבוקר לדייג.
במהלך הנסיעה הם מתחילים לדבר ביניהם והראשון מספר, "אין לכם מושג מה הייתי צריך להבטיח לאשתי כדי שתרשה לי לצאת הבוקר לדייג, הבטחתי לה לסייד את כל הבית בשבת הבאה!"
הגבר השני אומר, "זה לא נורא, אני נאלצתי להבטיח לאשתי לשפץ את המטבח ולהחליף את כל מכשירי החשמל!"
השלישי מספר, "על מה אתם מתלוננים בכלל? אני נאלצתי להבטיח לאשתי לבנות בריכת שחיה בחצר!"
עוברות כמה דקות והם שמים לב שהגבר הרביעי לא אמר דבר.
"ומה איתך?", שואל אחד החברים, "אתה לא נאלצת להבטיח לאשתך דבר כדי שתרשה לך לצאת לדייג?"
"לא", הוא עונה, "אני כיוונתי את השעון המעורר ל- 4 בבוקר וכשהוא צלצל שאלתי את אשתי: "דייג או סקס?"
היא השיבה: "קח מעיל, קר בחוץ…"
3 גברים: אלי, ניר וגבי נהרגו בתאונת דרכים ועלו לשמיים... בשערי גן העדן קיבל אותם מלאך ואמר: "ברוכים הבאים לגן העדן! לצערנו הרב גורלכם על כדור הארץ הוכרע בתאונת דרכים, אך דעו לכם שכל מי שמגיע הנה מקבל כלי רכב פרטי משלו שמשרת אותו כדי להתנייד לכל אורך שהותו כאן, כלומר לנצח נצחים!"
"אבל", הוסיף המלאך, "סוג כלי הרכב שמקבלים פה תלוי בפעולות ובאורח החיים שניהל האדם בכדור הארץ. אתם תשפטו על מעשיכם בעבר ועל כמות הפעמים שבגדתם בבנות זוגכם, ובהתאם לכך תקבלו את הרכב החדש שלכם".
"נתחיל איתך, אלי", פנה המלאך אל הגבר הראשון: "צר לי, אבל אתה היית אדם רע מאוד – בגדת באשתך לא פחות מ-4 פעמים! לכן אתה תקבל סוסיתא מודל 64' מעתה ועד עולם".
המלאך ליווה את אלי לכניסה, העניק לו את המפתחות לסוסיתא המתפרקת ושלח אותו לדרכו.
"נעבור אליך ניר", המשיך המלאך, "אתה לא היית כל כך גרוע, אבל עדיין בגדת באשתך פעמיים. על כן, אתה תקבל טויוטה סטיישן שאיתה תתנייד כאן בגן עדן".
המלאך ליווה גם את ניר לכניסה, העניק לו את המפתחות לסטיישן המשפחתית והמשיך הלאה.
לבסוף הוא פנה אל הגבר האחרון שנותר, גבי, ואמר לו: "יקירי, אתה היית דוגמה ומופת לבן אדם טוב! לא היית עם אף אחת עד לחתונה ומעולם לא בגדת! על כך אתה תתנייד פה בגן עדן, מעתה ועד עולם, במכונית ספורט של פרארי מהדגם המתקדם ביותר". גבי מקבל את המפתחות למכונית היוקרתית, ונוסע משם שמח וטוב לב.
זמן קצר לאחר מכן, פוגשים השלושה זה את זה, כשכל אחד נמצא ברכב שהוא קיבל: אלי בסוסיתא המקרטעת שלו, ניר בטויוטה המשפחתית שלו וגבי בפרארי מנקרת העיניים. אך ניר ואלי שמים לב שלמרות זאת, גבי יושב ברכב המפנק שלו כשהוא שעון על גבי ההגה, פניו בידיו, והוא ממרר בבכי קורע לב. "היי גבי, מה קורה, למה אתה בוכה ככה?", הם שואלים אותו, "קיבלת את הפרארי, הסתדרת לנצח, ממה אתה בכלל יכול להיות מדוכדך?"
גבי הרים אליהם את עיניו הדומעות, ובקול שבור ומרוסק ענה להם: "ראיתי עכשיו את אשתי רוכבת על חד אופן!"
אישה אחת נכנסת לבית מרקחת ושואלת את הרוקח איפה יש קונדומים ענקיים. הוא מפנה אותה למדף הנכון והיא ניגשת אליו.
אחרי חצי שעה הרוקח שם לב שהאישה עדיין שם ופשוט עומדת ליד המדף. "את צריכה אולי עזרה?" הוא שואל אותה.
"לא, תודה," עונה האישה, "אני פשוט מחכה לראות מי קונה אותם."
אחד פוגש את חברו שנראה שמח וטוב לב, אבל כל הפנים שלו שחורות מפיח.
"מה קרה?" שאל החבר,
"ליוויתי את חמותי לתחנת הרכבת" אומר החבר בחיוך רחב.
"אז מה כל הפיח על הפנים שלך?" הקשה החבר,
"אה" עונה חברו "זה כי נישקתי את הקטר."
קשישה התקשרה למשרד עורכי דין וביקשה מפקידת הקבלה לקבוע פגישה עם אחד מעורכי הדין שעוסק בצוואות.
הפקידה שאלה מתי יהיה לה נוח להגיע למשרד לפגישה, והקשישה ענתה שכל חייה היא חיה לבד, היא לא מרבה לצאת מהבית ומעדיפה שהפגישה תתקיים בביתה. פקידת הקבלה בדקה אם עורך הדין מוכן להיפגש איתה ועדכנה את האישה שהכל סודר.
למחרת הגיע עורך הדין לביתה של הקשישה ושאל: "האם תוכלי לומר לי כמה נכסים יש ברשותך וכיצד את רוצה שהם יחולקו?"
"ובכן...", ענתה הזקנה "מלבד הרהיטים והדברים שאתה רואה כאן, יש לי 400,000$ בחשבון החיסכון שלי בבנק."
"ואיך היית רוצה ש-400,000$ שלך יחולקו?" שאל עורך הדין.
"תראה יקירי", התייפחה הזקנה, "כל חיי חייתי בבדידות, אנשים כמעט אף פעם לא שמו לב אלי, אז אני רוצה לארגן הלוויה מפוארת וגדולה בשווי 350,000$, כך שלפחות במותי ישימו לב שאני איננה."
עורך הדין המופתע הנהן בראשו לאות הסכמה ושאל: "ומה לגבי ה-50,000$ הנותרים?"
"אותם אני רוצה לשמור לאדם מיוחד", אמרה הזקנה בעיניים מוארות, "כמו שאמרתי, חייתי לבד כמעט כל החיים, מעולם לא נישאתי ולמעשה אף פעם לא שכבתי עם גבר. אז לפני שאמות, אני רוצה שתשלם לגבר 50,000$ כדי שישכב איתי."
"זוהי בקשה מאוד יוצאת דופן", אמר עורך הדין והוסיף, "אבל אני מוכן לבדוק את העניין ולעזור לך בנושא."
בערב, חזר עורך הדין לביתו וסיפר לאשתו על הקשישה התימהונית וצוואתה המוזרה. כששמעה האישה את הסיפור היא החלה לדמיין את כל מה שהיא יכולה לעשות עם 50,000$ ומיד הציעה לבעלה שישכב עם הזקנה בעצמו: "אני אפילו מוכנה להסיע אותך בבוקר ולחכות באוטו עד שתצא", היא אמרה לו בחיוך רחב.
עורך הדין חשב על הנושא במשך כמה רגעים ולבסוף החליט שבשביל סכום מכובד כל כך הוא בהחלט מוכן למלא את בקשתה של הקשישה. למחרת בבוקר, נסעו שניהם אל ביתה של הזקנה והאישה נשארה ברכב לחכות לבעלה בזמן שהוא עושה את המעשה.
עוברת שעה, עוברות שעתיים ובעלה לא יוצא, האישה מאבדת את סבלנותה וצופרת לו כמה פעמים...
תוך כמה רגעים, החלון בחדר השינה נפתח, עורך הדין מוציא ראשו מהחלון וצועק לה: "תחזרי מחר! היא החליטה שהיא לא צריכה להוציא כל כך הרבה כסף על הלוויה!"
מה משותף לעורכי דין עם לב טוב ועב"מים? תמיד שומעים עליהם אבל אף פעם לא פוגשים אותם באמת.
עורך דין אחד התעורר אחרי ניתוח לב בבית חולים. "אחות, למה כל החלונות בחדר סגורים? מה זה התנאים פה? בושה!" אז האחות ענתה לו: "יש שריפה מעבר לרחוב ולא רצינו שתחשוב שהגעת לגהינום."
"שמת לב פעם שכל מי שנוהג מהר ממך הוא 'מטורף', אבל מי שנוהג לאט ממך הוא 'אידיוט'?" - ג'ורג' קרלין
היהודי שביקש מגוי להתקין מזוזה בביתו
מקור תמונה: Adrian Grycukיהודי עשיר קנה בית מדהים בבוורלי הילס, קליפורניה ושכר מעצב-פנים מקומי.
לאחר שביתו היה מוכן, נזכר בעל הבית ששכח להתקין מזוזות בדלתות.
הוא נסע העירה, קנה 50 מזוזות מאד מהודרות וביקש ממעצב הפנים הגוי שיתקין כל אחת מהן על המשקוף, בצידה הימני של כל אחת מדלתות הבית, פרט לדלתות השירותים.
הוא הלך מביתו קצת מודאג פן יפגע המעצב בצבע הטרי או שלא יתקין את המזוזות כהלכה, אך בשובו הביתה הוא נוכח שהמשימה בוצעה לשביעות רצונו המלאה, ולכן שילם את שכר המעצב ברוחב-לב ואף הודה לו בחום.
ממש לפני צאתו מהבית, אמר המעצב לבעל הבית: "אני ממש שמח שאתה מרוצה מעבודתי. אגב, הוצאתי את תעודות האחריות מכל המזוזות והנחתי אותן על השולחן בסלון..."
במהלך טיסה פרטית במסוק, ישבה אישה צעירה והחזיקה תינוק פעוט על הידיים. רוב הטיסה, התינוק היה רגוע אבל ברגע שהמסוק התחיל להוריד גובה לקראת הנחיתה, הוא החל לבכות ולצרוח. האימא מיהרה לשלוף שד ולהניק את התינוק, בחשאיות, כך ששאר הנוסעים במסוק לא ישימו לב.
הטייס, העמיד פנים שאינו מבחין, אבל אחרי הנחיתה, ניגש אל האימא והציע לה באדיבות עזרה עם פריקת המטען. כאשר האם הצעירה הביעה את תודתה, השיב הטייס: "אין על מה להודות. יש לך תינוק מקסים ואין ספק שהוא היה מאוד רעב!"
נבוכה מעט, הסבירה הצעירה שהרופא אמר לה כי כל זמן שהתינוק יהיה צמוד לשד, זה יעזור להוריד את הלחץ מהאוזניים שלו במהלך הנחיתה.
"באמת?" הופתע הטייס "וכל השנים האלה... אני לעסתי מסטיק!"
אחד הלך לחנות סקס כדי לקנות בייבי דול סקסי לאשתו. הוא ראה כמה אפשרויות, מ-100 ועד 500 ש"ח, וגילה שככל שהבגד שקוף יותר הוא יקר יותר. הבעל החליט ללכת על הבגד הכי יקר בחנות ושילם 500 ש"ח. הוא רץ הביתה לאשתו, נתן לה את המתנה וביקש ממנה שתעלה לחדר השינה למדוד אותה ולהראות לו.
האשה עלתה למעלה וגילתה שהבייבי דול שקוף לחלוטין. לפתע עלה רעיון במוחה. "זה ממילא שקוף", חשבה, "בעלי לא ישים לב אם אגיד לו שלבשתי, אבל בעצם אבוא אליו עירומה. כך אוכל להחזיר מחר את הבגד לחנות, ולקחת לעצמי החזר של 500 ש"ח."
כך יוצאת האשה אל החלק העליון של המדרגות, ועושה פוזה סקסית לבעלה:
"נו, מה דעתך?"
"לעזאזל!" רוטן הבעל, "זה לא היה מקומט כל כך בחנות!"
ההלוויה שלו מחר.
ספינה גדולת ממדים הפליגה לה באיטיות בסמוך לאי בודד.
הקברניט, שסרק כהרגלו את השטח עם המשקפת, שם לב לפתע שעל האי עומד אדם כחוש ומוזנח שמסמן עם ידיו לעזרה.
ללא היסוס הספינה שינתה את מסלולה אל האי והקברניט ירד במהירות אל החוף כדי להגיש לניצול סיוע ומעט מזון.
תוך כדי שהוא נתן לאיש לאכול, ערך לו בדיקה גופנית ושמע את סיפורו, הוא שם לב לפתע שעל החוף סביבם היו בנויות 3 בקתות רעועות עשויות מעצי סחף.
הוא הצביע על הבקתה הראשונה מימין ושאל את האיש בתמיהה: "למה היא משמשת אותך?"
האיש ענה: "זה הבית שלי..."
הקברניט הצביע על האמצעית ושאל: "ולמה זו משמשת אותך?"
האיש אמר בגאווה: "זה בית הכנסת שאני מתפלל בו!"
הקברניט המבולבל תהה: "אז למה נועדה הבקתה השלישית?"
האיש גלגל את עיניו ונאנח: "זה בית הכנסת האשכנזי..."
בעקבות התקף לב, אושפז גבר בבי"ח ועבר ניתוח לב פתוח. כשהתעורר מצא את עצמו מטופל ע"י צוות אחיות בבית חולים קתולי. כששבה אליו הכרתו באופן מלא שאלה אותו אחת האחיות כיצד הוא מתכוון לשלם עבור הניתוח והאשפוז, והאם יש לו ביטוח רפואי. בקול חלוש ענה לה: "אין לי שום ביטוח רפואי".
"אז יש לך כסף בבנק?" שאלה האחות.
האיש ענה: "אין לי שום כסף בבנק".
האחות ממשיכה: "האם יש לך איזה קרוב משפחה שיוכל לעזור לך?"
"יש לי רק אחות אחת רווקה, זקנה - נזירה באיזה מנזר" ענה האיש.
האחות נעלבת ואומרת: "הנזירות אינן רווקות זקנות, הן נשואות לאלוהים".
והגבר עונה לה: "טוב, אז תשלחו את החשבון לגיסי!"
לאבא גרוזיני אחד היו שני בנים - האחד חכם ועם ראש לעסקים והשני טיפש ולא יוצלח. כשהוא מת, הבן החכם התקשר לטיפש ואמר לו: "שמע, יש לי פגישת עסקים חשובה ולא אוכל להגיע ללוויה. אני רוצה שאבא ילך בצורה מכובדת אז אל תחסוך בהוצאות - הנה פרטי כרטיס האשראי שלי, תחייב הכל עלי".
האח הטיפש טיפל בכל סידורי הלוויה והמחיר לא יצא גבוה מדי, אז האח החכם היה בטוח שהכל תם ונשלם. פתאום אחרי כמה חודשים הוא שם לב למשהו מוזר והתקשר לאחיו הלא יוצלח: "תגיד, איך זה יכול להיות שהכרטיס שלי מחויב כל חודש על 300 שקלים בעסקה שלא אני עשיתי - אתה משתמש בכרטיס שלי?"
האח הטיפש אמר: "מה פתאום!"
"אז איך אתה מסביר את זה?" שאל האח החכם.
"אהה", אמר האח הטיפש, "רצית שלא נחסוך בהוצאות על אבא ולא היה לו שום דבר טוב בארון, אז במקום להוציא עכשיו מלא כסף על בגדים חדשים פשוט לקחתי לו חליפה שכורה!"
קרב היאבקות חשוב בין אלוף הארץ לבין סגנו , עמד להיערך בזירת היאבקות הומת אדם. רגע לפני תחילת הקרב, ישבו הטוען לכתר ומאמנו בחדר ההלבשה ושוחחו ביניהם. המאמן אמר: "אני אומר לך עוד פעם את מה שאמרתי לך כבר אלף פעמים: לא משנה מה קורה, אל תיתן לו לעשות עליך את אחיזת הבייגלה! אף אחד עוד לא הצליח להשתחרר ממנה!"
המתאבק הנהן בראשו בהסכמה, קם מן המקום והחל להתאמן על תנועותיו תוך כדי שהוא קורא: "אני לא אתן לו לעשות עליי את הבייגלה, המאמן!". "טוב מאוד!" קרא לעברו חזרה המאמן, "תזכור: אל תיתן לו שום צ'אנס לעשות את הבייגלה!"
האורות סביב הזירה נדלקו, הקהל שאג בהתלהבות ושני המתאבקים נכנסו לתוך הזירה, לקול הכרוז שהציג אותם ותשועות הקהל. רגע לפני שהקרב התחיל, הסגן נעמד בפינת הזירה וקיבל תזכורת אחרונה מן המאמן שלו: "אל תשכח – אסור לך לתת לו לעשות עליך את הבייגלה, שמעת?". המתמודד הנהן בראשו בחיוב והתקדם לעבר מרכז הזירה. הפעמון צלצל – והקרב החל!
שני המתמודדים החלו להתאבק זה מול זה, הגופים התנגשו והתערבלו במלוא הכוח, הקהל געש, שאג והריע. תוך רגעים קצרים המתאבקים מצאו עצמם מתגוששים זה עם זה על רצפת הזירה. לפתע שם לב מאמנו של הסגן לתנועה מהירה שעושה האלוף. "הבייגלה..." לחש לעצמו בייאוש, אחז במגבת והתכוון לזרוק אותה לכיוון הזירה כדי להכריז על כניעה – הוא ידע שלמתאבק שלו אין שום סיכוי.
"3...2..." החל שופט הקרב לספור לאחור. לפתע, נשמעה צרחה מחרישת אוזניים ממרכז הזירה. שני המתאבקים נפרדו בתנועה מהירה זה מזה, חזרו להתגושש לעוד רגע קצר, ולפני שמישהו בכלל שם לב – הסגן ריתק את האלוף לרצפה. "3...2...1..." ספר השופט, ואז הניף את ידו של הסגן והכריז עליו כאלוף החדש.
פיו של מאמנו של הסגן, שהפך ברגע אחד לאלוף הארץ, נשמט אל הרצפה, כשידו עדיין אוחזת במגבת שהתכוון לזרוק פנימה. הוא עמד לצד הזירה נדהם והמום, לא מסוגל לזוז. האלוף החדש נישא אל חדר ההלבשה על ידי אוהדיו החוגגים, והמאמן אחריו. כשהם ניצבו זה מול זה, צעק המאמן אל עבר המתאבק בחיוך גדול: "מדהים אתה! איך עשית את זה??? אף אחד לא הצליח להשתחרר מהבייגלה אף פעם!"
ענה לו האלוף החדש: "אני יודע שהזהרת אותי מהבייגלה אלף פעם... אבל מה יכולתי לעשות? הוא היה ממש טוב. לפני שבכלל הבנתי מה קורה, שמעתי את הספירה ולא יכולתי לזוז".
"אז מה עשית?" שאל המאמן.
השיב המתאבק: "באותו רגע הסתכלתי למעלה וראיתי מפשעה ממש מול הפנים שלי. קלטתי שאין לי מה להפסיד, אז פשוט נשכתי אותה הכי חזק שיכולתי... אתה לא מאמין כמה כוח אתה יכול לקבל רק מלנשוך את האשכים של עצמך!"
עורך דין אחד עצר את היגואר החדשה והנוצצת שלו והחנה אותה מול המשרד.
בשנייה שפתח את הדלת, עברה במהירות אדירה משאית, "גילחה" את כל הצד של היגואר, ושברה את הדלת.
עורך הדין ההמום התקשר למשטרה, ואחרי דקה הגיע שוטר.
העו"ד התחיל לצרוח: "האוטו שלי! האוטו החדש והיפה שלי!"
השוטר אמר לו: "אתם עורכי הדין ממש מגעילים אותי. אתה כל כך חומרני, כל כך עסוק בלבכות על האוטו שלא שמת לב שהמשאית פצעה אותך קשה וכל היד שלך חתוכה ומדממת!"
עורך הדין מסתכל על ידו נוטפת הדם, ומתחיל לצרוח: "אלוהים! השעון שלי!!!"
אבא אחד שם לב שהבן שלו לא מצליח ללמוד כמו שצריך לבחינות הבגרות ושואל אותו מה קרה.
"אבא, אני התאהבתי במורה שלי ועכשיו אני לא מצליח להתרכז בכלום! קרה לך פעם דבר כזה?" שאל הבן המתבגר.
"כן, בכיתה ח'..." ענה האבא.
"באמת??? מה בדיוק קרה? מה עשית? תגלה לי הכל!" התלהב הבן.
"אין הרבה מה לספר" ענה האבא, "ברגע שאמא שלך עלתה על זה היא החליטה להעביר אותך בית ספר..."
חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי:
"אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים".
"אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית".
"חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש".
"יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף".
"כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".
ילד חמוד טס עם אמו בטיסת אל על לחו"ל. פתאום פונה הילד לאמא שלו ושואל:
"אמא, אם לכלבים גדולים יש גורי כלבים ולחתולים גדולים יש גורי חתולים, למה למטוסים גדולים אין גורי מטוסים?"
האמא, שלא מצליחה למצוא תשובה הולמת, שולחת את הילד לשאול את הדיילת.
הילד עוצר דיילת מזדמנת ושואל אותה:
"סליחה גברת, יש לי שאלה - אם לכלבים גדולים יש גורי כלבים ולחתולים גדולים יש גורי חתולים, למה למטוסים גדולים אין גורי מטוסים?"
הדיילת מסתכלת על הילד, חושבת קצת, ושואלת אותו: "תגיד חמוד, אמא אמרה לך לשאול אותי את השאלה הזאת?"
"כן", עונה הקטן בגילוי לב.
"אז הסיבה שלמטוסים גדולים אין גורי מטוסים, היא ש'אל-על' בניגוד לאבא שלך, תמיד יוצאת בזמן. עכשיו תבקש מאמא להסביר לך את זה."
מקור תמונה: canva.comאדיר וליאת יצאו לקניון לעשות קניות רגע לפני כניסת החג. באמצע כל הטירוף, ליאת שמה לב שבעלה כבר לא לידה. אובדת עצות היא ניסתה לאתר אותו בין המולת האנשים, עד שלבסוף החליטה להתקשר אליו.
"אדיר!!! יש לנו מלא דברים להספיק לקנות לפני ראש השנה. לאן נעלמת?!" גערה בו ליאת.
אדיר ענה: "את זוכרת את חנות התכשיטים שהלכנו אליה לפני 10 שנים איפה שאת התאהבת בטבעת עם יהלום כחול, ולי לא היה מספיק כסף לקנות אותה אז הבטחתי לך שיום אחד היא תהייה שלך?"
דמעות קטנות ירדו מעיניה של ליאת, שהתחילה לחייך בהתרגשות.
"כן, אני זוכרת" היא אמרה.
"יופי" אמר אדיר, "אז אני בדוכן של הפלאפל ליד..."
2 גברים, צעיר וזקן, הולכים במעברים של חנות כלבו ענקית עם העגלות שלהם, כשלפתע הם עוברים פניה, לא שמים לב ומתנגשים אחד בשני. הזקן פונה לצעיר: "סליחה שהתנגשתי בך, אני פשוט מסתכל כל הזמן מסביב כדי לחפש את אשתי".
"איזה צירוף מקרים" אמר הצעיר, "גם אשתי הלכה לאיבוד, אני מחפש אותה שעה וכבר התחלתי להתייאש. כנראה שגם אני לא הסתכלתי לראות לאן אני הולך."
"באמת צירוף מקרים" המשיך הזקן, "מה דעתך שנעזור אחד לשני? ספר לי איך נראית אשתך כדי שאני אחפש אותה ואני אספר לך איך נראית אשתי, כדי שתוכל לעשות את אותו הדבר?"
הצעיר הסכים בשמחה והתחיל לתאר את אשתו: "היא בת 25, רזה וגבוהה עם שיער בלונדיני ועיניים כחולות, היא לבשה חצאית מיני אדומה וגופייה צמודה בצבע שחור. מה לגבי אשתך? איך היא נראית?"
"עזוב אשתי, בוא נחפש את אשתך!"
בחור צעיר שעבר לגור ליד החוף, החליט ללבוש את בגד הים שלו וללכת להתחיל עם בחורות. יום אחרי יום הוא הלך לחוף, אבל מעולם לא הצליח לזכות בתשומת הלב ובהתעניינות של מישהי. יום אחד הוא ראה מחזה מוזר מאוד: גבר מבוגר, שמנמן ומקריח ששוכב בנוחות על החול ומסביבו חבורה גדולה של נשים צעירות שמתחרות על תשומת הלב שלו.
הבחור הצעיר חשב שזה מחזה מוזר, אבל תיאר לעצמו שכנראה פשוט מדובר באדם עשיר מאוד. למחרת הוא שוב נתקל באותו גבר מבוגר שפעם נוספת היה מוקף בנשים. 'הפעם', חשב לעצמו הבחור הצעיר, 'אני צריך לברר מה הסיפור של הבן אדם הזה...' הוא התיישב על כיסא ים סמוך והתבונן בגבר המבוגר במשך שעות ארוכות, אך לא ראה שום עדות לעושר מופלג או לסיבה מיוחדת אחרת שמצדיקה תשומת לב רבה כל כך.
בסוף אותו היום כאשר קהל הנשים התפזר והגבר המבוגר נשאר לבדו, ניגש אליו הבחור הצעיר ושאל אותו מה סוד ההצלחה שמושך אליו כל כך הרבה בחורות צעירות. "הסוד שלי פשוט מאוד" אמר לו הגבר המבוגר, "ואני אפילו יכול לגלות לך אותו ולא תהיה לך שום בעיה להשתמש בו! לפני שאתה מגיע לחוף, פשוט קח תפוח אדמה גדול ותכניס אותו לבגד הים שלך". הצעיר אימץ את העצה המשונה והסתובב בחוף עם תפוח אדמה במכנסיים במשך יום שלם, אבל במקום לגלות שנשים לפתע נמשכות אליו, הוא שם לב שכולן דווקא מתרחקות ממנו.
בסוף היום הכושל שלו, הלך הבחור הצעיר להתלונן בפני הגבר המבוגר ואמר לו: "תגיד לי, מה הסיפור עם העצה הזאת שאתה נתת לי? כל היום אני עם תפוח אדמה במכנסיים וכל הבחורות בורחות ממני!"
הגבר המבוגר נאנח וענה: "יא דפוק, צריך לשים אותו מקדימה!"
שני בחורים שמאושפזים בבית משוגעים עומדים בתור כדי להיכנס לוועדת השחרורים. נכנס הראשון לחדר והפסיכיאטר הראשי שואל אותו: "תגיד, מי גילה את אמריקה?"
עונה לו הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי זה קרה?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "האם חייזרים קיימים?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
אומר הפסיכיאטר: "אוקיי, אתה משוחרר, תאסוף את הדברים שלך, אתה משוחרר".
יוצא הבחור מהוועדה שמח וטוב לב, עם חיוך על הפנים. הוא פונה לבחור השני שממתין ואומר לו: "תשמע, זה קל, פשוט תענה ככה: 'כריסטופר קולומבוס', 'לפני 300 שנה בערך' ו'יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
הבחור השני נכנס לחדר הוועדה, והפסיכיאטר מתחיל לשאול אותו שאלות: "איך קוראים לך?"
עונה הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי נולדת?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "תגיד, אתה שפוי?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך..."
אישה אחת הייתה במיטה עם המאהב שלה, כשלפתע באמצע הלילה היא שמעה את המפתחות של בעלה בדלת הכניסה. "תישאר איפה שאתה ואל תזוז," היא אמרה למאהב, "הוא כל כך שיכור שהוא בכלל לא ישים לב שאתה במיטה."
הבעל דידה לתוך חדר השינה, השיל מעליו את בגדיו, נפל על המיטה, ואחרי כמה דקות הבחין בכך שמקצה השמיכה מציצות שש כפות רגליים במקום רק ארבע. הוא פנה לאשתו, גיהק ואמר: "איך יש שש כפות רגליים שם, צריך להיות רק ארבע. מה קורה פה לעזאזל?!"
"אתה שיכור יקירי", אמרה לו אשתו. "פשוט לא ספרת נכון. צא מהמיטה ולך תסתכל מקרוב."
הבעל קם מהמיטה, התבונן היטב בכפות הרגליים וספר עם האצבע: "אחת, שתיים, שלוש, ארבע... וואללה את צודקת!"
אלכוהול ובירה בפרט, קיבלו תדמית מאוד מוצקה של גבריות. היא מסמלת את הזמן הפנוי של הגבר, את ההירגעות והמפלט שלו ואת אחוות הגברים. אך שימו לב לתופעות שנמצאו במחקר חדש שבחן התנהגות גברים לאחר שתייה.
אצל 100% מהגברים שנבדקו לאחר שתיית 3 ליטר בירה חלו התופעות הבאות:
1. עלייה במשקל.
2. דיבור לא הגיוני מופרז.
3. רגשנות יתר.
4. ירידה חדה בכישורי הנהיגה.
5. אי יכולת לחשיבה רציונלית.
6. ויכוחי סרק על לא כלום.
7. שינוי קיצוני במצבי רוח.
עקב ממצאים אלה הגיעו החוקרים למסקנה כי:
בירה הופכת גברים לנשים.
מהמר כפייתי מת והגיע לשערי גן עדן. מולו עמד תור של אנשים באורך קילומטרים, והוא ממש לא התכוון לחכות כל כך הרבה. הוא ניצל את יצר ההימורים שלו כדי לנסות לעקוף בתור, תפח בכתפו של האדם הקשיש שעמד לפניו ושאל אותו: "רוצה לעשות התערבות? אם אצליח לנחש מה היו המילים האחרונות שלך תוך שלושה ניסיונות, אני אקח לך את התור".
לקשיש לא היה יותר מדי מה לעשות, אז הוא הסכים. מיד המהמר התחיל לעשות קריאה קרה לפי סימנים שמצא על גופו של הקשיש. הוא הבחין בכך שהחולצה שלו קרועה ושיש על החזה שלו סימנים של דפיברילטור. "אל תדברי שטויות, זה סתם אולקוס", המהמר אמר, ומבטו המופתע של הקשיש חשף כי צדק בניחוש. הקשיש לקח צעד אחורה והמהמר לקח את התור שלו.
המהמר תפח שוב על כתפו של האיש שעמד לפניו, הפעם היה זה פועל פשוט שעל פניו ניכר כי היה שתיין לא קטן. הוא עשה איתו את אותה ההתערבות, בחן אותו ושם לב שיש עליו הרבה מאוד חבלות - כאילו הלך מכות. "תחזיק לי ת'בירה", המהמר אמר, והפועל שמולו מיד התפעל. הוא פינה לו את מקומו והמהמר התקדם צעד אחד קדימה.
המהמר תפח על כתפו של מי שכעת עמד לפניו, והיה זה אדם אפרו-אמריקאי גדול, שרירי ומאיים. המהמר עשה איתו את אותה ההתערבות, ושם לב שבחזה שלו יש המון פצעי ירי. "אתם לא תיקחו אותי בחיים!" המהמר אמר, אך הבחור שמולו רק הניד את ראשו לשלילה. "לכו להזד*** שוטרים מסריחים!" המהמר אמר, אבל גם הפעם הוא לא קלע. המהמר חשב וחשב, אך לא הצליח למצוא עוד משפט שאותו אדם יכול היה להגיד. בלית ברירה ומבלי לנצל את הניסיון השלישי שלו הוא פשוט אמר: "אני נכנע, אין לי כלום..." והבחור שמולו פינה לו את הדרך.
אישה אחת השתתפה בשעשועון וענתה נכונה על כל השאלות, עד שהגיעה לשאלה האחרונה שתזכה אותה במיליון דולר. עם זאת, התוכנית נאלצה להסתיים מפאת חוסר זמן, והשאלה האחרונה תישאל רק בפרק הבא, שיצולם למחרת. מיד אחרי שכיבו את המצלמות, בעלה של האישה חמק לתוך אולפן הצילומים והביט בכרטיסייה של המנחה - שם הוא ראה מה השאלה האחרונה.
כשהם חזרו הביתה, הבעל מיד אמר לאשתו בלהט: "תקשיבי! השאלה שיישאלו אותך היא: 'מה הם שלושת החלקים החשובים ביותר באנטומיה הגברית?'. התשובה היא: 'ראש, לב ואיבר המין הזכרי'." בעלה של האישה המשיך להגיד כל הלילה, "ראש, לב ואיבר המין הזכרי", על מנת לסייע לאשתו לשנן את התשובה, אך כשהגיע רגע האמת והיא הייתה מול המנחה, לפתע היא שכחה אותה לחלוטין.
המנחה שאל: "מה הם שלושת החלקים החשובים ביותר באנטומיה הגברית?"
"אממ... הראש?" אמרה האישה בחשש.
"נכון מאוד, יש לך עוד 8 שניות!"
"ה... הלב!" אמרה האישה בהתלהבות.
"כן זה נכון, יש לך 5 שניות!"
"אוי... אוי לי... בעלי קדח לי את זה בראש כל הלילה והיום בבוקר זה היה לי ממש על קצה הלשון..."
"מספיק קרוב - זכית במיליון דולר!"
סוזי קיבלה חדשות רעות – סבא שלה נפטר ועל אף שזה לא היה מפתיע בשל גילו המופלג, היא קיבלה את הידיעה בלב כבד. עם זאת, מי שהכי סבלה מהמקרה הייתה סבתה בת ה-95, והיא מיד מיהרה לביתה על מנת לנחם אותה. כשהיא שאלה כיצד נפטר סבא, סבתה אמרה: "היה לו התקף לב בזמן שעשינו אהבה ביום ראשון בבוקר".
סוזי הופתעה מאוד מכך שסבא וסבתא שלה עדיין מקיימים יחסי מין בגילם המופלג, ואמרה לסבתה: "את יודעת, זה מאוד מסוכן בגילכם! כמובן שסבא יסבול מהתקף לב במוקדם או במאוחר אם יאמץ ככה את הלב שלו".
"הו לא..." אמרה סבתא. "תאמיני לי שאנחנו מאוד אחראיים. כבר לפני שנים רבות הבנו שלא כדאי לנו לאמץ יותר מדי את הגוף והלב, ולכן החלטנו שהזמן הטוב ביותר לעשות אהבה זה ביום ראשון בבוקר, לצלילי פעמוני הכנסייה".
סוזי הופתעה שוב ושאלה, "מה הקשר בין פעמוני הכנסייה ליחסי המין שלכם? זה סימן לכך שהאל שומר עליכם?"
"הו לא..." אמרה סבתא. "הפעמונים של הכנסייה מצלצלים בדיוק בקצב הנכון, איטי ורגוע, וכך סבא מוודא שלא לאמץ את עצמו יותר מדי – הוא פשוט זז לפי צלילי הפעמון".
"זה דווקא רעיון לא רע בכלל", אמרה סוזי, "אבל איך קרה שהוא בכל זאת סבל מהתקף לב?"
סבתא מחתה דמעה מעינה ואמרה, "סבא עוד היה איתנו אילולא עברה פה מכונית הגלידה הארורה הזו..."
אבי שכר מזכירה חדשה שתעזור לו בעבודה ואחרי כמה ימים כשאשתו מורן שמעה על כך, מיד התעורר בה חשד שהוא מסתיר ממנה משהו. כבר באותו היום ברגע שהוא חזר הביתה, התחילה מורן להמטיר על אבי מבול של שאלות...
"מתי תכננת להגיד לי שיש לך מזכירה חדשה?! מי זאת בכלל?"
"קוראים לה אתי" ענה אבי, "בחורה נחמדה, עושה את העבודה כמו שצריך".
"מה זאת אומרת בחורה נחמדה??? מי היא? בת כמה היא?"
"אני לא יודע בדיוק בת כמה היא… צעירה כזאת…"
"היא נראית טוב?"
"אומרים שכן, לא ממש בחנתי אותה."
"מה זאת אומרת לא בחנת אותה? אתה עובד איתה לא?! איך הגוף שלה?"
"לא יודע, נראה לי ממוצע שכזה, לא שמתי לב למשהו מיוחד."
"מה צבע העיניים שלה?"
"לא יודע, לא ממש הסתכלתי."
"היא מטפחת את עצמה? יש לה לק על הציפורניים ודברים כאלה?"
"לא יודע, לא היה לי זמן לבחון."
"היא חכמה? מצחיקה? משהו?"
"לא יודע, בקושי דיברתי איתה."
"איך היא מתלבשת?"
"מאוד מהר" ענה אבי בלי לחשוב יותר מדי - הלוויתו תיערך ביום ראשון הקרוב...
איש אחד מתקשר למרפאה לקבל תוצאות של בדיקות הדם של אשתו.
מעבר לקו שואל אותו הרופא: "מה שם אשתך?"
"שרה כהן" עונה האיש.
הרופא בודק בתיקים הרפואיים שלו ואומר "ביום הבדיקה היו לי 3 מטופלות בשם שרה כהן, אולי יש לך את מספר תעודת הזהות שלה?"
"לא" עונה האיש.
"טוב" אומר הרופא, "אני אגיד לך ככה: לשרה אחת יש בעיות לב, לשנייה יש אלצהיימר, ולשלישית איידס״.
"אלוהים אדירים, איך אוכל לדעת?" שואל האיש בחרדה.
"זה פשוט" עונה הרופא "שלח את אשתך לרוץ מסביב לבניין,
אם היא חוזרת, אל תשכב איתה..."
ברנש עירוני נוסע לבקר בחווה. בזמן שהחוואי עושה לו סיור, הוא מבחין לפתע במשהו מוזר - כבשה ולה שלוש רגליים בלבד. סקרן, הוא מתפתה לשאול: "תסלח לי, אני לא יכול שלא לתהות מדוע יש לכבשה הזו רק 3 רגליים?"
עונה לו החוואי "ובכן, זוהי כבשה מיוחדת ביותר. יום אחד אשתי יצאה מהמטבח באמצע הבישול והוא עלה באש. אף אחד לא שם לב חוץ מהכבשה והיא הצילה אותי, את אשתי ואת כל ילדיי".
"וואו!!" עונה לו הברנש בהתרגשות, "זה בהחלט סיפור מדהים! אבל מדוע יש לה 3 רגליים?"
"הייתה פעם שהכבשה חשה שעומדת לפרוץ סופה קשה וגררה אותי ואת משפחתי למקלט. ללא הכבשה, היינו כולנו מתים עכשיו", עונה החוואי.
"ברור שמדובר בנס, אך מדוע יש לה רק 3 רגליים???" שואל הבחור בתסכול.
עונה לו החוואי, "נו, כבשה כזו מיוחדת - לא אוכלים בפעם אחת."
מקור תמונה: Flickrגבר חוזר הביתה מהעבודה מוקדם מהרגיל ולפתע שומע מחדר השינה קולות מוזרים. הוא רץ למעלה ומגלה את אישתו ערומה על המיטה, מזיעה ומתנשפת.
"מה קורה פה?" הוא שואל.
"אני עוברת התקף לב!" עונה לו האישה.
הגבר ממהר למטה כדי להזמין אמבולנס. ברגע שהוא מתחיל לחייג, בנו בן ה-4 רץ אליו וצועק: "אבא, אבא, הגנן מתחבא בארון שלך!" הגבר טורק את הטלפון וחוזר למעלה בריצה. הוא ניגש לארון, פותח אותו בכוח ומגלה שם את הגנן בדיוק כמו שאמר הבן.
"אתה לא מתבייש? חוצפן!" צועק הגבר, "אישתי עוברת התקף לב ואתה עסוק בלשחק מחבואים עם הילדים?!"
גבר אחד הגיע הביתה ומצא מכתב בזו הלשון:
לכבוד בעלי היקר,
אני כותבת לך את המכתב הזה כדי לומר לך שאני עוזבת אותך לתמיד. הבוס שלך התקשר אלי להגיד לי שהתפטרת מהעבודה, ואתמול היה היום האחרון שלך שם. אני מתנהגת אליך בצורה יפה ומכבדת אותך בתור אישה כבר במשך 3 שנים, ואתה לא מראה לי שום הערכה.
השבועיים האחרונים היו כמו גיהינום. לפני שבוע לא שמת לב כשחזרת הביתה, אבל קצצתי ועיצבתי את הציפורניים ואת השיער שלי, הכנתי לך את האוכל האהוב עליך וקניתי לעצמי חזייה ממש יפה, לכבודך. לבשתי אותה ולא הגבת לזה בשום דרך, אכלת את האוכל שלך ב-2 דקות, צפית במשחק כדורגל ומיד הלכת לישון. אתה לא אומר לי יותר שאתה אוהב אותי וכבר לא נוגע בי. אני בטוחה שאתה בוגד בי, או שאתה לא אוהב אותי. עזבתי אותך.
נ.ב.
אל תנסה לחפש אותי כי אתה לא תמצא אותי. אני ואחיך אריאל עברנו לגור ביחד במקום רחוק… ונחיה שם לנצח, באושר ועושר. לך תמצא לך חיים אחרים!
ממני באושר רב,
אשתך לשעבר.
הבעל החזיר מכתב לכתובת השולח בזו הלשון:
אין ספק, עשית לי את היום, כשגמרתי לקרוא את המכתב שלך קפצתי מרוב שמחה. זה נכון שאנו נשואים כבר 3 שנים, אבל לאחרונה את כבר לא מתנהגת כאישה אוהבת. אני צופה במשחקי הכדורגל כדי שלא אצטרך לדבר איתך, כי את לא מסוגלת שלא לצעוק. שמתי לב שעיצבת את השיער ואת הציפורניים שלך, והדבר הראשון שעלה לי בראש הוא: "את ממש דומה לגבר", ורציתי לומר לך זאת – אבל אימא שלי לימדה אותי לא לדבר אם אין משהו יפה לומר. כשהכנת את האוכל האהוב עלי – כנראה שהתבלבלת ביני לבין אחי – אני הפסקתי לאכול פשטידת בצל כבר לפני 10 שנים.
הלכתי לישון מיד אחרי שראיתי את החזייה שלבשת, כי היה עליה עדיין את תג המחיר – בסכום הזהה לסכום שאחי לווה ממני לפני שבוע. אני עדיין אהבתי אותך וחשבתי שנוכל לשבת וליישב את העניין. בכל מקרה, כשגיליתי שזכיתי ב-40 מיליון שקל בלוטו, עזבתי את העבודה וקניתי לנו 2 כרטיסים לחופשה באיטליה. אבל כשחזרתי הביתה כבר לא היית שם. אני מאחל לך חיים מאושרים כפי שתמיד רצית. עורך הדין שלי אמר לי שאני לא חייב לתת לך אפילו לא אגורה אחת אחרי שהראיתי לו את המכתב שלך. אז תשמרי על עצמך!
נ.ב.
לא זכור לי אם אי פעם אמרתי לך, אבל אחי אריאל נולד בשם אריאלה. אני מקווה שזה לא מפריע לך…
ממני, בעושר רב,
בעלך לשעבר.
זוג צעיר התחתן ונכנס לחנות שבה אפשר לקנות ילדים. "איזה ילדים יש לכם להציע לנו", שאלו בני הזוג.
"יש לנו ילד אשכנזי יפה, מנומס ושקט - הוא עולה 95 שקל. ב-80 שקל יש לנו ילד מרוקאי חמוד, אבל שימו לב שאסור לעצבן אותו, אחרת יש בלגן. ב-50 שקל תוכלו לקנות ילד כורדי - לא הכי מבריק, אבל די חמוד. אז איזה ילד תרצו?"
הזוג התייעץ, בחן את הילדים היטב, ואז הבעל הוציא שטר של 100 ואמר: "זה הילד הראשון שלנו אז אנחנו לא מתפשרים - ניקח את האשכנזי!"
המוכר שאל את בני הזוג: "להחזיר לכם 5 שקל עודף או שאולי תרצו לקחת ילד תימני?"
צהרי יום שישי וגברת שוורצמן משחקת גולף להנאתה. לפתע, עף הכדור אל השיחים והיא נאלצת להזדחל פנימה ולחפש אותו. להפתעתה, היא מוצאת מנורת זהב עתיקה.
סקרנית, היא משפשפת את המנורה ופתאום מופיע מולה שד.
"שלום גברת!" אומר השד ומותח את חלציו. "כבר 10,000 שנים שאני כלוא בתוך המנורה, תודה שחילצת אותי!"
"אין על מה!" אומרת גברת שוורצמן בהתרגשות, "מה תתן לי בתמורה?"
"בתמורה לעזרתך" עונה השד, "הרשי לי להציע לך 3 משאלות..."
"יש!" צוהלת גברת שוורצמן.
"רק לפני כן..." אומר השד, "האם את נשואה?"
"מממ... כן" ממלמלת גברת שוורצמן.
"אם כן, זה הדיל..." אומר השד, "כל דבר שתאחלי לעצמך, בעלך יקבל פי 10 ממך"
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלי - שלו!"
"ובכן, מה המשאלה הראשונה שלך?" שואל השד
"אני רוצה 5 מיליון דולר!" עונה גברת שוורצמן.
השד נוקש באצבעותיו ו...פוף!
"קיבלת 5 מיליון דולר אבל דעי כי לבעלך יש עכשיו 50 מיליון דולר!"
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלי - שלו!"
"מה המשאלה השנייה שלך?" שואל השד
"אני רוצה להיות האישה הכי יפה בעולם!" אומרת גברת שוורצמן.
השד נוקש באצבעותיו ו...פוף!
"את האישה הכי יפה בעולם, אבל דעי כי בעלך יפה ממך פי 10!"
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלי - שלו!"
"ומה המשאלה השלישית והאחרונה שלך?" שואל השד.
גברת שוורצמן מהרהרת בליבה ואז עונה: "אני רוצה לקבל התקף לב קל!"
רגע לפני שהשד נוקש באצבעותיו הוא מזהיר אותה: "את תקבלי התקף לב, אבל דעי כי בעלך יקבל התקף חזק פי 10..."
"אין בעיה" עונה גברת שוורצמן, "כל מה ששלו - שלי!"
אדוארד הוא סוכן ביטוח שנשלח ללשכת הגיוס של צבא ארצות הברית על מנת להסביר לחיילים הטריים על זכויותיהם הממשלתיות, ובמיוחד על ביטוח החיים שביכולתם לרכוש.
בתוך זמן קצר סמל ג'ורג', שהיה ממונה על אולם ההרצאות, שם לב שכל חייל שנכנס להרצאה של אדוארד מיד חותם על ביטוח חיים! הצלחה כזו של 100% היא דבר שלא קרה מעולם עם אף סוכן ביטוח אחר שהגיע להרצות לחיילים בלשכת הגיוס, ועל כן נראה היה לו שמשהו חשוד בהרצאה של אדוארד.
במקום לשאול את אדוארד בנוגע לאחוז הצלחתו הגבוה, סמל ג'ורג' החליט להיכנס לאחת ההרצאות שלו כדי לשמוע את נאום המכירות שהוא עושה.
"אם יש לכם ביטוח חיים הממשלה מתחייבת לשלם 200,000 דולר למשפחה שלכם במקרה שבו תיהרגו בשדה הקרב", הוא שמע את אדוארד אומר. "מנגד, אם תצאו לקרב ותיהרגו ללא ביטוח חיים, משפחתכם תקבל אך ורק 6,000 דולר מהממשלה".
עד לרגע זה סמל ג'ורג' לא שמע שום מידע חדש שעוד לא הכיר מסוכני ביטוח אחרים שהגיעו ללשכת הגיוס, עד אשר סיכם אדוארד: "את מי אתם חושבים שהממשלה תחליט לשלוח לשדה הקרב קודם?"
עבור לבא-במייל
