נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- איפוס
- הצהרת נגישות
|
לאחרונה, הוצעה לעיוורים הצצה קטנה אל עולם טוב וברור יותר. סדרה של ניסויים קליניים שנערכו בארה"ב, במהלכם הושתלו תאי גזע עובריים ברשתיות העין של שתי מטופלות שסבלו מבעיות ראייה קשות, מראה שיש תקווה.
מאז התגלו בשנת 1998, השימוש בתאי גזע עובריים נחשב לנושא שנוי במחלוקת. בעוד שהקהילה המדעית מאמינה כי הם יכולים להתמזג עם תאים אחרים ולסייע בטיפול של מגוון מחלות חשוכות מרפא, הרי שתאי גזע עובריים מעוררים דילמה ביולוגית ואתית. תאי גזע עובריים הם תאים שנלקחים מעוברים בטרם עברו התמיינות. כלומר, בשלב בו העובר מתפתח מתא אחד. במהלך התפתחות זו, לא רק נוצרים אברים ורקמות מתאי הגזע, אלא גם גדלים מספר התאים בגוף. בשנת 1998 ג'יימס תומסון מאוניברסיטת ויסקונסין, הוכיח שאפשר לגדל תאי גזע אנושיים בתנאי מעבדה, לזמן ממושך. היה זה גילוי פורץ דרך, שהתאפשר בעיקר נוכח שיפור טכניקת ההפריה החוץ-גופית, אך הוא עורר מחלוקות רבות, דווקא בגלל סיבה זו. העובדה שתאי הגזע נלקחו מעוברי אדם שהתקבלו בהפריות מבחנה שלא היה בהם שימוש, או מעוברים בריאים שהריונם הופסק מסיבות שונות, עורר שאלה אתית ביחס להגדרת עובר חי. למרות שבשני המקרים מדובר בעוברים שאין בכוונתם להתפתח, הרי שהדילמות הללו טרם נפתרו לחלוטין. הדילמה הביולוגית מתייחסת לעובדה שתאי גזע משותלים עשויים לעורר תגובה חיסונית חזקה שתגרום לדחייתם או תעורר התפתחות סרטנית.
המחקר, שהתפרסם השבוע בכתב עת הרפואי The Lancet מהווה ניסיון ראשון מסוגו בתאי גזע עובריים המושתלים בחולים אנושיים. הניסוי נערך על שתי נשים שאובחנו על ידי מחלקה משפטית כסובלות מסוגים שונים, אך מתקדמים של מחלות ניוון מקולרי, הגורם לאובדן ראייה. המטופלת הראשונה, אישה בת 51, סבלה מניוון מקולרי מסוג סטרגרדט - מחלה תורשתית הנפוצה בעיקר אצל ילדים בין הגילאים 6-12 ונחשבת לגורם השכיח ביותר לעיוורון בגיל צעיר. המטופלת השנייה לעומת זאת, אישה בת 78, סבלה מניוון מקולרי הקשור לגיל, תופעה שנחשבת לגורם השכיח ביותר לעיוורון בעולם המפותח כולל ישראל. במהלך הניסוי, הושתלו לשתי המטופלות כ-50,000 תאי גזע עובריים לשכבת הפיגמנט של הרשתית. במשך 6 שבועות הן קיבלו טיפול שמטרתו הייתה למנוע מהמערכת החיסונית לתקוף את התאים המושתלים ואכן, לא נרשמו אצל אף אחת מהן תופעות לוואי. כארבעה חודשים לאחר הניסוי עדיין לא נראו סימני דחייה של השתלים או התפתחות סרטנית - מה שכן ניכר הייתה מגמת שיפור. המטופלת הראשונה, שלא הייתה מסוגלת לפני הטיפול לזהות אפילו אות אחת על תרשים ויזואלי, הייתה מסוגלת אחרי הטיפול לקרוא 5 אותיות. בנוסף, נראה שהיא מסוגלת להבחין טוב יותר בניגודיות בין צבעים כהים לבהירים, לקרוא שעון ואפילו להשחיל חוט במחט. המטופלת השנייה, אף היא דיווחה על מגמת שיפור, ומ-21 אותיות לפני הטיפול, כעת היא מסוגלת לקרוא 28. זהו הניסוי הראשון שעשה שימוש בתאי גזע עובריים בבני אדם לכל מטרה שהיא, אמר ד"ר רוברט לאנזה, המדען הראשי מטעם ACT - Advanced Cell Technology במסצ'וסטס, שערך את המחקר יחד עם צוות מדענים מאוניברסיטת קליפורניה. מבחינת ד"ר לאנזה, מדובר בצעד ראשון וחשוב בדרך לצמצם את הדילמה הביולוגית, בתקווה שזו גם תכריע את היקף הדילמה האתית-מוסרית. כשהעולם יראה את מגוון הפתרונות השימושיים שניתן להפיק מתאי גזע עובריים, ייתכן והמחקר יזכה בתמיכה רחבה יותר וניתן יהיה להמשיך ולפתח את הטיפול ללקויי ראייה במטרה לשפר את הישגיו. למרות שהמדענים מבהירים כי מטרת הטיפול היא לא לרפא עיוורון, אלא להאט את התקדמות המחלה או למנוע את התפרצותה, עבור עיוורים רבים, אפילו הצצה קטנה אל עולם ברור יותר, עשויה לשפר את איכות החיים. |
ליקטה וערכה: טל עזר
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: