נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
המקור החברתי והמרכזי לילדים, שמלמד אותם על סביבתם ועל הדברים מהם צריך להיזהר ולחשוש, הוא באופן בלתי נמנע ההורים שלהם. על כן, כאשר הורים חווים התקף חרדה או פאניקה בסביבת ילדיהם, הם עלולים להעביר אליהם את אותם התחושות והפחדים שהם מרגישים, ולהטמיע בהם התנהגות חרדתית והיסטרית. הורה שניצב במצב חמור של דאגה יהיה בשביל ילדיו יותר מסתם "אבא או אמא שמוטרדים לרגע". ההתנהגות הזאת של ההורה תשנה את תפיסת ילדיו לגבי תרחישים מסוימים, שיכולים להיות סיטואציות רגילות ויומיומיות, אשר יהפכו לדברים מסוכנים ומרתיעים מאוד.
ואכן לפי מחקרים פסיכולוגיים נמצאו ראיות כי הסיכויים לפתח חרדה בקרב ילדים להורים שמפגינים התנהגות חרדתית הם גבוהים יותר. למרות שהתקפי החרדה מתגברים עם ההורות וקשורים לרוב אל הילדים עצמם, בכתבה הבאה תוכלו למצוא מספר דרכים שיעזרו לכם להתמודד עם התקפי החרדה בסביבת הילדים ולעזור לכם להימנע מלהעביר אותם אל ילדיכם.
|
 |
היו מודעים להבעות הפנים ולמילים שלכם
ילדים הם כמו ספוגים קטנים שקולטים כל דבר המתרחש סביבם, גם אם נראה שהם לא מבחינים או ערים לכך. לכן, כאשר אתם מתמודדים עם התקף חרדה או פאניקה בסביבת ילדיכם, היו מודעים קודם כל לשפת הגוף שלכם. שימו לב להבעות הפנים, לטון, לבחירת המילים שלכם ולעוצמת הרגש שאתם מביעים, כי אלו ישדרו את מה שאתם חווים. למרות הקושי שעשוי להיות בכך, נסו לשמור על שפת גוף רגועה וניטרלית מול הילדים, וכך תוכלו למנוע מהם לקלוט ולהרגיש את אותה החרדה שאתם חשים.
דברו על החרדה עם הילדים והסבירו מדוע היא מתרחשת
למרות שאתם לא תרצו שילדיכם יבחינו בכל רגע חרדתי והיסטרי שלכם, אינכם צריכים לנהוג כל הזמן באיפוק או להדחיק את תחושותיכם. מעת לעת אין זה רע שילדיכם יראו אתכם במצב חשוף זה, בו אתם מתמודדים עם לחץ ומתח נפשי, להפך – זה יכול ללמד אותם כי ניתן להתמודד באופן עצמאי עם פחדים וחרדות. עם זאת, היחשפות שכזאת מחייבת אתכם להסביר לילדיכם מדוע התנהגתם כך.
כאשר הילדים נחשפים למצבים בהם אתם חשים ומתמודדים עם כעס או חרדה אך אתם מדברים איתם על כך, ומסבירים להם את הסיבות להתנהגות, זה מעניק לילדים את התחושה שזה בסדר וטבעי לחוות את הרגשות האלה ושניתן להתמודד איתן ולהתגבר עליהן.
לדוגמא, ייתכן והיה לכם בוקר מלחיץ במיוחד, בו חששתם שלא תספיקו להביא את הילדים בדיוק בזמן לבית הספר, ובנוסף לכך, גם הבנתם שכנראה תאחרו לעבודה – אתם מרגישים שאתם הולכים לחטוף התקף חרדה שיתבטא בצעקות ועצבים על ילדיכם. בהנחה שכך קרה, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות כדי להרגיע את ילדיכם מאותו אירוע, הוא להסביר להם לאחר מכן, כשהרוחות שככו, שהייתם לחוצים וחששתם מאוד מפני האיחור, דבר שהוביל לצעקות. תוכלו לומר להם כי יש דרכים אחרות להתמודד עם הלחץ הזה ואפילו לחשוב ביחד כיצד לייעל את הזמן, ולמצוא דרך טובה יותר להתנהל בבוקר מבלי להיכנס לפאניקה.
למדו את ילדיכם להיות עצמאיים
כפי שאתם מרגיעים את עצמכם בצורה לוגית לקראת מצב מלחיץ ומלמדים את עצמכם לא לוותר, כמו למשל בזמן ראיון עבודה, למדו את ילדיכם כיצד להתמודד באותה הדרך. נסו לעודד את ילדיכם להתמודד לבד עם מצבים שמלחיצים אותם ולפתח מיומנויות שיעזרו להם להדוף את התקפי החרדה. כך למשל, אם ילדכם מפחד לגשת ולדבר מול כל הכיתה מחשש שהוא יגמגם או יתחיל לבכות, אל תנסו להרגיע אותו יתר על המידה באומרכם: "אל דאגה, אתה לא תבכה", אלא תחזקו אותו, אך תארו לו את התרחיש באופן מציאותי: "אם תבכה או תגמגם לא יקרה שום דבר, זה יהיה לא נעים אבל אתה תתגבר ותעבור את זה".
|
 |
| Jessica Lucia |
אל תגוננו יתר על המידה
לצערנו, אנו לא חיים בעולם בטוח ומוגן לילדנו, וישנם גורמים רבים כמו תאונות אקראיות או אנשים מזיקים שעלולים לפגוע בהם, אשר מייצרים בתוכנו תחושה של פחד, במיוחד עם החשיפה התקשורתית התמידית שהופכת אותנו למודעים יותר לסכנות שבחוץ. כתוצאה מכך חרדה ודאגה זו מעלה בנו את הצורך לגונן על ילדינו, ולעתים גורמת לנו להגיע למצבים של הגנה יתרה, גם במצבים בהם הילד איננו זקוק לה. הגנה זו, שנעשית באופן טבעי ולפעמים לא מודע, עלולה בסופו של דבר לפגוע בילד ולפתח אצלו חרדה. אם הילד לדוגמא נפל וקיבל מכה, השתדלו שלא להגיב באופן היסטרי ושמרו על קור רוח.
קחו הפסקה כשהחרדה מתחילה והילדים בסביבה
אם ישנה סיטואציה שגורמת לכם להתקף חרדה או ללחץ מוגזם, שעדיין קשה לכם להתמודד עימו, המנעות מאותה הסיטואציה או התנתקות ממנה יכולה להיות דרך טובה גם כן כדי להתמודד עם אותן התחושות, ובכך למנוע מהילדים לפרש את אותה הסיטואציה כלא בטוחה. למשל, אם הילדים מבלגנים את הבית תוך כדי המשחק והמראה גורם להתקף חרדה, או אם הילדים יוצאים לטיול שנתי ואתם חווים חרדת נטישה קלה - עשו משהו קטן שירגיע אתכם מעט ויחזיר אתכם לפרופורציה כמו נשימה עמוקה, חזרה על מנטרה מרגיעה או שתיית כוס תה חם. אלו יעזרו לכם למנוע מכם את האפשרות להתפרץ לפני הילדים.
שתפו את מצוקותיכם עם אנשים אחרים
ההתמודדות עצמאית לגמרי עם התקפי חרדה ודכאון חוזרים ונשנים, ובמיוחד עם כאלו הקשורים בילדיכם, יכולה להיות מרובה בקשיים ובתסכול, ולכן אינכם חייבים לעשות זאת לבד. שיתוף אנשים, כמו חברים, קרובי משפחה או אפילו מטפלים ופסיכולוגים, בתחושות העוצמתיות שאתם חווים, יכול להקל עליכם רבות. אין זו בושה לבקש עזרה, כי אפילו אוזן קשבת או כמה מילות עידוד וייעוץ יכולות לעזור ולתמוך. אם בכל זאת אתם רוצים לשמור על פרטיותכם, ניתן לקבל תמיכה שכזאת גם בפורומים ובבלוגים של הורים אחרים, בהם תוכלו לשמור על האנונימיות שלכם, ובו זמנית למצוא מקום בו תוכלו לפרוק את רגשותיכם ולהזדהות עם אחרים.
|
 |
| Marjan Lazarevski |
תכננו תכנית מונעת יחד עם ילדיכם
נסו לזהות את אותם התרחישים שמעוררים בכם את תחושות החרדה והמתח, וחשבו על תכנית מקדימה ופרקטית שתעזור לכם להתמודד עם אותם המצבים מבלי להיסחף למערבולת של עצבים וצעקות. את התכניות האלו תוכלו לתכנן יחד עם ילדיכם, למשל, אם הגיעה השעה שלכם להשכיב את הילדים לישון, מצב שמראש גורם לחרדה וללחצים, סביר מאוד שהניסיון שלכם להכניס אותם למיטה בשעה הרצויה ייגרר לוויכוח רם וזועם. במקום זאת, הכינו עם הילדים תכנית שתמנע מהתפרצויות כאלה ואחרות לקרות, בה תסבירו להם שאפשר לעשות את תהליך הכניסה לשינה בדרכים הרבה יותר נעימות. בדרך זו תוכלו להסיט את האנרגיות השליליות מהילדים, ובעזרתה תוכלו להתמודד בצורה טובה יותר עם שעת השינה של הילדים. תוכלו למשל לאמץ תכנית שבה ילדיכם יוכלו להרוויח ולצבור נקודות על התנהגות טובה בזמן הכניסה למיטה. למרות זאת, שימו לב שאינכם הופכים את ילדיכם לאחראים מלאים על טיב ההתמודדות שלכם עם התקפי החרדה והלחץ.
אל תציפו את עצמכם ברגשות אשמה
עד כמה שהמחשבה על כך עלולה להכאיב - שעל אף כל הכוונות הטובות אנו עלולים להעביר לילדינו את הלחץ והחרדה שלנו אליהם, אין צורך לחוות ייסורי מצפון ולהעניש את עצמנו, מכיוון שלעיתים קשה מאוד לשלוט בתחושות חזקות אלו ולהדחיק אותן כך שהילד לא ייחשף אליהן כלל. באופן כללי, נסו להיות מודעים ובעיקר מפוכחים להתקפי החרדה והזעם כשאלו מתרחשים, ועודדו את ילדיכם לצאת מאזורי הנוחות שלהם – כך תאפשרו להם לפתור בעיות על ידי ניסוי וטעייה.
|
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: