maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מיכל דליות מציגה: כל מה שצריך לדעת כדי להתמודד עם שקרים של ילדים קטנים

  תמונה של מיכל דליותמאת: מיכל דליות

פנתה אלי לפני כמה חודשים אמא שהתלוננה על כך שבתה בת העשר משקרת. ממש משקרת, במצח נחושה. היא סיפרה לי שהיא אוסרת עליה להתאפר משום שהיא חושבת שזה לא בריא, שזה לא מתאים לגיל, ושיש לה עוד כמה שנים עד שתרצה לכסות את פניה באבקות למיניהן. שימו לב כמה ערכים יש כאן, ומאין נובעת ההתנגדות של האם. בקיצור: יום אחד בתה הלכה לחברה ושם, כמה ברור, הבנות התאפרו. כשהאמא באה לאסוף את ביתה הביתה, הילדה שכחה שהיא מאופרת וכך נכנסה למכונית. האמא, בכעס ובאכזבה שאלה את, הילדה "את מאופרת?" והילדה ענתה לה, כמובן, "לא!". אם האמא לא הייתה כועסת היא כנראה הייתה צוחקת. הרי זה כל כך שקוף, הילדה מאופרת והיא אומרת שהיא לא. פשוט משקרת...
 
ילדה עם איפור על הפנים
זה קורה המון, כמעט לכל ההורים, וכשאתם תופסים את הילד שלכם בשקר, זה טבעי להרגיש נבגדים, פגועים, כועסים ומתוסכלים. האמת היא שזה נורמלי לשקר, זה אולי לא מוצדק, אבל זה נורמלי. למעשה כולנו משקרים במידה כזו או אחרת. כששוטר עוצר אותנו בשל נהיגה במהירות מופרזת, אנו ממעיטים את מה שעשינו, אם לא משקרים במצח נחושה. למה? כי אנחנו מקווים שנצליח להתחמק ממשהו, גם אם אנחנו יודעים שזה לא בסדר.
 
עם ילדים, לעתים קרובות שקרים מהווים תקלה טכנית: זה נובע מהיעדר מיומנות יעילה להתמודדות. לכן זהו תפקידינו כהורים ללמד את הילדים שלנו כיצד לפתור בעיות בדרך יותר יעילה. הנה כמה סיבות למה ילדים משקרים, אם תבינו אותן טוב יותר, תוכלו להתמודד עם השקר טוב יותר:

למה ילדים משקרים?

כדי ליצור זהות
אחד מהשימושים של ילדים בשקרים הוא יצירת זהות והתחברות לילדים אחרים, גם אם הזהות הזו מזויפת. שקרים יכולים גם להיות תוצאה של לחץ חברתי. יתכן וילדכם משקר לחבריו לגבי דברים שעשה, או דברים שאבא שלו עשה, כדי לגרום לעצמו להיראות יותר מרשים.
ילד קטן נבוך
כדי להתמודד עם בעיות
רוב הילדים משקרים בזמן זה או אחר על מנת להימנע מהסתבכות. למשל כאשר הם נקלעים למצב ביש כי עשו משהו שלא היו אמורים לעשות. אולי הפרו חוק כלשהו או לא עשו מטלה שהיו אמורים לעשות, כמו לנקות את החדר. אם אין להם דרך אחרת לצאת מזה, במקום לשאת בתוצאות, הם משקרים כדי לא להסתבך. בגדול ילדים משקרים מכיוון שאין להם דרך אחרת להתמודד עם הבעיה או הקונפליקט. לפעמים זוהי הדרך היחידה שהם מכירים כדי לפתור את הבעיה. אפשר לומר שזו "מיומנות הישרדותית מקולקלת".
 
על מנת לבצע הפרדה מההורים
לפעמים מתבגרים משתמשים בשקרים על מנת להשאיר חלקים מחייהם נסתרים מההורים. לעתים הם ממציאים שקרים קטנים על דברים שלא נראים לנו חשובים במיוחד, ובמקרים אחרים הם משקרים כאשר הם תופסים את חוקי הבית כנוקשים מידי. אז אם למשל יש לכם בת 16 ואתם לא מרשים לה להשתמש באיפור, אבל כל החברות שלה משתמשות באיפור, היא עלולה לשים איפור מחוץ לבית ולשקר לכם. מטרתו של השקר לגרום לכם להאמין שהיא פועלת בהתאם לחוקי הבית בעודה עושה מעשים "נורמליים" לגילה.
 
כדי לקבל תשומת לב
כאשר מדובר בילד קטן, ולשקרים שלו אין משמעות, ייתכן שזוהי דרכו לקבל מעט תשומת לב. כשילד קטן אומר "אמא, ראיתי עכשיו כדור פורח בשמים" זה שונה מאד מהילד שאומר "סיימתי את שיעורי הבית שלי", כאשר למעשה לא סיים. ילדים צעירים ממציאים סיפורים בזמן משחק דמיוני. זה לא נחשב לשקר אלא דרך לפתח את הדמיון ולהתחיל להבין את העולם הסובב אותם.
 
כדי להימנע מפגיעה באחרים
במהלך החיים רוב האנשים לומדים איך להמעיט בדברים כדי לא לפגוע ברגשותיהם של אחרים. לילדים אין עדיין את התחכום שיש למבוגרים, לכן קל להם יותר לשקר. אנו המבוגרים לומדים כיצד להגיד דברים בצורה יותר זהירה וילדים לא יודעים איך לעשות את זה, אך השקר הוא הצעד הראשון לקראת זהירות זו. לעתים אנחנו בעצם אלו שמלמדים אותם כיצד לשקר, כשאנחנו אומרים משהו כמו "תגידי לסבתא שאת אוהבת את המתנה אפילו אם את לא אוהבת, אחרת היא תפגע". אז למרות שיש לנו סיבה טובה ומוצדקת, אנחנו עדיין מלמדים את הילדים איך "לסובב את האמת".
אבא מדבר עם ילדתו
 
מתפקידינו כהורים לעשות הבחנה בין סוגי השקרים של הילדים ולוודא שהשקר אינו קשור להתנהגות מסוכנת או לא חוקית. זהו עניין של "לבחור את הקרב" שלכם, כי אם אתם שומעים את הילדה שלכם אומרת לחברה שהיא לא יכולה לבוא כי יש לכם אורחים, כשלמעשה זה שקר, אולי תבחרו להעיר לה ואולי תבחרו להתעלם, במיוחד אם זו התנהגות יוצאת דופן אצל הילדה. להבדיל, אם היא משקרת לגבי משהו מסוכן או לא חוקי, אין ספק שעליכם להגיב.
 
אז תחליטו מה באמת חשוב, וקחו בחשבון את שלב ההתפתחות של ילדכם. ילד בן 4 יספר סיפורי אלף לילה ולילה כדי להיות יצירתי ולהכניס הגיון לעולמו. גם בני ה 7-8 יעשו זאת אבל להם יש יותר חשיבה של שחור/לבן, לכן אולי הם יגידו: "אני שונאת את האישה הזו" כשלמעשה הם לא אהבו משהו שאותה אישה אמרה. במקרה כזה, תוכלו להתעלם או בעדינות לתקן את הילד עם תגובה כזו "אז לא אהבת את מה שהיא אמרה אתמול?".
 
בדרך כלל שקרים של ילדים הם לא סממן לבעיה מוסרית, לכן חשוב לא לקחת אותם באופן אישי. רוב הילדים לא משקרים כדי לפגוע בהוריהם; הם משקרים כי משהו אחר מתרחש מתחת לפני השטח. החלק החשוב באמת הוא להתייחס להתנהגות שמאחורי השקר. אם תיקחו זאת אישית ותגיבו בכעס לא תצליחו להתמודד ביעילות עם המידע הספציפי שמאחורי ההתנהגות.
 
לדוגמה, הילד שלכם לא הכין שיעורים, אבל אמר לכם שכן הכין. כאשר אתם מגלים שהוא שיקר הוא מודה שהוא לא הכין שיעורים בגלל שרצה לשחק כדורגל עם חבריו. אם תצעקו עליו ותכעסו על הבגידה, ותגידו משהו כמו "איך אתה מעז לשקר לי", לא תוכלו לטפל בשום דבר מעבר לזה. לא תוכלו לטפל בבעיה האמתית והיא שהילד צריך להכין שיעורים לפני שהוא יוצא לשחק עם חברים. בשורה התחתונה הכעס והתסכול שלכם מהשקר לא יעזרו לילד שלכם לשנות את התנהגותו.
ילד עצוב מכין שיעורי בית
שקרים של ילדים אינם עניין של מוסר, הם עניין של חוסר מיומנות בפתרון בעיות והימנעות מנשיאה בתוצאות. ילדים יודעים בדרך כלל מה נכון ומה לא נכון ובגלל זה הם משקרים. הם לא רוצים להסתבך בגלל מה שעשו ולכן הם משתמשים בשקרים על מנת לפתור את הבעיה. מה שזה אומר זה שהם זקוקים למיומנויות פתרון בעיות טובות יותר, ותפקידכם כהורים הוא לעזור להם לפתח אותן.
 

איך מטפלים בשקרים כרוניים או מסוכנים?

אם אתם מרגישים שהשקרים של הילד מוגזמים, כרוניים ואפילו מסוכנים, יש צורך לערוך שיחה רצינית ומובנית - שיחת "התערבות". שיחה כזו תיידע את הילד לגבי מה אתם רואים ותיתן לכם הזדמנות להביע את הדאגה שלכם. הנה כמה טיפים לגבי שיחת ההתערבות:
 
תכננו את השיחה מראש
הסכימו מראש מה אתם עומדים להגיד לילד. עשו זאת עם בן/בת הזוג, ואם אתם הורה יחידני, בקשו מקרוב משפחה או חבר מנוסה וקרוב שישתתף בשיחה. החליטו והשתדלו לא להגיב בצורה רגשית (בכי, כעס, מניפולציה רגשית וכדומה). חישבו על אילו התנהגויות של הילד אתם רוצים לדבר ובאילו תוצאות תנקטו אם התנהגותו לא תשתפר.
 
היו ישירים וספציפיים ואל תסבכו את המסר
התמקדו בהתנהגות, והגידו לילד שאתם רוצים לדעת מה קרה שגרם לו להחליט שהוא צריך לשקר לכם בנושא. זכרו כי אינכם מחפשים תירוץ לשקר, אלא למצוא ולזהות את הבעיה בה הילד נתקל והחליט לפתור בעזרת השקר.
אל תטיפו ואל תתנו הרצאות
כאשר אתם תופסים את הילד בשקר, זכרו שלא יעזור להטיף ולהרצות, כי הילד פשוט מתנתק ומפסיק להקשיב, במיוחד לדברים ששמע אינספור פעמים בעבר. הגידו בצורה רגועה ותמציתית משהו כמו: "אם תמשיך לשקר בנושא הלימודים, אלו יהיו התוצאות..." או "ברור לי שלא עשית את X, וזו התוצאה..." זכרו, התוצאה חייבת להיות משהו שאתם יכולים לקיים ומשהו שקשור להתנהגות המזיקה.
תמונות המחשה של מריבה וצעקות
כאשר תופסים ילד משקר, בכל מקרה מומלץ לא להגיב על המקום
קחו זמן להירגע, דברו עם בן או בת הזוג שלכם או עם חבר טוב, תנו לעצמכם זמן לחשוב והחליטו על התגובה הרצויה. רוב הסיכויים שאם תגיבו מיד, תהיו בלתי אפקטיביים.
 
כאשר אתם מדברים עם הילד על הנושא, הימנעו מוויכוחים בנושא השקר
אמרו בפשטות מה ראיתם, או מה אתם יודעים (בהתבסס על עובדות) או מה מובן מאליו. במיוחד אם אינכם יודעים את הסיבה מאחורי השקר, ואתם רוצים שהילד יספר לכם בכנות.
 
השאירו את הדלת פתוחה
ייתכן והילד לא ירצה לדבר על הבעיה שלו בפעם הראשונה שתעלו את הנושא, אבל אם תישארו ניטרליים ופתוחים ותמנעו מלתקוף אותו, תוכלו ליצור אוירה בטוחה ולהשאיר דלת פתוחה על מנת שהילד יוכל לספר לכם את האמת בהמשך.
 
זכרו שרוב הילדים לא ימשיכו לשקר לנצח. למעשה ישנו אחוז מאד קטן של ילדים שהופכים לשקרנים כרוניים. במקרים כאלה מדובר במצבים שקשה להורים להתמודד איתם לבד והדורשים התערבות מקצועית. ברוב המקרים יש לילד סיבה "טובה" (מבחינתו) לשקר, גם אם הסיבה נראית לנו שגויה ולא מוצדקת. אם לא תיקחו את השקרים באופן אישי ותזכרו שהילד פשוט פותר בעיה בצורה לא יעילה, תוכלו בהדרגה ללמד אותו איך להתמודד עם בעיות בצורה יותר ישירה עד שהוא ילמדו לעשות זאת ללא שקרים.
 
ומה יכולה הייתה לעשות האמא עם בת התשע המאופרת? להגיד לה "אני רואה שאת מאופרת ואת יודעת שאני לא מסכימה לזה. כשנבוא הביתה תורידי זאת מיד עם מגבון. אם בפעם הבאה כשתהיי אצלה אראה שאריות של איפור, לא אסכים שתלכי אליה לתקופה ארוכה". לא היה כאן כעס, לא הייתה שאלה שגרמה לילדה לשקר, והייתה תגובה עניינית, תקיפה והגיונית.
 
הכתבה באדיבות: מרכז מיכל דליות

מקור התמונות: ניצן הפנרProbably Okay!Study of Study

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: