נישואי תערובת

העמדה כלפי נישואי תערובת השתנתה באופן דרמטי רק בדור האחרון. לפני כן, זה לא התקבל על הדעת שגבר שחור יישא אישה לבנה (או להפך)...
בארה"ב למשל, נישואי תערובת הפכו מוכרים ב-50 המדינות, רק לפני 43 שנים.   על אף שהעמדה היום כלפי נישואים בין גזעים היא ליברלית הרבה יותר והחוק מתיר אותה ברוב מדינות העולם, הרי שמבחינה חברתית טרם הושגה קבלה מלאה.

רשימה זו כוללת זוגות מעורבים שלא נתנו לדעות הקדומות של החברה להכריע את אהבתם והם מהווים את התשתית עליה נסללת, עדיין, ההכרה המיוחלת...


 

פרל ביילי ולואי בלסון
שנת נישואים: 1952

פרל ביילי הייתה זמרת ושחקנית מפורסמת ולואי בלסון היה מתופף ג'ז מפורסם. בלסון היה המוזיקאי הלבן הראשון שניגן בלהקה של הזמר הג'אז השחור דיוק אלינגטון והוא הכיר את ביילי דרך חבר להקה. אחרי מסכת חזירוים שנמשכה 4 ימים, השניים נישאו בלונדון. זו הייתה החתונה השלישית של ביילי והראשונה של בלסון. נישואי תערובת היו דבר נדיר באותה התקופה והם לא התקבלו בהבנה, כמוהם גם העובדה שבלסון הלבן ניגן בלהקת שחורים.

לאחר החתונה, לואי בלסון הפך למנהל המוסיקלי של פרל; הוא סידר לה חוזים והופעות. בני הזוג היו נשואים 38 שנים עד שפרל נפטרה בשנת 1990, בגיל 72. בלסון נפטר בגיל 84 בשנת 2009. לזוג לא היו ילדים משלו, הם אימצו בשנות ה-50 את טוני ובשנות ה-60 את הילדה דידי.

הערת שוליים: פרל ביילי שימשה שגרירת רצון טוב של האו"ם במספר מנהלות רפובליקניות. גם לאחר שרוב האפרו-אמריקאים עברו מהמפלגה הרפובליקנית לדמוקרטית, פרל נשארה לתמוך במפלגה הרפובליקנית, בעיקר מכיוון שהמפלגה הכירה בנישואי התערובת שלה ושל לואי.

בטי וברני היל
שנת נישואים: 1960

בטי ובארני היל הכירו בפורטסמות, ניו המפשייר. בארני עבד בסניף הדואר ובטי הייתה עובדת סוציאלית. הם שניהם היו חברים באיגוד הלאומי לקידום אנשים "צבעונים" (NAACP). ב-19 בספטמבר 1961, בטי ובארני היו בדרכם חזרה מחופשה בדרום קנדה אל עבר ביתם בניו אינגלנד, כאשר תוך כדי הנסיעה הם טענו כי הבחינו באור בהיר בשמיים שלכד אותם. הם הגיעו הביתה בסביבות 3 לפנות בוקר וגילו כי איבדו שעתיים מתחושת הזמן. שבועיים לאחר מכן בטי החלה לסבול מסיוטים. בחלומות שלה היא תיארה כיצד היא נחטפת על ידי חייזרים ועורכים בה ניסויים רפואיים. כיוון שהעניין לא הניח להם, בטי ובארני החליטו לגשת לטיפול היפנוזה.
בפגישות נפרדות הם תיארו חוויות דומות של תקשור עם חייזרים. החוויה הייתה להם כל כך ממשית עד כי הם חששו שהסיפור יתפרסם בצהובונים ויכתים את מאבקם לשוויון וכבוד. הם אומנם הצליחו לחזור לחייהם הרגילים אך המשיכו להשתתף במפגשים העוסקים בקיום עב"מים.

הערת שוליים: פסיכיאטרים הציעו מאוחר יותר כי החטיפה היא סוג של הזיה שנובעת מהלחץ בו היה הזוג המעורב. הזוג דחה את הטענה ואמר שמעולם לא נתקל בבעיות
מול בני המשפחה והחברים. בארני נפטר משטף דם במוח בשנת 1969 ובטי נפטרה מסרטן בשנת 2004.

סמואל טיילור קולרידג' וג'סי וואלמיסלי
שנת נישואים: 1899

עם תחילתה של המאה ה-20, סמואל טיילור קולרידג' היה אחד המלחינים הבולטים ביותר בבריטניה. הוא נולד לאם לבנה ולאבא שחור בפרבר קטן בלונדון. בגיל 23 הוא הלחין את יצירתו המפורסמת  Hiawatha’s Wedding Feast סעודת החתונה של היאווטה. סמואל טיילור קולרידג' נישא לג'סי וואלמיסלי בשנת 1899 - היא הייתה פסנתרנית, בת כיתתו של סמואל בתיכון. המשפחה של ג'סי התנגדה בתוקף לנישואים וניסתה למנוע אותם בכל תוקף, אך כאשר ראתה שזה לא אפשרי, יום לפני החתונה, הם הזמינו את סמואל הביתה ולחצו את ידו כמחווה של הכרה רשמית.

משפחת קולרידג' היוותה מטרה להתעללות מצד קבוצות של צעירים מקומיים. מאוחר יותר, סיפרה ביתם: "כשאבא ראה אותם מתקרבים לאורך הרחוב, הוא החזיק לי את היד חזק יותר, עד שזה אפילו קצת כאב".

ב-1 בספטמבר 1912 סמואל נפטר מדלקת ריאות מסובכת. הוא היה רק בן 37.
מאות אנשים הגיעו ללוויה שלו ולקונצרט זיכרון שאירגנו לכבודו, במטרה לגייס כסף לאלמנתו ושני ילדיו, היאוואטה וגוונדלין. במרוצת השנים, הילדים פצחו גם הם בקריירה מוסיקלית.

הערת שוליים: מסתבר שהמו"לים של 'סעודת החתונה של היאוואטה' שילמו לסמואל רק 15 גיני שזה בערך 16 דולר עבור היצירה, מה שזיכה אותם לאורך השנים בהון. סירובם להעניק לאלמנה תמלוגים הוגנים עודד את הקמת האגודה לזכויות הבמה, אשר עיגנה את זכויות המלחינים בבריטניה מאז.

בתמונה למעלה: הזוג סמואל וג'סי ושני ילדיהם.

ג'ורג' שוילר וג'וזפין קוגדל
שנת נישואים: 1928

ג'ורג שוילר היה עיתונאי וסטיריקן, סופר ועורך. ג'וזפין קוגדל הייתה שחקנית דוגמנית ורקדנית שבאה ממשפחה אמידה. היא הסתקרנה מרעיונותיו הפוליטיים והרדיקליים של שוילר שנחשב אז לעיתונאי מבריק אך שנוי במחלוקת, והחליטה לנסוע לפגוש אותו. כאשר נפגשו השניים בניו-יורק, הייתה זו אהבה ממבט ראשון.

אחרי הנשואים, השניים הכריזו על עצמם כ"צבעוניים", כדי להימנע מסטיגמות וצרות. הזוג האמין כי נישואי תערובת הם תמריץ לפיתרון בעיות חברתיות.

לזוג הייתה ילדה אחת בשם פיליפה שהפכה לילדת פלא; כאשר הייתה בת 4 היא כבר הלחינה מוסיקה קלאסית לפסנתר, וכשהגיעה לגיל ההתבגרות, היא ביצעה הופעות ברחבי ארה"ב ובחו"ל. במהלך 1940, במהלך תקופת נשיאותו של מקארתי, שוילר
הצטרף לפוליטיקה הימנית. הוא האמין כי השחור האמריקני יכול להצליח רק על ידי שיתוף פעולה עם הלבנים בתוך השיטה הדמוקרטית. הוא פעל לעיצוב דעת הקהל האמריקאית בכתבי עת ומגזינים. בשנת 1947, הוא פירסם את הקונספירציה הקומוניסטית נגד שחורים. שוילר המשיך את הקריירה שלו כעיתונאי עד 1966 עם פרסום האוטוביוגרפיה שלו "שחור וקונסרבטיבי". בני הזוג נותרו נשואים עד למותו של ג'ורג' בשנת 1977.

הערת שוליים: בשנת 1967, בתם פיליפה שהייתה עיתונאית נשלחה לסקר את מלחמת ויאטנאם. כאשר ניסתה לחלץ תלמידים מאזור המלחמה, המטוס שלה התרסק אל תוך הים. היא לא נהרגה בהתרסקות, אלא טבעה לאחר מכן בים מפני שלא ידעה לשחות. היא נפטרה בגיל 35. זכויות ההסרטה הביוגרפיות שלה נמכרו למפיקה האלי בארי שליהקה לתפקיד פיליפה, את הזמרת אלישיה קיז.

בתמונה למעלה ניתן לראות את ג'ורג', ג'וזפין ופיליפה משחקים דומינו בשנת 1945.

ג'ק ג'ונסון ונשותיו
שנות נישואים: 1911, 1912, 1925

ג'ק ג'ונסון היה המתאגרף האפרו-אמריקאי הראשון בעולם בממשקל כבד. תואר שהחזיק בין השנים 1908-1915. בנוסף להיותו ספורטאי עשיר ומפורסם, ג'ק ג'ונסון גם עבד כזמר, שחקן ורקדן בתיאטראות שונים וניהל חיי שפע ונהנתנות. ג'ק ג'ונסון נישא שלוש פעמים, כל נשותיו היו לבנות, מה שעורר אז מחלוקת חמורה.

בחודש ינואר 1911 הוא התחתן בברוקלין עם אטה טרי דוריה, בחורה לבנה שפגש במירוץ מכוניות. מערכת היחסים הרומנטית הפכה מהר מאוד לסוערת ומקורות קרובים סבורים שהוא התעלל בה פיזית ובגד בה ללא הפסקה. אטה סבלה מדיכאון קשה ובשנת 1912, אחרי 8 חודשים של נישואים, היא התאבדה בירייה. זמן קצר לאחר מכן ג'ק פגש את אשתו השנייה לוסיל קמרון, זונה בת 18. פחות משלושה חודשים לאחר ההתאבדות של אטה, ג'ק ולוסיל התחתנו. הציבור זעם. בשנת 1913, ג'ונסון הורשע בסחר נשים מעבר לקווי המדינה למטרות בלתי מוסריות והזוג נאלץ להגר מארה"ב לאירופה, דרום אמריקה ומקסיקו. כעבור 7 שנים, ג'ונסון נכנע והסגיר עצמו לשלטונות, הוא ישב בכלא הפדרלי 8 חודשים. ארבע שנים לאחר מכן הגיש תביעת גירושים ללוסיל באשמת בגידה. ב-1925 ג'ונסון התחתן עם איירין פינו, גם אותה הוא פגש במסלול המירוצים. מאוחר יותר הוא כינה אותה אהבתו האמיתית. היא נשארה נשואה לג'ונסון למשך שארית חייו. בשנת 1954 ג'ונסון איבד שליטה על מכוניתו בכביש 1 בצפון קרוליינה ומת. לא היו לו ילדים מאף אישה.

הערת שוליים: בהלוויה של ג'ונסון, אשתו השלישית איירין נשאלה על ידי עיתונאי מה היא אהבה בבעלה והיא ענתה "אהבתי אותו בגלל אומץ ליבו, הוא לא פחד מהעולם. לא היה מישהו או משהו שהרתיעו אותו".

בתמונה למעלה: ג'ק ג'ונסון ואשתו הראשונה אטה.

פרדריק דאגלאס והלן פיטס
שנת נישואים: 1884

פרדריק דאגלאס היה סופר אמריקאי, מדינאי ורפורמטור חברתי. הוא נולד לזוג מעורב, אמא שחורה שעבדה כשיפחה ואבא לבן שהיה הבעלים שלה. לאחר שנמלט מן העבדות בשנת 1838, הוא התחתן עם אישה אמריקאית בשם אנה מארי ונולדו להם 5 ילדים. אחרי שאנה נפטרה בשנת 1882, הוא פגש את הלן פיטס, צעירה לבנה שדגלה בביטול העבדות. בניגוד לרצון ילדיו, השניים נישאו. הנישואים נחשבו אז לביזיון גם על ידי השחורים וגם על ידי הלבנים, אבל בני הזוג לא נכנעו. דאגלאס החשיב את נישואיו כאישוש של האמונה האישית שלו באחדות האמריקאית, וברצונו בכור היתוך אמיתי של תרבויות. כאשר נשאל על כך היה עונה בחיוך: "אני משוחד. אשתי הראשונה בצבע של אימי ואשתי השנייה בצבע של אבי". הלן פיטס אמרה אז:  "האהבה באה אליי ולא פחדתי להתחתן עם הגבר שאני אוהבת רק בגלל צבע העור שלו".

בני הזוג היו נשואים במשך 11 שנים עד מותו הפתאומי מהתקף לב בשנת 1895. דאגלס היה חסיד של המאבק לשוויון זכויות לנשים. ביום שבו הוא נפטר, הוא נשא נאום על נושא השוויון והאמין במתן זכויות הצבעה לנשים.
בתמונה למעלה: הלן פיטס יושבת מימינו של דאגלאס והבחורה שעומדת היא אחותה.

הערת שוליים: במהלך הנישואים הראשונים, לפרדריק דאגלאס היה רומן עם בחורה לבנה ופמיניסטית מגרמניה, אוטלי אוסלינג בת ה-26. בשנת 1884 כאשר נודע לה כי דאגלאס עומד להתחתן עם הלן פיטס שהייתה צעירה ממנו ב- 20 שנה, היא התאבדה בגן ציבורי בפריס. האותיות דאגלאס היו חרוטות לה על היד והיא הורישה לו את כל כספה.

סר סרטסה קהאמה ורות וויליאמס
שנת נישואים: 1948

קהאמה נולד בשנת 1921. הוא בנו של ראש שבט Bangwato, שהיה אז השליט של Bechuanaland (קולוניה בחסות בריטניה), לימים בוצואנה. כאשר אביו נפטר בשנת 1925, דודו של קהאמה לקח על עצמו את תפקיד האפוטרופוס ושלח את קהאמה לאנגליה כדי שיוכל להמשיך את לימודיו. שם, הוא פגש את רות וויליאמס. השניים חלקו תחומי עניין משותפים ובעיקר אהבה למוסיקת הג'אז ואחרי שנה, בשנת 1948, הם החליטו להתחתן. נישואי התערובת עוררו סערה בקרב הממשל הדרום אפריקאי והבריטי. תחילה מנעו מקהאמה לשוב אל שטח השבט אבל האיסור לא החזיק זמן מה ובסופו של דבר הוא חזר ואף הוכתר למנהיג. יחד עם זאת, הסערה לא פסקה והופעל עליו לחץ גדול לוותר על כס המלכות. כאשר לא הסכים, ממשלת בריטניה פצחה בשנת 1951 בחקירה פרלמנטרית במטרה להוכיח כי קהאמה לא כשיר להיות ראש השבט. החקירה שילהבה את הסערה וקהאמה ורות הוגלו מהמדינה.

בשנת 1956, אישרו להם לחזור למדינה אבל רק כאזרחים. בשנת 1961, קהאמה ייסד את המפלגה הלאומנית הדמוקרטית והפך להיות הנשיא הראשון. אשתו, רות, הייתה  הגברת הראשונה ופעלה במרץ לקידום זכויות האזרחים במדינה, כל זמן כהונתו של קהאמה בין השנים 1966-1980. בשנת 1966 המלכה אליזבת העניקה לקהאמה תואר אבירות של האימפריה הבריטית.

הערת שוליים: בוצואנה הייתה בין המדינות העניות בעולם אך בתקופת כהונתו של קהאמה כנשיא, היא שגשגה והפכה לאחת המדינות עם הכלכלה המפותחת ביותר.
קהאמה הנהיג אמצעים תקיפים נגד שחיתות ובעד תשתיות וחינוך. בשנת 2009, בנם של קהאמה ורות, איאן, זכה בניצחון סוחף והפך לנשיא הרביעי של בוצואנה. בנם הצעיר, צאקדי, נבחר להיות חבר פרלמנט.

ריצ'רד לאבינג ומילדרד גיטר
שנת נישואים: 1958

בני הזוג הצליחו לשנות את חוקי המדינה בארה"ב ולהפוך נישואי גזע למותרים. שניהם נולדו וגדלו בוירג'יניה. הם הכירו כאשר ריצ'רד היה בן 17 ומילדרד בת 11. מהר מאוד הידידות שלהם פרחה לרומנטיקה וכאשר מילדרד הייתה בת 18 היא נכנסה להריון. השניים החליטו לעבור לוושינגטון הבירה כדי להתחתן. 5 שבועות לאחר החתונה, בשעה 2 לפנות בוקר, שוטרים פלשו לביתם ועצרו אותם באשמת נישואים מעורבים. השניים הודו באשמה ונידונו לשנה מאסר. המשטרה התנתה את השחרור שלהם בפרידה של הזוג, אך הם לא הסכימו.

במהלך שהותם בכלא, מילדרד כתבה מכתב ליועץ המשפטי לממשלה רוברט קנדי. קנדי העביר את המכתב לאיגוד לחירות האזרח האמריקאי, ולאחר עיכובים רבים לאורך תקופה של 9 שנים, המקרה שלהם הגיע לבית המשפט בעליון בארה"ב. בשנת 1967 בית המשפט העליון פסק פה אחד לטובתם.

מאוחר יותר אמר ריצ'רד "זו הפעם הראשונה שאני יכול לשים את היד שלי סביב מילדרד בציבור ולקרוא לה אשתי". בשנת 1957, ריצ'רד נפטר והוא בן 41, כאשר נהג שיכור פגע במכוניתם של הזוג. מילדרד איבדה בתאונה זו את העין הימנית. היא נפטרה מדלקת ריאות בשנת 2008 בגיל 68. לזוג 3 ילדים, שמונה נכדים ו-11 נינים.

הערת שוליים: מאז החלטת בית המשפט, נקבעה חגיגה שנתית שנקראת Loving Day על שם הזוג לאבינג. היא מתקיימת ב-12 ביוני (יום השנה של החלטת 1967) והפכה לפופולארית מאוד בקרב ארגונים שונים המבקשים לתמוך בנישואי תערובת.

ברק אובאמה האב ואן דוהאם
שנת נישואים: 1961

בשנת 1960, אחרי שאן דואהם סיימה את בית הספר התיכון בוושינגטון, עברה משפחתה להונלולו. דוהאם נרשמה אז לאוניברסיטת הוואי. ברק אובאמה האב היה אז בן 23 והוא בא להוואי כדי להמשיך את לימודיו. הוא נחשב אז לתלמיד החוץ הראשון של האוניברסיטה בקניה והוא הותיר אחריו אישה הרה ובן תינוק. דוהאם ואובאמה נפגשו באוניברסיטה כאשר השתתפו יחד בקורס ללימודי השפה הרוסית. כשדוהאם נכנסה להריון הם נישאו באיי הוואי. אשתו של אובאמה האב אמרה מאוחר יותר שהיא הסכימה לו לשאת אישה שניה כי זה מנהג אפריקאי מקובל.

ב-4 באוגוסט 1961, בגיל 18, דוהאם ילדה את בנה הראשון ברק אובאמה. כשהיה בן חודש היא לקחה את ברק למדינת וושינגטון שם המשיכה את לימודיה עד יוני 1962 ואז חזרה להוואי, לחיק משפחתה כדי שיעזרו לה לגדל את הילד. ברק האב המשיך את לימודיו בהוואי עד שסיים בשנת 1962 ולאחר מכן עבר לאוניברסיטת האוורד ללימודי תואר שני.

בשנת 1964 דוהאם הגישה בקשה לגירושים מברק האב, בקשה שהתקבלה ללא עוררין. בשנת 1971 הגיע ברק האב להוואי לבקר את בנו בן ה-10, זו הפעם האחרונה שהם נפגשו. הוא שב לקניה ולאחר תאונת דרכים נוראה שבה איבד את שתי רגליו ואז את עבודתו, הוא נפל לחיי עוני ושיכרות. בשנת 1982 בגיל 46, הוא נהרג בתאונת דרכים בניירובי. לאובאמה האב היו 7 ילדים בסך הכול.

בשנת 1992, דוהאם שנישאה בשנית ללולו סוטורו, סיימה את לימודי הדוקטורט שלה
באנתרופולוגיה. שנתיים לאחר מכן היא התלוננה על כאבי בטן וכעבור חודשיים היא אובחנה כסובלת מסרטן השחלות וסרטן צוואר הרחם. היא נפטרה ב-7 בנובמבר
1995 בגיל 52. היו לה שני ילדים, ברק בנו של אובאמה האב ומאיה, בתו של לולו סוטורו.

הערת שוליים: אחרי האזכרה שנערכה לדוהאם באוניברסיטת הוואי, אובאמה הבן ואחותו החורגת מאיה פיזרו את אפר אימם מעל האוקיינוס השקט, בצד הדרומי של
ואהא. בנובמבר 2008 ברק אובאמה שב לאותה נקודה כדי לפזר את אפרה של סבתו, היה זה מספר שבועות לאחר שנבחר להיות נשיא ארה"ב.