תוך כדי קריאת החומר, תנו לילדכם לכתוב על דף את כל השאלות שיכולות להישאל במבחן, כך שבסיום הקריאה יהיה בידו דף מלא בשאלות. לאחר שסיים לעבור על כל החומר והוא מרגיש מוכן לבחינה, בדקו האם הוא יכול לענות בקלות על השאלות שכתב. סמנו את השאלות שעליהן לא הצליח לענות והמליצו לו לחזור על החומר הנדרש.
זה נשמע מעט מוזר, אבל מחקרים הוכיחו שדברים קטנטנים נשמרים במוח שלנו טוב יותר. הדריכו את ילדכם לדמיין את החומר כקטן יותר ממה שהוא. אין זה משנה אם זו נוסחה במתמטיקה או קרב היסטורי, כל מה שעליו לעשות זה להשתמש בדמיון, ובעזרתו להקטין את המידע שברצונו לזכור, עד שהוא יהיה קטנטן וזעיר ככל הניתן.
כאשר קשה ללמוד משהו בעל-פה, כדאי להוסיף לו תנועות. כך המוח מעבד אותו ו'צורב' אותו טוב יותר בזיכרון. למשל: שירי הייתה צריכה ללמוד בעל-פה את רשימת שש המתכות האלקליות: ליתיום, נתרן, אשלגן, רובידיום, צסיום, פרנציום. שינון רגיל לא עזר לה, ולכן כך היא עשתה:
ליתיום - הצביעה על עצמה וסימנה: לי.
נתרן - עשתה תנועת ניתור.
אשלגן - בנתה בידיה בובת שלג בלתי נראית.
רובידיום - הזכיר לה את המילה רביד (שרשרת לצוואר), לכן עשתה תנועה כאילו היא עונדת רביד לצווארה.
צסיום - הזכיר לה נחש שמלחשש צסס צסס, לכן עשתה בידיה תנועה של נחש מתפתל.
פרנציום - הזכיר לה את המילה פְרָנס (צרפת באנגלית), לכן עשתה בידיה צורת משולש שהזכיר לה את מגדל אייפל.
היא חזרה על התנועות שוב ושוב ושוב, ובמבחן ידעה לענות על השאלה במלואה. עזרו לילדכם למצוא את התנועות איתן יוכל לזכור את התשובות הנכונות לשאלות.
דמיון הוא כלי עזר נהדר בלימודים, וילדים בעלי דמיון מפותח יכולים לנצל זאת ללימוד ולתרגם את היכולת הזו להצלחה במבחן. פשוט צריך לדעת איך להפיק תועלת מיכולת הדמיון.
אם ילדכם התברך בדמיון פורה, הדרך שלו להצלחה במבחן יכולה להיות קלה ומשעשעת מאוד, ואם יש לו דמיון פרוע, סיכוייו אף גבוהים יותר. אתם יכולים להדריך את ילדכם לצייר את החומר למבחן, או להרצות עליו בהצגה. הצגת החומר היא שיטה יעילה מאוד בלימוד למבחנים, משום שכשאנחנו 'נכנסים לדמות', משהו ממנה נשאר בתוכנו. לכן כדאי מאד לעודד את הילד להציג את החומר לאחרים תוך כדי הלימוד למבחן. בזמן ההצגה כדאי שיהיה כמה שיותר חופשי ויצירתי. אם קשה לו להיות משוחרר לגמרי כשמישהו מביט בו, זה בסדר – תנו לו לתרגל את ההצגה לבדו בחדרו. השיטה תהיה יעילה כך או כך.
תוכלו להדגים לו באמצעות הדוגמאות הבאות:
'מילת מפתח' היא מילה מרכזית בקטע, שכאשר אנו נזכרים בה, 'נפתח' לנו הזיכרון ואנחנו נזכרים על מה כל הקטע מדבר. כאשר הילד לומד למבחן, כדאי שינסה לזהות מהן מילות המפתח ושיסמן או ידגיש אותן כדי שיהיה לו קל לראותן. כך החומר יצוף בראשו ללא מאמץ.
לכל אחד יש מילת מפתח אחרת, כי לכולנו צורת חשיבה, הבנה, זיכרון ואופי שונה. קחו את הבדיחה הבאה כדוגמה:
אורי בא לבקר את חברו שוקי.
אורי: "תגיד, מה יש בקופסה הזו שליד המיטה שלך?"
שוקי: "חתול."
אורי: "בשביל מה אתה צריך חתול?"
שוקי: "כי כל לילה אני חולם שעכברים נכנסים לחדר שלי, ועכשיו, החתול יגרש אותם!"
אורי: "אבל העכברים האלה דמיוניים!"
שוקי: "ברור, גם החתול דמיוני..."
הערה:
יכול להיות שילד אחד יחשוב שמילת המפתח המוצלחת ביותר היא א', וחברו יחשוב שמילת המפתח המוצלחת ביותר היא ב'. שניהם יהיו צודקים כי לכל אחד הזיכרון 'נפתח' בדרך אחרת, אבל בכל זאת צריך לבדוק ולהקדיש מחשבה רבה לשאלה מהי הנקודה הכי מרכזית בקטע שתהפוך למילת המפתח.
המוח שלנו מתוכנת "להוכיח לנו שהצדק אתנו". אם אנחנו משננים לו: "אני תמיד נכשל במבחנים" הוא יוכיח לנו שאנחנו צודקים. אם במקום זאת נרבה לומר: "אני חזק, מוצלח ובעל יכולות רבות", גם שם הוא יעמול להוכיח לנו שהצדק אתנו. לכן, לחשיבה חיובית יש משמעות רבה בכל תחומי החיים וגם בתחום הלמידה והמבחנים. למדו את ילדכם שלא להשתמש במשפטים כמו: "אני אכשל" או "אני לא יודע את החומר", אלא ההפך! למדו אותו להאמין בכך שהוא עובר את המבחן ומכיר את החומר.
לפניכם כמה טיפים מעולים שילדיכם יוכלו להפיק מהם תועלת בשעת הבחינה:
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: