maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

התנהגות נורמלית או סימני אזהרה? על התנהגויות מתבגרים

  גיל ההתבגרות הוא בדרך כלל תקופה לא פשוטה שמביאה עמה לא מעט קשיים והתמודדויות עבור המתבגרים וההורים כאחד. אמנם ברוב המקרים מדובר בהתנהגות שאופיינית לגיל ההתבגרות ושאינה חריגה או יוצאת דופן, אך ישנם מקרים בהם התנהגותם של המתבגרים עלולה לעורר חשד או להעיד על כך שמשהו אינו כשורה, ועל ההורים להיות ערים לעניין ולשמור את האצבע על הדופק. בעזרת הכתבה שלפניכם תוכלו להבין אילו סוגי התנהגויות אופייניות לגיל ההתבגרות ואילו אמורות לעורר את תשומת לב ההורים לכך שייתכן כי מדובר במצוקה של ממש, ולא פחות חשוב – כיצד להתמודד איתן.
 
התנהגות מתבגרים: אב ובנו

1. שינה

בין אם מניסיון אישי או מהחוויות האישיות שלנו ושל ילדינו, ידוע שבני נוער אוהבים ללכת לישון מאוחר ולהתעורר מאוחר, אך בניגוד למה שנהוג לחשוב - הנטייה הזו של בני נוער לישון עד אמצע היום לעיתים לא נובעת מעצלנות, ויש לה בסיס ביולוגי ממשי. השעון הביולוגי של המתבגרים פועל בצורה שונה משל מבוגרים או ילדים צעירים יותר, והוא נוטה להתאחר לאורך ההתבגרות; אותם ילדים שנטו ללכת לישון מוקדם ולקום מוקדם הופכים יותר ויותר ל'אנשי לילה' ככל שהם מתבגרים. כמו כן, בגילאי ההתבגרות הפרשת המלטונין - הורמון שתפקידו להכין את הגוף לשינה - מתחילה בשעה מאוחרת יותר בלילה, ולשינוי זה יש השפעה רבה על השעון הביולוגי של הנערים, וזו אחת הסיבות לכך שילדכם המתבגר ירצה ללכת לישון מאוחר יותר בלילה ולקום מאוחר יותר בבוקר. 
 
מאידך, ישנם גם סימנים שעלולים להעיד על כך שמשהו אינו כשורה. אם ילדיכם מבלים חלק ניכר מהיום במיטה, מבודדים עצמם מהסביבה ומילדים אחרים בגילם, מתקשים להתעורר בזמן ללימודים באופן קבוע או סובלים מקשיים להירדם, ייתכן שמדובר בסימנים שעלולים להעיד על בעיה כלשהי הקשורה במתח או בחרדה. בנוסף, שינויים חריגים בדפוסי השינה של ילדיכם - כמו אלו שמצוינים במחקר הבא שפורסם בשנת 2000 - מהווים גם הם תמרור אזהרה. אם הבחנתם בכך שילדכם מתעורר תכופות באמצע הלילה ומתקשה לחזור לישון או אם לוקח לו זמן רב להירדם, ייתכן כי מדובר בהפרעת שינה.

2. עצבנות ומצב רוח רע

עצבנות היא תופעה ידועה ומוכרת שמאז ומעולם מאפיינת בני נוער; בגיל ההתבגרות הם נאלצים להתמודד עם רגשות, מחשבות ותחושות חדשים ולא מוכרים. בניגוד לאנשים בוגרים, שלהם יש את היכולת לבקש סיוע בכוחות עצמם, בני נוער מתקשים להסביר את מה שעובר עליהם ואת חומרת מצבם, ולעתים מצפים מהורים, מורים, או דמויות בוגרות אחרות בחייהם שיבינו זאת בעצמם. לכן, חשוב שתגלו הבנה וסובלנות כלפיהם ושתתנו להם תחושה שאתם שם בשבילם. 

מנגד, אם מצב הרוח הרע הולך ומחריף בקביעות, אם ילדיכם מתקשים להתרגל למסגרת סדירה ובמיוחד אם הם מגיבים בתוקפנות ואף באלימות, מדובר בסימני אזהרה שאסור להתעלם מהם. ככל שילדים מתבגרים, הם נוטים יותר להראות סימני דיכאון הדומים לאלו של מבוגרים, כמו שינויים במצב הרוח ובהתנהגות ונטייה לעצבנות. כמו כן, מצב רוח מדוכדך, ערך עצמי ירוד, חוסר עניין והנאה בפעילויות שונות, שינויים בהרגלי אכילה ושינה, הסתגרות ממושכת בחדר תוך כדי ניתוק קשרים חברתיים - כל אלו הם סממנים העלולים להעיד על דיכאון שיש לאבחן ולטפל בו, למשל בעזרת השיטות והדרכים המצוינות בכתבה הבאה.

התנהגות מתבגרים: צעירה יושבת מול הים וראשה מושמט

3. ציונים והישגים בלימודים

אין זה חדש שמתבגרים לא מחבבים במיוחד את בית הספר ולא משתגעים על לימודים. אם ילדיכם המתבגרים מביעים מידה מסוימת של לחץ בכל הנוגע למחויבויותיהם הלימודיות, כמו בחינות וציונים, אין בהכרח סיבה לדאגה, שכן זה עשוי בסך הכל להעיד על כך שהם מודעים למידת חשיבותם של הלימודים להמשך חייהם וקיים בהם הרצון להצליח.

מצד שני, העמידה במחויבויות הלימודיות, כמו למשל מבחני הבגרות, עלולה ליצור אצל בני נוער מתחים רבים ואפילו חרדה. העמידה מול הדרישות האקדמיות הנוקשות וההכרח לעמוד בהישגים עלולה לעורר שאלות ואף ספקות בערך העצמי של המתבגרים ולהעלות תהיות לגבי האם הם טובים מספיק והאם הם מסוגלים להצליח, מה שעלול בהחלט לפגוע בביטחונם העצמי וביכולתם להתמודד עם האתגרים הניצבים בפניהם. אם הבחנתם בירידה פתאומית בהישגים של ילדיכם, בירידה במוטיבציה או בכך שהם מתקשים להתמקד בלימודים גם אם הם מביעים חשש מהירידה בציוניהם, ייתכן כי מדובר בסימני אזהרה ויש צורך לברר ולבדוק את הסיבות הגורמות לירידה בהישגים.

4. התנגדויות ומרד

כידוע, גיל ההתבגרות הוא שלב רגיש למדי בחיינו, ומתאפיין במקרים לא מעטים בשינויים מהותיים מבחינה רגשית, קוגניטיבית והתנהגותית; השינויים עשויים להביא את המתבגר למרוד בדמויות הסמכות הסובבות אותו, לרוב הוריו או אפילו המורים בבית הספר. אמנם זה שלב טבעי בתהליך ההתבגרות - שכן זה הזמן שבו הילדים מתחילים להביע עניין בעצמאות ורצון לעשות דברים בכוחות עצמם, ללא ליווי ההורים - אך מאידך, לעיתים המרידה חורגת מהנורמה ומבטאת בעיית התנהגות.

שינויים קיצוניים בהרגלים, סירוב ללכת לבית הספר ואפילו הימנעות מסוימת מפעילויות חברתיות הן תופעות טבעיות שמלוות בדרך כלל את גיל ההתבגרות, אולם הימנעות מפעילויות חברתיות עם בני גילם צריכה להדליק נורה אדומה. כמו כן, מתבגרים נוטים למצבי רוח הפכפכים ומטלטלים, ואף נוטים יותר לחוות אפיזודות דיכאוניות, אך אם התנהגותם המרדנית הופכת לקיצונית ומתבטאת בהסתבכויות תכופות בבית הספר או במסגרות אחרות - יש בהחלט מקום להתערבות רצינית ומעמיקה יותר מבחינתכם.

5. צריכת אלכוהול וסמים

אמנם דעתם של רוב ההורים אינה בדיוק נוחה מהעניין, אבל בכל זאת סביר להניח כי רוב המתבגרים ימצאו את עצמם מתנסים בשתיית אלכוהול או בעישון סמים בשלב כזה או אחר. אחד הדברים המאפיינים את גיל ההתבגרות הוא הצורך להתנסות, וחשוב לזכור שבתקופה זו של חייהם, המתבגרים נתונים ללא מעט לחצים מהסביבה. הלגיטימציה החברתית שמעודדת התנסויות שכאלו, בשילוב עם הצורך להתנסות ולמתוח גבולות, חזקים עד כדי כך שהמתבגרים יהיו מוכנים לקחת על עצמם סיכונים כאלו ואחרים כמו שימוש בסמים, עישון סיגריות וכדומה. בין אם נרצה ובין אם לא, מדובר בסקרנות שנלווית כמעט תמיד לתקופת ההתבגרות ונובעת מהצורך של בני הנוער להתרחק מהוריהם, לפתח אישיות משל עצמם ולהכיר טוב יותר את עצמם ואת העדפותיהם, כך שאפשר לומר שמדובר בתופעה שגרתית למדי. 

מאידך גיסא, בעוד שחלק מההתנסויות הללו הן נורמליות וטבעיות לחלוטין, אחרות בהחלט עלולות להוות דגל אדום עבור ההורים. פנייה לאלכוהול או לסמים לעיתים תכופות עלולה להיות ניסיון להימנע מהתמודדות עם קשיים או בעיות שהם חווים ומסתירים. התנסות בחומרים כאלו ואחרים עלולה אף להוביל לבעיות התמכרות ובעיות נפשיות. הורים רבים מוצאים את עצמם מודאגים וחווים תחושת חוסר אונים מהמצב ובאי יכולתם להגן על ילדיהם. על מנת שתוכלו לעזור לילדיכם, חשוב לשמור על ערוץ תקשורת פתוח כמה שיותר ולהעניק להם תחושה שיש להם למי לפנות גם בעתות משבר או מצוקה. 

התנהגות מתבגרים: מתבגר אוחז בקבוק משקה אלכוהולי

6. שקרים והסתרת מידע

זה לא חריג או בלתי רגיל שבני נוער שומרים נושאים מסוימים לעצמם ונעשים קנאים לפרטיותם. גיל הנעורים מהווה מעין פרשת דרכים, בה הילדים עדיין זקוקים לנוכחות והדרכה הורית מחד, ומאידך הם שואפים לעצמאות ולבחינה מחודשת של סביבתם. לכן, זה לא נדיר שמתבגרים ידרשו מהוריהם להניח להם ולצמצם כמה שאפשר את ההתערבות בחייהם. ההורים מצדם נוטים להתערב ולדרוש תשובות, ואף למנוע מילדיהם לקבל את מבוקשם כאשר הסיבות בכללותן אינן ברורות או שהמתבגרים אינם משתפים פעולה עם ה'חקירות' שלהם. 

כמו כן, מתבגרים נוטים לעיתים קרובות לשקר מתוך רצון לבנות לעצמם זהות כלשהי, כאשר שקרים יכולים גם להיות תוצאה של לחץ חברתי. יתכן שילדכם משקר לחבריו לגבי דברים שעשה או שיש לו, מתוך כוונה לגרום לעצמו להיראות מרשים בעיניהם ולחזק את מעמדו החברתי. כמו כן, מתבגרים עלולים לא להגיד את האמת כאשר הם תופסים את מערכת החוקים והכללים בבית או בבית הספר כנוקשה מדי - למשל, אם החברות של ביתכם בת העשרה נוהגות להתאפר לבית הספר אבל אתם אוסרים עליה לעשות זאת, ייתכן שהיא תתאפר מחוץ לבית ותשקר לכם לגבי העניין. במקרה זה, מטרתו של השקר היא לגרום לסביבה להאמין שהיא פועלת בהתאם למסגרת הכללים הנהוגים בבית או בלימודים, וכמובן כדי להימנע מהסתבכות.

מנגד, כאשר שקרים של מתבגרים נעשים כרוניים ומוגזמים, יש להבין שייתכן כי מדובר בבעיה עמוקה יותר. דעו כי בני נוער ומתבגרים נוטים לשקר גם על מנת להסתיר מצוקה כלשהי. החשש לשתף במידע שעלול להביך את המתבגר או שקשה לו מאוד לשוחח עליו, כמו ניצול ותקיפה מינית, בריונות בבית הספר או מצוקות שונות כמו התמכרויות, יכול להוביל להסתרת העניין מההורים.

מדוע חשוב לשוחח עם ילדיכם המתבגרים ובאילו מקרים עליכם לפנות לעזרה עבורם? 

אם הבחנתם בהתנהגות שאינה אופיינית לילדכם, מומלץ מאוד לשבת ולנהל איתו דו שיח בניסיון לרדת לשורש הבעיה וללבן את הדברים. חשוב מאוד להימנע משימוש בביטויים שעלולים לפגוע בביטחונו העצמי של המתבגר ומהאשמות שונות. במקום מהטחת האשמות, כמו למשל "הציונים שלך גרועים" או "אינך עומד בציפיות שלנו", נסו לשאול: "נראה שיש משהו שמפריע לך, יש משהו שהיית רוצה לשוחח עליו?". בכל מצב של מצוקה ניתן לומר כי לסביבה הקרובה ביותר לנער או הנערה החווים את אותה המצוקה, יש תפקיד מהותי בנקיטת הצעדים המתבקשים והפנייתם לטיפול מקצועי. תפקיד המשפחה או הסביבה אינו בהכרח בחדר הטיפול, אלא דווקא מחוצה לו – בביתו של המתבגר וכמובן בבית הספר. 

התנהגות מתבגרים: אב ובנו משוחחים על רקע השקיעה

בכל עת בה אתם מרגישים חסרי אונים בנוגע לדרך שבה עליכם להתמודד עם המצב ולסייע לילדיכם, יש לשקול ברצינות פנייה לגורם מקצועי. אם זיהיתם התנהגויות בעייתיות אצל המתבגר שחורגות מהנורמה, כדאי להיעזר בגורמים בבית הספר וכמובן לפנות לעזרה מקצועית אצל בעלי מקצוע שמתמחים בטיפול במתבגרים ובמשברים הנלווים לגיל ההתבגרות. למעשה, כל שינוי משמעותי בתפקוד באחד מתחומי החיים (חברתי/לימודי/התנהגותי/רגשי) יכול להוות סממן למצוקה רגשית, ועל כן על ההורים לגלות ערנות ולשוחח עם ילדיהם לעיתים תכופות, אך גם כאן יש צורך ליצור עבורם סביבה מוגנת, בה ירגישו בנוח לחלוק את שעל ליבם. 

  • הבהירו להם שאתם אינכם כועסים ושאתם פה על מנת לסייע. 
  • נהלו את השיחה עמם ממקום רגוע שמשרה שלווה ולא מתוך סערת רגשות. 
  • הימנעו מהטפות מוסר לגבי מה שנכון או לא נכון. במקום זה, נסו להבין ממה נובעת התנהגותם וממה הם אולי חוששים, ובאמצעות כך יתאפשר לכם לנהל דיאלוג ממשי שעשוי להבהיר את שורש הבעיה וכיצד להתמודד עמה.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו