maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

כל מה שאתם צריכים לדעת על דגים

מבין הדגים הנמכרים בשוק ישנו היצע נרחב של הבטחות לגבי כאלה המכילים אומגה 3 וחיוניים לבריאות, לעומת דגים פחות בריאים, שמנים מאוד וכאלה שלא מספרים לנו הכל עליהם. הנה כל המידע על סוגי הדגים שאתם מכניסים הביתה.

 

בורי: דג ים שצאצאיו, כמו של הסלמון, נודדים למים מתוקים. נפוץ בים התיכון ובחופי אמריקה, ובשנים האחרונות נעשה פופולרי מאוד. נחשב לבריא למדי.
לברק: דג ים טעים במיוחד, שגדל באגן הים התיכון אבל גם באוקיאנוס האטלנטי. באחרונה החלו לגדל אותו בבריכות ובכלובים ימיים. הלברק פופולרי מאוד במסעדות יוקרה. מחירו גבוה יחסית, משום שקשה לגדל אותו ורבים מצאצאיו מתים בגיל צעיר. נחשב לדג בריא.
לוקוס: דג ים הנפוץ מאוד באגן הים התיכון, ופופולרי מאוד בקרב יוצאי מרוקו. נחשב לדג לא שמן במיוחד (118 קלוריות ל-100 גרם) וטעים מאוד.
הרינג: דג ים קטן ונפוץ, בעיקר באזורים צפוניים. היות שהוא עשיר באומגה 3 ודל בכולסטרול, נחשב לאחד הדגים הבריאים ביותר.
מקרל: דג ים נפוץ מאוד בים התיכון, בים סוף ובים הצפוני. מכיל כמות גבוהה של חומצות שומן אומגה 3, אבל גם הרבה כולסטרול. למרות זאת, מומלץ מאוד ונחשב לאחד הדגים הבריאים למאכל.

ועכשיו לדגים היותר פופלאריים

כדי שתדעו אילו מבין הדגים רצוי לארח בצלחתנו ועל אילו אפשר לוותר, אספנו כאן את הפרטים החשובים על עשרה מהנפוצים שבהם: 

סלמון
עתיר כולסטרול 
הסלמון, או האלתית, הוא דג טורף שאורכו בין 60 ל-80 סנטימטר ומשקלו בין 7 ל-12 קילוגרם. הסלמון הוא דג ימי, שנודד קילומטרים ארוכים בים רק כדי לחזור למקום בו הטילו אותו, בדרך כלל בנהר עם מים קרים ומתוקים, שם הוא מתרבה. בשנים האחרונות, בגלל זיהומים תעשייתיים בנהרות אליהם הוא חוזר, מתקשה הסלמון לזהות את המקום בו הושרץ, ולכן הוא מפסיק להתרבות. כדי למנוע הכחדה של הדג הזה, שנחשב לטעים במיוחד, החלו לגדל אותו בכלובים ימיים.

הסלמון מכיל, לצד חומצות מסוג אומגה 3, גם כמות גבוהה יחסית של כולסטרול. בארץ מייבאים אותו מנורבגיה ומקנדה. הדג הנורבגי עשיר יותר בחומצות שומן לא רווי, בעוד שהדג הקנדי נדוג בנחלים בעונת הרבייה, תקופה בה הוא רזה יותר ותזונתו שונה, מה שגורם לו לאבד הרבה מערכו התזונתי.

ערך תזונתי ל-100 גרם: 182 קלוריות, 25.44 גרם חלבון, 8.13 גרם שומן, 5.95 גרם חומצות שומן לא רווי, 71 מ"ג כולסטרול, ויטמין B12 ,B6 ..

פורל
טעים ובריא
דג טורף, הגדל במים מתוקים וקרים בטמפרטורה של כ-12 עד 14 מעלות. בעברית הוא נקרא גם טרוטה או דג שמך. הפורל גדל באופן טבעי בנחלים של צפון אירופה ואמריקה, אורכו כ-20 עד 30 סנטימטר, ומשקלו בעת השיווק נע בין 200 ל-400 גרם. הוא נחשב לדג טעים במיוחד, ובשנים האחרונות מגדלים אותו גם בארץ, בקיבוץ דן שבגליל העליון. בעבר נחשב הפורל לדג המכיל שומן רב, אבל בשנים האחרונות, מאז מגדלים אותו בבריכות דגים, שינו את תזונתו והוא מכיל פחות שומן. בשל תנאי הגידול שלו במים קרים, הפורל מכיל גם מעט חומצות שומן מסוג אומגה 3.

ערך תזונתי ל-100 גרם: 132 קלוריות, 21.51 גרם חלבון, 3.4 גרם שומן, 2.2 גרם חומצות שומן לא רווי, 56 מ"ג כולסטרול.
 

אמנון
שמן למדי

האמנון (מושט) הוא דג של מים מתוקים החי באזורים חמים. מוצאו של הדג באפריקה והוא נפוץ שם מאוד באגמים ובנהרות. בישראל חיים כמה סוגים של אמנון, והכנרת היא מקום תפוצתו הצפוני ביותר. אמנון הכנרת נקרא אמנון הגליל, ובנחלים ובבריכות דגים אפשר למצוא את אמנון היאור ואמנון הירדן. האמנון אוכל הכל, ומזונו כולל דגים מתים ואצות. משקלו כ-1.5 קילוגרמים והוא חי כ-15 שנה. מאחר שהוא לא גדל במים קרים, אין בו חומצות שומן מסוג אומגה 3 והוא נחשב לדג שמן יחסית. בסך הכל, דג סביר למאכל. 

ערך תזונתי ל-100 גרם: 171 קלוריות, 18 גרם חלבון, 7.3 גרם שומן.
 

טונה
גדול ובריא 
דגי הטונה הם טורפי-על - דגים שניזונים מדגים טורפים אחרים. הם חיים בכל האוקיאנוסים והימים, כולל הים התיכון וים סוף. הטונה הוא דג גדול במיוחד, שאורכו נע בין 1 ל-2.5 מטרים ומשקלו עשוי להגיע עד 500 קילוגרם. הוא מסוגל לחיות עד גיל 150, אבל כשהוא מבוגר בשרו קשה ולכן נהוג לצוד אותו כשהוא שוקל בין 50 ל-150 קילוגרם וכאשר גילו צעיר יחסית. הטונה נחשב לאחד הדגים המומלצים למאכל, משום שהוא מכיל חומצות שומן רב בלתי רוויות ואיננו עשיר בכולסטרול. כאשר מוצאו מאזורים צפוניים יותר, הוא מכיל יותר חומצות מסוג אומגה 3.

רוב דגי הטונה שאנחנו אוכלים עוברים תהליך המלחה ושימור במי מלח או בשמן, ונמכרים בקופסאות שימורים, מה שלא פוגע בערכם התזונתי. עם זאת, כאשר הטונה משומרת בשמן, אין זה שמן המכיל אומגה 3, אלא שמן סויה רגיל.
ערך תזונתי ל-100 גרם: 184 קלוריות, 29.91 גרם חלבון, 6.28 גרם שומן, 3.9 גרם חומצות שומן לא רווי, 49 מ"ג כולסטרול.

 

דניס
עשיר בחלבון וויטמינים

הדניס הוא דג ימי טורף שאוכל רכיכות. מאחר שיש לו שיניים חזקות הוא מסוגל לאכול מזון קשיח. משקלו המירבי הוא כ-2 קילוגרמים, והוא חי כ-20 שנה. עם זאת, הדגים שמגיעים לצלחת שלנו צעירים יותר ושוקלים כ-500 גרם. דגי הדניס נפוצים בעיקר באזורים חמים ובלגונות של מים רדודים, כמו בימת ברדוויל שבחופי סיני. בשנים האחרונות הפך הדניס לדג מספר אחת בגידולים ימיים בישראל. מגדלים אותו בכלובים ימיים בים סוף והוא מרבה לעלות על צלחות במסעדות ובבתים פרטיים. הוא נחשב לדג לא רזה, אבל עשיר בחלבון ובחומצות שומן בלתי רווי, וכן בוויטמינים, מה שהופך אותו לדג מומלץ בהחלט.

ערך תזונתי ל-100 גרם: 182 קלוריות, 17 גרם חלבון, 17 גרם שומן, 5.95 גרם חומצות שומן לא רווי, 71 מ"ג כולסטרול, ויטמין B12 , B6.

קרפיון
לא מכיל אומגה 3 

מקורו של הקרפיון במים מתוקים וקרים בצפון אירופה, והוא מסוגל לשרוד גם מתחת לקרח. היום הוא גדל גם בארץ, בעיקר בבריכות, שחום המים בהן לא נמוך. אחד מסוגי הקרפיון, הכסיף, אף אוזרח במי הכנרת, משום שהוא אוכל אצות וכך מסנן את המים שמיועדים למוביל הארצי. אורכו כ-20 עד 60 סנטימטר ומשקלו נע בין 300 גרם לחמישה קילוגרמים. החיסרון הגדול שלו הוא ריבוי העצמות שבו, שמקשות על אכילתו. הקרפיון אף מכיל לא מעט כולסטרול ושומן, ומשום שהוא לא גדל במים קרים, אין הוא מכיל אומגה 3. למרות זאת, הקרפיון נחשב לדג פופולרי ביותר בארץ. מכל מקום, בשנים האחרונות נותנים לו מזון דל שומן, מה שהוריד מאוד את השומן בגופו והפך אותו ליותר בריא. בכל מקרה, עדיף לאכול אותו כשהוא מבושל, משום שאז הוא מכיל כחמישה אחוזי שומן, בעוד שכאשר מטגנים אותו, אחוזי השומן עולים לעשרה.

ערך תזונתי ל-100 גרם: 162 קלוריות, 22.8 גרם חלבון, 7.1 גרם שומן, 4.81 גרם חומצות שומן לא רווי, 84 מ"ג כולסטרול, ויטמין B12 , B6.
 

בקלה
רזה יחסית

דג הבקלה נפוץ מאוד בחופי ארגנטינה, אבל גם בים התיכון ובאוקיאנוס האטלנטי. בשנים האחרונות, בגלל דיג יתר, הוא הולך ונכחד, כמו דג הקוד שבעבר היה נפוץ מאוד. הדג עצמו רזה יחסית, ומכיל גם אומגה 3 ו-6, אם כי לא הרבה. כן הוא נחשב לדג שאין בו שומן רב, ולכן הוא בהחלט מומלץ לאכילה.

ערך תזונתי ל-100 גרם: 104 קלוריות, 18.5 גרם חלבון, 3.3 גר ם שומן, 0.5 גרם חומצות שומן בלתי רוויות, 55 מ"ג כולסטרול.
 

נסיכת הנילוס
הכי שמן

דג נסיכת הנילוס הוא טורף-על שמשקלו מגיע עד 50 קילוגרם ואורכו כ-1.5 מטרים. הדג הזה הובא לאגם ויקטוריה שבאפריקה לפני 65 שנים על ידי הבריטים, ומאז חיסל כמעט את כל הדגה באגם. העובדה הזאת גרמה לדייגים המקומיים לאבד את מקור פרנסתם, משום שלא היו להם אמצעים לדוג את דג גדול כמו נסיכת הנילוס. היום המדינות שסביב לאגם מעודדות את דייגי המערב לבוא ולדוג את הדג הגדול. זאת הסיבה שהוא ניצוד בכמויות גדולות ונמכר במחירים זולים. למרות זאת, עדיין לא הצטמצמה אוכלוסייתו. בשרו של נסיכת הנילוס נחשב לשמן יחסית, אין בו חומצות רב בלתי רוויות משום שהוא גדל באזורים חמים, ואין בו יוד משום שהוא דג של מים מתוקים. בקיצור, למרות מחירו הזול, מדובר בדג שאין לו ערך תזונתי רב.

ערך תזונתי ל-100 גרם: 187 קלוריות, 17.5 גרם חלבון, 9.4 גרם שומן.
 

סול
רזה וטעים 

דג הסול נפוץ מאוד בים התיכון ובאוקיאנוס האטלנטי. מאחר שהוא מוצא את מזונו בעיקר בקרקעית הים, יש לו צורת גוף שטוחה ואופיינית. הסול המוכר בעולם נחשב לטעים במיוחד, ומשקלו עד 400 גרם. עם זאת, הדג שנמכר בארץ תחת השם סול הינו דג שונה בשם פלייס, ששייך למשפחת הסול, אך הוא גדול וזול יותר. היות שהדג הזה איננו גדל באזורים קרים, הוא לא עשיר באומגה 3, אבל נחשב לדג רזה מאוד שעשיר בוויטמין D
ערכים תזונתיים ל-100 גרם: 94 קלוריות, 17 גרם חלבון, 1 גרם שומן, מזה 0.3 גרם שומן רווי ו-0.6 גרם שומן לא רווי. 

 

סרדינים
המון סידן

הסרדינים הם שם כולל לסוגים שונים של דגים קטנים, שגדלים במקומות שונים בעולם, חלקם במים מתוקים אבל רובם במים מלוחים. הלבנין למשל, הוא סרדין שנפוץ בארץ, במי הכנרת ובנחלים. זהו דג קטן מאוד, שאורכו כ-11 עד 22 סנטימטר, ומשקלו בין 20 ל-80 גרם. עם זאת, רוב הסרדינים הנמכרים בארץ מקורם במים מלוחים, והם משומרים בשמן, מה שמעלה מאוד את אחוז השומן והכולסטרול בהם. בשל תהליך השימור הם מכילים גם כמות גדולה של מלח, שפוגע בערכם התזונתי. זה לא אומר שכדאי לוותר עליהם לגמרי. בשל העובדה שאוכלים אותם עם העצמות, הסרדינים מכילים כמות גדולה של סידן, מה שבהחלט מומלץ.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: אוכל, בריאות, דגים, תזונה, צרכנות
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: