|
מאת: ג. עפרה
שוּב על הכּביש, ללא כּל מוֹרא
היעד בּרוּר ו...יש 'חגוֹרה'!
בּצוותא, יצאנוּ צפוֹנה מעט
וּבכל הרצינוּת - נסענוּ לאט!
ארבּעה גלגלים, חמישה אנשים
נעים על הכּביש כּמוֹ פָּרשים.
אזָי, גם קוֹלחת ועוֹלה השיחה
על דא ועל הא ועל מה שהיה.
ואז - בַּדקה הארבעים ושלוש
ה'הוּא שמִמוּל' אִבּד את הראש.
לפתע פּתאוֹם, מבּלי להוֹדיע
נִראה 'גוּף צהוֹב' נָע בּמפתיע.
ממש מִמוּלנוּ, הגיח וּבא;
סטה כּמוֹ עבּ"מ המחפש חניה.
התקרב עוֹד ועוֹד ישר כּך מִמוּל
גדֵל והוֹלך... עד לגוֹדל כּפוּל.
ואין כּבר מנוֹס ואין זמן להתריעַ
מפגש הכּוֹחוֹת - קרב וּמגיעַ.
כּף הרגל בּרעד לוֹחצת, בּוֹלמת -
ואין אשליוֹת, הפּעם 'על-אמת'!
וּ'טראח' וגם 'בּוּם' נהדפנוּ כּוּלם
חבטה אדירה! מתהפּך העוֹלם...
"מעתה כּבר נדע ונוּכל לאהוֹב -
עברנוּ יחדיו, לעוֹלם שכּוּלוֹ טוֹב"!
פִּתאוֹם צעקה! אַ' האֹוזניים שוֹמעוֹת
ויש גם תזוּזָה והעיניים רוֹאוֹת...
קשה לתאר... מה עוֹבר אחר כּך
כּי אתה כּבר מצוּי בּמצב מסוּבּך.
ויש בּהלָה ויש חרדָה,
ויש בּנוֹסף תחוּשת רעדָה.
ויש הִתעַלוּת, רצוֹן לעזוֹר
אך אין אפשרוּת לחזוֹר לאחוֹר.
אז יש 'הישרדוּת' להמשיך להיוֹת
ויש כּאבים! הסימן של לִחיוֹת.
ופוֹעם גם הלב והוֹלם בּחוֹזקה -
מאַין, מאַין תבוֹא העזרה??
מיוּתר לציין שאין שּוּם מרפּא,
ללא טיפּוּלוֹ המסוּר של רוֹפא.
אך חשוּב להוֹסיף בּאוֹתה הצוּרה
שאין שוּם נִיסים - ללא חגוֹרה!!!
אז עשוּ לי טוֹבה, בּרחימוּ וּדחילוּ
אל נא תשימוּ חגוֹרה בּ'כּאילוּ'...
הקליקוּ היטב וּבִדקוּ – חגוֹרה,
רק היא שתשמוֹר לכם על הצוּרה.
|
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: