|
מאת: ג. עפרה
טוֹב לי להִסְתפֵּק בּמוּעט,
טוֹב לי ללֶכֶת יותר לאט.
לִשְתוֹת כַּדָת,
לִנְסוֹע - לקִריָית גַת.
אוֹכלת רָק מַה שְבריא לי,
יש לי זמן פְּנָוי לַחְשוֹב לי,
יש לי חשק גם לִכתוֹב לי,
לְפָנְטֶז... וּלְאהוֹב לי.
לִדְאוֹג יפה לִנֵכַדָיי,
לַענוֹת לכל הפּוֹנִים אֵליי,
לִשְמוֹר קֶשֶר עִם חֲבֶרָיי
ולעשוֹת - מה שכּדַאי.
עְם עָצְמִי עוֹד מרוּצה,
קָמָה מתי שרק רוֹצָה,
את הגבוּל אֵינִי חוֹצָה,
מוֹצאת לכל דבר מוֹצא.
מִקַו החוֹק אֵינִי חוֹרֶגֶת,
לַמְרוֹת שלִפְעָמִים דוֹאֶגֶת
יוֹם-יוֹם אני חוֹגֶגֶת...
ו...יש לי הַנַחָה בְּ'אגד'.
כּבר אֵין לי בּוֹס,
לא רוֹצָה לִכְעוֹס,
רק להמְרִיא לי בּמָטוֹס,
חֲלִילָה, לא לִשְבּוֹר עוֹד כּוֹס!
אֵצְלִי הלֵב כְּבָר לא נִשְבָּר,
ושוּם דבר כּבָר לא מוּזר,
חוֹשֶבֶת על בּוֹקֶר המָחָר
שוֹמעת מוּזִיקָה עד מְאוּחָר.
שוֹמֶרֶת על כָּמוּת שְתִייָה,
הגוּף... זה לא מה שְהָיָה,
ומָתְמִידָה בּעשִייָה
עוֹברת בְּמַעָבָר החצִייָה.
כּבר לא צָרִיך לִבְרוֹח,
יש לְהמְשִיך בְּיֶתֶר כּוֹח,
זה קַל יוֹתר וזה גם נוֹח,
לִלְמוֹד וּלְפָתח את המוֹח.
אז חֲבֶרָיי בָּרוּר לָכֶם
שלא צָרִיך להילחם,
וּכְשֶאני נִמְצֵאת אִיתְכם
יש גָם מקוֹם - ל הִ תְ נָ חֶ ם.
|
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: