1. הצבת אולטימטום ללא ביצוע ממשי
הילדים שלנו בוחנים את גבולותינו כל הזמן והם יודעים בדיוק אילו דברים גורמים להוריהם "להישבר" ועלולים לגרור אחריהם עונש. כאשר ההורים מגיעים לגבול הזה, הם מתפתים לתת עונשים לא מציאותיים כמו לקיחת הטלפון האישי לתקופה ארוכה, חודש למשל, דבר שקשה לרבים לעמוד בו. כאשר האיום לא ממומש, זה גורם לילדים להבין שהוריהם לא עומדים במילתם בכל הנוגע לענישה, והם משליכים את חוסר האמון הזה גם על תחומים אחרים.
כאשר ילדיכם עוברים את הגבול ואתם רוצים לתת להם עונש, עשו זאת באופן מציאותי ואל תגידו דברים שאינכם מתכוונים אליהם. שנו את הסיסמה של האינטרנט האלחוטי לכמה ימים למשל, או הגבילו את השימוש שלהם בטלפון לזמן מוקצב והגיוני כדי שהם יבינו שאתם לא אומרים מילים לריק ואכן מתכוונים להבטחות שלכם, גם בכל הנוגע לענישה.
2. הצבה של דמות סמכותית אחרת
לעתים, הורים מרגישים שהסמכות שלהם מתערערת והם מכניסים לוויכוח או לדיון דמויות סמכותיות אחרות שיעזרו להם לאכוף את מילתם. זה קורה כאשר ילדים מסרבים לעשות שיעורי בית למשל והורים פולטים משפטים כמו "אני אספר למורה שלך שאת/ה לא עושה שיעורי בית". כאשר זה קורה, הילדים מרגישים שהמרחב האישי והבטוח שלהם, ביתם, נפרץ לגורמים אחרים ושהם לא יכולים לסמוך על הוריהם שישמרו על עניינים פרטיים לעצמם.
השתדלו להימנע מאמירה של משפטים מסוג זה, ואם ילדיכם ממאנים להכין שיעורי בית למשל, תנו להם אפשרות בחירה בין הכנתם לפני או ארוחת הערב בלי לערב דמויות סמכותיות אחרות. הציעו להם גם את עזרתכם כדי שיהיה להם קל יותר לעמוד במשימה ולהכין את שיעורי הבית בנחת ובלי איומים שמרחפים מעליהם.
3. הכללה של התנהגות מהעבר ומההווה
כאשר אתם אומרים לילדיכם משפטים כוללניים על ההתנהגות שלהם וגורמים להם להרגיש שהם לא משתפרים עם הזמן, זה עלול להזיק ליחסים ביניכם. זה גורם לילדים להרגיש מבודדים מהאנשים שהם זקוקים להם יותר מכל – הוריהם. ילדים צריכים להרגיש שהוריהם רואים את נקודות החוזק שלהם ולא רק הנקודות החלשות, ושהם מתייחסים לכל עניין לגופו ולא משליכים על ההווה התנהגות מהעבר.
השתדלו למקד את תשומת הלב שלכם על מצבים שמתרחשים ברגע נתון והשתמשו בכינויי גוף משותפים כדי שילדיכם לא ירגישו מבודדים. אם למשל הם מפזרים את הצעצועים שלהם באופן קבוע בסלון, אל תפנו אליהם באופן פרטני, אלא אמרו "נראה שיש לנו בעיה לזכור להרים את הצעצועים שלנו. בוא ננסה לסדר אותם יחדיו אחרי שנסיים לשחק בהם". ילדים שמרגישים שהוריהם נמצאים בצד שלהם ישתדלו לרצות אותם ולעבוד יחדיו כדי לשמור על תא משפחתי שנעים להיות חלק ממנו.
4. חוסר הקשבה
כאשר ילדינו קטנים, הם אומרים לעתים דברים שלא תמיד יש לנו את האנרגיות להקשיב להם ואנו מתייחסים אליהם כאל להג חסר משמעות. ילדים הם אנשים רגישים מאוד שחשים כאשר אין להם אוזן קשבת, או כאשר הוריהם לא מתייחסים ברצינות למה שיש להם להגיד. במרוצת השנים, זה עלול לגרום להם לשבר באמון, שכן הם לא יחשבו שהם יכולים לסמוך על האנשים הקרובים אליהם ביותר שיקשיבו למה שיש להם להגיד, בעניינים קטנים או גדולים.
הימנעו מהתנהגות כזו ונסו להקדיש לילדיכם תשומת לב הולמת כאשר הם מנסים להגיד לכם משהו. אם אתם חוששים שהנזק כבר נעשה, נהלו שיחה פתוחה עם ילדיכם ותשאלו אותם מה הם רוצים לעשות כדי לבנות את האמון מחדש, זאת לפי עצתה של פי ג'יי סוואן, מומחית לחינוך ויועצת משפחתית.
5. שיתוף ב"בעיות של מבוגרים"
אחד הדברים שנוסכים ביטחון בילדים וגורמים להם להרגיש מוגנים ושיש אנשים סביבם שניתן לסמוך עליהם, הוא זוגיות יציבה בין הוריהם. חשוב שילדיכם ירגישו שהוריהם הם אנשים חזקים שיכולים לטפל בבעיות מסוימות בעצמם בלי להכניס אותם לעניינים סבוכים. הורים שלא שומרים על הגבול הזה עלולים לפגוע באמון של ילדיהם בהם ולנפץ את תחושת ההגנה שלהם.
לעתים זה מפתה להתרפק על ילדים עם עניינים "מבוגרים", כמו נושא שנוי במחלוקת עם ההורה השני, אך אסור בתכלית האיסור לעשות זאת, גם אם הילדים בוגרים למראית עין ומתמודדים בהצלחה עם אתגרים. "מה שילדים צריכים לדעת זה שהוריהם שולטים על דברים ויודעים מה הם עושים. זכרו שהם ילדים ואתם מבוגרים שמתמודדים עם בעיות שהם לאו דווקא אמורים להשתתף בהם", אומרת קאת'י אוגסטר, יועצת קלינית ומטפלת מוסמכת בילדים.
6. סיפורים שקריים על הליכים רפואיים
כהורים, אנחנו מנסים למזער עד כמה שאפשר כאבים שילדינו חווים על ידי נשיקה במקום שכואב או ניחום שהפצע יירפא והם ישרדו גם את נפילה כואבת. כאשר מדובר בבדיקות או הליכים רפואיים, אנחנו נוטים להגיד להם שהם לא יכאבו כלל, מה שלא תמיד נכון. אנחנו אמנם אמורים להגן על ילדינו מכאבים, אך זה לא תמיד אפשרי, וכאשר הם מגלים שהוריהם שיקרו להם והליך מסוים כן כאב, זה עלול לגרום לשבר באמון שלהם.
במקום זאת, אמרו להם את האמת בצורה נחמדה, כמו למשל "זה יכאב מעט, אבל זה יהיה מהיר ואז ייגמר. אני אהיה לצדך ואחזיק לך את היד. אני כל כך גאה בך שנתת לרופא לשמור על כך שתהיה/תהיי בריא/ה!" זה רק יעזור להם בטווח הארוך ויאפשר לבסס יחסי אמון ביניכם ובין ילדיכם.
7. השוואה לא מציאותית להורים
זה חשוב מאין כמוהו שילדינו יסמכו עלינו וירגישו שהם יכולים לבוא אלינו כאשר יש להם בעיה כלשהי. כדי שזה יקרה, אסור לנו להביע עמדה שיפוטית, אלא להבהיר להם שהם יכולים לשוחח איתנו על כל נושא בלי לקבל ביקורת. גם אם אתם מתפתים להגיד משפטים כמו "אני לעולם לא עשיתי את זה בגילך", אל תאמרו אותם. אם ילדיכם ירגישו שהם לא יכולים לבוא אליכם עם נושאים אישיים, עלול להיווצר ביניכם קשר בעייתי שבו הם ירגישו שאין להם מישהו שהם יכולים לסמוך עליו ולפנות אליו בעת צרה.
ד"ר ג'פרי ברנשטיין, פסיכולוג וכותב הספר "10 ימים לילד פחות מרדן" אומר, "חשוב מאוד שהורים יראו לילדיהם שהם מעריכים את העובדה שהם גילו להם את שעל לבם. הורים רבים מדי נותנים לחרדה שלהם להוביל אותם ומותחים ביקורת על ילדיהם במקום להודות להם על כך שהם באו אליהם על מנת לפתור בעיה כלשהי". חשוב שתבהירו לילדיכם שיש השלכות למעשים שלהם, אך אין לעשות זאת מעמדה שיפוטית, אלא על ידי מתן פתרונות מעשיים בלי השוואה לעצמכם בגילם.
8. מתן הבטחות שווא
כל הורה רוצה להעניק לילדיו את כל מה שהם רוצים וצריכים, ולעתים זה מפתה להבטיח דברים מבעוד מועד גם אם אנחנו לא בטוחים שנוכל לעמוד במילה שלנו. זה אמנם גורם לילדים להרגיש טוב ברגע ההבטחה, אך כאשר הם מתבדים האכזבה קשה והם עלולים לאבד את האמון בהוריהם.
כדי לא להגיע למצבים שכאלו, אל תבטיחו דברים מבעוד מועד, ובמקום זאת תגידו לילדיכם שתעניקו להם דברים שהם לא בעלי אופי חומרי. אמרו להם למשל שתבלו איתם זמן יחידני, או תנו להם מילה טובה כאשר הם מצליחים בדבר מה, בלי הבטחה לפרס חומרי.
9. דיבור על הילדים כאילו הם אינם בחדר
זה לא סוד שילדים אוהבים תשומת לב, גם כאשר הם נמצאים בחדר מלא מבוגרים. במצבים כאלו אסור לדבר עליהם כאילו הם אינם בחדר ולהגיד משפטים כמו "הוא/היא לא למד/ה איך לאסוף את הצעצועים עדיין". זה אמנם נשמע לנו מבודח, אך הילדים מקבלים זאת בדרך שלילית והאמון שלהם בהוריהם עלול להישבר.
כאשר ילדיכם נמצאים לצדכם ויש אנשים נוספים בסביבה, אל תדברו עליהם אלא אליהם, כדי שירגישו שמכבדים אותם למרות שהם לא אנשים בוגרים עדיין. כאשר לא עושים זאת ומדברים מעל ראשם, הם עלולים להרגיש תסכול ובושה שיכולים ללוות אותם זמן רב. כדי לבסס אמון, אל תתייחסו לילדיכם בזלזול ודברו אליהם ישירות גם בסביבה מלאה באנשים.
10. פירוט יתר על דברים שלא הולמים לגיל של ילדיכם
הורים נוטים לשקר על מספר דברים שלא נוח להם לדבר עליהם, כמו בעיות בנישואים או יציאה לדייטים לאחר גירושים. זה נכון שילדים לא צריכים לדעת כל פרט קטן על הדברים הללו, אך לשמור עליהם בעלטה כאשר הם יודעים שמשהו קורה מערער את האמון שלהם בהוריהם. אם קרה משהו רציני, ספרו על כך לילדיכם בקווים כלליים ואל תיכנסו לפירוט מיותר.
"אם הגעתם כהורים למצב של חוסר הסכמה על נושא מסוים, אל תתנו לילדיכם לגלות זאת לבדם. במקום זאת, הסבירו להם שיש בין אבא ואימא כמה חילוקי דעות ושאתם מנסים לגבור עליהם", כך אומרת קאת'י אוגסטר. זה ייתן לילדיכם תחושה שמשתפים אותם בדברים חשובים וייתן להם הזדמנות הוגנת להיערך לעתיד לבוא, גם אם זה לא נעים.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: